בעקבות מספר הרציחות הגדול במגזר הערבי מתחלת השנה גוברים הקולות לערב את השב"כ בפתרון הבעייה.

מבלי להכנס לאספקטים הפוליטיים של הדבר אלו היתרונות והחסרונות שאני רואה במהלך כזה :

יתרונות :
1. שימוש באמצעים שיש רק לשב"כ.
2. אפשרות ביצוע פעולות שהמשטרה לא רשאית לבצע בגלל החוקיות שלהם.
3. דם חדש.

חסרונות .

1. חשיפת אמצעים.
2. השב"כ ארגון קטן יחסית לעומת המשטרה , שימוש בשב"כ יבוא על חשבון דברים אחרים שלשמם הוא הוקם.
3. סירוס המשטרה והפיכת המצב מזמני לקבוע.
4. שימוש בארגון שהפיקוח עליו פחות ציבורי (ובצדק) לעומת המשטרה , יכול להוביל לבעיות בעתיד.
5. חקירות השב"כ בעיקר נועדו למניעה לא להעמדה לדין.
6. חשיפה/פגיעה במוקרות מידע וסיעיניים לסיכול טרור.

לדעתי האישית ,לפני שמערבים את השב"כ יש קודם כל לתת למשטרה את הכלים ששנים מונעים ממנה _ובעיקר בשנה האחרונה) מאז אותה כתב עיתנואית אומללה שנסמכה על גורמים מפוקפקים המשטרה איבדה כלים נוספים שיכלו בוודאות למנוע חלק ממה שאנחנו רואים כאן בנוסף לעוד מקרים על גבול הפללי/בטחוני.
אם באמת רוצים לטפל בבעיה , יש סוף סוף לעדכן את החוקים המתאימים (כמו חוק האזנות סתר) ובנתיים לשחרר כלים (בנוסף למה שכבר שוחרר) למשטרה.

לגבי השב"כ הוא צריך להיות מעורב כמו שהיה מעורב בעבר כחלק מכח משימה משולב של המשטרה , השב"כ, רשות המסים ועוד גורמים נוספים.
במקום ססמאות צריך להתחיל לאפשר לעבוד.

אם מתווספת לשב"כ חטיבה שכל מהותה היא טיפול בחברה הערבית, ולא בתחליף לפעילות השוטפת שלהם, אז באופן אבסולוטי זהו מהלך זמני טוב. אבל בשיקלול, זה מהלך גרוע.
עיקר הנקודות הגורעות מהאופציה הזו הן באמת עומס עבודה קיים, וחוסר פיקוח.
כאשר מפנים את השב"כ נגד אוכלוסייה ישראלית, זהו תקדים מסוכן שיחזור לנשוך אותנו בעוד מספר חודשים.

בתקשורת מאוד נוח לא להזכיר שכל הסיפור עם הפשיעה הערבית הוא פעולות והחלטות הפרקליטות והשופטים.
הרי המשטרה מביאה עצורים.
אם המערכת הפלילית המחליטה תעבוד ממוקד ומכוון מטרה- תהיינה תוצאות ולא יהיה צורך בשב"כ.
אם השב"כ כזרוע נוספת של הרשות המבצעת יביא עצורים עם כלי מודיעין שפותחו לטרור (ובסיס חוקי שנחקק
במיוחד לנושא טרור- ולא לפשיעה "רגילה"), ואז הפרקליטות והשופטים ימשיכו לייצר החלטות כמו עד היום,
אז השב"כ יינזק באופן מהותי וכבד,
ועמו היכולת הישראלית נגד איומי הטרור ששב"כ מיועד לטפל בהם במקור.
יש כבר חוקים,
משטרה כבר יש.
עכשיו הכדור (כמעט) לא במגרש של הרשות המבצעת.
חציו במגרש של הרשות המחוקקת (תקציב למשטרה כהתחלה)
וחציו במגרש של הרשות השופטת (החלטות שופטים- קבלת ראיות, ניהול משפטים, פסקי דין וגזרי דין).

