אשכול קודם בנושא כאן

ניתוח מפורט של דגם הספינה מתערוכת צה"ל (אשר צולם ע"י צחי אבנור שלנו) פורסם לפני מספר ימים בחשבון טוויטר של הבלוג Naval Analyses.
על פניו אין כאן חידוש מיוחד, לפחות ככל שזכור לי - ועדיין יפה לראות הצגה ויזואלית של כל הפרטים.


גודל מלא

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מצויין שמשגרי רקטות ל"א (מוץ וכו) תוצרת אלביט - לא תוצרת רפאל?

כן.

4 משגרי הרפון מרובעים? לשם מה זה נדרש בדיוק? כזכור הספינות היחידות בעולם שאי פעם נשאו כמות כזאת של הרפונים במשגרים עיליים היו אלף אלפי הבדלות אוניות המערכה האמרקניות ממשפחת הניו ג'רזי, על שטחי הסיפון העצומים שלהם...

לעומת זאת אין נוקמני ומוצגות רק שתי כוורות VLS סטנדרטיות לטק"א ברק 8, שזה בטן קטנה מאד מול אויב המצויד בטילי חוף-ים מתקדמים... (ואולי שני אויבים, אם החמאס גם כן הצליח להצטייד בטילים כאלו...) ועל כן לדעתי הספינה תשא בסופו של דבר 4 כוורות כאלו ולא רק 2. מנגד יש לזכור שהברק 8 הוא טיל ענק הכפול במימדיו מהברק המקורי (ואף ארוך יותר מה ESSM האמריקני) ועל כן מגבלתי לספינה בדחי 2000 טון, שעוד אמורה לשאת שלך או שקנאי או איך שלא יקראו בסוף לסי-הוק. נכון, הספינות לא יפעלו בדד אלא בזוגות (או צימודים אחרים עם סטי"לים ישנים יותר), כך שקיבולת הטילים של הכוח כולו תהיה גדולה יותר מזו של הספינה הבודדת, ועדיין.

עסקת הל"א של אלביט אכן משמעותית אך הוכרזה כבר לפני חודשיים (במקביל להודעה של תע"א על עסקת הברק 8 עם חיל הים), אין פה משהו חדש.

ובעניין הנוקמני, למיטב ידיעתי הוא בשלבי סיום חייו...
על פניו, נראה כי מדובר בכלי שיט חמוש במגוון מכובד של אמצעי לחימה והגנה, לי מעט תמוה שחיל הים ממשיך לדבוק דווקא בתותח חרטום 76 מ"מ (למרות שמדובר בדגם מתקדם מהאוטו מלארה המוכר והוותיק....
מעניין אם התחמושת של התותח תשאר תחמושת נפיץ/זרחן עם אותם מרעומים קיימים או שתירכש תחמושת נוספת עבורו...
בסך הכל, כלי מרשים למדי ....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

אחד מהאפשרויות שנדונו כאן בשירשורים קודמים היא היכולת של התותח בעזרת תחמושת מיוחדת להחליף חלק מיכולות הנוקמני.
לגבי הטילים, גם לדעתי נראה שם טילים נוספים מסוג אחר כמו שכנראה גם יותר משגרים של ברק 8 אבל אלו ניחושים בלבד.

נהפוך הוא, רוב הציים עוסקים בשדרוג האמל"ח הסופר אפקטיבי הזה, שחולל מהפכה של ממש בלוחמה הימית ההגנתית מאז נכנס לשימוש לפני כמעט 40 שנה. רק לפני 3 שבועות חתם הצי האמריקני על חוזה ענק בן חצי מיליארד דולר לשדרוג הנוקמנים שלו ושל מספר ציים ידידותיים אחרים (חיל הים לא בינהם). קדמו לעסקה הזו עסקאות דומות עם הצי המלכותי והצי הקנדי , כולן חדשות טריות יחסית מ 2018.

הסיבה העיקרית לכך שספינות אמריקאיות לא נושאות יותר מ-8 טילי ים-ים היא יכולת נשיאת טילי שיוט אחרים בכמויות מצחיקות.
עם 96 טילי טומהוק, מי בכלל צריך הארפון? כמובן שיש גם טילי סטנדרט שקיבלו בעזרת תוכנה יכולת לפגוע בספינות, מה שנותן בסך הכל למשחתת האמריקאית הממוצעת הרבה מאוד כוח אש שלאו דווקא מותאם אידאלית למשימה, אבל בכל זאת בעל יכולת לתת מכת אש שספינות אפילו במשקל רב יותר יכולות לנסות רק להתקרב אליו.

