כתבה מעניינת, אין מקורות אך כתובה בצורה טובה.


סם הטייסים: חיל האוויר שהפך את כל אנשיו לנרקומנים
טייסי גרמניה הנאצית קצרו שורת ניצחונות מפוארת, בין השאר הודות לטבלית פלא שנטלו בפקודה. ואז נפלה פצצה על מפעל תרופות בטעות, מה שגרם לטייסים להיכנס לקריז ולתסמונות גמילה שלא יביישו את "טריינספוטינג". האם נותנים סמים לטייסים גם היום?


http://www.calcalist.co.il/internet...3725356,00.html

הסיפור של פרביטין (Pervitin) הוא לא סוד גדול, והיה ידוע מאז ומעולם אם כי במשך הרבה שנים הסתכלו על כל הסיפור בתור אנקדוטה אזוטרית ולא מרכיב משמעותי במכלול הרכיבים והאירועים של המלחמה.

והמשפט "האם נותנים סמים לטייסים גם היום?" בפסקת הפתיחה היא קליקבייט זול ומכוער לכל הפחות, חבל שהכותב נפל למלכודת זולה שכזו.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

שימוש בממריצים עבור טייסים ולוחמים ביחידות מובחרות הינו נפוץ מאוד.
בחיל האויר של ארה"ב המונח הוא Go/No-Go pills.
דהינו ממריצים מודרנים כגון מודפיניל שאמורים לעזור לטייסים להישאר מפוקסים לאורך משימות ארוכות. וכדורי שינה כדי שיוכלו לנצל למקסימום את זמן המנוחה שלהם
(וליסתור את ההשפעה של הממריצים שלקחו קודם).
השימוש בהן הוא לא נקי ממחלוקות, ב 2003 היה מקרה ידוע של טייס אמריקאי שפגע בטעות בכוחות קנדיים באפגניסטן. התקרית נגרמה עקב טייס שהשתמש ב Go pills. (כתבה של ה LA TIMES )
אני לא יודע לגבי שימוש בממריצים בצה"ל המודרני (חוץ מקפה) אבל נאמר לי שבתקופת פשיטות התגמול היה שימוש בממריצים בפעולות מסוימות (זו לחלוטין לא הייתה הנורמה).

"If everyone is thinking alike, someone isn't thinking."
- General George Patton Jr

היה כבר שרשור כזה תחפש בפורום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי jhonny היה כבר שרשור כזה תחפש בפורום.

https://www.fresh.co.il/vBulletin/s...tin#post4633694

למה?
כי כבר בשנת 1940 הגיעו הגרמנים למסקנה שלסם ישנן תופעות לוואי ולכן בדצמבר אותה שנה הופחת השימוש בסם מ-12.4 מיליון ל- 1.2 מיליון טבליות בחודש. בשנת 1942, הופחת השימוש עוד יותר, אחרי שרופאים גרמנים זיהו את ההתמכרות שהסם גורם למשתמשיו. הגרמנים גם גילו שהסם דווקא פוגע ביכולת הלחימה ובמקרה אחד בזמן המצור על לנינגרד נכנעה יחידה שלמה של ה- SS לסובייטים לאחר שכילתה את התחמושת שלה בירי על מטרות דמיוניות שהחיילים ראו רק בגלל שלקחו את הסם (מתוך הספר: Shooting Up: A Short History of Drugs and War)
מכאן שהסיפור על פגיעת המפציצים במפעל הסם ב- 1945 אולי נכון, אבל בטח שאי אפשר לייחס להרס המפעל את הההשפעות שמופיעות בכתבה.

כאן יִרְוֶה לוֹ מִשֶּׁפַע וָאֹשֶׁר בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי (ז. ז'בוטינסקי, 1930)