בתחילה, אפילו בג"ץ מבקרים את מזוז שסגר את תיק האי היווני:

"ניתן אמנם לפקפק אם גם בבחינת עניינו של חשוד מן השורה רואה היה היועץ המשפטי לייחס משקל דומה להסברים שנתן החשוד במסגרת אמרותיו בחקירה, אף שהסבריו אינם מתיישבים עם עובדות שיש לגביהן ראיות ישירות."

תרגום - מזוז לא היה סוגר את תיק דומה לסתם אזרח פשוט.



אך בג"ץ נותנים את ההכשר, ושימו לב לנימוק:

"אולם העמדתו לדין של ראש ממשלה תביא, קרוב להניח באורח מיידי, לשינויים בסדרי השלטון במדינה, ולכך עלולה להיות השפעה דרמטית על המדיניות".

תרגום – אם נעמיד לדין את שרון, ההתנתקות תיעצר.



האם שופטים שמעוותים דין משיקולים פוליטיים יכולים להמשיך לכהן ?

האם פסקי הדין שלהם מחייבים אזרחים ישרים ?

האם שומרי האתרוג יעשו משהו בנידון ?



התשובה לכל השאלות – לא !

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

העמדה לדין של אזרח מהשורה שונה מההעמדה לדין של רו"מ, משום שהאחרונה יכולה לשבש סדרי חיים במדינה, כי ברור שרו"מ שמועמד לדין אינו יכול להמשיך לכהן. לכן שיש ספק במקרה זה, ומזוז נתלה על הסבריו של רוה"מ בתור "ספק", עדיף לא להעמיד לדין.

אני לא מת על הדרך שבה בג"צ רואה את הדברים, והייתי שמח אם היה מנגנון יותר מסודר שהיה מסביר לנו בדיוק מתי אנחנו מעלימים עין ומתי אנחנו חוקרים-כאילו-אין-מחר, אבל בין זה לבין מה שאמר יוסי אין דבר.

קפצתי לביקור

מצד אחד, אינם שבעי רצון מאי עמידת מזוז במבחן בוזגלו, ומצד שני הם אינם משנים את ההחלטה
מכיוון שהיא תשנה את ההתנהלות במדינה.
השאלה המתבקשת היא, האם היו נמנעים מהתערבות גם לולא הייתה המדיניות, כזו שהם מסכימים
לה. התשובה ידועה וצפוייה: בג"ץ טרפד לביבי מהלך בחירות ב99 (סגירת האוריינט האוס) מכיוון
שזה היה עלול לשנות סדרים כאן, אבל נמנע מלאסור על ברק לנהל מו"מ על הסדר קבע שבוע
לפני הבחירות בטאבה.
יוסי דייק בכל מילה ומילה.

בית המשפט נדרש למעשה להכריע האם יש סכוי סביר להרשעה ולפיכך האם יש מקום להגיש כתב אישום למרות ההשלכות מרחיקות הלכת. אני מניח שיש נימוקים לכאן ולכאן וגם פסק הדין אינו נחרץ לחלוטין כפי שאפשר לראות במובאות שלעיל. במצב כזה יש משקל, גם אם בלתי מודע, לנטיות הלב הפוליטיות של השופטים. כיוון שכך, היה טוב לו היתה מתקבלת על ידי הרכב שיש בו איזון יותר גדול של הדעות הפוליטיות - איזון שאינו בנמצא בבית המשפט העליון.

האיזון הפוליטי והחברתי חשוב לבית המשפט העליון לא רק בגלל ההקשר הזה, אלא בעיקר מכיוון שהוא פועל כבית משפט חוקתי למעשה ולכן הכרעותיו צריכות לשקף במידה רבה את רוח העם. לדעתי, המסקנה המתבקשת היא שיש לקבוע הליך חדש שקוף ופוליטי הרבה יותר למינוי שופטים עליונים. אולי המודל האמריקאי יכול לשמש אותנו לצורך זה.