1. רוב ספינות הצי האמריקני ההתקפיות ממשחתת ומעלה נשאו שמונה טילי הרפון בצמד משגרים עיליים, הראשונות שבהן עשור שלם לפני שהטומהוק מדגם התקיפה הימית ו/או משגרי ה VLS הראשונים נכנסו לשימוש. מדוע "רק" 8 טילים לספינה? כי הצי האמריקני הכחול בסופו של דבר היה ונותר מוקדש כולו להגנת כוחות המשימה של נושאות המטוסים וככזה נמצא תמיד תחת מטריית הגנה אווירית משמעותית. טילי ההרפון נדרשו בעיקר להתמודדות עם מצבים בהם מז"א מגביל את העליונות האווירית ו/או למתארים ליטורלים (מי זוכר היום בכלל שבצי הסובייטי היו גם מאות טרפדות וסטי"לים).

לעומת זאת הפריגטות האמריקניות - מדגמי נוקס ו OHP, שגודלן אעפס "רק" כפול מזה מהסער 6 - היו מיועדות רובן ככולן להגנת שיירות האספקה מארה"ב לאירופה וכוחות המשימה האמפיביים ונשאו הרפון במשגרים אלט' דוגמת כוורת האסרוק או זרוע הסטנדרט, וזאת מאילוצי שטחי סיפון, שנראה שאינם מטרידים יתר על המידה את בוני הדגם הזה של הסער 6.

כאמור כל ציי העולם העושים שימוש בהרפון במשגרים עיליים הלכו בעקבות התקדימים האמריקנים.
מדוע בכל זאת נשאו אוניות המערכה 16 טילים ולא 8 בלבד? זאת כמובן מהסיבה שהן נדרשו לפעול בדיוק אותם מתארים ליטורליים, בסמיכות לחופי האויב - בים השחור, בים הבלטי, במפרץ הפרסי, לחופי לבנון, לחופי ויאטנם וכו' - שם הן אכן הופכות לפגיעות לסטי"לים וטרפדות - ועל כן נדרשת להן יכולת הגנה עצמית משמעותית, הן בקנים והן בטילים, שאינה תלוי באווירית הצי. כמו כן לא היה בהן מחסור בשטחי סיפון ואף לא היו עליהן משגרי אסרוק או סטנדרט כחלופה.

2. הטומהוק לתקיפה ימית - קרי זה המשוגר מספינה או צוללת כנגד ספינה - יצא משימוש כבר לפני 25 שנים, עם התפוגגות צי השטח הסובייטי והקיטון המקביל בסד"כ האמריקני. מאחר והיה מדובר בסד"כ משמעותי וצעיר, הסבו האמריקנים את הטילים לדגמים אחרים.

ציטוט:

לעומת זאת אין נוקמני ומוצגות רק שתי כוורות VLS סטנדרטיות לטק"א ברק 8, שזה בטן קטנה מאד מול אויב המצויד בטילי חוף-ים מתקדמים

ה C-DOME (40 טילים!) יוכלו לטפל בחלק מהמטרות (לא הבנתי מה ההבדלים בינו לברק8).




לצפייה במקור באתר YouTube,

לצפייה במקור באתר YouTube,

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן...

ה-C-Dome מבוסס על כיפת ברזל הידועה, ולכן הוא גם מיירט לואו-קוסט, כלומר מוותר על יכולות רבות על מנת להוריד את המחיר.
זה אומר מכ"מ פאסיבי במקום אקטיבי, חיישן אופטי לא מקורר במקום לספק מערכת קירור יקרה, ורמת דיוק פגיעה מונמכת.

הברק 8 לעומת זאת מיועד מראש כדי להתמודד לא עם ירי תלול מסלול (למרות שכיפת ברזל בכל זאת מאוד רב תכליתית) אלא עם טילים מתמרנים על-קוליים שמהווים את האיום המרכזי על אניות.
הןא לא מתוכנן להשיג את המיטב עם טכנולוגיות זולות, אלא מכיל את מיטב הטכנולוגיות, ובכך מביא למעטפת מיגון אידאלית בשביל ספינה בשווי מאות מיליוני דולרים.

זה דורש מהברק 8 דיוק פגיעה רב יותר, מהירות גבוהה יותר, והיכולת לתפעל את כלל המערכות במהירות טיסה גבוהה.

זה החיישן האופטי הכי נפוץ, אבל לא יודע בוודאות.
מה שכן, החלק השחור בקדמת הטיל מתפרק באוויר בשלב מסויים ומנחה את הטיל בדיוק רב יותר אל המטרה.

חשבתי שההנחיה היא רק באמצעות מכ"מ פאסיבי והטיל כמה שיותר פשוט ונעדר חיישנים כדי שיהייה במחיר זול כמה שיותר.