ואגב צבא ובטחון בהקשר הכולל-
כשמצד אחד אומרים "מלוא כל הארץ משפט", ומצד שני אומרים שמשפט וצדק לא תמיד חופפים, ומשפט עושים לפי החוק וזהו, ואז מקימים מבנים של פרשנויות לחוקים ומטרתם, כשחזות הכל היא עניינים טכניים של ניסוחים ולולאות,
אז, בדיוק אז, המשימה מתנתקת מהמטרה.
בדיוק כאן פוגשים את יוסף דוריאל המנוח, שכתב את הספר העצוב והמרתיח "טירוף מערכות"- בספר ניתח והדגים על מדינת ישראל
כיצד אנשים בארגונים (צבא ומשרדי ממשלה) פועלים בצורה שמזיקה לארגון ולמטרותיו, תוך הצגת מצג שווא כאילו באופן מתוחכם
הדברים כן נכונים ונחוצים.

...וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.
צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף... דברים טז יט-כ.

ויקרא יט15: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, לֹא תִשָּׂא פְּנֵי דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְנֵי גָדוֹל, בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ"

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

כמה הערות:
1. השב"כ כבר פועל בתחומי ישראל וכבר פועל גם נגד אזרחים ישראלים (הן ערבים, הן יהודים והן לא יהודים) כדי לסכל ריגול, טרור וחתרנות פנימית. למעשה ייעודו המקורי של השב"כ היה לשמור על הביטחון בתחומי ישראל. סיכול טרור פלסטיני בשטחים הוא ייעוד שנוסף לו אחרי מלחמת ששת הימים. כך שמבחינת חקיקה, לא צריכה להיות בעיה (אם צריך, עדיף להסדיר את העניין בחקיקה לזמן מוגבל).
2. עיקר הפעילות של השב"כ היא מודיעינית והמידע שהוא משיג נועד לסיכול טרור ולא לשמש סימוכין לצורך הרשעה בבתי משפט. לכן צריך להיזהר בכל הנוגע לחשיפת מקורות ושיטות.
3. מה כן צריך לעשות?
3.1. לחזק את המשטרה ולהגדיל את כוח האדם שלה.
3.2. כנראה שאין מנוס משימוש מוגבל במעצרים מנהליים כדי להרגיע את המצב.
3.3. מערכת המשפט והפרקליטות חייבים להירתם למאבק ולא לתקוע מקלות בגלגלים. על שר המשפטים, היועמ"ש ונשיא העליון להוריד הנחייה לכלל בתי המשפט שיש להעניש בחומרה עבריינים בעבירות אלימות, נשק ופרוטקשן (בחומרה: לתת את העונשים המקסימליים עפ"י חוק, בשאיפה למינימום של 10 שנים לעבריינים אלימים ומסוכנים) ולהפסיק עם מדיניות הענישה המקילה והמגוכחת עד כדי אי-ענישה בכלל.
3.4. לתקן תקנות זמניות לשעת חירום שיאפשרו חיפוש בבתי חשודים והרחמת אמל"ח. צריך לערוך פשיטות על כפרים ערביים ולסרוק בית-בית (כל פעם בכפר אחר במבצע ממוקד). יש לבצע זאת בהפתעה כדי למנוע מהעבריינים להבריח את הנשק החוצה עד יעבור זעם.
3.5. לאפשר לכוחות צבא ומשטרה ירי בגנבי תחמושת ואמל"ח בצה"ל כדי לסכל גניבות אמל"ח. כלומר: אם שומר רואה חוליית בדואים גונבת ערימות של תחמושת תהיה לו הסמכות (והחסינות) לפתוח באש ואף להרגם כדי לסכל את הגניבה.
3.6. פעילות מניעה וסיכול יזומות - להגביר הן את הכמות והן את ההיקף, כולל שילוב ימ"מ וגדעונים.
3.7. ניקוי אורוות בפרקליטות (לפי איילה חסון נחשף שיש לא מעט פרקליטים שמדליפים מחקירות לארגוני הפשע) ובשאר מערכת המשפט (שופטים שנותנים עונשים מגוכחים לעבריינים יודחו מתפקידם).
4. שינוי תרבות הפשע והאלימות בחברה הערבית:
4.1. חינוך פורמלי בבתי הספר ומוסדות החינוך.
4.2. חינוך במסגרות הבלתי-פורמליות נגד אלימות.
4.3. מעצר ומאסר שייחים מסיתים ומטיפים אסלאמים שמסיתים לאלימות במסגדים.
4.4. גם החברה הערבית חייבת לקחת אחריות ומנהיגיה הפוליטיים, הדתיים והמוניציפליים צריכים להטיף נגד האלימות ובעד שיתוף פעולה עם המשטרה ורשויות אכיפת החוק.
5. רק אם כלו כל הקיצין:
5.1. לשלב שב"כ באופן אינטנסיבי.
5.2. מעצרים מנהליים.
5.3. הטלת עוצר על מוקדי אלימות וטרור.

