מעבר לשירות מילואים אני לא מעורב בצבא באופן יום יומי ורציתי לנסות להעלות שאלה לדיון - האם הצבא מעודד יוזמה ?
לתחושתי הסובייקטיבית בשנים האחרונות (בוודאי ביחס לשנים עברו ולמלחמות ה"גדולות") העונש בצבא על כישלון או חריגה מנהלים גדול יותר מהתמורה על הצלחה.
עם זאת אני לא בטוח שזה נכון.
כמובן שהמצב כנראה שונה - כפי שהיה תמיד - בין הזרועות השונות.

עם זאת נראה שיש הרבה פעילות התקפית (אוויר, סייבר) במקביל, כך שאשמח לשמוע את דעתכם.

התשובה הארוכה יותר - צה"ל הוא צבא מאוד לא הומוגני. יש בו איים של מצוינות בהם מעריכים יוזמה וגם הרבה בינוניות.
בסופו של דבר, מי שיוזם גם נכשל לפעמים והפיקוד הבכיר של צה"ל היום לא אוהב לקחת סיכונים.
עוד משהו שצריך להבין הוא שמאז התמוטטות ברית המועצות צה"ל הפך להיות לצבא עם יתרון משאבים וטכנולוגיה גדול מאוד ביחס לאיום הייחוס, ובנוסף האסטרטגיה של ישראל הפכה להיות הגנתית מסיבות שונות. כאשר הלך המחשבה הוא של "גוליית" שמנסה רק להגן ממעטים לקחת יוזמה אלא רק מגיבים לאיומים.

אני חושב שיש הבדלים בתחומים שונים בצבא.
בתחום השגרה/ התנהלות היחידה/ הקפדה על נהלים- אין כמעט מקום ליוזמה, חשיבה מקורית ועצמאות.
בתחומי הלחימה (ואולי בכלל בתחומים המקצועיים) יש יותר מקום ליוזמה וכמובן שזה כתוב בספרים ובעקרונות המנחים של הצבא.

וכמובן שיש הרבה מאד השפעה פרסונלית מעבר לתרבות היחידתית

נוע, נוע! סוף

אני מתעניין בעיקר ב"צה"ל הגדול", בלי להעליב אף אחד אותם איים של מצוינות לא משקפים (ואף פעם לא שיקפו) את היכולות של כלל הצבא.
אני פחות מתעניין בדוגמא ספציפית כזו או אחרת, כי תמיד יהיו דוגמאות לכאן ולכאן. השאלה היא האם באופן מערכתי "רוח המפקד" היא כזו של יוזמה ועידוד פעולות שלעיתים נכשלות והאם הדרג המסתער ייקח יוזמה לבצע בתנאים של חוסר וודאות, או של תחושה שהוא רואה תמונה נכונה יותר מהדרג הממונה.

נקודה נוספת היא יכולות השליטה של הפיקוד, אם נניח במלחמת יום כיפור או של"ג הקשר והשליטה של המפקדים על הכוחות היתה מוגבלת, היום עם צי"ד ויכולות החוזי הטקטיות, עד כמה יש מקום ליוזמה מבצעית ?

אני רוצה להדגיש - השאלה היא בתחום מבצעי בלבד, אין שום הצדקה לפעולות לא חוקיות בעליל.

אישית אני חושב שזו בכלל שאלה על היחסים של הצבא מול הדרג המדיני והתקשורת, ולא ענייני פנים של הצבא.
ככל שהפיקוד הבכיר בצבא ירגיש שהדרג המדיני מגבה אותו, ככל שהוא ירגיש יותר שהסיכוי שלו למצוא עבודה אחרי השחרור מובטחת יותר - תהיה אווירה המעודדת יוזמה ולקיחת סיכונים.
אם הדרג הצבאי מרגיש שהדרג המדיני מחפש אשמים בקרב הדרג הצבאי, או שהתקשורת מחפשת אשמים לובשי מדים - כמובן שהוא יימנע ככל שיוכל מלקיחת סיכונים מיותרים.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

האם, לדעתך, מפקדים בצה"ל מתים לגלות יזמה, באים לדרג המדיני עם חלופות מקוריות ויצירתיות והחלופות האלה נדחות פעם אחר פעם לטובת שיטות ישנות?

