כבר זמן רב אני תוהה מדוע אין פתרון לחלק מסויים מהבעיה בגבול לבנון.ראינו בעבר וגם היום את הירי והפגיעות של טילי הקורנט בבסיסי ובמיתקני צה"ל. פשוט ירי ישיר של טיל על מכמים ואנטנות ואמצעי תצפית שנמצאים על מגדלים או על הקרקע. בהקשר הזה השאלה היא על העדר רשתות הגנה או רשתות הגנה מסוג חדש שנפרשים ומתקפלים אוטומטית. בחלק גדול מהסרטונים רואים נקודות שנפגעו ובהחלט היה אפשר לפרוש שם רשתות. שאלה אחרת היא מדוע לא מפתחים דגם נוסף של הגנה אקטיבית פסיבית. הפיתוח מתבקש. אם רואים מגדל גבוה עם אנטנות והחיזבאללה פוגע בהם ישירות עם קורנט. מדוע לא להתקין על אותם מגדלים יחידות של הגנה אקטיבית כמו שיש בשריון. התנאים פה אידאלים לאמצעי הגנה כזה. השטח פתוח ופרוס למרחק מהמגדל טיל הנ'ט לא עובר את מהירות הקול ולפי הסרטונים לוקח לו כמה שניות טובות להגיע למטרה ובמצב כזה קל יותר ליירט אותו.
שאלה נוספת בהקשר של הירי להר מירון. לדעתי חייבים לפתח דגם מוקטן של כיפת ברזל שיהיה שכבת הגנה נמוכה יותר מכיפת ברזל. הר מירון הוא דוגמה מובהקת לנושא. כיפת ברזל אמורה להגן על שטח די גדול. הר מירון הוא דוגמה לנקודה אסטרטגית קטנה שלא מצריכה טילי כיפת ברזל רגילים ואפשר לפתח דגמים קטנים ופשוטים וזולים יותר שנועדו להגן על איזור קטן משמעותית. זה נכון גם לתחנות כח ושאר מתקנים חיוניים.

כמו בעוטף, אנחנו שומעים השכן ןהערב שלא רוצים לדרדר.

מה יקרה אן כן "נדרדר" וישראל תתחיל לתקוף מחבלים לפני שהם משגרים ?
חבר שואל

צודק אבל לא עונה על השאלה. תמיד תהיה להם אפשרות לירות גם אם נפתח בהתקפה פתאומית.

השטח בדרום לבנון הררי ובעייתי להתקדמות, הדרכים ממוקשות ולאויב מלאי גדול של טילי נ"ט.
אפילו אם נכבוש את דרום לבנון על עד הליטאני (והמחיר לא יהיה קל), עדיין נשאר במצב בו חיילנו יהיו חשופים לטילים ומטענים ואזרחי ישראל תחת איום רקטות. בנוסף נגביר את הלחץ הבינלאומי לסיים את המלחמה כולל בעזה (ע"פ התקשורת ארה"ב נגד הרחבת המלחמה, והם היחידים שעוצרים החלטת מועצת הביטחון על הפסקת אש מיידית).
בנוסף, יום אחרי המלחמה, כוח רדואן המורכב משיעים תושבי דרום לבנון חוזר הביתה ועדיין גר מעבר לגדר ומאיים עלינו, כך שגם רווח אסטרטגי לא יהיה כאן.
צריך לחשוב על מטרות של הציר השיעי עם עלות/תועלת גבוהה ולא להתחיל עוד מלחמת התשה.
אולי להרעיד את כיסאו של אסד או לתקוף מתקני נפט איראניים.
אנחנו אחרי 3 חודשים של מלחמה בעזה יקרה בדם ודמים והצלחנו לחסל רק 50% מחמאס. מי שחושב שבלבנון יהיה יותר קל חי באשליות.

ציטוט:

נשאר במצב בו חיילנו יהיו חשופים לטילים ומטענים ואזרחי ישראל תחת איום רקטות.

מעולה יותר הגיוני שחיילים יהיו בסיכון מאשר אזרחים, גם אם איום הרקטות יישאר זה יאפשר יותר זמן התגוננות ולפחות יסיר את איום הנט

ציטוט:

בנוסף, יום אחרי המלחמה, כוח רדואן המורכב משיעים תושבי דרום לבנון חוזר הביתה ועדיין גר מעבר לגדר ומאיים עלינו, כך שגם רווח אסטרטגי לא יהיה כאן.