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

חייב לומר שחלק גדול מהדיון (גם בתקשורת, גם בציבור ככלל, וגם פה) קצת מופרך ולא קשור לעובדות. למשל:
מקום הפרקליטות/שופטים (גם כ"גורם לתופעה" וגם כ"גורם לא מונע"): ברור לכל אדם שעיניו בראשו שמדובר בתהליך של לפחות עשרים שנה (למעשה הרבה יותר, אבל נעזוב שיעור היסטוריה). ברור לכולם - אפילו שר הבט"פ (או איך שקוראים לזה היום) אמר זאת - שמדובר בתהליך קודם כל של הזנחה וחוסר חשיבה אסטרטגי מצד ממשלות ישראל לדורותיהן. פרקליטות/שופטים זה השלב האחרון, והשלב הכי פחות רלבנטי (יש המוני מחקרים שמדברים על זה, למשפטנים בחבורה), אבל שהיא קל להאשים. וכל זה בלי להכנס לשאלה מי מתקצב פרקליטות/בתי משפט, עד כמה הגורם המתקצב מעוניין בפרקליטות חזקה, בבתי משפט עם מספיק שופטים (כדי שניתן יהיה לנהל משפט במהירות, ולא במשך שנים) וכו' - לכל אלה השפעה קריטית על התפקוד של המערכת הזו (ולא, זה לא פוליטיקה, אלה עובדות).
עכשיו, מדברים על הכנסת השב"כ: אישית, מודה שדעתי אינה מגובשת באופן מלא. אבל ברור לי שיש כאן מחיר גדול לשלם. הרי ברור לכולנו, שארגון כמו שב"כ, אם צריך למנוע טרור, לא צריכה להיות לו בעייה עקרונית לעשות דילים עם פושעים "רגילים", כן? אז עכשיו הם אמורים לרדוף את המודיעים שלהם? בעייה. סתם כדוגמא.
דוב המשוריין, לעיל, מציע לעשות פשיטות על כפרים ולעבור בחיפוש בית-בית. אז קודם כל, לפחות לא הצעת להכניס די-9 לפעולה... אבל ברצינות - זה הזוי (בניגוד לפוסטים של דוב בדר"כ, לטעמי לפחות). אתה נכנס לבתים של מאות ואלפי אזרחים, בלי שום עילה ראויה במערכת מדינתית מתוקנת? ולא, הבעייה הכללית אינה עילה ראויה לפלוש לבתיהם של כל האזרחים הערבים או בהמשך לא ערבים. זה לא משנה בכלל.
כתב פה מישהו להוסיף חטיבה לשבכ - מעבר למה שיש כבר בשבכ, אם יש לך תקציב להוסיף חטיבה, לא הגיוני להשתמש בו כדי להוסיף אותה למשטרה, שזה תפקידה?
מישהו כותב שהכדור לא במגרש של הרשות המבצעת, ואז כותב שצריך תקציב למשטרה, ושזה תלוי ברשות המחוקקת - ברצינות? ידע מינימלי באיך המדינה עובדת יגיד לך שמי שקובע תקציבים הוא הרשות המבצעת, והם - בחלק מהמקרים, לא תמיד - צריכים רק את אישור המחוקקת. וממילא, לממשלה רוב ברור וקל ברשות המחוקקת, כך שלא זו הבעייה, הבעייה שהרשות המבצעת צריכה להחליט מה היא רוצה למען השם. ואז הוא זורק את הכדור לרשות השופטת. באמת, שוב, ואני מתנצל על הניסוח, אבל זה פשוט הזוי. החלק המשמעותי היחיד ברשות המחוקקת - שתלוי ברצון הקואליציה כמובן (כי היא שולטת ברשות המחוקקת, ככה זה) - הוא חקיקה שמחמירה ענישה, קובעת עונשי סף וכדו. אלה לא החלטות של שופט או פרקליטות, הם תלויים בחוקים שהמחוקק מביא.
בדיוק כמו שנהיה לפני שנתיים-שלוש באופנה לתקוף את NSO וככה המדינה זרקה לפח המון יתרונות (העסק מורכב, אבל זו השורה התחתונה).

