שמישהו יסביר לי למה צריך את השטות הזו? יש יום הגבר גם? ואם כן, למה ממנו לא עושים כזה רעש?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 אני בוחר לסכן את חיי חיילי צהל.

https://he.wikipedia.org/wiki/יום_הגבר_הבינלאומי

https://he.wikipedia.org/wiki/אפליית_נשים

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 אני בוחר לסכן את חיי חיילי צהל.

בטוח שאתה רוצה תשובה על זה?

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

כי מערכתית אני רואה אם כבר דחיפה לנשים יותר מגברים במקומות מסוימים.
על שוביניסט פרטי שעשה משהו- פחות מעניין.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 אני בוחר לסכן את חיי חיילי צהל.

הרבה שוביניסטים פרטיים עלולים ליצור אווירה לא נוחה בשביל נשים. מכיר שירים פלוגתיים בצבא? נשרפו לי האוזניים ואני לא רוצה לחשוב איך הרגישו קצינות וחיילות שנחשפו לזוועות האלה.

אתה לא יכול להגביל את הזכות של אנשים פרטיים להיות שוביניסטים, גם אם זה לא נחמד באוזן...
ומדהים, אותם אנשים ששרים את שירי הזבל האלה צורמים גם לי באוזן כאדם דתי עוד הרבה לפני שהם צורמים לך כפמיניסט, למישהו אכפת מזה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 אני בוחר לסכן את חיי חיילי צהל.

כמה דברים:
א.ליברליזם הוא לא רלטיביזם.בוודאי שלליברל יש ערכים והוא מוכן להילחם עבורם.העניין הוא שכל עוד אין איום ממשי לפגיעה ממשית באדם אחר הליברל יעדיף להיאבק בתופעות מגונות בעיניו באמצעות ויכוח ושינוי "מלמטה" של הנורמות בחברה ולא באמצעות כפייה ממשלתית. אני,למשל,מתנגד לחוק נגד הכחשת שואה - זה לא אומר שלא אכפת לי מהכחשת שואה או שאני לא אתמוך במאמץ איטלקטואלי וחברתי לבער אותה.
אמ;לק - לא כל מאבק חברתי או רעיוני חייב להיות מעורב בכפייה ממשלתית.
2.במקרה שעליו אנחנו מדברים - א.צבא הוא לא גוף ליברלי,לפחות לא לחלוטין. ב.משרתים בו נשים וגברים מכח שירות חובה וזאת חובתו של צה"ל לוודא שכולם ירגישו בו בנוח.
3.לא דיברתי בכלל על הרגשות שלי כפמיניסט,הם פחות חשובים בהקשר הזה. דיברתי על הרגשות של נשים שנשלחות,הרבה פעמים מכח גיוס חובה(וגם אם לא,לא כזה משנה) ונחשפות לשירים שמדברים על המיניות שלהן באופן גס ומשפיל במקרה הטוב או על תקיפה ואלימות מינית - במקרה הרע(כן כן).זה הרבה יותר חשוב מהרגשות שלי כפמיניסט ואפילו (לא בציניות)יותר משלך כאדם דתי.

למה בדיוק? למה הרגשות של אחד יותר חשובים משל השני?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 אני בוחר לסכן את חיי חיילי צהל.

האמת שקל לי יותר לחוש את התשובה לשאלה שלך מאשר לנסח אותה,אבל אני אנסה.
אז דבר ראשון ברור שחיילים דתיים לא פחות חשובים מחיילות אבל בסוגייה הספציפית הזאת הפגיעה בחיילות גבוהה יותר,לדעתי,משתי סיבות.
הראשונה: שירי הפלוגות המזוויעים הנ"ל לא מכוונים ולא נוגעים (לפחות אלה שאני לצערי מכיר) לדת או לחיילים דתיים,הם אדישים אליהם,גם אם מאוד לא נוחים להם(לחיילים הדתיים) ועומדים בסתירה לאורח החיים שלהם. הם כן מתייחסים בצורה הכי נוראית שיש למין ולמיניות הנשית.אם היו שירים בסגנון "דרוס כל דוס" אז היה אפשר לעשות את ההשוואה שאתה עושה

השנייה:פגיעה,או אי נוחות,על רקע מיני בעייתיים יותר לדעתי מפגיעה או אי נוחות על רקע דתי.

