במקור נכתב על ידי שימי
נעזוב שנייה ש"שכחת" לענות על השאלה שלי, ולכן כלל לא ברור איך זה המשך דיון; אם אינך עונה לטענות, אין כל טעם לדון איתך.
כרגיל אתה מבצע קפיצות ללא כל הוכחה, ואז בונה עליהן תילי תלים... - על זה שמענו, NEXT
תוכיח! המוח קיים, בסדר. ככל הידוע, יש לנו מוח. יש אפילו אנשים שרואים אותו במו עיניהם (נוירוכירורגים). רק כמשרת של רצון? איך הגענו למסקנה הזאת? בייחוד בהתחשב בכך שכל בר דעת יטען שרצון הוא תהליך שקורה בתוך המוח, ומשכאן, לא יכול להיות שהמוח "משרת" אותו, משום שזה בדיוק ההפך: המוח הוא זה ש"מגדיר" את הרצון - מה שעשית זה ממש להפוך את הסיבה ואת המסובב!
***המוח לא מגדיר את הרצון, זו הטעות הבסיסית שלך שעליה נבנים תלי התילים שלך.
ככל שיצור מפותח יותר מבחינת הרצונות שלו כך מוחו מפותח (ולא להיפך)
האם הרצון הוא תהליך שקורה בתוך המוח כמו שאתה טוען?
מאיפה הגעת למסקנה הזו?
לא, שוב, הפוך! המוח הוא המוח, שהתפתח כפי שהתפתח (לא ממש רלוונטי איך זה קרה), ולמוח יש "רצונות". בדיוק הפוך ממה שאתה טוען
למוח אין רצונות. לרצונות יש מוח כדי שיממש אותן.
גם "צורך" וגם "רצון", הינם דברים הנגרמים כתוצאה מפעילות ביו-חשמלית בגוף האדם.***טעות . פעילות חשמלית הינה תוצאה המסובבת משורשה שהוא הרצון.
בחלקים שונים ובלתי תלויים שלו, אגב, אבל בסופו של דבר, פיסיקה די פשוטה. מדוע המוח "מחווט" כך שינסה להקל על עצמו, אינני יודע; זו שאלה למי שייצר את המוח. יש שיטענו שרוב הטבע בנוי כך שדברים מנסים לעשות בו את מה שהכי קל להם, ולהגיע לשיווי משקל...
***לאדם יש רצון להגיע להומאוסטזיס, והתוכנית המחשבתית למימוש הרצון נוצר במוח.
לא, הוא לא. ואפילו "מחשבות למימוש" "הרצון", הוא משפט מוזר בעיני. הרצון (וזאת בניגוד לצורך, שזה כאמור משהו אחר; אדם יכול להיות צריך משהו מבחינה פיזיולוגית, אך הרצון שלו יהיה אחר. דוגמה קלאסית היא אדם שצם ביום כיפור: כל הגוף שלו צועק: "אני צריך אוכל!", אך הרצון שלו הוא הפוך ב 180 מעלות: הוא רוצה לצום!) הוא מחשבה... המוח חושב ומדמיין מה יקרה כשפעולה שהוא מעוניין בה תעשה - ואם במגוון שיקולי המחשבה לגבי הפעולה הוא מחליט שהשקלול טוב עבורו - הוא יפעל לבצעה... (או להימנע מלבצעה דווקא; כגון ההחלטה שלא לאכול, למרות שהוא צריך, מהדוגמה האחרונה)
***אדם צם מפני שהוא חושב שכך יהיה לו יותר טוב. גם אם הוא סובל. סך הכול מערכת חישוב שמעריכה איפה תרגיש טוב יותר.
בדומה למי שהולך "לסבול" 7 שנים בלימודים כדי שייצא לו מזה בסוף התהליך רווח.
אותם חיווטים והתקשרויות כימיות הינן תוצאה ולא סיבה.
כל זה נכון, כפי שכתבתי לעיל (אבל מיותר בסוף המשפט, כאמור מחשבות ורצון הן אותו דבר, וזאת בניגוד ל"צורך")
נסתר בפני מי? כל האנשים שאני מכיר מודעים לכך שהרצונות גורמים להם לבצע פעולות.
