במקור נכתב על ידי sa180199
שלום לכולם,
פעם ראשונה שאני עושה כתבה
אנסה לתפוס את עניינכם ובתקווה לפתוח את עינייהם של חלק מהאנשים,
אני כרגע חייל תחת שירותי הסדיר... אז אנסה לנסח ולכתוב כמה שיותר באובייקטיביות.
כבר משרת כשנתיים בצהל, אז הספקתי כבר לחוות לא מעט חרא ואומר ששירותי עד כה היה די ייחודי.
במהלך שירותי עברתי תחת סמכותם של קצינים,נגדים וחוגרים(כן בטירונות נותנים לאנשים שאין להם אפילו שנה בצבא להמטיר עלייך פיקוד ומשמעת) החלטה שאינני בטוח לגבייה באשר על טיב היכולות של נער/ה בגיל 19-20 לחנך אנשים שאו שהם באותה קבוצת גיל כמו שלהם או עוקפים אותם בשנה... אין להם לא את הידע ולא את היכולות, או האינטילגנצייה הרגשית להתמודד עם מצבים מורכבים.
בתקופת ההכשרה שלי היו מ"כים מעולים שפיקדו עלי, והם התגיסו רק שנה לפני. יחד איתם כמובן היו מ"כים שלא הייתי נותן להם לפקד על לא יודע מה. אני לא חושב שהעניין קשור לגיל של המפקד, אלא יותר לאופיו האישי. כמובן שלרוב ניסיון מוסיף, ומפקד שחווה יותר בצבא, יותר אימונים, יותר תעסוקות מבצעיות ובכללי יותר בהכרת המערכת, יהיה מפקד יותר טוב כי הוא יביא מניסיונו האישי. אבל השאלה האם באמת צריך ניסיון של מעבר לעבור הכשרה וביסל"ח כדי לפקד בהכשרה.
באשר על אוכלוסיית הקצינים הנהדרת של צבאנו , שוב , אנסה להיות כמה שיותר אובייקטיבי,
לא אכחיש שיש קצינים שיצא לי להכיר שהם דבש של אנשים ותותחים במקצועם, אך לצערי הרב ולתחושתי אלו מיעוט מרוב האוכלוסייה של קציני צה"ל.
למי שמכיר את ווסט פוינט (West Point) בית הספר לקצינים של צבא ארה"ב נחשב לבין האיכותיים והמובילים בעולם אשר הוציא ממנו את מיטב קציני צבאות ארה"ב,
תנאי הקבלה בו קשים להפתיע (ובצדק , לא כל אדם מסוגל להתמודד עם אחריות מסוג זה), וזמן ההכשרה הינו כ-4 שנים,
כפי שכבר כתבו פה, יש הרבה ביקורות על קצינים שלא צמחו משורות הלוחמים (גם בצבא ארה"ב ובכלל) אם בכך שהם יותר אליטסטים, פחות מחוברים, פחות בעלי ניסיון מבצעי.
אפשר להשוות את זה לעגבניה מהונדסת גנטית שגדלה בחממה, לעומת עגבניה אורגנית שגדלה בשטח הפתוח. כל אחת היתרונות והחסרונות שלה. לרוב לעגבניה האורגנית, ששרדה את כל התלאות עד שהבשילה, יהיה טעם טוב יותר.
זמן הכשרת קציני צה"ל הינו כחודשיים לג'ובניקים וכ-4 חודשים לקצונה קרבית,
ישנה גם תקופת השלמת המקצוע,מיותר לומר שבשנים האחרונות בהשוואה ללפני 30-40 שנה כאשר מדינתנו הפיצפונת הייתה בסכנה מתמדת ועצם קיומה היה בסימן שאלה גדול כל יום, רמת הקצינים והדרישות להתקבל לבית הספר המהולל במצפה רמון ירדו ברמות חסרות תקדים, מדוע?
מצבנו לא כפי שהיה כאשר מדינתנו הייתה טרייה , כיום אין סכנה קיומית יום יומית על מדינתנו , ורמת הפטריוטיות ירדה , ואיתה הרצון לשרת בצבא כקריירה ארוכת טווח.
והצבא במחסור חמור של קצינים , מה שאומר שהוא מוכן להתגמש על איכות בשביל כמות,על מנת לסגור פערים ותקנים ביחידות השונות.
אתה מציין דברים מבלי להביא מקורות ועובדות.
אם יש ירידה ברצון לצאת לקצונה בקרב הלוחמים, אני מניח שזה קשור לירידה הכללית ברצון לשרת בתפקידי לוחמה; החוסר בחיכוך ובהפעלת הכוח. וכל התחלואות הרגילות והמוכרות היטב של הצבא ביחס ללוחמים.
|