אם באמת הם יחזרו איך יהיה להם נשק מתקדם? ראינו שבמודל דומה לאיוש אם רוצים אפשר למנוע ולעכב התחמשות ארגונים בנשק כבד, אולי(בטוח) הם יצליחו להבריח נט פה ושם אבל הם לא יהיו חמושים כמו שהם היום, וכנראה שהם יהיו עסוקים בלשרוד ופחות בתכנון מתקפות על אזרחים

ציטוט:

צריך לחשוב על מטרות של הציר השיעי עם עלות/תועלת גבוהה ולא להתחיל עוד מלחמת התשה.

מה שאנחנו חושבים זה נחמד אבל זה לא בשליטתנו, ארגוני טרור מסביב למדינה שמתעצמים במטרה לזרוק אותנו אל הים, אם נרצה או לא נרצה(כמו שראינו בעזה) המלחמה תגיע, האינטרס שלנו זה דווקא להשאיר אותם במצב של התשה, מאשר לאפשר להם להתחמש עד כדי כמעט איום קיומי על המדינה

ציטוט:

אנחנו אחרי 3 חודשים של מלחמה בעזה יקרה בדם ודמים והצלחנו לחסל רק 50% מחמאס. מי שחושב שבלבנון יהיה יותר קל חי באשליות.

לדעתי המלחמה בעזה דווקא מוכיחה את ההפך, אנחנו 20 שנים גידלנו פה ילדים ומשפחות שרגילים לקום לאזעקות וטילים שעפים לעברם, כאשר גרמו לנו לחשוב שאין באמת פתרון, והנה אם ממש רוצים אחרי 3 חודשים פתאום אפשר לדמיין את עוטף עזה בלי צבע אדום פתאום אפשר לדמיין יהודי מניף דגל במצעד בירושלים בלי שתתחיל מלחמה

סה"כ אנחנו רואים את אותה מציאות אבל מזווית אחרת

הגנה זולה ומתאימה לשכבת גובה נמוכה יותר מכיפת ברזל היא מערכת ירוט באמצעות לייזר.

לא יודע אם יציבו לייזר ליד כל מתקן רגיש. לא חושב שלייזר יכול לנטרל 40 רקטות שמגיעות לנקודה בתוך 10 שניות.
לגבי קורנטים הייתי מפרק מכמה טנקי מרכבה או נמרים את מעיל הרוח ומרכיב ליד המערכות החשובות בצפון.

קרן לייזר היא לא יעילה במזג אוויר מעונן וגשום. היא פשוט לא חודרת את העננים ומוחזרת לקרקע באותה זווית שפגעה בעננים.
העובדה היא שעד היום אין לאמריקאים ורוסים "תותח לייזר"
אפשרי השימוש רק מהקרקע עד עננים או מעל העננים. תחליטו בעצמכם אם כדאי להשקיע בנשק כזה...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי האזרח אפשרי השימוש רק מהקרקע עד עננים או מעל העננים. תחליטו בעצמכם אם כדאי להשקיע בנשק כזה...

כמה אפשר לכתוב?
נראה שאין גבול עליון לקשקשת.
חלק ניכר של הקשקשת (בכל הנושאים) הוא רעש רקע ולא יותר.
מדי פעם מוצאים גם מישהו שבאמת מבין, אך אלה נבלעים בדברי ההבל של הפילדמרשלים מטיסי הכורסאות שכאן.

מאידך - אין להספיד את הלייזר. נכון שיש לו מגבלות רבות, ועל זה ועל הסיבות מדוע לא נכנס עדיין לשימוש נרחב בעולם, נכתב הרבה בפורום הזה. הוא אמנם לא יוכל לשמש לבדו אף פעם, אך כחלק ממערכות יירוט קיימות, יש לו מקום. בין אם כנשק לטווח קצר (כפי שאתה כותב "מתחת לעננים"), ובין כנשק מבוסס מטוס ליירוט יותר ארוך טווח "מעל לעננים".

לאמריקאים יש. ולייזר לא מוחזר, הוא מפוזר. כן, אחרי שכבה עבה של עננים סביר שלא ישאר לו מספיק הספק, אבל אם הוא עובד גם 80% מהזמן, זה שווה כל שקל.