בפניך - כבר פוסט שלם שאתה טוען שהמחשבה היא הסיבה לרצון בעוד שאני טוען הפוך.
ובנוסף, תהליך התפתחות נוצר כאשר ממצב שבו הרצון הוא המסבב את המחשבה, האדם ישלוט על הרצון בכוח מחשבתו. כלומר ייצור מנגנון שליטה שבו לא הרצון ינהיג את המחשבה באופן אוטומטי, אלא יהיה נשלט בצורה מבוקרת.
הדבר היחיד שלא נכון הוא מה שפתחת בו את הדיון: המוח לא קיים בשביל לבצע את הרצונות, אלא רצונות הן חלק ממנגנון הפעולה שלו, והוא לא "מכונה" לשם דברים כלשהם. המוח פשוט קיים, כמו שקיימים שאר האיברים שלנו - הלב, הריאות, הטחול וכו'. המוח קיים, תלוי במה אתה מאמין, כתוצאה של משהו שנברא (ואולי לבורא היו סיבות מדוע ברא את המוח כפי שברא, זה נצטרך לשאול אותו...), או משהו שעבר אבולוציה, או שילוב כלשהו של שניהם... אבל ה"רצונות", הן חלק מדרך פעולתו, כמו שהתגלגלות על הכביש היא חלק מדרך הפעולה של כלי רכב (המוח כמובן מורכב בהרבה, אבל אני מנסה לפשט באמצעות דוגמה, כי נראה שהסבריי הקודמים נופלים על אוזניים ערלות...)
המונח אוזניים ערלות הינו תלוי המתבונן.
המוח אכן קיים כמו טחול וכמו ריאות, הוא מנגנון פונקציונלי שמבצע פעולות.
אבל אני שואל אותך. מאיפה הרצון? למה לכל אחד מאתנו רצון שונה?
חינוך? גנים? אני לא שולל סיבות אלו אך מדוע מהות הרצון שונה בין בני האדם?
גם לא נכון. כפי שכל האיברים שלנו אינם בדיוק אותו דבר בין אדם לאדם (איננו העתקים מושלמים של ההורים שלנו; ואיננו יכולים להיות, גם ללא "תקלות" העתקה ב DNA, אלא אם כן היינו העתק מושלם של אחד מהם בלבד; ברגע שאתה משלב חומר גנטי של יותר מאדם אחד, ברור שהתוצאה תהיה משהו ששונה משניהם גם יחד), גם האיבר שנקרא "המוח" - אותו דבר. זה לבדו יכול (וגורם! קל לראות זאת באנשים עם פגמים מהותיים במוח ביחס לאדם שאנו מחשיבים "רגיל", כגון חולים בתסמונת אַסְפֶּרְגֵּר, חולי סכיזופרניה, אנשים ש"נמצאים על הספקטרום" (האוטיסטי), אנשים שסובלים מהנטינגטון כוריאה, וכיוצ"ב...) לגרום לתוצאות "חישוביות" שונות של המוח, אפילו בהינתן קלט זהה לחלוטין לשני אנשים שונים; בטח ובטח שהקלט הוא שונה בין אדם לאדם (לא כולנו גדלים באותו הבית עם אותם הורים, לא כולנו פוגשים בשנים שמעצבות אותנו את אותם מורים, אותם חברים, אותם אויבים, וכו'), וכיוון שהמחשבות שגורמות לנו לבצע פעולות הן בעצם ניהול של מערכת של שיקולים לכאן או לכאן כפי שאמרתי לעיל, וכיוון שמערכת השיקולים נובעת ממה שאנחנו יודעים, כלומר, ממה שחווינו במהלך סך חיינו עד היום, אזי תוצאות המחשבה (כלומר, הפעולה שהמוח מחליט לבצע בסיום שיקוליו) - בהחלט הגיוני שתהיה ייחודית לכל אדם ואדם.
|