ונקודה אחרונה - בממשלה הקודמת הוקם צוות משמעותי בין-משרדי. כל מי שהכיר את הדברים טען שמדובר במהלך חשוב ביותר, עם פוטנציאל אדיר (שהתחיל להתממש, אבל רק התחיל, תהליכים כאלה לוקחים זמן). למה פירקו אותו? בשביל מה? זה לא היה צוות פוליטי, זה היה צוות של עובדי מדינה. עצוב ביותר.

סליחה על החפירה ומקווה שלא פגעתי באף אחד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סלעי חייב לומר שחלק גדול מהדיון (גם בתקשורת, גם בציבור ככלל, וגם פה) קצת מופרך ולא קשור לעובדות. למשל: מקום הפרקליטות/שופטים (גם כ"גורם לתופעה" וגם כ"גורם לא מונע"): ברור לכל אדם שעיניו בראשו שמדובר בתהליך של לפחות עשרים שנה (למעשה הרבה יותר, אבל נעזוב שיעור היסטוריה). ברור לכולם - אפילו שר הבט"פ (או איך שקוראים לזה היום) אמר זאת - שמדובר בתהליך קודם כל של הזנחה וחוסר חשיבה אסטרטגי מצד ממשלות ישראל לדורותיהן. פרקליטות/שופטים זה השלב האחרון, והשלב הכי פחות רלבנטי (יש המוני מחקרים שמדברים על זה, למשפטנים בחבורה), אבל שהיא קל להאשים. וכל זה בלי להכנס לשאלה מי מתקצב פרקליטות/בתי משפט, עד כמה הגורם המתקצב מעוניין בפרקליטות חזקה, בבתי משפט עם מספיק שופטים (כדי שניתן יהיה לנהל משפט במהירות, ולא במשך שנים) וכו' - לכל אלה השפעה קריטית על התפקוד של המערכת הזו (ולא, זה לא פוליטיקה, אלה עובדות). עכשיו, מדברים על הכנסת השב"כ: אישית, מודה שדעתי אינה מגובשת באופן מלא. אבל ברור לי שיש כאן מחיר גדול לשלם. הרי ברור לכולנו, שארגון כמו שב"כ, אם צריך למנוע טרור, לא צריכה להיות לו בעייה עקרונית לעשות דילים עם פושעים "רגילים", כן? אז עכשיו הם אמורים לרדוף את המודיעים שלהם? בעייה. סתם כדוגמא. דוב המשוריין, לעיל, מציע לעשות פשיטות על כפרים ולעבור בחיפוש בית-בית. אז קודם כל, לפחות לא הצעת להכניס די-9 לפעולה... אבל ברצינות - זה הזוי (בניגוד לפוסטים של דוב בדר"כ, לטעמי לפחות). אתה נכנס לבתים של מאות ואלפי אזרחים, בלי שום עילה ראויה במערכת מדינתית מתוקנת? ולא, הבעייה הכללית אינה עילה ראויה לפלוש לבתיהם של כל האזרחים הערבים או בהמשך לא ערבים. זה לא משנה בכלל. כתב פה מישהו להוסיף חטיבה לשבכ - מעבר למה שיש כבר בשבכ, אם יש לך תקציב להוסיף חטיבה, לא הגיוני להשתמש בו כדי להוסיף אותה למשטרה, שזה תפקידה? מישהו כותב שהכדור לא במגרש של הרשות המבצעת, ואז כותב שצריך תקציב למשטרה, ושזה תלוי ברשות המחוקקת - ברצינות? ידע מינימלי באיך המדינה עובדת יגיד לך שמי שקובע תקציבים הוא הרשות המבצעת, והם - בחלק מהמקרים, לא תמיד - צריכים רק את אישור המחוקקת. וממילא, לממשלה רוב ברור וקל ברשות המחוקקת, כך שלא זו הבעייה, הבעייה שהרשות המבצעת צריכה להחליט מה היא רוצה למען השם. ואז הוא זורק את הכדור לרשות השופטת. באמת, שוב, ואני מתנצל על הניסוח, אבל זה פשוט הזוי. החלק המשמעותי היחיד ברשות המחוקקת - שתלוי ברצון הקואליציה כמובן (כי היא שולטת ברשות המחוקקת, ככה זה) - הוא חקיקה שמחמירה ענישה, קובעת עונשי סף וכדו. אלה לא החלטות של שופט או פרקליטות, הם תלויים בחוקים שהמחוקק מביא. בדיוק כמו שנהיה לפני שנתיים-שלוש באופנה לתקוף את NSO וככה המדינה זרקה לפח המון יתרונות (העסק מורכב, אבל זו השורה התחתונה). ונקודה אחרונה - בממשלה הקודמת הוקם צוות משמעותי בין-משרדי. כל מי שהכיר את הדברים טען שמדובר במהלך חשוב ביותר, עם פוטנציאל אדיר (שהתחיל להתממש, אבל רק התחיל, תהליכים כאלה לוקחים זמן). למה פירקו אותו? בשביל מה? זה לא היה צוות פוליטי, זה היה צוות של עובדי מדינה. עצוב ביותר. סליחה על החפירה ומקווה שלא פגעתי באף אחד.