לא אמרתי שהדרג המדיני שמרן, אמרתי שהיוזמה בצה"ל תלויה בכמה הבנה והכלה של טעויות יש בדרג המדיני והאזרחי.
אם דרג הפיקוד של הצבא מרגיש שיש אפס מקום לטעויות, אז הוא מראש לא יגיש תוכניות שהסיכוי שהן יכשלו גבוה, או שהסיכוי שהדרג המדיני יאשים אותו ספציפית במחדל הוא גבוה.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

יכול להיות שהשפעת היחסים עם הדרג המדיני גדולה בדרגים הגבוהים, אבל למ"פ שצריך להחליט לעזוב עמדה ולאגף או לפתוח באש על אלמנט עוין זה פחות רלוונטי.

נקודה נוספת להתייחסות - וראינו את זה כבר בעבר הלא רחוק - האם ההתכווננות של הצבא ללחימה נמוכת עצימות בשטחים ושמירה על סטאטוס קוו בצפון משפיעה על יכולת ליזום בשעת עימות רציני יותר ?
ברור שכשכל האוגדה יושבת לאותו מ"פ על הכתפיים היכולת שלו לפעול עצמאית בשטח מוגבלת.

זה עדיין רלוונטי, רק לדרגים למטה.
כל קצין יחשוב פעמיים אם ליזום או לא אם הגישה של המח"ט שלו או של האוגדונר שלו היא לא לגבות במקרה של טעויות.
האם המח"ט או האוגדונר מכיל טעויות? זה שוב עולה דרג אחד למעלה, עד להגעה לדרג המדיני.
ככלל, ככל שהולכים נמוך יותר השאלה אם ליזום או לא תלויה לגמרי בתוצאה ופחות אם זה נוסה כבר או כמה זה חדשני. צל"ש או טר"ש קלאסי.
בדרך כלל, המפקדים הבכירים שאיתם עבדתי הכילו שגיאות וטעויות, בתנאי שלא היו להן השלכות חמורות מדי. לרוב, כשיש השלכות חמורות, או השלכות שנוגעות ישירות לקידומו של אותו מפקד בכיר, הם מחמירים בהרבה.
אני ראיתי מפקדים רבים שדחפו פקודים שלהם ליזום פעולות התקפיות בבט"ש ואמרו שהם יאשרו ויגבו אותם, אבל אין לי ספק שאם אחת הפעולות הייתה משתבשת באופן נורא הם היו מוצאים את הדרך להראות איך הפיקוד הזוטר לא פעל כמו שאושר לו ולכן הוא אשם.
וסתם קוריוז: בבה"ד 1 הרצה לנו נציג של הפרקליטות הצבאית, ואחד הטיפים שהוא נתן לנו היה לא לסמוך לעולם על המפקדים שיגבו אותנו במקרה של חקירה צבאית. אני עדיין מתפלא שנתנו לו לדבר על זה.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

התפקיד של הדרג הצבאי הוא להביא חלופות. הוא יכול להביא חלופה יצירתית וחלופה שמרנית, ואז הוא מעביר את האחריות על ההחלטה לדרג המדיני. זה אמור להקל עליו.

התחושה שלי היא שהצבא מתנהל בשנים האחרונות כצבא גדול ועשיר (בפעילות מבצעית כמובן, לא בבט"ש ובאימונים) ומצויד טכנולוגית - כל אלה גורמים שמדכאים את היוזמה. כשהוא בא להתמודד מול החמאס הוא מעדיף להפעיל מכבש של אש וכוחות גדולים כדי לפנות תא שטח אחרי תא שטח, במקום לחפש את התנועה ולהפתיע. אף אחד לא מגביל אותו בכמות התחמושת או הגיחות למשל, וכך הכמות של אלה יכולה להיות באותו סדר גודל של מלחמת יום כיפור. בינתיים החמאס שלא נהנה מהיתרונות של צה"ל משקיע את מאמציו בהפתעת צה"ל בנקודות שהוא לא מוכן ופעם אחר פעם מופיע בעורף של כוחות צה"ל. זו תמונה מטרידה מאד.

