<כאן היו צילומי דפוס של תוכן שספק שלגולש היה אישור להעתיקו לכאן. כיוון שכותב ההודעה לא הצליח לספק סימוכין לכך שיש לו אישור מיוצרי התוכן לפרסם תוכן שבד"כ הם כותבים עליו שאין להעתיקו - הצילום נמחק>

מ1982 ועד היום, ללא החרדים, היו כיום לערבים בכנסת ישראל מעל 50 מושבים ללא החרדים. 50 מושבים שהיו מנהלים את המדינה פשוטו כמשמעו! עם 50 מושבים הערבים יכלו למנוע עליית יהודים לארץ. יכלו לסנדל את צה"ל ויכלו לעשות לעם היהודי בישראל המון המון צרות! למעשה, בכדי להגיע לאן שהעם היהודי בישראל נמצא כיום, ואם נניח שלא היו חרדים, על ישראל היתה החובה לייבא לישראל כמליון וחצי יהודים כדי לאזן דמוגרפית מול האויב הערבי.
בקיצור, לגדל היום 8 ילדים וצפונה, זה לא פחות חשוב, ואולי אפילו הרבה יותר חשוב למדינת העם היהודי מאשר להוליד ולשלוח 2 ילדים לצבא.

שנית, מה הקשר בין שני הדברים?
זה לא שהסוגיה היא דיכוטמיה של או גיוס חרדים לצבא או בלי חרדים בכלל. העניין הוא שגם יהיו חרדים וגם שישרתו בצבא.
ואגב, לרוב המשפחות החילוניות שאני מכיר, שלא לדבר על דתיים שאינם חרדים, יש יותר משני ילדים. היום שלושה ילדים זה די סטנדרט ויש לא מעט עם יותר. מצד שני, אצל הערבים יש ירידה בילודה.
ואני ממש לא רוצה להיכנס למשחק של איזה יתרונות אולי היו למדינה במצב הדמיוני שלא היו בה החרדים. אולי יותר יהודים מארצות הברית היו עולים אליה כי היה להם נוח יותר עם אופי התנהלותה ועם מצבה הכלכלי המשובח?
כאמור, לא רוצה להיכנס לזה כי אני שמח מאוד שיש בישראל ציבור חרדי כפי שיש בה, עם כל המורכבות. אני אפילו שמח שבזכותם נשמרת ייחודיות מסוימת של יהודיות בפרהסיה הישראלית, משהו שהיה חסר לי מאוד כשחייתי בחו"ל. אבל כן הייתי רוצה שיהיו משולבים יותר בעולם העבודה המתקדם וכן הייתי רוצה שייקחו יותר חלק בנטל הביטחון הלאומי.

ותאמין גם שכשחרדים מתגייסים לצבא הם מתחילים לפקוח עיניים ורוצים כמו כולם לצאת לחו"ל ולבלות וזה עולה המון כסף אז הם יתחילו לצמצם יילודה.
אני עובד עם משרד החינוך. מה שקורה בערים המעורבות זה לא להאמין. לדוגמה לוד. התושבים הערבים שילשו אוכלוסייה ב2 עשורים בזמן שהאוכלוסייה היהודית אפילו לא הכפילה...

ולגבי לוד, יש עניין של "טעות אופטית" שנכונה באופן כללי ליישובים ערבים לעומת יישובים יהודיים:
הערבים נוטים להמשיך ולהתגורר היכן שגדלו. רק מיעוט עובר ליישוב אחר. אצל היהודים, לעומת זאת, יש הרבה יותר "נדידה". בלי להכיר את לוד אני בטוח שהרבה חבר'ה שגדלים שם בוחרים מסיבות כאלו ואחרות לעבור לגור במקומות אחרים בהמשך החיים.
וביחס להשפעת השירות הצבאי: אם אדם משרת ביחידה שהיא ייעודית לחרדים, אין סיבה מיוחדת שהוא יתרחק מהמסורת שלו. אחרי הכל, אם לא יתגייס הרי בתוך זמן קצר הוא ממילא ייחשף לעולם החיצוני דרך עבודתו, אלא אם כן הוא שייך למיעוט שממשיך כתלמיד ישיבה במשך שנים רבות. ויש גם מצבים הפוכים-חילוניים שבהשפעת המפגש שלהם עם היהדות בשירות הצבאי מתרבים לדת. ואני כותב זאת כמי שעבר את זה בעצמי- בקידוש למשל נתקלתי לראשונה רק בצבא. מהצבא התחלתי בהדרגה להתקרב למסורת וכיום אני אפילו לא יודע באיזו מידה יהיה נכון להגדיר אותי כחילוני.

בפועל - יש בישראל פגיעה בדיוק בזכות התפילה - והוא לא טורח להפגין.

הוא מדבר על "לתת כתף" - אבל זאת בדיוק ההסתכלות החרדית: הם נושאים על כתפיהם רוב מכריע מעול לימוד התורה, ומתחילים את חייהם - מאוחר בהרבה מגיל 22,
ואז באים שטותניקים - ושואלים "מה עם צבא?"
ולא מדובר חלילה בצורך מהותי לסכן את חייהם (עד יום כיפור - חרדים התגייסו בהמוניהם),
אלא שוב - באותו "כור היתוך", ובמציאות בה רוצים כמות גדולה של מגוייסים ג'ובניקים שאין בהם צורך "בשם השוויון".