העלת בדיוק את הנקודות הבעיתיות .
השב:כ הוא לא פתרון קסם ויש כמה מישורים שצריכים לטפל בהם , הטיפול בהם יקח הרבה זמן ואף פוליטקאי לא מעניין אותו פרוייקטים שרק המחליפים שלו יהנו ממנו.
לדעתי הדרך לטפל בבעיה כרגע היא לתת למשטרה את הכלים (כולל אלו שנלקחו ממנה) וכמו שהתחילו לעשות באותה ועדה משלובות להשתמש בכלים הכלכליים , זה מהיר (מס הכנסה) וזה מאוד אפקטבי , מספיק לראות באותה תקופה כמה ברחו לחול בגלל זה.
יש לי תחושה שמשתמשים בשב"כ בתור לא יותר מססמא בידיעה שזה ייעצר אייפה שהוא.

בעיני, ברור שהשימוש שנעשה כאן בשב"כ הוא פוליטי (ולא במקרה השירות עצמו מתנגד לכך). אני לא רוצה להכנס כאן לניתוח מפורט של המניעים והאינטרסים של מי שמקדם את הרעיון, כי ניתוח כזה יחרוג לגמרי מהתחום הבטחוני אל הפוליטי - אבל אני חושב שלא קשה לראות כמה אופנים שבהם ההצעה יכולה לשרת אותו פוליטית, בין אם תתקבל ובין אם לא.

האמירה השיפוטית שלך לגבי מה הזוי- ובכן, לפי נסיוני המצומצם למדי,
אני לא מקבל את האמירה שלך.
אני מבין את הניתוח שלך כאמירות שלא משקפות את מה שהולך בארץ בפועל.
הלא את התקציב מאשרים בהצבעה בכנסת.
בוודאי שבדמוקרטיה הקיימת בארץ אין הפרדה מלאה בין הממשלה לכנסת, כידוע, ולכן יש טשטוש בעניין מי עושה מה,
כמו גם ממי לתבוע אחריות על מה.
בוודאי שבארץ היהודים הממשלה, שבאה מתוך הכנסת ונשענת על רוב בכנסת- אמורה להוביל את המדיניות.
אבל באותה נשימה בדיוק הכנסת מעורבת והממשלה לא פועלת בריק.
ולגבי הרשות השופטת- במו אזני שמעתי בכירים ובכירות ברשות הזו מדגישים עד כדי התפארות את אי תלותם והיותם הרשות היחידה בישראל שלא כפופה לגחמות של המוני המצביעים (!).
ואז הם מעלים על נס את מי שמפרש חוקים כדי להכניס בהם את הכוונה שלדעת השופטים ראוי שתהיה בחוקים, ושהמחוקקים "טעו" ולא קבעו.
מה כאן הזוי?
דרישה מהשופט לשפוט ולגזור דין?
דרישה מהרשות המחוקקת לתפקד ככזו, ובמיוחד כשיש הצבעות על התקציב בהן משתתפים כל חברי המפלגות-
ולא רק חברי הממשלה?
אבל עזוב, מה אני מבין.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