אני חושב שטכנולוגיה חדשה דווקא מעודדת יוזמה, כי הרבה פעמים סד"פ ההפעלה של הטכנולוגיה הוא מאוד בחיתולים ולא תמיד הולם את המציאות בשטח, אז כשמפקדים מקבלים כלים טכנולוגיים הם משתמשים בהם, יוזמים דברים חדשים ומתקנים על המקום סד"פים ותו"ל שמתאים להם.
הרבה פעמים השינויים והחידושים האלו עולים למעלה ומתקבעים כתו"ל.
אני יכול לומר מהתחום שלי - הפעלת האש - שבכל הדרכת מילואים אני שומע על רעיונות חדשים להפעלת אש שחטיבות שונות מנסות, לפני שיש תו"ל, פשוט כי הרעיונות הם מעוד חדשים ואמ"ץ עוד לא הכתיב סופית איך לממש אותם.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

זה הרבה פעמים צל"ש או טר"ש. בעיקרון, ביחידות קרביות מעריכים מאוד את היוזמה, כל עוד אינך עושה שטויות.
הייתי בשתי יחידות מילואים. באחת נתנו לי רק לרוץ וליזום, בשנייה הגיע מפקד חדש ובלם את כל היוזמות שלי במקום, עד שעזבתי. היום אני משרת ביחידה שכמה שלא אזום, תמיד יהיה עוד לעשות ומאוד מעריכים את היוזמות שלי.
הסוד הוא לתעל את היוזמות שלך למשהו שהמפקד מעוניין בו ממילא ואז לא יהיה מי שיחסום אותך 😊

לא תפעיל סיור - לא תדע מה לפניך.
לא תדע מה לפניך - תחטוף מכל הכיוונים
אם תחטוף מכל הכיוונים - תיאלץ לנהל קרב חילוץ וההתקדמות תיעצר.
אז לא כדאי להפעיל סיור?
יוכנס פרק "הפעלת מערך האיסוף" בקורס מג"דים ומח"טים מיד ולאלתר (פברואר 2008)

אנסה למקד את השאלה עוד יותר, למרות שהדיון מתפתח אין לי מספיק ניסיון וידע להעריך האם "פעם" זה היה אחרת. ביום כיפור ובששת הימים נאמר שהצבאות הערבים היו נטולי יוזמה בדרגים הנמוכים, וגם ברמת הדיוויזיה/ארמיה לא היתה יוזמה מעבר לתוכניות שנקבעו מראש.
לעומת זאת בצה"ל יש אין ספור דוגמאות למהלכים שלא ירדו כפקודות מוסדרות מהאוגדה/פיקוד...

עכשיו, אני לחלוטין לא פוסל את האפשרות שאני פשוט לא מכיר מספיק מה קרה בצד השני, אם יש כאן אנשים שלחמו אז ויכולים לשתף בחוויות - מה טוב.
אני משוכנע שימצאו דוגמאות נקודתיות לכאן ולכאן - כלומר נקיטת יוזמה לעומת הצמדות לפקודה מוגדרת - בכל אחד מהצדדים, אבל ברמה המערכתית ההשערה/שאלה שלי היא שבצהל היתה הרבה יותר טולרנטיות לפעולות "צל"ש או טר"ש", ובמיוחד ביחס לשנים האחרונות.

ולד נתבקש על ידי הרמטכ"ל משה לוי להכין דו"ח לבניין צה"ל בעשר השנים הבאות על בסיס לקחי המלחמות הקודמות. במהלך עבודתו טען ולד שמונעים ממנו לבצע את המשימה והוא אינו מקבל את המסמכים הדרושים לו, ולכן הגיע בלילות לצלם מסמכים, דבר שגרר חקירת שב"כ נגדו. הרמטכ"ל משה לוי טען שמי שהצר את צעדיו של ולד היה ראש אגף התכנון, מנחם עינן[3]. בסופו של דבר ולד הכין דו"ח חריף ביותר וביקש מהמטכ"ל לדון בו. לאחר שזמן רב עבר והמטכ"ל התעלם מהדו"ח הוא פנה לשר הביטחון יצחק רבין וביקש ממנו לדרוש מהמטכ"ל לדון בדו"ח שלו. למרות הוראה של שר הביטחון, המשיך המטכ"ל להתעלם מהדו"ח. לאות מחאה, פרש ולד מהצבא.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A...5%D7%9C% D7%93

לא נראה לי שעדיין כיום מפנימים המפקדים והקברניטים שלנו...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו