18-08-2005, 17:07
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.11.01
הודעות: 10,760
|
|
קצרים
''ואתחנן אל ה` בעת ההיא '' (ג , כג)
* כתוב בחז"ל:מפני מה רצה משה להכנס ארצה,וכי לאכול את פריה הוא צריך,אלא הרבה מצוות יש שתלויין בארץ
הנה כי כן כה עזה היא התשוקה של האדם השלם לקיים כל מצווה ומצווה.
משה רבינו אשר כל התורה נקראת על שמו "תורת משה" וכל ימיו ושעותיו מלאים במצוות, עדיין מרגיש כי פגום הוא בהעדר המצוות התלויות בארץ ורק בעבורן הוא מתחנן להיכנס ארצה.
* מספרים על הגאון מוילנא שטרם פטירתו,בכה ואמר שהוא מוכן להחליף כל חלקו בעולם הבא בעד שעה נוספת של חיים.כאשר שאלוהו הייתכן עד כדי כך? השיב הלא משנה מפורשת היא: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". על כן דווקא הגר"א שכידוע היה פרוש מכל תענוגות העולם הזה,היו חיי העולם הזה חשובים בעיניו באמת ובתמים.שכן איש המעלה,חש תדיר שכל מצווה שחסרה לו הרי היא כמום בגופו.
* הן הדברים שכתב רש"י על תיבת "ואתחנן" אף על פי שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין הם מבקשים מאת המקום אלא מתנת חינם. פירוש כי הצדיק אינו דורש עבור מעשיו הטובים גמול כלשהו ולא עולה על דעתו שמגיע לו שכר על דבר שהוא נשמת אפו- על כן לא נותר לו אלא לבקש מתנת חינם
"ותחת כי אהב את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו'' (ד, לז)
מדוע הכתוב כאן פותח בלשון-רבים (''אבותיך'') ומסיים בלשון-יחיד (''בזרעו'') ?
ואין זה מקרה, כפי שמציין אבן-עזרא בפירושו. שאילו נאמר כאן: ''ויבחר בזרעם'', היו כלולים בכך גם זרע האבות שאינם בני ישראל, כגון: בני קטורה, אשר אברהם (בראשית כ''ה, א-ד). ובני ישמעאל ועשיו. בביטוי ''ויבחר בזרעו אחריו'' ניתנת אפוא הבטחה לישראל, שהקב''ה בחר רק בזרע יעקב כדי להוריש להם את ארץ-נחלתם.
''וידעת היום..כי ה’ הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת'' (ד,לט)
חכמינו ז"ל מוצאים במלים ''בשמים ממעל ועל הארץ מתחת'' הנחיה נאותה לדרך שכל אדם ראוי לילך בה בחיים :
א) ''בשמים ממעל'' – כשמדובר בענייני ''שמים'', כהשגת תורה ויראת-שמים ועידון המידות. עליך להתבונן ''ממעל'' – כלפי אלה שעומדים בתחומים אלה מעליך, וכתוצאה מכך תשאף להידמות אליהם ולהתקדם ככל האפשר במעלות התורה והיראה.
ב) ''ועל הארץ מתחת'' – בעניינים ארציים, כהשגת ממון ושאר צרכים גשמיים, עליך להסתכל באלה שמצויים ''מתחת'' – שיש להם פחות ממך ומצבם הגשמי קשה ממצבך. כתוצאה מכך תהיה שמח בהישגים הגשמיים שהגעת אליהם, ותפנה עיקר מרצך לעשות חיל בתורה ובמצוות ה'...
בהפטרת השבוע כתוב : "נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם"
התנחמו בזה בלבד שאתם "עמי".דבר זה כשלעצמו יש בו משום הנחמה הגדולה ביותר....(הרה"ק).
בשעה שאמר ישעיה הנביא עליו השלום לישראל נחמו נחמו עמי, ביקשו להרגו, אמר להם: לא מדעתי אני אומר לכם אלא "יאמר אלהיכם" (מדרש ילקוט).
ונשאלת השאלה ,למה ביקשו ישראל להרגו?
* ברם, חכמינו אמרו שבזמן שישראל עושים רצונו של מקום הוא קורא להם "עמי", ואילו בזמן שאינם עושים רצונו של מקום הוא אומר לנביא "עמך" ( לדוגמא ,בחטא העגל כתוב:"לך רד כי שחת עמך" ).
לפיכך מששמעו ישראל שאמר ישעיה הנביא: "נחמו נחמו *עמי*", היו סבורים שאלה הם דברי הנביא עצמו, שהוא קורא להם עמו שלו ולא עמו של המקום, הרי סימן הוא זה שטרם נמחלו עוונותיהם, ואם כן מה נחמה היא זו? חרה איפוא אפם בישעיה הנביא שמנחמם באופן כזה. השיב להם ישעיה ואמר: "יאמר אלהיכם" - השם יתברך הוא אשר אמר "עמי", שכן אמנם נתכפר עוונכם... (הרב מדשן ערך).
קובץ להדפסה:
https://2005-uploaded.fresh.co.il/2...18/77292989.doc
_____________________________________
שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק
נערך לאחרונה ע"י שמוליק בתאריך 18-08-2005 בשעה 17:11.
|