http://www.israeldefense.co.il/he/node/34034 9.2 מיליארד דולר

זינוק בייצוא הביטחוני של ישראל: 9.2 מיליארד דולר

https://www.ynet.co.il/articles/0,7...5249075,00.html

בקצב הזה אם הגדול ביצוא ימשך,
בשעה שהיצוא של רוסיה עשוי להתכווץ
(מטוסים כבר קשה לה לייצא - דבר שנראה כי הולך ומחמיר עם כשלונו של הסוחוי 57)
ישראל עוד עשויה יום אחד לתפוס את המקום השני אחרי ארה"ב.

הייתה שנה מעולה, נחתמו עיסקאות מוצלחות עם הודו וויאטנאם,
מהווים מעל 50% מהייצוא,
ועדיין לא הופכים אותנו לרוסיה

ישראל מגדילה נתח על חשבון אירופה, אבל מוגבלת בתחרות מול ארה"ב,
ורוסיה - פועלת מול לקוחות שלא מעוניינים בהסתמכות על המערב, או לא יכולים לקנות ממנו.
שוק שלרוב חסום בפנינו.
סין ורוסיה מתחרים על שוק זה, וסין צומחת - על חשבון רוסיה.

כרגע ישראל עומדת בגזרת היצוא הבטחוני בתחרות, האם היא במקום השלישי או שמה
זו מדינה ארופאית אחרת. אך זה לא משנה, ישראל נמצאת כך או אחרת היכן שהוא ברמת יצוא
בטחוני, שהוא "באזור חיוג" של מקום שלישי (פלוס מינוס).

כמובן שלהתחרות מול ארה"ב כלל לא עומד על הפרק, וכנראה שלעולם לא יעמוד.
לא מדובר אותם סדרי גודל. ארה"ב גדולה פי 5 בהקשר הזה.

עכשיו,
במקום השני נצבת רוסיה משך שנים רבות. נזכורה כי רוסיה מבוססת על יצוא אמלח כבד:
טנקים, כלי שיט, מטוסים, מערכי נ"מ.

בשנים האחרונות התעשיה הבטחונית הרוסית אינה מצליחה להשיק כלים/מוצרים תחרותיים
מבחינה טכנולוגית, הקורצים ללקוחותיה, ביחס למוצרים מודרניים מתחרים מהמערב.
קרנה של רוסיה כמעצמה טכנולוגית מתקדמת בסגמנט הבטחוני נשחק רבות.

ככל שחולפות השנים, תעשיית התעופה הרוסית הולכת ומצטמקת ואנחנו כנראה לפני תפנית
מאד גדולה, עת לקוחות ענק כמו הודו לא ירכשו כבר את הדור הבא מרוסיה, אלא מספק אחר.
זוהי מכה אנושה לתעשיית התעופה הצבאית הרוסית. הודו היתה קונה עשרות אחוזים ממה
שתעשייה הזו היתה מייצרת. ולכן משמעותה היא צניחה דרמטית בהיקפי היצוא של הבטחון הרוסי.
**עוד דוגמא היא הסטת רכש הנ"מ ההודי מרוסיה, במקרה דווקא לישראל. מוזר אבל ככה יצא.

ולכן במידה והמגמה שאנו רואים בעשור האחרון תמשכנה, כך שגם כלי שיט, או טנקים,
יפסיקו לקנות מהם, והתהליך נראה שאכן מתרחש (מכל מני טעמים שלא נכנס כרגע אליהם
אלא אם תבקשו) אזי שהיקפי היצוא הרוסי יחתכו בעשות מונים לעומת מה שהיה מקובל בעבר.


מצב שכזה יפיל את היקפי היצוא הרוסי לחצי, לרבע... ולך נדע עד לאן זה יתדרדר.
אם כך יקרה, ישראל תעקוף את היצוא הבטחוני הרוסי (לא משום שישראל גדלה, אלא בעיקר משום
שרוסיה קטנה) ולכן ישראל תגיע בשל כך למעמד של יצואנית "מסדר גודל" של מקום שני אחרי ארה"ב.
אולי ביחד עם צרפת וגרמניה באותו אזור חיוג. מה שנקרא "יצואן דרג שני" אחרי המובילה ארה"ב.
זה יהיה מפנה דרמטי.

מי שמסתכל על קצב צמיחת היצוא הבטחוני הישראלי במרוצת 30 השנים האחרונות, למד כי
ישראל והתעשיות הבטחוניות שלה במצב מעודד. אם המגמה תמשך יתכן (אך לא הכרחי)
שעוד עשור או שניים היצוא אף יכפיל עצמו לאזור חיוג של 20 מיליארד דולר בשנה.