ומה לגבי שימוש ב"נוקמני"? האמריקאים משתמשים במערכת דומה להגנה על בסיסים שלהם במזה"ת ובעבר זה היה מותקן גם על הסטי"לים של חיל הים הישראלי.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

מדובר במערכת עם טווח ועוצמה שלא מתאימים לשימוש במתאר עזה ולבנון (טווחי בטיחות וגזרות ירי בעייתיות), האמריקאים הפעילו את הסנטוריון כמעט תמיד בבסיסים באיזורים מדבריים. בחודשים האחרונים של שהותם באפגניסטן הותקנה מערכת כזו על גג אחד הבניינים במתחם השגרירות בקאבול - אבל זה היה יוצא דופן חד פעמי.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

התגובות של צה"ל לא ברורות. זה לא חדש. כבר בתחילת המלחמה החיזבוללה ירה קורנטים על אנטנות ומכמים ופגע באופן חופשי. מה עשו בצהל בשלשת החודשים האחרונים?

היכולת ההגנתית של צה"ל לוקה בחסר כשזה מגיע לשכבות שמתחת לתמ"ס.
הבעיה מתבררת כשמבינים שבמצב הנוכחי, חיזבאללה מסוגלים לבצע תקיפות עומק נגד מטרות איכות, אפילו אם רק בשדה הראייה. אבל זה לא בהכרח יהיה תמיד המצב, מאחר ולאיראן יש אמל"ח שלא דורש שדה ראייה (כרגע עם טווח נמוך יותר).
טיפוח החמאס והחיזבאללה לאורך השנים איפשר להם לצמצם פערים מולנו בקצב גבוה מאוד.

יש לצה"ל פתרונות די זולים אך משום מה לא מבצעיים. מערכות יירוט רחפנים אמורות להיות רלוונטיות נגד טילי נ"ט עם התאמה בסיסית. תותחי ה30ממ שמיועדים לאיתן ולנמר, על מכולה, יכולים לתת יכולת הגנתית מינימלית לבסיסים. יש אופציות, מאוד מגוונות אפילו. רק צריך רצון.

לא הבנתי איך מערכת ליירוט רחפנים תוכל ליירט טילי נ"ט. טיל כמו הקורנט טס במהירות של כ-300 מטר/שניה, קרוב מאד למהירות הקול. רחפן טס במהירויות נמוכות בסדר גודל שלם. לכן כל הזיהוי, העקיבה והנעילה הם שונים לגמרי, וסביר שדורשים לא רק התאמות אלא חומרה אחרת. גם אמצעי הניטרול עצמם הם (אני משער) שונים. אתה מנסה ליירט רחפן כשהוא רחוק ממך (יחסית, לצורך הענין גם חמישים מטר זה רחוק) באמצעות ירי מדוייק, לעומת זאת סביר שכנגד טיל נ"ט אתה עשוי להפעיל אלמנט נפחי כמו רסס. אלה דברים שונים. כנ"ל לגבי תותח 30 מ"מ: יתכן שהתותח עצמו מסוגל לפגוע באיום כזה, אבל הוא יוכל לעשות זאת רק במסגרת אינטגרציה כמערכת עם אלמנטים של זיהוי האיום והכוונה אליו. אם האלמנטים האלה לא קיימים כבר כמערכת, לא סביר שיצליחו להשמיש אותם לזה בטווחי הזמן של המלחמה. שאלה אחרת, כמובן, היא איפה צה"ל היה כל השנים האלה ולמה הוא לא התקין מיגונים פסיביים ואקטיביים על מערכות חיוניות שנמצאות בקו ראיה מגבול חם.

כל מיגון וכל גדר אפשר בבוא הזמן לנטרל אותה
כל מכשול נועד לעקיפה בסופו של יום
ההצעות הן זמניות (לא רעות אבל לא יעזרו ללונג ראן)
אני שירתתי בלבנון ולחמתי ועקבתי מאז ועד היום והמסקנה מאוד ברורה
היה פתח והגיע אמל הלך אמל והגיע חיזבאללה - תמיד יבוא בסוף מישהו משוכלל יותר מהקודם.
הפיתרון הוא חרב
פעם בכמה שנים מערכה יזומה שמוציאה להם את החשק להלחם לכמה שנים וחוזר חלילה
אני לא רואה פיתרון סופי (בשנים הקרובות לכה"פ)
פשוט אין ברירה ואנחנו במילכוד 22 - (סליחה שאני נשמע מתלהם אבל אני לא)
צריך לצאת עליהם בכל הכח ולחסל כמה שיותר ובמב"מ לפעול לחיסול ממוקד של כל גורם מאיים שמתפתח
מבלי לחשוש או לחשוב על תגובה שלהם - תגובה עולמית וכו', רק כך נלחמים בטרור. לא מחכים שהוא יחטוף ויבצע ואנחנו נתחיל לחשוב על אופן התגובה.