אתה בעצם מנסה לכמת רגשות של אחרים, להחליט בשבילי שנעלבתי פחות/יותר. תמיד אוכל לטעון שבשבילי זה יהרג ובל יעבור ואני יותר מסכן...
וגם ההנחה השניה שפגיעה על רקע מיני חמורה מדתי באה על רקע השקפת עולם מסוימת, אני יכול לומר שאצלנו פגיעה דתית יותר חמורה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 אני בוחר לסכן את חיי חיילי צהל.

הסברתי - שירים פוגעניים על מין ועל נשים כאובייקט מיני פוגעים ישירות בנשים כי הם מדברים על נשים.לא עליך.זה סותר את ערכי הצניעות שלך וצריך לדאוג שגם אתה לא תיפגע אבל הפגיעה שלך תהיה פחות חמורה משלהן.
והאמת?אם אתה לא מבין למה יותר דחוף להתמודד עם הפגיעה שנגרמת למשק"ית מסכנה ששומעת מטרים ממנה עשרות ערסים צורחים "אנסנו עוד אחת קצינה", מאשר עם הפגיעה שנגרמה לאוזניך הטהורות בכך ששמעת כמה מילים גסות, אז אין לי יותר מה להגיד.זה בערך כמו לאמר שצריך להילחם בדאע"ש בגלל הסיוטים שנגרמים לאנשים במערב כתוצאה מצפייה בסרטוני עריפות הראשים. זה אולי נכון,אבל רבאק,זה כל כך לא האישיו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי תבור - tar 21 הסברתי - שירים פוגעניים על מין ועל נשים כאובייקט מיני פוגעים ישירות בנשים כי הם מדברים על נשים.לא עליך.זה סותר את ערכי הצניעות שלך וצריך לדאוג שגם אתה לא תיפגע אבל הפגיעה שלך תהיה פחות חמורה משלהן. והאמת?אם אתה לא מבין למה יותר דחוף להתמודד עם הפגיעה שנגרמת למשק"ית מסכנה ששומעת מטרים ממנה עשרות ערסים צורחים "אנסנו עוד אחת קצינה", מאשר עם הפגיעה שנגרמה לאוזניך הטהורות בכך ששמעת כמה מילים גסות, אז אין לי יותר מה להגיד.זה בערך כמו לאמר שצריך להילחם בדאע"ש בגלל הסיוטים שנגרמים לאנשים במערב כתוצאה מצפייה בסרטוני עריפות הראשים. זה אולי נכון,אבל רבאק,זה כל כך לא האישיו.

ואני גם הסברתי- קללות פוגעות בי ישירות גם אם הם על אחרים. עזוב, לא תצא מזה. אני אגדיר לעצמי ממה אני נפגע או לא (אני אגב, לא נפגע כמעט מכלום ולא עוסק בבכיינות הזו,אבל רק לשם הדיון).
אתה לא יכול לומר בשבילי מה יהיה יותר חמור. אולי בשבילי קללה אחת זה פגיעה נפשית כמו של אונס אצלהן? אתה יכול לסתור את העולם הרגשי שלי?

ולעניין: כשאני שומע עוד ערס אחד צועק "אנסנו עוד קצינה" הרבה יותר מפריע לי תרבות הדיבור והרפש שהגנו אליהם מאשר מי יפגע מזה או לא, שיהיו חזקים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 אני בוחר לסכן את חיי חיילי צהל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי maorhag ואני גם הסברתי- קללות פוגעות בי ישירות גם אם הם על אחרים. עזוב, לא תצא מזה. אני אגדיר לעצמי ממה אני נפגע או לא (אני אגב, לא נפגע כמעט מכלום ולא עוסק בבכיינות הזו,אבל רק לשם הדיון). אתה לא יכול לומר בשבילי מה יהיה יותר חמור. אולי בשבילי קללה אחת זה פגיעה נפשית כמו של אונס אצלהן? אתה יכול לסתור את העולם הרגשי שלי? ולעניין: כשאני שומע עוד ערס אחד צועק "אנסנו עוד קצינה" הרבה יותר מפריע לי תרבות הדיבור והרפש שהגנו אליהם מאשר מי יפגע מזה או לא, שיהיו חזקים.

וואו. וואו. מש"ל.

ציטוט:

בלהבלהבלהבלהבלה

בלא הגבלת הכלליות, מש"ל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 אני בוחר לסכן את חיי חיילי צהל.

האמת שלא - לא מחובתו של הצבא שכולם ירגישו בנוח, כי אין דבר כזה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תראה,ברור שאי אפשר ש100% מהחיילים ירגישו 100% בנוח 100% מהזמן - דתיים ירגישו לא בנוח כשחיילים ידברו לידם בפלאפון בשבת וחילונים ירגישו לא בנח לאכול מנות קרב ביום כיפור וכן על זה הדרך.אבל בגדול כן מצופה מצה"ל לשאוף למצב שבו חיילים ירגישו בנח מבחינת האמונות,הערכים והכבוד העצמי שלהם. שירים מיניים בוטים בסביבה של חיילות ושל חיילים דתיים בהחלט מתנגש עם השאיפה שתיארתי.

אם מדובר על זכות הדיבור למשל - זכותך לדבר באופן שוביניסטי ומגעיל,
ואפילו לעשות תוכניות כאלו לשידור.

כשמדובר על גיוס חובה לצבא, שלילת זכויות באופן מהותי, בלי לתת שכר תמורת עבודה,
קשה לדבר עליו כעל ערכים ליברלים,
ובכל זאת הצבא מתיימר להיות בעל ערכים.
כנראה שמדובר על ערכים אחרים.


לעומת פמיניסטים של הדור השני,
פמיניסטים של הדור השלישי הם בכלל לא ליברלים.
אפילו לא קצת.
הם לא ילחמו על זכות הביטוי (זכות ליברלית) - אלא על הזכות להשתיק אמירות שוביניסטיות.
בטענה שזה מקפח קבוצות מוחלשות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי maorhag ומדהים, אותם אנשים ששרים את שירי הזבל האלה צורמים גם לי באוזן כאדם דתי עוד הרבה לפני שהם צורמים לך כפמיניסט, למישהו אכפת מזה?

כי אתה כדתי - אמור לאמץ סולם ערכים אובייקטיבי,
שבו הלשון צריכה להיות נקיה - כערך בפני עצמו,
לא את הליברליזם שמחפש איזון של זכויות, לצורך מיקסום הזכויות,
ולא את המארקסיזם שבונה את ערכיו ממלחמות בין מעמדות, מגדרים, ובין מקפחים למקופחים.

מסכימה איתך. במקום לציין את היום הזה (אם אנחנו שואפות להיות שוות לגברים בכמה שיותר תחומים, מדוע אנחנו צריכות יום מיוחד משלנו?) עדיף להשקיע בהמשך העצמה והתקדמות, להמשיך ולנסות ולפרוץ עוד ועוד תקרות זכוכית, לעודד ילדות להצטיין במדעים ובמתמטיקה ולגדול להיות מדעניות, הייטיקיסטיות, מנכ"ליות ומפקדות בצבא, ולא להקשיב לכל מיני רבנים פרימיטיביים והזויים שחיים בסרט ש"אישה לא יכולה", הרי בינינו? כבר לפני 600 שנה הייתה אישה שפיקדה על צבא והובילה אותו לניצחונות מפוארים



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

ודחיפה למדעים, למצוינות, לעוד מנכ"ליות וכו'
לגברים ולנשים כאחד כמובן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 אני בוחר לסכן את חיי חיילי צהל.

מעניין לגלות שדווקא במדינות בהם השויון החוקתי בין נשים לגברים נדחף למקסימום (כמו סקנדינביה), ההבדל התעסוקתי בין גברים לנשים הוא הכי גדול. לעומת זאת, במדינות בהן לכאורה אין שוויון, המעורבות הנשית בתחומים כמו מדעים וכלכלה גדולה יותר
http://journals.sagepub.com/doi/abs...urnalCode=pssa&

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

בגדול,הצידוק היחיד שאני יכול לחשוב עליו ליום מיוחד לכבוד המין הנשי הוא יום שיוקדש למאבק לשוויון זכויות ויחס מכבד לנשים. שוויון זכויות - במדינות ובחברות לא מודרניות-דמוקרטיות ויחס מכבד - גם באלה האחרונות,לצערנו.אבל אם ככה הרי שהיום הזה לא היה אמור להיות מוקדש לכל הזבל הקיטשי שהוא מוקדש לו היום אלא היה אמור להיות יום כואב וזועם על העוולות שעדיין מתרחשות בעולם.

האופציה השנייה היא שהיום הזה הוא תוצאה של הנטייה השובניסטית להתייחס לנשים כסוג של "נספח" לקיום האנושי. נטייה שבאה לידי ביטוי,למשל,בשימוש שהיה רווח עד לפני כמה עשורים בשפה האנגלית במילה "men" כביטוי למין האנושי באופן כללי.

ציטוט:

האופציה השנייה היא שהיום הזה הוא תוצאה של הנטייה השובניסטית להתייחס לנשים כסוג של "נספח" לקיום האנושי. נטייה שבאה לידי ביטוי,למשל,בשימוש שהיה רווח עד לפני כמה עשורים בשפה האנגלית במילה "men" כביטוי למין האנושי באופן כללי.

טעות די נפוצה אצל מי שלא מכיר את השפה האנגלית. באנגלית הישנה גבר היה werman ואילו אישה היתה wifman. השימוש ב men היה גנרי. יש הוכחות יותר טובות לשוביניזם.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

האמת שהסתמכתי על הציטוט הזה מ "the god delusion" של ריצ'רד דוקינס:
mankind, the Rights of Man, all men are created" equal,one man one vote - English too often seems to exclude woman. When I was
young, it never occurred to me that women might feel slighted by a
phrase like 'the future of man

לא הייתי מסתמך על דוקינס לכלום

בזאולוגיה ואבולוציה אני מניח שהוא סבבא. לגבי כל השאר אני חושד שהוא אכן לא יותר מאינטלקטואל ממוצע.אבל זה רק חשד,לא התעמקתי בהגות שלו.
בכל מקרה,לעניננו,מן הסתם יש לו הכרות סבירה ומעלה עם השפה האנגלית וההתפתחויות שחלו בה בעשורים האחרונים. ככה שכל עוד לא יוכח אחרת הוא נשמע לי כמקור סביר.

אם אתה מדבר על הציטוט שבא מג'ורג הוול, הרי שמדובר בתקופה בה נשים לא הורשו להצביע.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כל יום הוא יום הגבר

עד למלחמות העולם, הפמיניזם היה בעיקר מאבק נגד שלילת זכויות:
זכות לחינוך, זכות לעבוד, זכות הירושה, הזכות לבעלות על רכוש, זכות ההצבעה, והשפעה חברתית ופוליטית.
פמיניזם זה נקרא "הגל הראשון", וזכה להצלחה מסחרר: נדיר שתמצא מישהו שיערער עליו. אולי רק בערב הסעודית.