הרבה מאד מוצרים בטחוניים הובשלו כאן בעשור האחרון, לכן הפוטנציאל לייצא אותם הוא גדול.
פוטנציאל שאם ימומש - יביא כדי הכפלה של היצוא הבטחוני כאמור. כמו כן יש בתעשיה המקומית
מספר מוצרים שהם יחודיים וללא תחרות משום יצרן אחר, אלמנט שמחזק את היתרון היחסי.

בעת המודרנית ישנה הסטה של רכש בטחוני תעופתי לכוון מל"טים. ישראל עושה חייל בסגמנט
ומגדילה משנה לשנה את נתח השוק, ואת ההיקפים על חשבון קיטון בהזמנות של מטוסים מאוישים.
זו למעשה הסטה של רכש אוירי לישראל, מרכש שהיה בעבר מתעשייה אוירית מסורתית.
קרי מגיע ממדינות אחרות דווקא אלינו.

כמו כן בתקופה שבה העדנה היא חשש עולמי מטילים, אין לאף מתחרה אחר מוצר שיכול להתמודד
עם התוצרת של המעצמה מס' אחד בתחום, שיש לה אמצעים מוכחים בשטח שעובדים נגד טילים.
מכיפת ברזל, דרך שרביט קסמים, וכלה בחץ.

למערכות אלו פוטנציאל ליצוא במיליארדים, אילו הלקוחות יתחילו להכנס חזק להצטיידות.
יש פוטנציאל ענק באסיה, וגם באירופה. מפחדים מצפון קוריאה, מפחדים מסין, מפחדים מאיראן,
מפחדים מרוסיה. זו המערכת היחידה שעונה על החשש הטילי מהן, ואין לאף אחד מענה
אפקטיבי ומוכח שעובד חוץ מלישראל.


סיכום:
בשעה שהעתיד טומן לנו קיטון ביצוא נשק מסורתי, ולכן גם קיטון במערכות ספציפיות מצד רוסיה,
לצד גידול במערכות ספציפיות שדווקא ישראל חזקה בהן, גוזר כי השלב בו ישראל תעקוף את רוסיה
ביצוא הבטחוני (להערכתי הזהירה) אינו אלא שאלה של זמן (ולא רב כל כך).

כמו כן מדוע תהיה ישראל דווקא במקום השני ולא גרמניה או צרפת למשל ?
משום שישראל מחזיקה את היתרון במוצרים הכי רלוונטים להמשך - מערכות נגד טילים ומטוסים
בלתי מאוישים (וגם סייבר אגב), בשעה שצרפת וגרמניה נשענות עדיין על יתרון בתעשיה המסורתית,
שחלקה בעוגה הבטחונית הולך וקטן. צבאות מקטינים הזמנות למטוסים וכלי שיט, ומגדילים הזמנות
למערכות קטנות וחכמות, כמו גם למערכות עתירי טכנולוגיה עילית. וזה בדיוק המגרש המשחקים
שפועל לטובת היצוא הבטחוני הישראלי.

מאותן סיבות שלא יקנו מארה"ב.
למרות שלפעמים בריטניה, גרמניה וצרפת קורצות להן,
ההעדפה הטבעית שלהן תהיה לקנות מרוסיה או סין,
ולכן - אם התחזית הזו תתממש, סין פשוט תחליף את רוסיה במקום השני,
ורוב הלקוחות שקונים נשק רוסי - יעברו לקנות נשק סיני.

לכאורה,
אם המגמה הנוכחית תימשך,
ישראל יכולה להפוך ליצרנית מסדר גודל של בריטניה, גרמניה, וצרפת,
אלא שלמדינות אלו - יש "לקוחות שבויים": צבאות האיחוד האירופי, עם תקציב ממש לא קטן.
משמע - רק זה שמדינות ארופה המובילות מייצאות זו לזו,
הופך אותן אוטומטית לרף גבוה, שקשה לעבור.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי nec_000 **עוד דוגמא היא הסטת רכש הנ"מ ההודי מרוסיה במקרה דווקא לישראל.

זו בהחלט התפתחות מעולה,
שנבעה בין השאר - מהעדר הטייה פרו-אמריקאית בהודו.
ויתכן שמיירטים ישראלים ישתלבו בעתיד במערכת נ"מ אמריקאית: מה שיהפוך עיסקה חריגה - לנורמה.