זה היה מצחיק אם זה לא היה עצוב - אם היה מגיע מטוס סורי ומפציץ את היב"א או בסיס חיל אוויר כולם היו מדברים על אקט מלחמתי, אבל בגלל שזה נ"ט / רחפן / מזל"ט / רקטה זה חלק מהמב"מ ושליחת מסרים שלא יתעסקו איתנו...
מחרתיים יפגעו אולי נ"ט או מזל"ט באישיות חשובה, ואז נחליט שהגיע הזמן למלחמה?
או יותר גרוע, נחכה שהם יפתחו את מכת הפתיחה שלהם לפני שנתחיל ליזום ברצינות?

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

לצערי זו חלק מהקונספציה. במערכת הביטחון חושבים שחזבאללה מורתע, אולי זה נכון ואולי זה לא. מה שכן ייתכן הוא שישראל מורתעת מחזבאללה ולא מעוניינת בפתיחת חזית נוספת מולו לצד המלחמה בעזה, ולכן יש מדיניות של הכלה. יכול בהחלט להיות שההחלטה לא לפתוח מלחמה כוללת בצפון בזמן שהצבא עסוק בעזה היא נכונה, אבל זה יותר עניין לדרג המדיני. לעומת זאת, ישראל לא מורתעת מצבא סוריה וחי"א הסורי (או מה שנשאר מהם) ולכן יוזמת פעולות מנע וסיכול רבות נגד האיראנים על אדמת סוריה (לפי פרסומים זרים).

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ArmouredDov_D9 לצערי זו חלק מהקונספציה. במערכת הביטחון חושבים שחזבאללה מורתע, אולי זה נכון ואולי זה לא. מה שכן ייתכן הוא שישראל מורתעת מחזבאללה ולא מעוניינת בפתיחת חזית נוספת מולו לצד המלחמה בעזה, ולכן יש מדיניות של הכלה. יכול בהחלט להיות שההחלטה לא לפתוח מלחמה כוללת בצפון בזמן שהצבא עסוק בעזה היא נכונה, אבל זה יותר עניין לדרג המדיני. לעומת זאת, ישראל לא מורתעת מצבא סוריה וחי"א הסורי (או מה שנשאר מהם) ולכן יוזמת פעולות מנע וסיכול רבות נגד האיראנים על אדמת סוריה (לפי פרסומים זרים).

משמעות המילה מורתע הפכה זולה יותר ממלפפונים על רצפת שוק הכרמל .
איך בכלל יש מחשבה שחיזבאללה מורתע אם הוא

שולח חוליות
ירי תול מסלול.
ירי טילים . הורג ופוצע.

ועדיין מורתע?? מה זה השטויות האלה

מבחינתם זה שחזבאללה לא פותח במלחמה כוללת עם שיגור אלפי רקטות וטילים (כולל למרכז) זו הוכחה לכך שהוא "מורתע".

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

מצד שני, אנחנו כבר בחזית אחת- עזה.
כל יום שאנחנו פועלים שם בכוח מלא, משפר את האפשרות לרכז כוח בלבנון כשנצטרך.
לכן כ"כ מוזר לי שמשחררים מילואים, במקום להכריע את החמאס ואז ללכת על הסף עם החיזבאללה.

להבדיל, גם ב-67׳ כמעט כל הכוח הסדיר נשלח לסיני בתחילת המלחמה, אבל אחרי ההכרעה יחידות עברו ללחימה בגדה וברמת הגולן.

