|
30-08-2023, 20:53
|
|
|
חבר מתאריך: 16.07.15
הודעות: 4,053
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "ביצועי רק"מ בקרב המשולב, דיון בהשפעת מלחמת אוקראינה"
אם נתעלם מהמעבר של סולומון לתיאוריות קונספירציה בפתוח, השאלה כן מעניינת.
רכבי ה-MRAP הוכיחו את עצמם כממוגנים, אך אותם נמצא לרוב דווקא באזורים שנפגעים יותר ממוקשים וארטילריה, הרבה פחות באזורים צמודים לקרבות איפה שפועלים טילי נ"ט, טנקים ונגמ"שים, והמאסה הגדולה יותר של ארטילריה. כנגד מוקשים וארטילריה הם מתמודדים מצוין כי בדיוק לזה הם תוכננו. אמנם לא בדיוק כנגד ארטילריה, אבל עם חוסר הדיוק של הארטילריה הרוסית מדובר בעיקר ברסס שקיים גם באותם מטענים שסביבם תוכנן ה-MRAP.
רק"ם "קל", שאותו אגדיר ככל רק"ם שמיגונו נחשב בסטנדרט נמוך מטנק ברמת טכנולוגיה דומה, מתברר כפגיע כי הוא חוטף לא מעט טילי נ"ט, פגזי טנקים, חמ"טים, וכמובן שפגזי הארטילריה פוגעים יותר קרוב אליהם. הרוסים מצליחים לטווח את הכוחות הפורצים האוקראיניים וגם למקש מחדש את האזורים אותם טיהרו.
עד כה עובד עיקרון אוניברסלי שמה שחוטף יותר אש, כנראה גם ישרוד פחות זמן.
אבל עוד עיקרון שחשוב פה הוא שרק"ם, לפחות החל מקצת אחרי מלחמת העולם השנייה, תוכנן פחות להגן על אותו רק"ם מבחינת היכולת שלו לבצע משימה, ויותר על הצוות עצמו, כי משאבים כגון משקל הרק"ם הם יקרים מדי.
לכן אותו בראדלי יודע לחטוף RPG וטילי נ"ט, וגם לעלות על מוקשים בביטחה, והצוות ישאר בריא ושלם (לרוב), אבל להמשיך לנסוע, להחזיר אש, או לבצע כל אספקט אחר של המשימה - כבר לא מובטח. ברגע שנפגע, אותו כלי נגרע עד לתיקון והחיילים צריכים להיחלץ בצורה כלשהי. ייאמר אגב לזכות האוקראינים שהם מצוידים ביכולות לתקן רק"ם פגוע ברמה גבוהה בהרבה מאשר הרוסים, והבדל נוסף ביניהם הוא שהאוקראינים טורחים לוודא השמדת רק"ם רוסי, בעוד הרוסים נוטים יותר לשמור על התחמושת.
האם יש כאן לקח כלשהו מבחינת תכנון רק"ם? אולי שרמת שרידות הצוות / חיילים צריכה להיות זהה בין נגמ"שים לטנקים, כי צק"ג/צק"ח שיש לו שריון אבל אין לו חי"ר, זה כח מנוטרל. כח שאיבד רק קצת מכל אחד, יש לו יכולת גבוהה יותר להמשיך לתפקד.
מעבר לזה? לא ברור בכלל.
לפי הרטוריקה האוקראינית אפשר היה לחשוב שאת פריצת הדרך ישיגו עוד לפני מספר חודשים. משהו השתנה והקרבות הפכו לפחות ניסיונות הבקעה ויותר איתור-תקיפה לאורך כל החזית כדי לחוש היכן יהיה ניתן בעתיד לבצע הבקעה, לפחות לפי חשבונות OSINT שאני עוקב אחריהם. מתברר היום שהבקעה ראשונית כבר נעשתה באזור זפוריז'יה. נראה עם הזמן אם יצליחו להבקיע גם קווי הגנה נוספים.
הסיבה לטוויסט הזה, לדעתי האישית, היא שלמרות המגבלות שלה, רוסיה הצליחה לרשת את כל החזית באמצעי חישה וזה מקשה משמעותית על אוקראינה להפתיע את רוסיה באזור מסוים, או לשמר הפתעה כלשהי. גם כן לפי מקורות OSINT, רוסיה עברה ממודל של מספר קווי הגנה שהולכים ומתעבים בכח אדם ככל שמתרחקים מהחזית, למודל הפוך בו רוב כח האדם נמצא בקו הראשון. אני אישית לא ראיתי עדות לכך אבל זה נשמע הגיוני מבחינת התוצאה הסופית שהיא בלימת תקיפות אוקראיניות בתחילת הקיץ.
לא ברור לי כיצד ניתן לבצע הבקעה אפקטיבית כאשר לאויב יש עיניים בכל מקום ויודעים לאן נעים כוחות ויכולים יחסית במהירות לבקש ארטילריה ומוקשים על האזור.
ואם לא מבשילים התנאים להבקעה אפקטיבית, כל רק"ם שנכנס בניסיון להבקיע, סיכויי ההישרדות שלו נמוכים.
גורם נוסף לפערים בהישרדות של רק"ם הוא חוסר האיזון הטכנולוגי שנוצר בצבאות של רוסיה ואוקראינה. טכנולוגיות שאספו ויצרו מהם פתרון אד הוק שיודע לחסל מטרות בקצב גבוה יחסית מצד אחד, ומצד שני הרבה פלטפורמות ורק"ם מיושנים שאותם להחליף או אפילו לשדרג הרבה יותר קשה ולכן לא קיימות אצלם יכולות ההישרדות הדרושות. אבל זה הרבה פחות שאלה של מה תפקידו של הטנק והנגמ"ש ויותר שאלה של כיצד מומש הרק"ם וכיצד הוא תוחזק לאורך השנים ואם אפשר היה להשתפר. מעבר לזה חוסר האיזון רק מודגש כשרואים את הפאזל הענק שמרכיב כל כח לוחם אמריקאי, ישראלי, או אירופאי, ומשווים אותו לאוקראינה שמקבלת רק חלקים קטנים בכל פעם.
גם עניין המטוסים הוא מסובך מאוד בעניין הזה. כן, מטוסי F-16. כן אלה מטוסים יותר מתקדמים ממה שיש לאוקראינה. אבל האם הם מדגם מתקדם יחסית ל-F-16 הממוצע? ככל הנראה לא, גם אם יושבחו. האם הדגם הממוצע בכלל עדכני מספיק כדי להשוות אליו? אם יושבחו לסטנדרט הגבוה ביותר, האם יוכלו להנות מיכולות התקשורת והחישה שקיימים במדינות אחרות? סביר להניח שלא.
לגבי מקורות OSINT, אני מבסס חלק מהנאמר על ניתוחים של דוד ליסובצב.
|
|