בעת הזו (2018) המגמה שאנו רואים (ואני במקרה קרוב מאד לתחום - עוסק בו) היא כזו, שהגבולות
נחצים, ומה שהיה מקובל בעבר, קרי שמדינה מסוימת נמנעת מלרכוש תוצרת מערבית, או חמור מכך
תוצרת ישראלית, כבר לא מתרחש עוד.

כיום פונים אלינו מכל המקומות, כולל מקומות שלא היו עולים על הדעת. חלקם בדסקרטיות וישראל
דואגת שלא ידעו שהיא מוכרת להם, אם זה מה שנדרש בהקשר הזה.

גם רוסיה המעצמה הגדולה כן, מי היה מאמין, כבר הגיע למצב שהיא פונה לישראל באותם תחומים
שבהם ישראל היא מעצמה עולמית (כמעט) ללא תחרות, ומעדיפה להצטייד במה שאנו יכולים להציע
לה במסגרת העניין, יש הגבלות כמובן במשור הזה.

וכאן דווקא יש אפילו יתרון יחסי לישראל על פני ארה"ב:
יש כאלו שלא יכולים לקנות מארה"ב, אז פונים בלית ברירה לאופציה השניה שנותרה.

הנה דוגמא מעניינת נוספת לתעשיה הבטחונית הישראלית ולמעמדה:
נקח מדינה עשירה ומאד קטנה, מפוחדת מהאסלם שסביבה, כמו סנגפור.
היום מדינת סנגפור קונה כלים כבדים מארה"ב, מטוסים, ופחות או יותר את כל ההי-טק שאינו מטוס,
היא קונה כמעט בבלעדיות מישראל. כי היא הבינה והפנימה שישראל בכל מה שאינו מוצר כבד,
מחזיקה כנראה את הטוב ביותר, או לכל הפחות את הכי טוב שניתן לרכוש ליחידת כסף.
ולכן קונים מאיתנו.

מה גם שהנסיון המבצעי המוכח של המערכות הישראליות, נותן להם יתרון יחסי במגרש שאין
מתחרה לו. זה היתרון הגדול שלנו כמדינה שאינה מפסיקה להלחם בזירה זו של העולם,
ולכן מהווה קרקע יחודית לבדיקת האמל"ח תוך הבאתו למצב של battle proven.


סכום מקומי:
ישנו מחד גדול מתמיד בבקוש לתחמושת חכמה למטוסים, לטילים מדויקים, למערכות נגד טילים,
למערכות סייבר, למערכות ל"א, למטוסים בלתי מאוישים, לטילי נ"ט, ועוד... הרשימה ארוכה ארוכה,
זאת לצד קיטון בבקוש למוצרים מסורתיים (מטוסים טנקים ואוניות).

ולכן דווקא ישראל מהבחינה הזו נמצאת על המשבצת הכי נכונה בראיה לעתיד.
היא נחשבת למספר 1 במה שהיא מייצרת ומתמחה בו, או לכל הגרוע 2 אחרי ארה"ב,
אך לבטח טובה מארה"ב במשוואת התמורה למחיר. מדהים, מי היה מעלה על הדעת:
ישראל הקטנה היא מעצמה עולמית בחלק ניכר מסגנט מערכות הנשק הכי מבוקש בתחום הבטחון.
לוקח זמן לאדם הפשוט להפנים את התמונה הזו. אני רק מנסה בעדינות להעבירה לקורא.

מי שמתמחה במערכות העתיד, הוא זה שייעשה למעצמת היצוא הבטחוני הבאה.

איך זה שמתוך סך המכירות רק 2% מלט"ים?

מבלי לצלול למספרים מדויקים, או לחשוף מרכיבים שלא ברור שנכון לעשות או מותר בכלל,
אבל בהסתכלות תאורטית אד הק לנקודה שהעלת, אם התכוונת ש- 2% הם ביחס ל- 9 מיליארד,
הרי שמדובר פה ב- 180 מיליון דולר עבור מל"טים ליצוא, רק בשנה אחת.

נסה להעריך כמה מל"טים נכנסים בסכום הזה.

צריכים להבין:
בשונה ממטוס קרבי שעולה כ- 100 מיליון דולר ליחידה, מל"ט זול בסדר גודל - יש להתחשב בכך.

אם מחר רכש מל"ט על ידי צבא כלשהו, משמעו רכש של פחות מטוס קרב,
אזי שיצרן מטוס הקרב איבד 100 מיליון דולר מכירת מטוס, בשעה שתעשיה שלנו מכרה
יחידה בכמה עשרות מיליונים. אמנם סך המכר הבטחוני קטן, אך וקטור המכירה עובר אלינו (ונגרט ממישהו אחר).


