נדרשתי לשאלה בעקבות הסרטון העצוב/מצער הבא (כן גם אחרי כ"כ הרבה שנים)

בו נקבר/נזרק לים המקלען האחורי עם המטוס בו מצא את מותו.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

האם נוהל כזה קיים כיום בחיל הים או היה קיים בעבר ?

תודה

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

ככל שאני מכיר את חיל הים וקורותיו אין בחיל נוהל כזה. קבורה בים היא פתרון פרקטי לחללים במצב שבו הספינה נמצאת במרחק ימי הפלגה מנמל קרוב והיא מסורת שימיה כימי ההפלגה בים. הצי הישראלי פועל בטווח קרוב, יחסית ,לנמליו וגם לא נדרש כמעט לטפל בחללים בלב ים.
בזמני בחיל היתה בבילג' של מגורי חרטום "ערכת פינוי חללים", שכללה שקיות ניילון שחורות ארוכות לאחסון גופות, עפרונות שעווה לסימון השקיות וטפסים לתיעוד. מכאן אפשר להסיק שהכוונה היא להחזיר את החללים לנמל ולהביאם לקבר ישראל ביבשה.

כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שמגר נדרשתי לשאלה בעקבות הסרטון העצוב/מצער הבא (כן גם אחרי כ"כ הרבה שנים) בו נקבר/נזרק לים המקלען האחורי עם המטוס בו מצא את מותו. לצפייה במקור באתר YouTube, לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.. האם נוהל כזה קיים כיום בחיל הים או היה קיים בעבר ? תודה

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

בעיקרון - גופת יהודי אמורה להגיע לקבורה בקרקע (ציווי מיקראי כפול. מצוות עשה ומצוות לא תעשה).
בישראל פועלים בהתאם והיה רק מקרה אחד (2014) שבית המשפט אישר לאזרח ישראלי להיקבר בים על פי בקשתו והשקפת עולמו (האישור ניתן בתנאי שהקבורה תתבצע מחוץ ליים הטריטוריאליים של ישראל).
https://www.mako.co.il/news-law/leg...c4a70441004.htm

קבורה ימים זה מתוך הכרח, לא מתוך בחירה. די בטוח שגם יהודים עמדו מול הדילמה הזאת, מה לעשות עם גופה בלב ים, בתקופה שלא היו מקררים ומסוקי פינוי, לכן די בטוח שיש לקבורה ימית הצדקה הלכתית.

ברור. השאלה נשאלה לגבי צה"ל/חיל הים.

בעבר נדרשו לנושא ומצאו שהדבר ניתן.
תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נז עמוד ב':
אמר רב יהודה אמר שמואל, ואיתימא רבי אמי, ואמרי לה במתניתא תנא: מעשה בד' מאות ילדים וילדות שנשבו לקלון, הרגישו בעצמן למה הן מתבקשים, אמרו: אם אנו טובעין בים אנו באין לחיי העולם הבא? דרש להן הגדול שבהן: +תהלים ס"ח+ אמר ה' מבשן אשיב אשיב ממצולות ים, מבשן אשיב - מבין שיני אריה אשיב, ממצולות ים - אלו שטובעין בים; כיון ששמעו ילדות כך, קפצו כולן ונפלו לתוך הים. נשאו ילדים ק"ו בעצמן ואמרו: מה הללו שדרכן לכך - כך, אנו שאין דרכנו לכך - על אחת כמה וכמה! אף הם קפצו לתוך הים. ועליהם הכתוב אומר: +תהלים מ"ד+ כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה.
מכאן:
http://chassidus.ru/bavli/index.php...=0057&amud=0002
ומכאן:
http://www.bhol.co.il/forums/topic....7&forum_id=1364

לא מדובר בקבורה ימית, למיטב הבנתי, אלה בהצדקה של התאבדות כמוצא אחרון. עמדה די בעיתית, לדעת רבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ענקנמן לא מדובר בקבורה ימית, למיטב הבנתי, אלה בהצדקה של התאבדות כמוצא אחרון. עמדה די בעיתית, לדעת רבים.

אני הבנתי זאת כחשש מקבורה ימית (וודאי לא כהצדקה להתאבדות) שמשמעותה חשש מאי הגעה לחיי העולם הבא.
"אמרו: אם אנו טובעין בים אנו באין לחיי העולם הבא?"
"מבשן אשיב אשיב ממצולות ים, מבשן אשיב - מבין שיני אריה אשיב, ממצולות ים - אלו שטובעין בים".

ההעדפה לקבורה היא כשאפשר, אין פה איזה משהו מיסטי שמחייב קבורה בכל מחיר ובכל מצב. דוגמא מקבילה - לפני קבורה עורכים טהרה, אבל לא לנפטרים מחמת מחלות מדבקות, שמגיעים בתוך כיסוי אטום שלא נפתח, משיקולי בריאות הציבור.

בחברה הישראלית ישנו דגש חזק מאוד על קבורה והבאת חללים לקבר ישראל, עד כדי נכונות לעסקת שחרור מחבלים מסוכנים תמורת גופות חללים, וזה אכן יונק מהמסורת היהודית, אבל מוקצן בהרבה מאשר הדרישה ההלכתית במקורה, יש בנושא הזה יותר רגש מהלכה.

הסבר אחד לחובת הקבורה באדמה זה באמת תחית המתים, אבל המצווה קיימת גם בלי ההסבר הזה. לא מצאתי מקור בעיברית, אבל יש כמה מקורות באנגלית ששוללים קבורה ימית על הסף, חוץ ממצבים חריגים.
https://www.chabad.org/library/arti...-Jewish-Law.htm
https://ohr.edu/ask_db/ask_main.php/259/Q3/
http://travelingrabbi.com/travel-ha...-sea/index.html

האם בצי הסוחר (כלומר באזרחות) גם נוהגים כך?
נניח שמלח נפטר בזמן הפלגה של כמה חודשים - האם שומרים את הגופה או שקוברים בים?

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

בימינו ספינות מסחריות כבר לא מפליגות במשך כמה חודשים ללא הגעה לנמל. גם ההפלגות המסחריות הארוכות ביותר לא נמשכות יותר מכמה ימים או לכל היותר שבוע-שבועיים בלי להגיע לנמל או לפחות לעבור מספיק קרוב לנמל כלשהו כדי שאפשר יהיה להעביר גופה באמצעות סירה או מסוק.

מפרסומים עולה שהללו יוצאות לגיחות של מס' חודשים ובתוכן פרקי זמן ארוכים של שהייה מתחת למים להיכן שרק הדמיון יכול להגיע.
יתירה מזאת גם שלא במהלך קרב, צוללת מפליגה לאימון ארוך במהלכו נפטר חייל מלוחמי הצוללת.
מה הנוהל ? הרי לא יפסיקו את האימון.
במקרר המזון ? לא נראה לי
מן הסתם יש נוהל כלשהוא ולעניות דעתי אין פה משהו סודי (אלא אם כן בנושא הזה דעתי באמת ענייה)

מבחינת ההלכה - מצאתי את המידע הזה (קרדיט: אתר משרד המשפטים)