ומכ"ם חצי-אקטיבי (מאזין להחזרי קרינה של הטיל - כשמכ"ם קרקעי מספק את האות) - מאוד לא מדוייק,
מה שמקשה על דיוק התמרון הסופי.
ולזכרוני גם לא זול בכלל - בגלל הצורך ברכיבי רדיו מדוייקים.

לכן מיירט פשוט - יסתמך על הנחיה קרקעית במקום מכ"ם חצי אקטיבי ושימוש בחיישן כלשהו - בשלב הסופי.
ככל שההנחיה הקרקעית מדוייקת יותר - החיישן הסופי יכול להיות זול יותר.
מאמצעי התקשורת עולה כי טיל היירוט מצויד בראש ביות אלקטרו-אופטי ובמספר משטחי ניהוג המקנים לו כושר תמרון גבוה,
חרטום מתפרק באוויר - מתאים לביות אלקטרו-אופטי (רגיש לשמש, ולכן מחייב חרטום מתפרק ומסלול שאינו מול השמש)
בחיישן אלקטרו-אופטי החיישן זול והאלקטרוניקה לעיבוד התמונה יקרה - ולכמויות הנרכשות יש משקל משמעותי בהוזלת מחיר,
ו"כיפת ברזל" נרכשה בכמויות גבוהות באופן חריג לנשק נ"מ...

לצד חיסכון במחיר (במיוחד מול אוייב א-סימטרי),
במלחמה נגד צבא עלולים לעשות שימוש באמצעי שיבוש תקשורת, במיוחד כהתפתחות ומתן מענה לטילי-היירוט,
שהרי לא סביר להניח שספינת אוייב תשלח טילים קלים-ליירוט ותחכה כמו ברווז במטווח לחיסולה.
ולכן המיירט הזול לא יתאים באופן גורף לכל איום.

ואכן, אוגיב החרטום מתפרק על מנת לאפשר לחיישן לעבוד.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

בדומה במקצת לדרך שבה מפעיל מהגנ"א את כפ"ז להגנה מפני רק"ק/פצמ"ר ואת שרביט קסמים להגנה מפני האמצעים הכבדים יותר (פאג'רים, טוצ'קות, זלזאלים וכו') כך גם בסער 6 יש שני רבדי הגנה שונים מול איומים שונים. חשוב לציין שאת הכיפה הימית אמורים להפעיל אנשי הפלגה הימית של מהגנ"א ולא בהכרח אנשי הספינה, אבל מן הסתם תהיה סינרגיה מבצעית הדוקה בין השניים. יווצר מצב מעניין בו הסער 6 מארחת שני צוותים שונים לגמרי מחיל האוויר - הן גף המסוק הימי (שיגדל משמעותית בהשוואה לימי הפנתר) והן פלגת כפ"ז ימי. יהיה שמח!

לא דומה בכלל לסינרגיה בין שרביט קסמים לכיפת ברזל.

לכיפת ברזל וברק 8 יש טווח ירי דומה אם לא זהה. לכן אם נורה משהו על הספינה, יבחרו לירות אחד מהשניים, אבל לא את שניהם.

שרביט קסמים, לעומת זאת, בעל טווח ירי של 160ק"מ ובפריסה ארצית, לכן יבוצע ממנו ירי ולאחר מכן מכיפת ברזל אם שרביט קסמים יחטיא.

באמת? אמנם קטונתי מהלגיב בנושא אבל על פניו נשמע רעיון הזוי, שבמקום שהצוות האורגני של הסטי"ל יפעיל את המערכת תוך שיתוף (ואף בקרה ושליטה במקרים הרלוונטים) של מפקדת הגנ"א מביאים אנשי חיל אוויר? אני מניח ש C-DOME הותקנה בסער 6 לא רק כדי להיות "כיפה על הים"אלא גם כדי להעצים את היכולות ההגנתיות שלה , כך שזה נשמע לי כמו חוסר מיקסום הפוטנציאל של המערכת... הרי מה לעזאל מבינים אנשי הגנ"א בלוחמה ימית? ומה הלאה, להביא את חיל התותחנים כדי לשגר גרסה ימית של גיל או תמוז?

מוזר שחיל הים מסתפק בכלי שטח חדיש, בנפח דומה לשל משחתות במלחמת העולם השניה, במהירות מקסימלית 27 קשר בלבד. (לא מצויין שזאת מהירות שיוט). משחתות אמריקניות וגרמניות במלחמת העולם הגיעו ל-35 קשר, משחתות בריטיות סביב 32 קשר. משחתות מדגם z כדוגמת אח"י אילת הגיעו למהירות כזו, וכן דגמים מוקדמים יותר . כשלא לדבר על הסיירות-מקשות המהירות בנפח של 5-6000 טון (למיטב זכרוני) כ"עבדיאל" ו"מנכסמן" שיכלו לשייט במהירות של 40 קשר ולכן שימשו לפריצת המצור על מלטה בהובלת אספקה חיונית מגיברלטר לוואלטה בשייט הלוך וחזור, בעיקרו בלילה.