למכור בשנה 180 מיליון דולר מל"טים רק ליצוא (לא כולל מה שצה"ל קונה)
איך שלא מסתכלים על זה - זה המון ומעבר לכל דמיון של מה שהיה ניתן להעלות על מחשבתנו בעבר.

הנה גרמניה קנתה דווקא מאיתנו מל"טים בעסקה מאד גדולה בשנה החולפת.
מאיתנו כן, לא מאף ספק אחר. אף אחד לא מונע מגרמניה לרכוש מל"טים מארה"ב למשל.
ואם הגרמנים הגיעו למסקה שהמל"טים שלנו עדיפים התמורת הכסף ונותנים better value for money
או גם יכולות מסוימות שיש לנו ואין למתחרה, דרשני.

המגמה ברורה והכוון רק מתחזק.
הלקוח הבא כבר ישקול עוד יותר בקלות לרכוש מל"ט כחול לבן.
זו תנועה, זו מגמה, זה סחף, יותר ויותר מצטרפים לרכש הזה.

אינני רואה מגמת גידול דומה שמתרחשת אצל מי ממדינות העולם האחרות, בתחרות על העוגה.
חוץ מאולי סין נגיד, אבל המערכות שלהם הן מסורתיות ולא עתירות הי-טק, אז התחרות ממילא
אינה מולנו. מי שנפגעת מהסינים הכי הרבה זו כנראה רוסיה. מדובר בתחרות על אותה משבצת
של ציוד לא מי יודע מה איכותי אך במחיר זול.
מתאים בעיקר לקניינים עניים, למוגבלי רכש מערבי איכותי, למדינות עתירות כמות כ"א - על חשבון
איכות כ"א.

ונכון שישראל הצליחה להשיג אחוזים יפים מהייבוא של הודו וויאטנאם,
אבל אצל אותן 6 - אנחנו כמעט ולא קיימים,
וגם לסין ולאוסטרליה אנחנו כמעט ולא מייצאים,
ומבחינת הייצוא שלנו לאותן 2 יבואניות גדולות - הייצוא די קרוב למיצוי.

ומבחינת מה מייצאים: ישראל לא מייצאת את הכלים הכבדים: לא משוריינים, לא מטוסים, ולא ספינות וצוללות.
רק מערכות אלטרנטיביות, כאלו שלא משפיעות על סד"כ, וללא איום ברור, מקשות על המערכת הפוליטית להצדיק רכש גדול מהן.


ישראל - אמנם מתמחה בפיתוח מערכות נשק אפקטיביות, לא סטנדרטיות, במחירים אטרקטיבים,
אבל הסיבות לרכש נשק, הן לרוב פחות רציונליות, ויותר פוליטיות,
ורק מדינות שחוששות מאיום רלוונטי זונחות שיקולים אלו, ומוכנות לשינוי נרחב בתו"ל לטובת הבטחה ישראלית.
מסיבה זו, למרות שמדינות כמו גרמניה שמודים בכך שהמל"טים הישראלים מפגינים עליונות על המתחרים - הרכש לא מבוצע, מתעכב, או הופך ל"חכירה".

ולכן,
כל מהלך של יישוב סכסוכים גדולים - מחריב לנו שוק פוטנציאלי ענקי:
יישוב הסכסוכים של צפון קוריאה, מחריב את הפוטנציאל למכור לשכנותיה מערכות נגד טילים,
כך גם - במידה וטראמפ יסגור דיל מול רוסיה (מה שנראה שהוא רצה לעשות מימו הראשון, ונבלם באגרסיביות), הפוטנציאל למכירת מערכות אלו למזרח אירופה, פשוט יתאדה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי nec_000 מי שמתמחה במערכות העתיד, הוא זה שייעשה למעצמת היצוא הבטחוני הבאה.

רק אם הוא משתלב במערכות שיווק יעילות, שעוקפות חסמים פוליטים.
לכן, ללא שילוב במערכות אמריקאיות, לא ברור כמה הייצוא הבטחוני הישראלי יוכל להתקדם.

"גם לסין ולאוסטרליה אנחנו כמעט ולא מייצאים"

אוסטרליה רוכשת המון ציוד תקשורת יבשתי ישראלי. ה-"ציי"ד" שלהם הוא מאלביט, בעלות של מאות מיליוני דולר.

https://www.defenseindustrydaily.co...t-system-06247/

אפילו למקום חמישי לא הגענו.
פעם אחת זכינו במכרז...
אוסטרליה - קונה הרבה מארה"ב ספרד צרפת וגרמניה, ומעט מישראל.

