הדרך ל-BMPT
הנסיון של הצבא הרוסי באפגאניסטן וצצניה לימד את הצבא הרוסי שגם טנקים הם מטרות פגיעות בלחימה בשטח בנוי. השיפור במערכות נ"ט שבנויות בעיקר עם רש"ק חלול מצד אחד, והיכולת של כל חיל לשאת משגר לרקטות נ"ט מצד שני, העצימו את הבעיה שהחי"ר הציב לרק"מ. הבעיה הייתה כל כך גדולה עד שהיו שחשבו שזמנו של הטנק עבר, לעומת זאת היו אחרים שחשבו ובחנו דרכים לשנות את המחשבה הזו. התעשיה הרוסית התחילה לעבוד על הנושא הזה בהתחלת שנות ה-80 והמחשבה הייתה לייצר רכב כבד, ממוגן וחמוש ושינוע עם הטנקים ויספק להם הגנה כנגד חי"ר של האוייב.
אחת הדרישות החשובות ביותר מרכב זה הייתה שכלי הנשק שלו יהיו עם יכולת הגבהה שתאפשר להם לפגוע במטרות שנמצאים מעליהם, בין אם זה בשטח בנוי כמו בצצניה, ובין אם זה בשטחים הרריים כמו באפגאניסטן. זהו אחד מהלקחים של המלחמות באפגניסטן וצצניה שהיה צריך לשפר.
לנגמ"שים הרוסיים כגון בי.אמ.פי-1 לא היתה יכולת זו והם נאלצו להשתמש ברכב הנ"מ "שילקה" שהיה עם עוצמת אש מספקת אבל לפעמים נחדר ע"י כדורי מקלע, רק הופעת הבי.אמ.פי-2 עם תותח 30 מ"מ והגבהה של 75 מעלות שיפרה יכולת זו, אבל מיגון הרכב היה חלש.
דרישה שניה מרכב זה, הייתה לשפר את מיגון הרכב כנגד נשק שמופעל ע"י חי"ר כגון: מקלעים ומשגרי אר.פי.גי. דרישה זו הביאה לשיפור המיגון הפאסיבי בעיקר ע"י שריון מורכב והתקנת שריון מרווח להגנה בפני מטען חלול, מיגון ריאקטיבי הגיע בשלב מאוחר יותר ולמעשה לא היה קיים באפגניסטן בזמן הוא.
BMP-2
בשנים שבין 1985 ל-1987 יצרה חברה רוסית בשם Chelyabinsk Tractor Plant שני כלי רכב נקראו Object 781 ו-אובגקט Object 782. רכבים אלו ניבנו על תובות משודרגות של טנקי טי-72בי. בטנק הראשון (781) הותקנו על התובה 2 צריחונים שבכל אחד מהם מותקן תותח 30 מ"מ מדגם 2אי72 ומקלע מקביל 7.62 מ"מ או מק"כ "0.5. גם הדפנות של הרכב שופרו והותקנו בהם מקל"רי 40 מ"מ, מיכלי דלק, בטריות, פילטרים ועוד כאשר המטרה היא להגדיל את שרידות הרכב. בצידי אחד הצריחונים הותקנו 2 משגרים לטילי נ"ט מדגם "קורנאט" או "קונקורס" ואילו בצידי הצריחון השני הותקנו משגרים לרימוני עשן.
ברכב השני (782) במקום תותחי ה-30 מ"מ הותקן צריח אחד ל-2 מפעילים והותקנו בו תותח 100 מ"מ ותותח 30 מ"מ מקביל. התקנה דומה קיימת היום ב-בי.אמ.פי-3, מעל הצריח הותקן מקל"ר 40 מ"מ וזאת בנוסף ל-2 מקל"רים בתובה.
OBJECT-782
שני הרכבים הופעלו ע"י 5 אנשי צוות: מפקד, נהג, תותחן ו-2 מקלענים/משגרי רימונים. בנוסף הותקנו על התובה 2 מקלעים שהופעלו ע"י 2 לוחמים נוספים. כך שבסה"כ רכב זה (782) יכול היה לירות בו זמנית כנגד 6 מטרות שונות: התותחן יכול להפעיל את תותח ה-100 מ"מ או את תותח ה-30 מ"מ, המפקד יכול להפעיל את המקל"ר שמותקן על הצריח, 2 אנשי צוות נוספים יכלו להפעיל את מקל"רי ה-40 מ"מ, ו-2 מקלענים נוספים מפעילים מקלעים שמותקנים על התובה. שני הרכבים עברו בדיקות ובחינות החל משנת 1987 והמנצח היה ה-781. אבל נפילתה של ברית המועצות ב-1991 עצרה את המשך העבודה בפרוייקט זה. כיום 2 רכבים אלו נמצאים במוזיאון של קובינקה.