פעולה בעצימות גבוהה דורשת מחוייבות מסויימת לתהליך. אתה לא קוטע אותו באמצע וצריך להבין שבדיוק כמונו, גם חיזבאללה יכולים לכפות עלינו מלחמה וליזום. יש כרגע הזדמנות להוריד רגל מהגז בעזה כדי לסיים תהליכים בצפון הרצועה. אפשר לראות מהסרטונים שמגיעים משם שבאופן יחסי (לתחילת המלחמה) מורגש שם חופש תנועה גבוה יותר, יותר צמ"ה לא משוריין וכו'.

אם וכאשר מתחילה מלחמה עם לבנון, אחד ההיבטים החשובים הוא כמה מהר יצליח צה"ל לתמרן לאזורים קריטיים בדרום לבנון כדי למנוע גישה לאתרי שיגור מרכזיים.

בשטחים המצומצמים וצפופי האוכלוסיה שצה"ל מטפל בהם כעת בעזה אין אפשרות להפעיל מסות גדולות של כוחות כמו שנעשה בצפון הרצועה בלי להסתכן בארועים רבים גם של דו"צ וגם של פגיעה המונית באזרחים שתגרור תגובה עולמית קשה. מעבר לזה, אני רואה את הקושי של המילואימניקים ומשפחותיהם שסביבי, את הסטודנטים שהסמסטר מתחיל בלעדיהם, את העסקים שקורסים - יש גבול לכמה אפשר להחזיק אותם כשהתועלת מפעולותיהם הולכת ופוחתת, בטח אם אתה חושב שעוד תצטרך אותם לתקופה ממושכת בצפון.

מסכים מאוד - המב"מ של לפני 7/10 היה חלבי ביותר ולמרות פגיעות נקודתיות פה ושם - הקצב בו חמאס, חיזבאללה, החות'ים, ושאר החברים הטובים הצליחו להתחמש ולשכלל יכולות, היה פשוט מטורף. אני יודע שמב"מ זה לא קונדום מבצעי אבל הוא צריך לכל הפחות להאט משמעותית קצב בניין כוח ולפעמים להביא לגריעה של חלקיו, ולא צריך בעצמו להוות תחליף לפעולה בעצימות גבוהה אחת לכמה זמן, ולחשיבה על "היום שאחרי".

בניגוד לפלסטינאים - לבנון היא דוגמה מצויינת למקום בו ניתן למלא את הוואקום עם גורם חברותי.

בעיני, המחשבה שיש לנו יכולת למנוע לאורך זמן התחמשות של אוייב עקשני היא תמימה ואפילו מסוכנת. צריוף נסיבות חריג הביא לכך שסוריה היוותה במשך כמה שנים מגרש משחקים שיכולנו לתקוף בו כמעט ללא סיכון - ועדיין, לא הצלחנו לבלום משמעותית את התחמשות חיזבאללה. בעזה לא הצלחנו כלל. אני חושב שגם הנסיון ההיסטורי במקומות אחרים (ואפילו הנסיון של הבריטים למנוע את ההתחמשות שלנו בימי המנדט) מראה שקשה מאד לצפות להצלחה ארוכת טווח בפעילות מסוג כזה.

חיזבאללה מבוסס בלבנון, לא סוריה. כמובן שלא נצליח לפגוע בחיזבאללה אם המב"מ נגדם כמעט אפסי. אין מב"מ בלבנון.

שים לב נוגע למשפט הראשון שלך שאמרתי בפירוש שמב"מ תפקידו להוות את הגורם המאפשר לחשיבה על "היום שאחרי" ולפעולה בעצימות גבוהה (קרי: מלחמה).
ללא מב"מ או שתימנע מישראל היכולת ליזום מלחמה עם חיזבאללה וגורמים אחרים, או שכל מלחמה תתארך משמעותית לחודשים רבים כדי לחנוק אותנו כלכלית.

חיזבאללה לא יכול וגם לא רצה מעולם להתבסס בסוריה כמו בלבנון, והתכלית של המב"מ כלל לא היתה למנוע ממנו התבססות בסוריה אלא למנוע ממנו התחמשות בלבנון (במיוחד בנשק מדוייק וארוך טווח) דרך סוריה. חיזבאללה מבוסס בלבנון בזכות העובדה שהוא חלק אורגני מהאוכלוסיה השיעית. בסוריה אין אוכלוסיה שיעית משמעותית (עלאווים זה לא אותו דבר), בפרט לא בקרבת הגבול עם ישראל. הוא היה יכול להקים שם שלוחה אבל לא להתבסס.