בשנות ה60, התחיל גל חדש של פמיניזם: פמיניזם ליברלי, השואף לשוויון זכויות על בסיס מיקסום זכויות אדם: שוויון זכויות, שוויון הזדמנויות, שכר שווה וכו'.
לא כמלחמת-מינים, אלא כדי להפוך את החברה לטובה וצודקת יותר.
גם הסוג הזה של פמיניזם - הפך לסוג של קונצנזוס: כל מי שמקבל את הליברליזם כבסיס לחברה טובה מסוגל לערער רק על עניינים שוליים יחסית: סיבות להעדר שוויון מוחלט בשכר, סיבות להעדרן של נשים ממקצועות מסויימים,
והדיון הנובע מכך הוא טכני: האם למשל עדיף לאפשר חופשת לידה ארוכה, או עדיף סבסוד מעונות וחזרה מהירה לעבודה?
האם עדיף שנשים לא יעבדו במקצועות הדורשים מאמץ, או שעדיף לבצע מיכון?
האם עדיף להשוות את אורך שעות העבודה? להאריך משרות נשים?
לקצר משרת גברים? איך להתייחס לעבודה מהבית?
איך להתייחס לזכות הנשים על גופן? האם לעודד הפלות? לעודד הימנעות מהן? לעודד אימוץ כחלופה? להשקיע בחינוך?
האם עדיף שנשים יאמצו נורמות עבודה "גבריות", או להפך: להגביר את "הנשיות" של מקומות העבודה?
ומהי בעצם אותה "נשיות"?
הדיון הזה (שהצורך בו הוא כאמור - קונצנזוס) - הוא דיון מתמשך, שכל הזמן מתעדכן, ולכן נדרש יום האישה: כדי להציף בעיות אלו ולמקדן.


הרי הנשים הן האימהות, בנות הזוג, והבנות של כולנו - וכולנו רוצים שיהיה להן טוב!
אז איפה הבעיה?

החל מאמצע שנות ה60, במקביל לגל השני, ובעיקר החל משנות ה90, צמח הגל השלישי של הפמיניזים,
גל שעירער על הטענה שמדובר בשיח זכויות ליברלי על זכויות נשים,
טען שמדובר בקיפוח מגדרי: בדיוק כמו קיפוח קולוניאליסטי, קיפוח מעמדי, וקיפוח גזעני,
ושאב את עולם המושגים שלו מהשיח המרקסיסטי.
הגל השלישי מרחיב את הגדרתו מהתמקדות בנשים ושיפור מצבן, ומרחיב את ההגדרה לקוויריות ומגדר,
משקיע מאמץ בהגברת מודעות של נשים שחורות ומשאר מיעוטים לקיפוחן הכפול,
משלב תאוריות פוסט קולוניאליות על קיפוח והנצחתו, וכו'.
נקודת המוצא שלו אינו "העצמת האישה כשותפה מלאה וזכויותיה",
אלא "העצמת קורבנות הגבר הלבן עד להפיכה מגדרית".
ומתבטא למשל במניפסט החלאה כשאיפה לסירוס החברה הגברית תוך שלילתה באופן מוחלט.


מצד אחד - הגל השלישי יוצא מנקודת מוצא רדיקלית, ולכן גם ההנחות שלו, גם תהליכי החשיבה, וגם המסקנות - זוכות לביקורת רבה,
אבל מצד שני - הגל השלישי מנכס לעצמו את הפמיניזם והשגיו,
ולכן גורם להתנגדות רבה, גם לפמיניזם הליברלי, שהביא בפועל להישגים והשיח עליו הוא בקונצנזוס.

(לפחות חלק מ)הפמיניזם הרדיקלי הוא כמו הכהניזם:המשך מכח האינרציה של התביעה לשוויון זכויות ולכבוד האישה/התביעה לחירות והגדרה עצמית לעם היהודי - אל מקומות קיצוניים ואלימים.