המכה הגדולה שספג הצבא הרוסי במלחמה הראשונה בצצניה, החזירו את הצורך בטנק שיותאם ללחימה בחי"ר והחברה שבנתה את פרוייקט 781 תיכננה ויצרה בשנת 1996 טנק חדש שנקרא 787 "וויפר" ונראה בתמונה למטה.
הטנק היה בנוי על השילדה של הטנק T-72AV. אבל במקום תותח ה-125 מ"מ הותקנו בצידי הצריח 2 תותחי 30 מ"מ יחד עם 2 מקלעים כבדים בקוטר "0.5 במקביל לתותחי ה-30 מ"מ הותקנו גם 6 משגרי רקטות שמותקנים בדרך כלל על הליקופטרים. בנוסף לחימוש הותקנו מסביב לרכב "בלטנים" מדגם "קונטקט-1" ששיפרו את ההגנה של הטנק ממשגרי RPG למיניהם.
OBJECT-787
ניסויים ברכב זה בוצעו ב-1997, אבל גם פרוייקט זה בוטל בגלל סיבות בירוקרטיות, וגם רכב זה מצא את מקומו במוזיאון של קובינקה.
Unfortunately, work on the project was canceled because it was being advertised on radio and on television. Everyone who was working on the project was accused of “giving away Russia’s secrets” (keep in mind that Russia was in chaos during the 90’s). While they weren’t allowed to work on this vehicle, in particular, this did not stop the urge for an armored fighting vehicle with missiles, auto-cannons, and lots of armor.
אם כי הבעיות ביטלו את פרוייקט 787 והחברה שייצרה אותו יצאה מהתמונה, הרי שהצורך ברכב לחימה בחי"ר נשאר וחברת Uralvagonzavod from Nizhny Tagil
החלה לפתח רכב חדש שנקרא "OBJECT 199 רמקא" והציגה מוקאפ בשנת 2001 ואת הרכב עצמו בשנת 2002, וזהו הרכב שאנו מכירים בשם BMPT "טרמיניטור-1"
בדגמים הראשונים של פרוייקט 199 הותקנו תותחי 30 מ"מ מדגם 2A72, אבל הם הוחלפו בתותחי 2A42, לתותח זה 2 קצבי אש: קצב נמוך 200 פגז לדקה וקצב אש גבוה עד 800 פגז בדקה. מקורות אחרים מדברים על קצב נמוך של 300 פגז בדקה וקצב גבוה של 600 פגז לדקה. לתותחים ישנה הגבהה של -5 ועד ל+45 מעלות. במקביל לתותחים מותקן מקלע 7.62 מ"מ מדגם PKTM. הטילים שהותקנו בדגמים קודמים הוחלפו בטילי 9M120 ATAKA", טילים אלו הינם רוכבי קרן, יש להם טווח של כ-6,000 מטר ומהירותם 550 מ/ש.
בנוסף לתותחים הותקנו ברכב 2 מקל"רים בקוטר 30 מ"מ מדגם AG-17D. למקל"רים אלו טווח כ-1,700 מטר, קצב אש של 400 פגז בדקה, מהירות 185 מ/ש, הנמכה של 5 מעלות והגבהה של 27 מעלות.
תמונה של הצריח עם 2 תותחי 30 מ"מ, 4 טילי נ"ט, מקלע מקביל, אבל ללא המקל"רים שמותקנים בתובה
בטרמיניטור-2 נעשה שינוי גדול ובמקום הצריח שנראה למעלה התקינו צריח שונה שנראה בתמונה למטה:
בנוסף לשינוי של הצריח, שמספק הגנה טובה יותר לטילי הנ"ט, הותקנו בצידי התובה ערכות של מיגון ריאקטיבי שניראים כמו שקי חול וניתנים להחלפה במהירות ובשטח, ומעניין מהי היעילות שלהם.