דעתי האישית כאזרח פשוט בלי ידע מעבר למה שמפורסם בתקשורת:

א. השב"כ בוודאי כבר מעורב ברמה כזו או אחרת, וזה לא משהו חדש. התפר בין הפלילי לפח"עי תמיד היה קיים, וגם המשטרה וגם השב"כ אוספים מודיעין לצרכיהם תוך כדי חיכוך עם האוכלוסיה הערבית

ב. ההצעה "להכניס את השב"כ" כאיזה פתרון לבעיה הוא דמגוגיה ופוליטיקה. אני מרוצה ששר הבטחון הלאומי מעלה את הבעיה לסדר היום ודורש פתרונות (משמר לאומי וכו' מוסכם כמעט על כולם שזה דרוש) אבל זה לא באמת פתרון מעבר לרמה הטקטית. אותי מפחיד שבאותה הקלות "יכניסו את השב"כ" או טכניקות שלו ופגיעה בזכויות ובפרטיות גם לנושאים שאינם רצח בחברה הערבית (למשל חיפוש סמים או נערי גבעות עם טושים) וברגע שיש כוח למדינה לעשות את זה היא תשתמש בכוח הזה, גם נגדי ונגדך.

ג. הטענות על רפיסות מערכת המשפט הן לדעתי נכונות, ושבעתיים נכונות במגזר ובטיפול בבדואים. לא יודע אם זה פחד או אידיאולוגיה של הפרקליטות והשופטים אבל זה לא ייפתר על ידי מתן עוד כוח למשטרה ולשב"כ

ד. הבעיה העיקרית בחברה הערבית היא תרבותית-חברתית ואין לה פתרון כל עוד האוכלוסיה הזו חיה בינינו כאזרחים שווים במדינה - האופטימיים יגידו שחינוך או הנחיות ממכובדי העדה יעזרו, לדעתי כל זה לא יעזור כי מדובר בתרבות של כוח, נשק, כבוד המשפחה ונקמות ואף אחד לא יוציא את זה מהמגזר גם בעוד אלפיים שנה. אין פתרונות קסם

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

חלוקת העבודה לא צריכה להשתנות:
המשטרה צריכה לטפל בפלילי ולשם כך יש לתגבר אותה גם בכ"א וגם באמצעים מיוחדים, בדגש על חקיקה
רלוונטית
השב"כ צריך לנטרל מראש כל מה שעלול להפוך בתרחיש רב זירתי לעוד חזית לחימה נגד ישראל.
זה תפקידו היום בחוק.
ואיפה שיש חפיפה - שישתף פעולה עם המשטרה.
מה שקורה במגזר הערבי הוא הפוך מהמתואר בתקשורת:
המשטרה מתבקשת לטפל בנושא שמראש השב"כ היה צריך להידרש לו.

לדעתי אין בהכרח חובה להכניס את השב"כ לסיפור, אך בהחלט יש צורך בהקמת כוח יעודי לטיפול בנושא. (למעשה יש תקדים פה בישראל עם מינוי להב 433 לטיפול בנושא כנופיות יהודיות, דבר שעשו בהצלחה)


לצערנו ישנם מספר בעיות בישראל עם הנושא.
1. להב 433 אינה מצליחה להתמודד כרגע עם פשיעה ערבית מכיוון שמדובר בדרכי פעולה שונות ובמנטליות שונה.
2. אין חקיקה יעודית שמאפשרת להתייחס אל כלל המסגרת שיזמה את הפשיעה (לדוג' חוקי RICO בארה"ב שמתייחסים אל כלל הכנופייה\משפחת הפשע ולא רק למבצע הפעולה).
3.גם לאחר חקיקה יהיה אכן צורך באכיפה שלה בבתי המשפט.


למסקנה:
הכנסת השב"כ אכן נראית כפתרון לנושא המנטליות ודרכי הפעולה ( שהוא וודאי מכיר), אך נושאת המון חסרונות בצידה.
לעומת זאת אם הקמת הכוח היעודי תלווה ע"י השב"כ כאשר הוא חונך ועוזר ליצור דרכי עבודה (דבר לא כ"כ פשוט עקב חוסר הרצון של השב"כ לחשוף שיטות עבודה), ניתן לומר שזו התחלה של פיתרון.