קבורה בים
מחבר: עו"ד יעקב שפירא*
כ"א שבט, תשע"ב 2012 ,פברואר 14
לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה בקשה[1 [שעניינה הכרה
בזכות המבקש להיקבר בים. נתבקשנו להביא את עמדת המשפט
העברי בנוגע לאפשרות קבורה זו.
נקדים ונציין כי לפי ההלכה יש חובה להיקבר דווקא ביבשה. חובה זו
נלמדה מנוסח צוואתו של רבי יהודה הנשיא המובאת בתלמוד. אחד
מהחכמים מציין שרבי יהודה הנשיא הורה בנוגע להליך קבורתו:
אל תרבו עלי תכריכין ותהא ארוני נקובה לארץ[2.[
פוסקים שונים הסיקו ממקור זה שמובא בתלמוד הירושלמי, הוראה
נורמטיבית המחייבת קבורה באדמה דווקא.
כך פוסק הרמב"ן:
בצוואתו דרבי: "אל תרבו עלי מאד תכריכין ותהא ארוני נקובה
לארץ", פירוש: שיטלו הדף התחתון שבארון וישכיבוהו על הארץ
שקבורת קרקע מצווה, ולא תימא משום חביבותא דארץ ישראל
אלא אפילו בחוצה לארץ דכתיב "ואל עפר תשוב" (בראשית ג,
יט).
ב[פרק] נגמר הדין (סנהדרין מ"ו ב'): 'אמר רבי יוחנן משום רבי
שמעון בן יוחאי: רמז לקבורה מן התורה מנין? תלמוד לומר "כי
קבור תקברנו" (דברים כא, כג)'. מכאן רמז לקבורה מן התורה,
פירוש: קבורה בקרקע קאמר[3.[
הרב יהושע אהרנברג (אב בית דין בתל אביב, המאה הכ') שולל
במפורש אפשרות הקבורה בים ופוסק:
*קבורה בים / עו"ד יעקב שפירא 2018.4.9
http://www.daat.ac.il/he-il/mishpat...?printview=true 2/3
במת אדם לא סגי [=מספיק] בקבורה זו (בים) אלא בעינן
[=נדרשת] קבורה ביבשה דווקא דרק זה תקנתו שנאמר "ואל
עפר תשוב"[4.[
וכך אכן כבר עולה ממדרשים קדומים לפיהם המצרים שטבעו בים סוף
זכו בכל זאת לקבורה, כשנפלטו ליבשה ונקברו שם: "וכשמתו המצריים
בים סוף לא נשארו במים אלא זכו להיקבר בארץ, ואמר להם הקב"ה
אתם ִ צדקתם עליכם את הדין אף אני אתן לכם מקום לקבורה, שנאמר
"נטית ימינך תבלעמו ארץ" (שמות טו, יב)"[5 .[וכך עולה גם מסיפור
הטמנתו של יוסף בארון במצרים כפי שכותב ר' יחיאל מיכל אפשטיין
(בלרוס, המאה הי"ט):
וזה ששמו את יוסף הצדיק בארון דכתיב [בראשית ג, כו] 'ויישם
בארון במצרים', הטעם פשוט: שלפי שצווה לבלי לקברו במצרים
הוכרחו להטילו בארון ולהטמינו בנילוס וביציאתן ממצרים נטל
משה רבינו ארונו של יוסף[6.[
נמצא אפוא שקבורה בים אסורה על פי ההלכה.
הערות:
* חוות הדעת נכתבה לבקשתה של עו"ד תמר עיני ורדון, מפרקליטות מחוז תל אביב
(אזרחי)
[1 [ה"פ 10-08-39654) מחוזי ת"א), אבני נ' מדינת ישראל.
[2 [ירושלמי כלאים פ"ט ה"ג, לב ע"א-ע"ב; כתובות, פי"ב ה"ג, לה ע"א.
[3 [תורת האדם, שער הסוף, ענין הקבורה. וראה גם: חידושי הר"ן, סנהדרין מו ע"ב, ד"ה
"רמז לקבורה" ("אין אדם יוצא מידי חובת קבורה אלא בקבורת קרקע... מפני שהיא
תכלית העניין שאין לך גניזה גדולה ממנה"); תולדות אדם וחוה, נתיב כח, חלק א, רכט
ע"ב; טור, יורה דעה, סימן שסב. וכן פסק השולחן ערוך שם, סעיף א: "הנותן מתו בארון
ולא קברו בקרקע, עובר משום מלין את המת". וכך פסקו פה אחד כל הפוסקים, ראה בין
השאר: שו"ת נשמת חיים (לר' חיים ברלין, מזרח אירופה – ירושלים, המאה הי"ט), סימן
קכב; שו"ת אגרות משה (לר' משה פיינשטיין, ארה"ב, המאה הכ'), יורה דעה, חלק ג,
סימן קמב; גשר החיים (לר' יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, ארץ ישראל, המאה הכ'), חלק
ראשון, פרק טז, סעיף א.
[4 [שו"ת דבר יהושע, סימן לח. אמנם השווה שו"ת שרידי אש (לר' י"י ויינברג,
פולין-גרמניה-שוויץ, המאה הכ'), חלק ב, סימן ק, המעלה ספק בעניין. נזכיר בהקשר
הפסוק שציטט הרב אהרנברג את דברי מדרש בראשית רבה בעניין: "רבי חגי בשם רבי
יצחק אמר... 'עד שובך אל האדמה כי ממנה וגו'' (בראשית ג, יט) - אמר לו: קומץ עפר
של אדמה שנבראת ממנו לא גזול בידך? 'כי עפר אתה ואל עפר תשוב' (שם)" (בראשית
רבה (וילנא), פרשת בראשית, פרשה כ).
*קבורה בים / עו"ד יעקב שפירא 2018.4.9
http://www.daat.ac.il/he-il/mishpat...?printview=true 3/3
[5 [פרקי דרבי אליעזר (היגר), פרק לח. וראה גם מכילתא דרבי ישמעאל, בשלח -
מסכתא דשירה, פרשה ט; פסחים קיח ע"ב, ורשב"ם, שם, ד"ה 'פלוט אותן ליבשה'.
[6 [ערוך השולחן, יורה דעה, שסב, סעיף ג. הטמנת יוסף בנילוס מצרים נזכרת
בתוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ד, הלכה ז; וכן בבבלי סוטה יג ע"א; דברים רבה
(וילנא) פי"א, ז; ותנחומא (ורשא) בשלח ב. ראה התייחסות למקורות אלה אצל מ' כשר,
תורה שלמה, ניו יורק תש"י, ויחי, עמ' תתתתרפו-תתתתרפז.

