בפרשתנו "ואתחנן" ,משה רבינו מתחנן בפני הקב"ה שיוותר לו על חטאו ויאפשר לו להיכנס לארץ,אך ה’ לא מכניסו לארץ,ונשאל הרי משה קיים המון מצוות ,מדוע ה’ לא "מוותר" לו על "חטא אחד ובודד"?
משל למה הדבר דומה למלך חשוב שהיה עליו להגיע למדינה אחרת לארוחת בארמון של שיח ערבי.
בסעודה זו אמורים להשתתף עוד כמה מלכים של מדינות לדון על עניני מסחר. . אמר המלך לשומרו האישי שיתכונן כי מחר בבוקר עליו להצטרף אליו לטיול.
למלך הנ"ל היו כמה אויבים מסוכנים באופוזיציה ולכן בחר את שומרו האישי שהיה איש מלחמה מובהק, בעל יכולת שמירה מקצועית מהטובים במדינה. השומר ליווה אותו שנים ואבטח אותו על הצד הטוב ביותר והצליח לסכל הרבה מקרי ניסיון לרצח אדונו ואפילו ניפגע כמה פעמים בעת מילוי תפקידו. . למלך ולשומרו האישי הייתה מערכת יחסים מאוד טובה ותלויה אחד בשני והשומר ראש היה ממש כמו הצל שלו. ובלילה שלפני הפגישה המלך נכנס לישון ושומרו האישי שומר על סף דלתו.
הבוקר הגיע והמלך סיים את ארוחת הבוקר עם שומרו ורצה לזרז את נסיעתו,לקראת סעודת מלכים במזרח התיכון. . פתאום החל השומר לבכות ולזעוק ואמר: ’’כבוד מלכותו אינך יכול לנסוע לסעודה הזאת, כי לא תחזור חי". . המלך לא הבין את פשר הדבר: וכי איך אתה מגיע לכאלה מסקנות, שאל את שומרו האישי. . המשיך השומר לצעוק ולזעוק אתה חייב להאמין לי כבוד מלכותו אתמול חלמתי בלילה שמתכננים לפגוע בכל המשתתפים בסעודה זאת וכבוד מלכותו ייהרג. אנא האמן לי כי החלום חלום אמת.
החל המלך לצחוק וברוגז ציווה על שומרו להתלבש ולהצטרף אליו לסעודה והשומר מתעקש ואמר: ’’אנא המלך ,תאמין לי! האם זה מה שמגיע לי? נישמתי פיתחה קשר הדוק למלך ואני בטוח שאינני טועה’’. . המלך רגז. מה כל השטויות שאתה מדבר אני נוסע בלעדיך, אמר המלך. . ושוב הפציר בו השומר והמלך כמעט איבד את סבלנותו ורצה לשלוח אותו לגרדום, אך לבסוף נכנע והמלך ואמר לשומרו: "הפעם אינני הולך לסעודה אך בפעם הבאה אני אערוף את ראשך המוזר". שמח השומר והודה על החלטת המלך.
שקעה השמש והגיע שליח בריצה ובבהלה לבית המלך בבשורה שהשומר שלו צדק והשתלטו על הארמון טרוריסטים שהרגו את כל המשתתפים ולא נשאר שריד. . . התפעל המלך מכושר הטלפתיה של שומרו האישי, ושומרו הביט במלך במבט מנצח ואמר למלך עכשיו כבודו מבין למה התכוונתי?! חייך המלך ואמר: "אני מבין טוב מאוד! תיגש לביתך, מחכה לך שם הפתעה"
שמח רץ השומר לביתו ועל השולחן במטבח חיכו לו שתי מעטפות זהות. פתח את המעטפה הראשונה והינה צ’ק בחתימת המלך בסך 10 מליון שקל. קפץ השומר והחל לצעוק אני מיליונר, אני מיליונר. אך כידוע לנו ששום כסף בעולם לא יפריד בינו לבין תפקידו, כי את אהבתו לתפקיד ולמלך רכש מצעירותו שנפשו קשורה בנפשו. .
ומסתכל השומר על המעטפה השנייה וחושב מעניין מה יש שם. פתח את המעטפה בסקרנות וחשכו עיניו. . ופתאום החל לבכות וקרע את בגדיו. זה לא יכול להיות מול עיניו הדומעות רשום מכתב פיטורין.
רץ השומר למלך בוכה ומייבב אתה לא מתבייש אחרי כל מה שעשיתי בשבילך שהצלתי אותך ממוות ואתה יודע שנפשי קשורה בנפשך שאינני יכול לחשוב שלא יהיה שומרך האישי,אמר המלך נכון אתה צודק אתה אמנם הצלת את חיי ועל זה קיבלת שכר עשרה מליון שקלים.אך בזמן שאני ישנתי אתה חלמת חלום על התקרית בסעודה.ואין זה ראוי למלך גדול כמוני מוקף באויבים ששומרו האישי ייתפס ישן בשעת שמירתו. סימן שאתה הזדקנת ואינך ראוי יותר לתפקיד.
והנמשל ברור שהקב"ה אמנם רחמן אך אינו ותרן ועלינו לקיים מצוות ככל שאנו יכולים מבלי לעשות חישובים כאלה ואחרים "כי שכר מצווה מצווה ושכר עבירה עבירה. (בשם הרב ראובן אלבז).

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

''ואתחנן אל ה` בעת ההיא '' (ג , כג)

* כתוב בחז"ל:מפני מה רצה משה להכנס ארצה,וכי לאכול את פריה הוא צריך,אלא הרבה מצוות יש שתלויין בארץ
הנה כי כן כה עזה היא התשוקה של האדם השלם לקיים כל מצווה ומצווה.
משה רבינו אשר כל התורה נקראת על שמו "תורת משה" וכל ימיו ושעותיו מלאים במצוות, עדיין מרגיש כי פגום הוא בהעדר המצוות התלויות בארץ ורק בעבורן הוא מתחנן להיכנס ארצה.

* מספרים על הגאון מוילנא שטרם פטירתו,בכה ואמר שהוא מוכן להחליף כל חלקו בעולם הבא בעד שעה נוספת של חיים.כאשר שאלוהו הייתכן עד כדי כך? השיב הלא משנה מפורשת היא: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". על כן דווקא הגר"א שכידוע היה פרוש מכל תענוגות העולם הזה,היו חיי העולם הזה חשובים בעיניו באמת ובתמים.שכן איש המעלה,חש תדיר שכל מצווה שחסרה לו הרי היא כמום בגופו.

* הן הדברים שכתב רש"י על תיבת "ואתחנן" אף על פי שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין הם מבקשים מאת המקום אלא מתנת חינם. פירוש כי הצדיק אינו דורש עבור מעשיו הטובים גמול כלשהו ולא עולה על דעתו שמגיע לו שכר על דבר שהוא נשמת אפו- על כן לא נותר לו אלא לבקש מתנת חינם

"ותחת כי אהב את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו'' (ד, לז)

מדוע הכתוב כאן פותח בלשון-רבים (''אבותיך'') ומסיים בלשון-יחיד (''בזרעו'') ?
ואין זה מקרה, כפי שמציין אבן-עזרא בפירושו. שאילו נאמר כאן: ''ויבחר בזרעם'', היו כלולים בכך גם זרע האבות שאינם בני ישראל, כגון: בני קטורה, אשר אברהם (בראשית כ''ה, א-ד). ובני ישמעאל ועשיו. בביטוי ''ויבחר בזרעו אחריו'' ניתנת אפוא הבטחה לישראל, שהקב''ה בחר רק בזרע יעקב כדי להוריש להם את ארץ-נחלתם.


''וידעת היום..כי ה’ הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת'' (ד,לט)

חכמינו ז"ל מוצאים במלים ''בשמים ממעל ועל הארץ מתחת'' הנחיה נאותה לדרך שכל אדם ראוי לילך בה בחיים :

א) ''בשמים ממעל'' – כשמדובר בענייני ''שמים'', כהשגת תורה ויראת-שמים ועידון המידות. עליך להתבונן ''ממעל'' – כלפי אלה שעומדים בתחומים אלה מעליך, וכתוצאה מכך תשאף להידמות אליהם ולהתקדם ככל האפשר במעלות התורה והיראה.

ב) ''ועל הארץ מתחת'' – בעניינים ארציים, כהשגת ממון ושאר צרכים גשמיים, עליך להסתכל באלה שמצויים ''מתחת'' – שיש להם פחות ממך ומצבם הגשמי קשה ממצבך. כתוצאה מכך תהיה שמח בהישגים הגשמיים שהגעת אליהם, ותפנה עיקר מרצך לעשות חיל בתורה ובמצוות ה'...

בהפטרת השבוע כתוב : "נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם"

התנחמו בזה בלבד שאתם "עמי".דבר זה כשלעצמו יש בו משום הנחמה הגדולה ביותר....(הרה"ק).
בשעה שאמר ישעיה הנביא עליו השלום לישראל נחמו נחמו עמי, ביקשו להרגו, אמר להם: לא מדעתי אני אומר לכם אלא "יאמר אלהיכם" (מדרש ילקוט).

ונשאלת השאלה ,למה ביקשו ישראל להרגו?
* ברם, חכמינו אמרו שבזמן שישראל עושים רצונו של מקום הוא קורא להם "עמי", ואילו בזמן שאינם עושים רצונו של מקום הוא אומר לנביא "עמך" ( לדוגמא ,בחטא העגל כתוב:"לך רד כי שחת עמך" ).
לפיכך מששמעו ישראל שאמר ישעיה הנביא: "נחמו נחמו *עמי*", היו סבורים שאלה הם דברי הנביא עצמו, שהוא קורא להם עמו שלו ולא עמו של המקום, הרי סימן הוא זה שטרם נמחלו עוונותיהם, ואם כן מה נחמה היא זו? חרה איפוא אפם בישעיה הנביא שמנחמם באופן כזה. השיב להם ישעיה ואמר: "יאמר אלהיכם" - השם יתברך הוא אשר אמר "עמי", שכן אמנם נתכפר עוונכם... (הרב מדשן ערך).

קובץ להדפסה:
https://2005-uploaded.fresh.co.il/2...18/77292989.doc

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P