16-07-2018, 11:49
|
|
|
|
חבר מתאריך: 29.09.09
הודעות: 12,940
|
|
לא ברור.
כיבוי שריפות לאחר שהן פרצו - הוא מאוחר מדי,
אם היא חלשה ופועלים במהירות ניתן לכבותה.
אם לא - יש למזער את הנזק - ולהציל חיי אדם.
לאחר שהצילו חיי אדם, מנסים להפחית את הנזק לרכוש - או לחורש עצמו.
הדרך למנוע נזק משריפות - היא בשוטף,
לייצר אזורי חייץ בין היער לישובים הסמוכים, ובתוך היער - להפחתת היקף השריפה הפוטנציאלי.
להחליף את החורשות ששתלנו בהם עצי-מחט דליקים - בזנים דליקים פחות,
פעילות גיזום סמוך לדרכי המילוט כדי שהכבישים לא יהפכו למלכודות-מוות,
ושימוש בחיות מרעה להפחתת חומרי הבערה.
בעולם התכנות, "כיבוי שרפות" זה כינוי למדיניות בזבזנית של טיפול בבעיות מאוחר מדי, תוך בהלה וחוסר-מיקוד.
ובחברות שאינן חובבניות, מנסים להחליפה במדיניות תכנון ובדיקות סבירה.
כשמסתכלים על עוטף עזה,
עולה בעקביות העדרה של יד-מכוונת, מאז קום המדינה:
אין אזורי חייץ,
השדות מגיעים עד לגבול ממש,
הישובים נבנו סמוך לגבול באופן מטריד.
ובמקום שאין שדות ובתים - נשתל חורש דליק.
הגידולים עצמם, לא נבחרו כך שימזערו שריפות,
וכל אלו יוצרים באופן עקבי - תגובה היסטרית,
וצורך ב"כיבוי שריפות".
ציטוט:
במקור נכתב על ידי רם אדמון
כיום קיימת תופעה נפוצה של שריפת מתבנים, טרקטורים....ולא נראה כי יש נחישות להפסיק התופעה,
...
כך שאני שואל מה מקורה של ההתעוררות עכשיו כשפלסטינים שורפים
|
מצד אותם אלו שדרשו פעולה נחושה ואף קטלנית נגד הגניבות, שריפות, השחתות הרכוש, וגניבות הנשק והתחמושת, שמתבצעים בידי הבדואים, על רקע לאומני ופלילי,
תשמע דרישה דומה להפסיק את השחתות הרכוש ע"י העזתים.
נערך לאחרונה ע"י ai22 בתאריך 16-07-2018 בשעה 11:53.
|