בין אם זה כי הם סתם חרא של בני אדם, משועממים וממורמרים (ואני חותמת לכם שגם במציאות הם לא אנשים מי יודע מה, ובטח לא אהודים כל כך על סביבתם),
בין אם זה סתם אנשים מאוד תינוקיים, ילדותיים, קטנוניים ולא בוגרים שמקנאים באנשים יותר חכמים, רהוטים ואינטיליגנטיים מהם.
צרות עין, קנאה וחוסר פירגון היא מנת חלקם של אנשים עם נפש מאוד קטנה ולא איכותית.
ואולי בכלל שונאים אותי פה בגלל השקפת העולם שלי בכל מיני נושאים, כפי שביטאתי אותה לא אחת בעבר.
ואולי זה הכל ביחד.
מאיפה כל קיטונות השנאה הזו אל מישהי שמעולם לא החלפתם איתה אפילו מילה במציאות, מאיפה? בלתי נתפס ממש.
עצוב.
ולמען הסר הספק: לא, ממש אין לי כוונה להיפגש עם מי מכם במציאות. לא תודה.
יותר מדי פעמים בחיי נתקלתי באנשים שמתנהגים ברשעות תהומית אל האחר רק כדי לנסות להרגיש יותר טוב עם עצמם ועם הפגמים של עצמם.
זה רק אמור לגרום לי להתחזק במחשבה שאני פשוט יותר טובה ואיכותית מכל אותם שונאים טיפשים וחלולים, ושהם לא ראויים אפילו לקצה הנעל שלי.
בני אדם זה דבר מחורבן ואני ממש מרחמת על השונאים. מסכנים, שימשיכו להתבוסס באופי המסריח של עצמם עד יומם האחרון.

ומעדיפים לא להיכנס לריבים

אם זה השתנה - אני בטוח שאנשים ישמחו מאוד
אם זה לא השתנה - את מוזמנת להגיב בזעם, רק כדי שנהיה בטוחים

באמא שלי שאני לא יודעת מה אני עדיין עושה פה, בחור הזה, במערכת הפורומים הזו שכבר מזמן סיימה את חלקה בעולם (למעט פורום צבא וביטחון) וכל הפורומים בה כבר מתו לפני שנים רבות.
באמא שלי שאני לא מבינה למה אני ממשיכה לכתוב במקום שעשה לי בעיקר (99%) רע לאורך השנים, מקום שבו מעולם לא הייתי מוערכת בשיט, וקיבלתי חרא של יחס מאנשים מאוד טיפשים ורעים?
למה לכל הרוחות אני עדיין כאן, בשעה שיש מספיק מקומות אחרים שכן יכולים להכיר בי ולהעריך אותי?
למה?! כל כך נשבר לי מהסאגה הזו, וכל כך נשבר לי מהמקום הזה, וכל כך נשבר לי מכם.
אשפה של בני אדם, שאינם ראויים לי ולדברים האיכותיים והיפים שהעליתי פה לאורך השנים.
לכו לאלף עזאזל ולאלף קיבינימאט, כל אחד ואחת מכם (למעט אלו שעוד איכשהו עשו טובה והגיבו לי, וגם זה מתוך רחמים או כדי לנסות לסתום לי את הפה. אז ממש אין צורך. תרחמו על אמא שלכם, לא עלי).
חבורה של עלובי נפש דוחים.
אני כך כך מאחלת לכם שהיחס שלכם אלי לאורך השנים יחזור אליכם בהפוכה כמו בומרנג לפנים, ובאופן כללי אני מאחלת לכם רק רע. רק רע. רק עצבים הבאתם לי.

אני כל כך מקווה לא לראות אתכם יותר בשנת 2025, כי אם כן, אז המצב שלי ממש גרוע. ממש.