גם לא ברור לי על מה מתבססת ההצהרה שעד מלחמת יום כיפור חרדים "התגייסו בהמוניהם". על איזה נתונים אתה מסתמך?
אני יכול לומר בוודאות שמסגרות צבאיות ייעודיות לחרדים היו הרבה פחות אז מאשר היום. פה ושם במסגרת הנח"ל אבל ממש לא כמו היום. הצבא גם ממש לא התאים עצמו לחרדים ודתיים כמו היום. היה הרבה יותר קשה להיות חרדי בצבא ב 1970 מאשר היום. ובדורות קודמים הצבא (והמדינה בכלל9 הייתה הרבה יותר תחת אידאולוגיה של "כור היתוך" מאשר היום.
ואגב, אם תסתכל על צילומי חיילים ממלחמת ששת הימים או יום כיפור, תראה חובשי כיפה סרוגה אבל מעט מאוד, אם בכלל, בעלי חזות חרדית.

בקיצור, מה השתנה? בעיקר העליה בשיעור היחסי של החרדים באוכלוסייה. ממיעוט קטן שאפשר לוותר על שירותו הצבאי לאחוז ניכר שלאי השתתפותו משמעות ניכרת מבחינת מידת הנטל על מי שכן מתגייס. העמקת הגיוס מתוך האוכלוסייה החרדית יכל להביא היום לקיצור משמעותי במשך שירות החובה של כולם- מה שהיה מקל על ציבור המתגייסים ברמה האישית ומוריד נטל כלכלי משמעותי על המדינה בכלל.
והטיעון של הצבא מגייס הרבה ג'ובניקים וכו' לא מחזיק מים. כל צבא מודרני נשען על מיעוט שהוא לוחם ממש ורוב שהוא תומך לחימה במישרין או בעקיפין. כמו בכל מערכת גדולה מסוג זה, בצבא יש אכן אנשים שהם באמת מיותרים ולא תורמים ממשית לצבא. אבל מספרם בהכרח לא כזה גדול אם אתה לוקח בחשבון את כלל הצרכים של הצבא.
למעשה, לצבא יש מחסור כרוני בחיילים לתפקידים שונים (כולל לוחמים). איך זה מסתדר עם קיומם של חיילים בתפקידים מיותרים עד מטופשים? שלא כל מגויס מתאים למלא את סוגי התפקידים שביחס אליהם יש לצבא מחסור. בהנחה שהתפלגות המתאימים לתפקידים הדרושים דומה בציבור החרדי לזו שבציבור הלא-חרדי (פחות או יותר), הרי שתוספת גדולה ש מגויסים חרדים תהווה תוספת כוח משמעותית.

זה לגבי הטענה האם עניינית צריך או לא צריך את החרדים בצבא. לגבי הטענה שלפיה החרדים לא צריכים להתגייס כי הצבא "יקלקל" אותם במכוון או שלא במכוון: אני חושב שאם יש נכונות עקרונית לגיוס משמעותי (וממה שאני מתרשם מהנציגים של הציבור החרדי- אין כזאת) אז אפשר למצוא את הדרך לשילוב שלהם ביחידות ייעודיות. בשביל שזה יקרה צריך קודם כל שתהיה נכונות עקרונית להתגייס.

נכון שהיו בעיות עם הנח"ל החרדי - אבל היה ברור שגיוס חרדים - היה תורני או קרבי או "התיישבותי-חרדי" - לא "כללי".
ומכיוון שהיה איום קיומי ממשי - פיקוח נפש הייתה טענה רלוונטית.
התוצאה של העדר התאמה - הייתה פגיעה קשה במתגייסים החרדים, ירידה בגיוס עד להפסקתו כשהאיום הקיומי בפועל פסק.

היום - לכאורה מנסים לשקם מה שהרסו,
בפועל - הגיוס דווקא לא מתמקד בקרבי (כי אין צורך),
ואופי השירות (יותר נשים, כפיית שירת נשים) דווקא בעייתי יותר.
תבין - אתה מאוד אוהב לקלל ולהאשים אותי, אבל ההיכרות שלי עם הנושא היא מסוג של "מש"קי חרדים" שמתפללים איתי - שתפקידם לסייע לחרדים עם הבעיות האלו.
ההיכרות שלך - היא עם סיסמאות והסתה.

הצבא הקצה כח אדם לנושא - כי החלופה העיקרית שהייתה לחרדים הייתה עריקות, והתוצאה הייתה הייתה עריקות בהיקפים ענקיים.
בלשכת הגיוס ואפילו בקורסים מבטיחים להם הרים וגבעות, ובפועל הם מגלים - שמכל ההבטחות לא נשאר כלום. למפקד לא אכפת במקרה הטוב, ובמקרה הרע די נהנה להתעמר בחייל החרדי.

והבעיה היא כמובן - שאם גם המש"ק לא יצא מגדרו לסייע לחייל - חוזרים למצב ההתחלתי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס זה לגבי הטענה האם עניינית צריך או לא צריך את החרדים בצבא. לגבי הטענה שלפיה החרדים לא צריכים להתגייס כי הצבא "יקלקל" אותם במכוון או שלא במכוון: אני חושב שאם יש נכונות עקרונית לגיוס משמעותי (וממה שאני מתרשם מהנציגים של הציבור החרדי- אין כזאת) אז אפשר למצוא את הדרך לשילוב שלהם ביחידות ייעודיות. בשביל שזה יקרה צריך קודם כל שתהיה נכונות עקרונית להתגייס.

הסדר הפוך.
זאת פשוט חלמאות לגייס אלפי חיילים - רק כדי לטפל באלפי עריקים, בגלל חוסר יכולת לאכוף את החוק הצבאי על מפקדים.
אם הצבא באמת היה מעוניין להגדיל גיוס - התופעות הללו היו מטופלות בחומרה.