וזה בעצם ההבדל:
רוסיה באופן עקבי וארוך טווח הייתה הספקית המועדפת של מדינות רבות,
וכנראה נשארה כזו.
רוב אותן מדינות בקושי יקנו מישראל, אם בכלל.
ישראל הפכה לספקית השלישית בגודלה להודו, אחרי רוסיה וארה"ב - ואנחנו מתנפחים מגאווה.
זה לא הפך אותנו לרוסיה הבאה, אפילו לא בהכרח בהודו.

הייתה עסקה אחת גדולה של 2 וחצי מיליארד דולר עם הודו שתרמה מאוד לייצוא הכולל
רוסיה ייצאה ב 15 מיליארד דולר

באיזה תחומים רוסיה פונה אלינו שאנחנו יכולים לייצר והיא לא?

האם מישהו יכול להסביר את ההבדל בין היקף החוזים להיקף הייצוא. המספרים של היקף החוזים הם יותר מכפול מהיקף הייצוא.

לדוגמא, ויקי , ישראל מייצאת 3 מיליארד בממוצע, לעומת theMarker שמדווח מעל 5 מיליארד היקף החוזים (תמונה מצורפת).

012–2016
Rank Supplier Arms Exp
1 United States 47,169
2 Russia 33,186
3 China 9,132
4 France 8,564
5 Germany 7,946
6 United Kingdom 6,586
7 Spain 3,958
8 Italy 3,823
9 Ukraine 3,677
10 Israel 3,233

הנתונים מויקי אינם נכונים, מלאים, מדויקים, או עדכניים לעת הזו. אל תתבסס עליהם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הקשקשן האם מישהו יכול להסביר את ההבדל בין היקף החוזים להיקף הייצוא. המספרים של היקף החוזים הם יותר מכפול מהיקף הייצוא. לדוגמא, ויקי , ישראל מייצאת 3 מיליארד בממוצע, לעומת theMarker שמדווח מעל 5 מיליארד היקף החוזים (תמונה מצורפת). 012–2016 Rank Supplier Arms Exp 1 United States 47,169 2 Russia 33,186 3 China 9,132 4 France 8,564 5 Germany 7,946 6 United Kingdom 6,586 7 Spain 3,958 8 Italy 3,823 9 Ukraine 3,677 10 Israel 3,233

השיא הקודם היה 7.5 מיליארד ב 2012 ואז ב 2013 היה 6.5 מיליארד דולר 2010 היה משהו סביבות 7 מיליארד ככה שזה עם קפיצות הייצוא יש שנים טובות יותר ופחות

ייתכן שחוזה עשוי להתפרס למשך מספר שנים בעתיד (כמו צבר הזמנות)
ואילו היקף יצוא מתייחס להיקף יצוא שנתי של שנה בודדת בעבר.

רק תחשבו כמה היינו יכולים למכור אם היינו יכולים למכור למדינות ערב העשירות במפרץ ולסין למשל ולרוסיה אם היה אפשרות למכור את הקלע דוד והחץ 3 זה היה בכלל מקפיץ אותנו

למדינות ערב השותפות הבטחוניות של ישראל, כמו סעודיה ומצרים למשל,
ניתן למכור בשיטה בה ההפעלה היא ישראלית (על אדמתן).

כך שבמקרה גרוע והמדינות הללו מתהפכות, הידע אודות המערכות על הסודות הנדרשים,
כמו גם היכולת להפעילן לבד, אינה קיימת.

סעודיה לא תסכים היא דורשת העברת טכנולוגיה לכל נשק שהיא קונה

סעודיה החוששת מאד מאיראן, רוצה יכולת הגנה אקטיבית נגד טילים איראניים.
יש בתחום הזה רק ספק אחד בעולם כיום.

במצב שכזה אילו עומדת לה האפשרות היחידה והיא,
לקבל את מערכת ההגנה ישראלית אך מופעלת לפי תנאים שישראל הציבה
(וארה"ב - המוצר משותף עם האמריקאים להזכינו),
לבין האפשרות שלא תהיה לה שום הגנה....

מציבה אותה למעשה במצב של אין ברירה.

*חבל רק שאת עובדת היסוד הפעוטה הזו אך המאד משמעותית, פספסת.

הממשל אישר לייצא לסעודיה THAAD לפני חצי שנה
https://www.google.co.il/amp/s/www....canada-41532889

וכמובן, יש להם פטריוט מתקדם שלטענתם יירט טילים ח׳ותיים.

סעודיה עצמה די רחוקה מאירן (רוחב המפרץ ~200 ק"מ). איחוד האמירויות קרובה יותר (ואכן, קנו ת׳אאד ב-2011).