נושאות מטוסים מדגם "אסקס" האמריקניות הרביצו 32 קשר, כשלא לדבר על הבהמות בנות 80-100 אלף טון של היום שמגיעות למהירות מקסימלית קצת גבוהה יותר, ומהירות שיוט מעל 25 קשר.

מהי הסיבה הטכנית למהירות הצנועה הזו? בקוראי את הספרות העוסקת בלוחמה ימית של היום, עדיין לרדיפה, הקדמת היריב בהגעה ליעד גיאוגרפי או טקטי בים, ונסיגה מהירה מאזור סכנה, ואף התחמקות מצוללות, יש אותה חשיבות כפי שידעו אנשי הים האתונאים בקרב סאלאמיס. עידן טילי הים-ים לא שינה כהוא זה בעקרונות אלה. למשל, כל כלי השטח האמריקאים המקבילים, אם כי בנפח גבוה יותר, משחתות, פריגטות, סיירות הינן מהירות הרבה יותר.

לגרמנים יש על המדף מערכת ייחודית להם שיכולה להעניק לספינה הזו את המהירויות שדיברת עליהם, ע"פ הרמצ"ד חיה"י ויתר כי רצה את הכלים בסיסיים ופשוטים כל האפשר.
המערכת הזו המבוססת על הנעת מדחפים משולבת בג'ט וניקראת CODAG WARP והיא מיושמת בספינות ה A100/A200 שלהם.
עיקרון העבודה הוא שני מנועי ה MTU116 20V TB93 הנוכחיים של הסער 6 המסובבים מדחפים עם זוויות משתנות (טובים לשיוט עד 27 קשר) + טורבינת גז גדולה (או שתיים) המפעילה ג'טים המיועדים להאצה מהירה ולמהירויות גבוהות.
מערכת כזו מייקרת את מחיר הכלים, מצריכה מקום, משקל, מיכלי איחסון לגז, תחזוקה וכו' - בחיה"י שקלו את התועלת שלה מול העלויות והחליטו לוותר מתוך הבנה שהאמצעים של הספינה יחפו על המהירות הנמוכה יחסית.



אגב, יש בצילום בדף הראשי עוד נתון שלא זכה כל כך להתייחסות וזה האנגר (מה המקור?).
במקור ה K130 מתוכננת ללא האנגר, זה התאים לחיה"י כי טווחי העבודה המתוכננים של הספינה הם מרחק טיסת המסוק מגבולות המדינה.
והנה מופיעה גם בתמונה הזו ציון שיהיה הנגר וגם בתמונות הספינה הראשונה שחיה"י פירסם מה שניראה כהאנגר.
אם זה נכון האם זו דרישה של חיה"א? ע"ח מה זה בא?

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

חבר הפורום nec דיבר על הנושא אשתקד בשרשור הקודם (מס' 2)
https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...426#post4678897

זאת עוד בחודש אפריל 2018 והשיבנו, שאכן תהיה דרך לתחזק מסוקים בעת שהות ארוכה בים
המרוחקת מגבולות מדינת ישראל, למרות שבגרסה הגרמנית של הספינה, לכאורה אין האנגר פתוח.

אז לא מובן על מה "ההפתעה" היום... עבור הקוראים הקבועים שכאן, "שפתאום" מגלים שכן יש
האנגר פתוח **בגרסה הישראלית**, זאת בעקבות הצצה בתמונה עדכנית מהמספנה.
באמת שלא היה צורך להמתין לה, חושבני ש- nec רמז לנו די בבירור שזה מה שהולך להיות
(כבר לפני שנה).

**צילום מסך למי שרוצה להזכר בדברים - מודעה מס' 214 בשרשור מאשתקד בה הנושא הובא לידיעתנו:

במספנות שבהן הספינות נבנות מימים אלה הגרמנים מדברים באופן לא רשמי על מהירות 35 קשר בתצורת CODAG.

או"ם שמום.

בכל מה שנוגע לגרסה הישראלית של הספינה, חיל הים הישראלי אינו חושף את המהירות
המירבית שלה סער 6 מסוגלת להגיע, נתון שהוא מסווג למדי מטעמים מובנים.
לכן הכי טוב שהאויב יחשוב וינחש מה שהוא רוצה בהקשר הזה, או שישאר לקרוא מה שנכתב ברשת
האינטרנט הגלויה ובזאת יסתפק. טוב באותה מידה.