אבל השאלה היא לא מבחינת ההלכה אלא מבחינת התנאים כלומר האם חיל הים נתן דעתו לנושא הזה בכלי הלחימה בהם עלולה להיווצר בעיה כמו זו שתוארה לעיל בעבר ובהווה.
כשהתנאים נורמליים בוודאי יש להביא את החייל לקבורה הנורמטיבית בעם ישראל.
אבל ישנם גם תנאים לא נורמטיביים (לחימה וכדו')
(האמת שהשאלה לא התחילה עתה גם לשלמה המלך היה צי ספינות)

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

לגבי אימון - למה אתה חושב שלא יפסיקו אימון כדי להביא חייל לקבורה? מפסיקים אימונים בצה"ל, גם של מסגרות גדולות וחילות שלמים, בנסיבות טרגיות. כמו כן, במצב חריג כזה לא הכרחי שיהיה נוהל; מוות של לוחם הוא סיבה מספקת ליצירת קשר עם מפקדת החיל גם באימון שבמצב רגיל אין בו תקשורת עם הבית. מוות בצוללת הוא, מן הסתם, חריג במיוחד כיוון שהלוחמים בשייטת הזו ממוינים בקפידה ונמצאים במעקב מתמיד של מערכת הרפואה הצבאית (ובכלל זה מן הסתם גם מערכת בריאות הנפש) כדי לוודא שלא מתפתחים מצבים בריאותיים גופניים או נפשיים שעלולים לסכן את הלוחמים והצוות.

השאלה היא מה קורה במצב של פעילות מבצעית. במצב כזה לא ניתן תמיד להפסיק וליצור קשר, ואם הצוללת נכנסת לסיטואציה של לחימה עלולים להיות הרוגים בין אנשי הצוות. אני משער שלמצב כזה אכן יש נוהל ויש מקום מוקצה לכך שבו ניתן לאחסן גופות באופן זמני.

אכן שונה משאר הקברים במתחם, והוא לא כוך או מדף בסלע, אלא בגובה הרצפה - ולפחות כפי שזה נראה ממבט שטחי הוא גם מגיע לאדמה (או שאולי רק מלא אדמה?)

נבדק מול מספר חברים ותיקי חה"י - בחה"י מעולם לא בוצעה קבורה בים. בעת הצורך מאחסנים גופות במקרר המזון, בתוך שק ייעודי - גם בספינות וגם בצוללות. מקרי מוות במהלך תרגילים לא בהכרח מביאים להפסקת התרגיל, רק במקרה של תקלה או מוות הנובע ממהות התרגיל (מוות מסיבה רפואית אינו כזה). בכל מקרה, במצבים בהם נדרש פינוי גופה לרוב הפיתרון הכי פשוט ומהיר הוא להקפיץ מסוק.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

הוא היה קצין בחיל היום אבל הוא לא הושלך לים מספינה אלא ממטוס דקוטה.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9...%91%D7%A8%D7%9F