אני לא רואה שהמב"מ שעשינו כל השנים האלה הביא אותנו למקום שבו אנחנו יוזמים מלחמה מול חיזבאללה או מבצעים אותה באופן חזק, מהיר ואלגנטי. עיכבנו קצת את ההתחמשות שלו, אבל לא הצלחנו (ובעצם לא ניסינו) לשנות את המצב מעיקרו באופן צבאי או מדיני - בדיוק כמו מדיניות "ניהול הסכסוך" מול חמאס. משיכת זמן זה בסדר גמור כשבחסות משיכת הזמן אתה מבצע מהלכים לשינוי המצב, אבל היא חסרת תועלת ולפעמים מזיקה אם מתפתים לחשוב שמשיכת הזמן היא תחליף לפתרון הבעיה.

שוב, אני חוזר ואומר - חיזבאללה מבוסס בלבנון, לא בסוריה. כמובן שהמב"מ בסוריה לא ישפיע עליהם כמעט.
אם נניח שרק 10% מבניין הכוח מתבסס על אמל"ח דרך סוריה, ואנחנו פוגעים ב-50% מהתעבורה, אז פגענו רק ב-5% מהמאמץ הכולל. שאר ה-95% נותרים על כנם.
חיזבאללה מביאים את הרוב המוחלט ממקומות אחרים כמו אמריקה, אירופה, מזרח אסיה. בזה אנחנו לא פוגעים. ממש לעתים רחוקות יש איזה מבצעון קטן שנובע מכך שאנחנו מתירים לחיזבאללה לדחוף קדימה את היכולות שלהם. פעם אחת זה להתנגד לפרויקט הרקטות ארוכות הטווח שלהם, אחר כך לפרויקט הדיוק, אחר כך לפרויקט טילי השיוט שלהם, ואחר כך מתירים את הכל ויש להם צבא שלם.

אם ננהל מב"מ בתוך לבנון ונביא לכך שרק 50% מבניין הכוח (לעומת הקצב הנוכחי) שלהם באמת קורה, ומנענו מהם תשתיות הגנתיות באזור הדרום - אז גם הפחתנו את היכולת של חיזבאללה ליזום פעולות נגדינו, גם הפחתנו את היכולת שלהם להגיב לפעולות שלנו, וגם הפכנו את לבנון למקום הרבה יותר מתירני לפלישה קרקעית ישראלית במקרה וזה יידרש - וזה אכן יידרש.

זה תלוי בסוג המערכת. האם יש בה רכיב קינטי? האם משתמשים ברחפן כנגד? האם יש מיירט אחר כלשהו, ואם כן מה המאפיינים האנרגטיים שלו? האם למכשיר היירוט יש רש"ק או שמדובר בפגיעה קינטית? האם אולי מדובר במערכת לייזר?
יש מערכות שידרשו התאמות גדולות יותר, קטנות יותר, או בכלל לא. לכל הפחות רכיבי החישה ובקרת האש כבר מהווים חלק מהפתרון.
כשזה מגיע למאפייני החיישנים כתגובה לשינוי מהירות המטרה - זה בעיקר עניין של קינפוג פרמטרים במערכת.

אני חושב שאתה טועה, כי אתה לא לוקח בחשבון את ההבדל בין מערכות שנבנות לאיומים שיש ביניהם הבדל של סדר גודל במהירות (וגם הבדלים בגודל, בשיטת הנעה, בחתימה מכ"מית, תרמית ואקוסטית, בשיטות הנחיה, בפרופיל התנועה ועוד ועוד). אם יש לך מערכת נ"מ שמיועדת ליירט מטוסי סילון תת-קוליים, האם היית טוען שבהתאמה קלה היא יכולה ליירט טילים היפרסוניים, ומערכות החישה והבק"ש כבר יכולות להיות חלק מזה?

ההבדל בין אובייקט תת קולי לאובייקט היפרסוני שונה מהותית מההבדל בין טיל נ"ט לרחפן.

מערכות חישה שמיועדות להתמודד עם רחפנים בהחלט יכולות בקלות להתמודד עם טילי נ"ט ולהפך. עניין של לקנפג נתונים. במקום להגביל את המכ"מ ל-150 קמ"ש אתה מגביל ל-1,000 קמ"ש. נשמע כמו הבדל גדול אבל זה ממש לא. זה משנה קצת את החישובים וזה במקסימום משנה קצת את צורת השידור, אבל המעבר הזה הוא ממש קל והוא לגמרי תוכנתי.
שים לב למעיל רוח ולחץ דורבן. שתיהן מסוגלות להתמודד גם עם רחפנים (מעיל רוח דורשת משגר ומכ"מ נוספים בשביל כיסוי נוסף) וגם עם טילי נ"ט.
האופטיקה גם אותה אופטיקה.
בגדול, זה צ'יפס.

רחפן אתה לא בהכרח מזהה באמצעות מכ"מ. הוא עשוי להיות פלסטי ברובו, והשח"מ שלו אולי קטן. הוא יכול לטוס צמוד לקרקע ובמהירות נמוכה (שיותר קשה למכ"מ לזהות) ויהי לך קשה להבחין בינו לבין ציפור. אם אני הייתי בונה מערכת לניטרול רחפנים היא היתה משתמשת במגוון חיישנים כדי לזהות איום - מכ"ם אולי, אבל גם חיישן אקוסטי, אולי הייתי מנסה לזהות פליטה אלקטרומגנטית בתדרי הסיבוב של המנועים, אולי גם זיהוי ויזואלי ותרמי. כל הסריקה של החיישנים האלה למיניהם היתה מתבססת על תחום מהירויות שאני מצפה שהרחפן יוכל לנוע בו, ובהתאם לכך גם משאבי העיבוד וניתוח הנתונים שמוקצים לזה, וגם מערכות הבקרה והנטרול (רק לדוגמה, יש טרייד-אוף מובנה בין המהירות הזוויתית שבה אני מניע מערכת שיורה משהו לבין רמת הדיוק שאני יכול להשיג; אם אני מניח שהמטרה נעה לאט אני בונה מערכת אחרת מאשר עבור מטרה שנעה מהר).


גם במערכת מבוססת מכ"מ, המכ"מ עצמו הוא רק חלק מהמערכת. הוא בנוי לפי הנחות מסויימות (למשל, טווח הגילוי הרצוי במערכת לזיהוי טילי נ"ט הוא כמה ק"מ ואילו במערכת לזיהוי רחפנים הוא, כנראה, הרבה יותר קטן). הוא מספק רמת דיוק שתלויה באורכי הגל שהוא משדר וגם במהירות המטרה ובאופי המסלול שלה; אורכי הגל וקצב הסריקה תפורים כך שיתאימו ליעוד שעבורו המערכת תוכננה ועבור המטרות שאליהן היא נבנתה. מאחורי הסיגנל המכ"מי רצים אלגוריתמים שתפקידם לסנן רעש ולזהות מטרות שטסות בפרופיל שמייצג איום; האלגוריתמים האלה יהיו שונים עבור רחפן (שהמסלול שלו יכול להיות עוקב קרקע עם שינויים חריפים במהירות, בגובה ובכיוון ועשוי לטוס במקביל או בניצב למערכת) ובין טיל נ"ט (שטס, בגדול, בקו ישר אל המערכת). יש הרבה מאד פרמטרים שהם שונים. לא עסקתי מעולם בפיתוח בתחום הזה, אבל מהנסיון שלי כמהנדס בתחומים אחרים - הרבה יותר קשה משנדמה להפעיל מערכת כדי להשיג משהו אם היא תוכננה להשיג משהו אחר, גם אם אלה דברים דומים לכאורה.

ציטוט:

רחפן אתה לא בהכרח מזהה באמצעות מכ"מ. הוא עשוי להיות פלסטי ברובו, והשח"מ שלו אולי קטן. הוא יכול לטוס צמוד לקרקע ובמהירות נמוכה (שיותר קשה למכ"מ לזהות) ויהי לך קשה להבחין בינו לבין ציפור. אם אני הייתי בונה מערכת לניטרול רחפנים היא היתה משתמשת במגוון חיישנים כדי לזהות איום - מכ"ם אולי, אבל גם חיישן אקוסטי, אולי הייתי מנסה לזהות פליטה אלקטרומגנטית בתדרי הסיבוב של המנועים, אולי גם זיהוי ויזואלי ותרמי.

רוב המערכות מתבססות על שילוב מכ"מ ואופטיקה. הרחפן עצמו עשוי מעטיפה פלסטית אבל בתוכו הוא מכיל רכיבים מתכתיים שמשקפים בחזרה את קרינת המכ"מ. כמו כן אתה בהחלט יכול להתאים את הסריקה לתדרי הפרופלורים.
יש סיבה למה יש בשוק כל כך הרבה מערכות נגד רחפנים - סף הכניסה הוא נמוך והאתגר הטכנולוגי לא משמעותי.
בעזרת משהו שנקרא SDR אפשר היום להפעיל מספר רב של מודי פעולה נגד מטרות עם מאפיינים שונים.
כך לדוגמה המכ"מ של כיפת ברזל גם מוצא רקטות, פצמ"רים, פגזים, וגם מוצא טילי שיוט, מטוסים מאויישים, טילים בליסטיים, וכטב"מים.

ציטוט:

ובהתאם לכך גם משאבי העיבוד וניתוח הנתונים שמוקצים לזה, וגם מערכות הבקרה והנטרול (רק לדוגמה, יש טרייד-אוף מובנה בין המהירות הזוויתית שבה אני מניע מערכת שיורה משהו לבין רמת הדיוק שאני יכול להשיג; אם אני מניח שהמטרה נעה לאט אני בונה מערכת אחרת מאשר עבור מטרה שנעה מהר).

במערכות צבאיות שיושבות על רכב כלשהו או בתוך בסיס, יש מספיק form factor כדי להכניס כמות מספקת של יכולות עיבוד. זה לא פאקטור כמו בכלי רכב עם ה-mobileye (יימח שם המערכת הזו) שלי. גם רחפן וגם טיל נ"ט, כשזה מגיע למתקנים סטטיים, פועלים בקבועי זמן של שניות. לא מילי ולא מיקרו. לא צריך פה מעיל רוח. אתה יכול בבטחה לזהות, לאפיין, לכוון, ולקרוא למי שמפעיל את הרואה-יורה ללחוץ על ההדק.
אתה סתם יוצר פה בעיה ממשהו שכבר מזמן פתרו ושאפילו צה"ל משתמש בו - רק לא בכל המקומות הנדרשים.

ציטוט:

גם במערכת מבוססת מכ"מ, המכ"מ עצמו הוא רק חלק מהמערכת. הוא בנוי לפי הנחות מסויימות (למשל, טווח הגילוי הרצוי במערכת לזיהוי טילי נ"ט הוא כמה ק"מ ואילו במערכת לזיהוי רחפנים הוא, כנראה, הרבה יותר קטן). הוא מספק רמת דיוק שתלויה באורכי הגל שהוא משדר וגם במהירות המטרה ובאופי המסלול שלה; אורכי הגל וקצב הסריקה תפורים כך שיתאימו ליעוד שעבורו המערכת תוכננה ועבור המטרות שאליהן היא נבנתה. מאחורי הסיגנל המכ"מי רצים אלגוריתמים שתפקידם לסנן רעש ולזהות מטרות שטסות בפרופיל שמייצג איום; האלגוריתמים האלה יהיו שונים עבור רחפן (שהמסלול שלו יכול להיות עוקב קרקע עם שינויים חריפים במהירות, בגובה ובכיוון ועשוי לטוס במקביל או בניצב למערכת) ובין טיל נ"ט (שטס, בגדול, בקו ישר אל המערכת). יש הרבה מאד פרמטרים שהם שונים. לא עסקתי מעולם בפיתוח בתחום הזה, אבל מהנסיון שלי כמהנדס בתחומים אחרים - הרבה יותר קשה משנדמה להפעיל מערכת כדי להשיג משהו אם היא תוכננה להשיג משהו אחר, גם אם אלה דברים דומים לכאורה.

אני כן עסקתי בפיתוח מערכות מכ"מ. זה non-issue.

היום (8.1.2024): ויסאם ג'וואד א-טאוויל, מפקד בכיר בכוח רדואן של חזבאללה, חוסל בסיכול ממוקד. ישראל לא לקחה אחריות. דיווחים סותרים על שיטת הפעולה: תקיפת כטב"ם או מטען צד. לפי הפרסומים א-טאוויל היה אחראי לירי הנ"ט על הבסיס הצבאי.

https://www.ynet.co.il/news/article/rjktw8kda

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight