לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 18-11-2017, 11:25
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
ראיון עם אל"מ (מיל') בועז עמדירור על ספרו החדש אודות תופעת האש הידידותית

אש (לא) ידידותית \ מאת גל פרל פינקל
חלק מהמאמר מצורף.

אש (לא) ידידותית \ מאת גל פרל פינקל

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
בספר חדש מנתח קצין מילואים בכיר את תופעת האש הידידותית, שאינה ידידותית כלל. בראיון אודות ספרו הוא קובע: הדו"צ הוא חלק מהלחימה. צריך לפעול לצמצם זאת אבל העיקר – לא לתת לזה לפגוע באפקטיביות של הכוח הלוחם.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גדוד צנחנים במילואים בכניסה ללבנון, 2006, (צילום: צחי זקס, ויקיפדיה).

במהלך הקרבות במלחמת לבנון השנייה, לחם גדוד מחטיבת צנחנים מילואים "הנשר", בפיקוד סא"ל נמרוד רגב, בכפר רב-א-תלתין והשתלט על מספר בתים. בשעת בוקר מוקדמת זיהתה הפלוגה של פישמן דמות באחד הבתים הסמוכים, כשהיא יושבת עם הגב לכוח ומפעילה מכשיר קשר. אף שהמ"פ הורה לצלף להיערך לירי במטרה להרוג את הדמות, עדיין קינן בו החשש שמה מדובר בכוח שכן מהפלוגה שבפיקוד ארז. בשל הספק, ביקש פישמן מארז כי כלל לוחמיו יורידו קסדות וישובו לחבוש אותן, ירימו את יד ימין ושמאל לסירוגין וכיוצא בזה, בעוד הצלף ממתין לאישור ירי. "לאחר כשעה החליט פישמן לבצע ירי – כדור אחד בראש. ארז דיווח שאיש אצלו לא נפגע. פישמן נע לעבר הבית שבו נפגע החשוד" (עמוד 280). לאחר מעשה סיפר כי גם כשעמד מעל הגופה לא היה משוכנע מעל לכל ספק כי אין מדובר בחייל צה"ל. רק כשהפך אותו על גבו נרגע, שכן היה זה לוחם חזבאללה. הסיפור הזה שמופיע בספר חדש בשם "חדל אש, צה"ל, צה"ל" (הוצאת מודן ומערכות, 2017) מאת אל"מ (מיל') בועז עמידרור, שפיקד על החטיבה בקרבות ב-2006, ממחיש את מורכבות הלחימה בשדה הקרב המודרני ואת אחד האיומים המרכזיים לכוחות צה"ל בלחימה – צה"ל, או ליתר דיוק אש ידידותית.

הרוגי החטיבה מקטיושה אחת ואש ידידותית

חטיבת הצנחנים במילואים "הנשר" לחמה ב-2006 בתשעה כפרים. אל"מ (מיל') עמוס בריזל, מפקד גדוד בחטיבה שפעל במלחמה תחת עמידרור, אמרשהאחרון הכין היטב את החטיבה ללחימה בטרם המלחמה והוביל אותה בהצלחה בכל משימותיה. 15 מלוחמי החטיבה נהרגו במלחמה. שנים–עשר מהם נהרגו כאשר קטיושה פגעה בפלוגת מפקדה של אחד הגדודים שהתמקמה בסמוך לבית העלמין של כפר גלעדי. שלושה לוחמים נוספים נהרגו בשלושה אירועי ירי דו-צדדי (דו"צ). החטיבה ספגה כמאה פצועים, אך הרוגיה בלחימה היו רק מאירועי הירי של כוחותינו על כוחותינו. אף שבמהלך הקרבות השמידו כוחות החטיבה אמצעי לחימה והרגו מחבלים רבים, כמעט דבר מזה לא התפרסם בתקשורת. בראיון שערכתי עם עמידרור לרגל יציאת הספר, שאלתי אותו כיצד זה שההצלחות נעלמו וכל מה שנותר הוא אירוע הקטיושה ותמונתו של מ"פ בחטיבה, תומר בוהדנה, שצולם מסמן "וי" של ניצחון לאחר שנפצע קשה בכפר מרכבה. הוא מצדו מסביר שבניגוד ליחידות מילואים אחרות, חייליו לא חזרו מן המלחמה ממורמרים ומלאי טענות. את הקרדיט לכך הוא מייחס לרוח החטיבה ולאנשיה. הוא גם מעיר בצניעות, שהמחבלים שבהם לחמו לא היו ערוכים בהיקף ובעוצמה שפגשו לוחמי גולני וחטיבת הצנחנים הסדירה בבינת' ג'בייל ובמארון א-ראס.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
הספר הוא מסמך מקיף וחשוב, (מקור: סימניה).

העובדה שבלחימה עצמה איבד חיילים רק מאש צה"ל לא נתנה לו מנוח והוא החל לחקור את תופעת האש הידידותית לעומק. עמידרור, ששירת 27 שניםבצה"ל, במגוון תפקידי מטה ופיקוד בשורות חטיבת הצנחנים, שימש לאחר המלחמה נספח זרוע היבשה של צה"ל בארצות הברית. התפקיד אפשר לו ללמוד כיצד הנושא נתפס בצבאות זרים, ובדגש על הצבא האמריקני. לאורך השנים התרחשו בצה"ל אירועי ירי כוחותינו על כוחותינו רבים, אך משום מה איש לא חקר לעומק את התופעה. תחילה, סיפר, חשב לגבש את הידע שצבר לכדי סדרת מאמרים או לחלופין לעבודת דוקטורט (החשש שיכונה ד"ר דו"צ הניא אותו מכך). לבסוף בחר לכתוב ספר. שיחה עם חברו לנשק, האלוף יוסי בכר, גרמה לו להבין שהספר צריך לפנות לדרג מפקדי הפלוגות במערך השדה של צה"ל, שכן זהו "הדרג הפיקודי שבו מתרכז ניהול המגע עם האויב" (עמוד 18). לא מעט פרקים בספר מסתיימים ומתחילים בפנייה ישירה למפקד הפלוגה הקורא בספר...
... "כל אירוע ירי כוחותינו על כוחותינו הוא ייחודי ואין אירוע זהה לו, אף שיש דומים לו. ממש כשם שאין קרב אחד זהה למשנהו", אומר עמידרור. לחימה היא סיטואציה מלחיצה, שבה פועלים הלוחמים בתנאי אי-ודאות, כשלרוב, תמונת הקרב שברשותם חלקית ולא ברורה. לו היו מראים בסרטי קולנוע קרב כפי שהוא באמת, הוא אומר, היה הצופה רואה רק עשן, או חייילים מאחורי מחסה, שומעים יריות ואינם מזהים במשך זמן רב מהיכן יורים עליהם. זוהי הסיבה שרוב החוקרים בצבאות בעולם, גורסים כי בכל פעם שהתרחש אירוע של דו"צ התברר שהיה קיים פער בהבנת "המודעות המצבית" של הכוחות המעורבים בו. כלומר, הבנת הכוחות: היכן הם נמצאים, איפה ממוקמים הכוחות השכנים ביחס אליהם והיכן נמצא האויב, היא המפתח לפתרון.

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
כוח נח"ל במהלך "צוק איתן", (צילום: דו"צ).

בחודש שעבר נשא שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, הרצאה אודות מנהיגות צבאית במאה ה-21 בטקס הענקת הפרס על-שם יצחק שדה לספרות צבאית.יעלוןביקש להמחיש לקהל עד כמה התקדם צה"ל מבחינה טכנולוגית. לשם כך תיאר יעלון כיצד בראשית מלחמת לבנון הראשונה הוטל עליו כמפקד כוח בסיירת מטכ"ל לפעול כנגד כוח קומנדו סורי במרחב שכונה "המיוערת". המודיעין לגבי היעד ניתן להם לפנות בוקר, רגע לפני הכניסה ללבנון. היה זה תצלום אוויר מפוענח עדכני ככל שניתן, אבל לדבריו, אודות "האויב שהיה שם אתמול בעשר בבוקר. כשכוחותינו נכנסו לעזה ב"צוק איתן", לכוחות היה מודיעין של מה קורה עכשיו". השינוי, אינו נובע רק מן הקידמה אלא משום שהאויב הפך דינמי יותר.

ב-1982 כוח אויב שהתמקם בנקודה מסוימת יום קודם, היה עשוי בהחלט להישאר שם למחרת. כיום, מחבל שיופיע בבית בלב עזה הוא בבחינת "מטרת חטף", רגע הוא שם ורגע כבר לא. הדבר, מציין עמידרור, יוצר לחץ נוסף על הלוחמים לפעול מהר, לעתים על בסיס מידע חלקי. בספר מציג עמידרור אירוע שבו היה מעורב אחד מגדודי חטיבת הצנחנים במילואים שעליה פיקד במלחמת לבנון השנייה. "בעת לחימת גדוד הסיור ברחובות הכפר אל-עודייסה זיהתה תצפית של פלוגת הסיור מתחתיה שבעה לוחמים עם מדים, אפודים ופק"לים רצים. כיוון תנועתן של שבע הדמויות היה עם כיוון תנועת הכוחות ואולם לא במיקום ובתזמון המוכרים, אף שציוד הלחימה של החוליה נראה ציוד מצ'וקמק לא פתח הכוח באש. לפתע זיהה אחד הצלפים כי אחת הדמויות נועלת נעלי פומה אדומות בוהקות. הספק הוסר מבחינתו והוא ירה ופגע בבעל הנעליים האדומות, והמחבל נהרג. מסקנה: אל תצאו לקרב מצ'וקמקים" (עמוד 129). האירוע ההוא נגמר במזל גדול. לא פעם זה נגמר אחרת. באירוע אחר ספר, שהדגים את אותה המורכבות שאתה מתמודדים הכוחות, תואר כיצד, במהלך מבצע "חומת מגן", זיהה קלע בגדוד צנחנים סדיר דמות בחלון בית ונאלץ להחליט תוך שבריר שנייה אם לירות או לא. הוא ירה והרג קצין צה"ל בדרגת רב-סרן.
אין פתרון קסם, זולת השגת המשימה
בספר פירט המחבר שורה של תופעות שעשויות להתרחש ביחידה שחוותה אירוע ירי כוחותינו על כוחותינו ובהם אובדן אמון במנהיגות מפקדי היחידה, בשרשרת הפיקוד שמעליה ובכוחות סיוע ובכוחות שכנים; אי-שמירה על ערך החתירה למגע עם האויב וזהירות מוגזמת. למעשה, מציין עמידרור, הסכנה האמיתית של אירועים אלו הם בכך שהם פוגעים באפקטיביות של הכוח. אבל תופעות אלו אינן מחויבות מציאות. כך למשל ציין, ספג אחד הגדודים בחטיבה, עליו פיקד נמרוד רגב, מספר רב של נפגעים בשני אירועים קשים: פגיעת הקטיושה בפלוגת המפקדה בכפר גלעדי ומקרה של ירי כוחותינו על כוחותינו שבו נהרג לוחם ונפצעו 12 נוספים. עם זאת, ציין עמידרור בגאווה, "לחימת הגדוד ויכולתו למלא משימות רבות נוספות לא נפגעו. רוח הלחימה, המקצועיות והמנהיגות של המג״ד ושל סגנו, מטה הגדוד ומפקדי הפלוגות, בצד לכידות הגדוד, הם שעשו את ההבדל" (עמוד 51).

תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גנרל ג'יימס מאטיס, גרס שאין פתרון טכנולוגי לתופעת הדו"צ, (מקור: ויקיפדיה).

אין לתופעת האש הידידותית פתרון קסם טכנולוגי. בספר מופיעה קביעתו של גנרל חיל הנחתים האמריקני, ג'יימס מאטיס (לימים שר ההגנה), כי לא ניתן לפתור את "בעיית הזיהוי הקרבי עם טכנולוגיה לבדה. בכל פעם שמתרחש ירי כוחותינו על כוחותינו, יש אדםגורם אנושי – ששגה. התשובה היא ביחידות מגובשות ומאומנות היטב" (עמוד 149). כמו מאטיס, גם עמידרור אינו חסיד של הטכנולוגיה, ואף מזהיר מפני הישענות יתר עליה. אימונים, הטמעת לקחים (בהקשר לכך מלין עמידרור כי צה"ל אינו מיטיב לשמר את הידע ותחקירי האירועים בקרב היחידות) והשארתם של מפקדים בעלי ניסיון, שחוו אירועי דו"צ במערכת ובצבא הם הפתרון. בשיחה עמו הדגיש עמידרור שצה"ל דווקא יודע לשמר ואף לקדם מפקדים שתחת פיקודם התרחש אירוע ירי כוחותינו על כוחותינו, ובתנאי שלא התרשלו ("במלחמות", הוא אומר,"לא טועים רק אלו שלא היו שם"). רק בסבב המינויים שהתקיים השבוע קודם לאלוף קצין שפיקד על גדוד צנחנים ב"חומת מגן", באירוע הדו"צ שהוזכר קודם לכן. הוא לא התרשל וניתן להעריך שבעקבות האירוע הוא ושכמותו צרובים במודעות לנושא, ומטיפים לזהירות, לצד הצורך לחתור למגע עם האויב. שכן, המסר העיקרי של עמידרור הוא שאסור שהדו"צ והחשש ממנו יפגע באפקטיביות המבצעית ויאט עד יסרס את הכוח. "דווקא השגת המשימה, מהר ככל שניתן, היא שתצמצם את כמות הנפגעים, וכתוצאה מכך גם את מספר נפגעי הדו"צ".


(המאמר פורסם במקור באתר "דבר ראשון", בתאריך 18.11.2017)

(מתוך הבלוג "על הכוונת", 18.11.2017)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 20-11-2017, 11:49
  Jaguar890 Jaguar890 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.02.16
הודעות: 808
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "ראיון עם אל"מ (מיל') בועז עמדירור על ספרו החדש אודות תופעת האש הידידותית"

אחת הדרכים האפקטיביות למניעת דוצים הוא לעודד תרבות של דיווחים על כמעט ונפגע ותרבות של ענישה חמורה למטייחים ולשקרנים למינהם
דוגמא שאני הייתי עד שמיעה לה (שהיתי בחפק בזמן האירוע) -
צוות לוחמים בפיקוד מפ מחטיבת הצנחנים יוצא למארב חודר. תוך כדי תנועה נוצר נתק בין כח החוד לכח העיקרי שמתחילים ללכת במקביל ובסופו של דבר מסתערים אחד על השני, נורות שתי יריות המפ מבין מיד מה קורה וחודל את הכח.
האיש לא טורח אפילו לדווח בקשר על מה שקרה וממשיך במשימה כרגיל
אממה כוח צדל שומע יריות ומדווח לנו, המגד הפעם בעצבים עולה מול המפ ומבקש דיווח האיש מתחיל להתפתל. המגד מחזלש את המארב מחזיר את הכח ומדווח הלאה על האירוע
המפ נקרא להתייצב אצל הרמטכל ליפקין שחק מיד. ןאמנון שחק רחום וחנון מסתפק בהדחה מהיחידה בגלל הדוצ. אבל בחר לזכות אותו מן הספק על דיווח שקר.
האיש היום בעמדה די בכירה ואותי זה מעציב. היה צריך לעוף מצהל על טיל באותו לילה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 21-11-2017, 07:14
צלמית המשתמש של marloweperelab89035
  marloweperelab89035 marloweperelab89035 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
בתגובה להודעה מספר 5 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "היה צריך לעוף על השקר - לא על..."

חד משמעית על השקר. מה שמטריד הוא שיש עוד מקרים רבים שבהם שיקר קצין ונותר ביחידתו והתקדם.
מוטב לשוב לאמירה של האלוף אורי שגיא בקורס קצינים בסרט "להיות קצין"


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 21-11-2017, 10:39
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי marloweperelab89035 שמתחילה ב "חד משמעית על השקר. מה שמטריד..."

מצד שני, זו היתה תופעה לא נדירה בגלל דרישות לא ריאליות ממפקדים ויחידות באד"ל.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 21-11-2017, 18:52
  Jaguar890 Jaguar890 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.02.16
הודעות: 808
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי jesh שמתחילה ב "יגואר, איך דיווחים וענישה..."

לא ימנעו - יצמצמו
יגבירו מודעות בקרב המפקדים ביחידות הלוחמות לסיטואציות אפשריות ויאפשרו למפקדים לקחת בחשבון גורמי סיכון נוספים בעת התכנון.
אני אתן לך דוגמא - כשהייתי במסלול לפני הרבה מאוד שנים, מפחש בשמה המקורי הפיצה חוברת בטיחות תקופתית לרוב היו בה מקרים חריגים מאוד ברמה של זריקת רמון לא אחראית שפצעה חייל וכו
בדיוק באותה תקופה הייתי עד לשני מקרי כמעט ונפגע שיכולים טכנית לקרות בכל יחידה אבל מעולם לא הופצו:
חייל במסייעת 890 שבין תרגיל יבש לרטוב החליט לנמנם לו מאחרי חבית שהיוותה מטרה (כנראה נרדם ביבש), מפקד התרגיל לא ביצע ספירה של החיילים לפני ביצוע תרגיל רטוב, כך שנפתחה אש התעורר לו החייל באימה והתחיל לקפוץ. למזלו הרע של מפקד התרגיל, בני גנץ צפה בו ושלח אותו עוד באותו יום אחר כבוד ל56 יום בכלא. אבל נחש מה קרה, האירוע לא הופץ בחוברת הבאה של המפחש
מקרה שני - חייל צעיר שבעת הסתערות, החליק ובמקום לסגור נצרה ירה בכל זאת ופגע בסוליה של המכ. שכבר היה כמה פסיעות לפניו, אירוע זה נסגר ברמת הפלוגה. למה? כי אין תרבות של דיווח וכנראה מפקד הפלוגה פחד אפילו לדווח על זה. לעומת זאת אם בצהל הייתה תרבות של תחקור שמבטיחה חסינות למפקדי יחידות בעת דיווח על אירועים כאלה היה יותר אומץ לתחקור אמיתי של יחידות ולהפקת לקחים על ידי כלל מפקדי פלוגות המסלול בצהל.
אלו רק דוגמאות קטנות של שני אירועי כמעט ונפגע ברמת פלוגה מחלקה שיכלו לשפר את רמת הבטיחות באימונים אילו היו מופצים. אני מניח שאם תהליך זהה של תחקור ודיווח יתבצע גם במסגרות יותר גדולות כמו גדודים וחטיבות בעיקר במקומות בהם ישנו חיכוך בין יחידות שונות זה ישפיע ישירות על ההתמודדות
מול דוצים.

נערך לאחרונה ע"י Jaguar890 בתאריך 21-11-2017 בשעה 19:13.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 21-11-2017, 19:53
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
בתגובה להודעה מספר 9 שנכתבה על ידי Jaguar890 שמתחילה ב "לא ימנעו - יצמצמו יגבירו..."

בתיאוריה אתה צודק, אבל אני חושב שבפועל זה לא עובד ממגוון סיבות.
בתחילת הטירונות שהעברתי כמ"מ היה מקרה שבו טירון במחזור בוגר נורה למוות בגב במהלך תרגיל רטוב. ביצענו שיחה (ארוכה!) עם כלל החיילים ודיברנו על מכלול הדברים שגורמים למקרים כאלה להתרחש.
חודשיים לאחר מכן, עם תחילת התרגילים באימון ביצענו שוב(!) שיחה דומה (כ-3 שעות!) עם החיילים, כולל ניתוח של נקודות תורפה, גם ע"י החיילים עצמם, שיכולות להביא למצבים האלה, ולבסוף הדגשנו בקצרה לפני כל תרגיל בדיוק את אותן נקודות.
ולמרות זאת, בתרגיל הרטוב הראשון של ישור מקורב חייל ירה כדור במרחק 10 ס"מ מרגלו של סמל המחלקה. עד סיום האימון מתקדם, ספרתי יותר מ-20 אירועי בטיחות משמעותיים.

אי אפשר לומר שהחיילים לא תודרכו כיאות, אי אפשר לומר שתכנית הבטיחות היתה לא טובה. בסופו של יום, בתרגיל חי"ר כל חייל עומד לעצמו. כמו שבלבנון היו דו"צים בין חיילים בטור בגלל התעפצות, כך גם חייל שמאבד ריכוז בתרגיל ויורה מהעומק (והורג חבר שלו), יעשה זאת למרות הכוונות הטובות ביותר של המפקדים שלו.

אני לחלוטין לא בטוח שדיווח יתר יעזור כאן, כי הבעיות הבסיסיות בכלל לא קשורות לסגל הפיקוד הספציפי (למעט נושא האמינות). יש כאן בעיה שהיא תוצר של רמה נמוכה של הכשרת חיילים והכשרת מפקדים, ו"פחדנות" במתווה התרגילים. מתעסקים יותר מדי בלהפחיד את החיילים במקום לתת להם ביטחון בשימוש בנשק ושהיה בסביבת נשק, ולא מאפשרים ביצוע תרגילים, מרמת המטווח, שידמו יותר לחימה אמיתית:
במלחמה יהיה ירי מעומק, ויהיה ירי מעל ראשים, וטווחי הבטיחות יהיו קטנים יותר, והירי יתבצע מכיוונים שאי אפשר לבצע באימונים.
יצא לך פעם להעביר טירונים זריקת רימון? מה בדיוק עושים כל היום? קודם מפחידים את החיילים מהרימון, ואח"כ הם באים בחיל ורעד לזרוק רימון שגם שם, אין קשר בין המציאות לבין הדרך שבה נותנים להם לזרוק אותו. כמה חיילים יוצאים משם עם ביטחון ביכולת שלהם לתפעל רימון? זה שורש הבעיה, לא עצם הדיווח או חוברת לקחים שבמקרה הטוב המ"מ קורא.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #11  
ישן 21-11-2017, 23:39
צלמית המשתמש של efekt
  efekt efekt אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.12.08
הודעות: 14,245
אני לא בטוח איך זה עובד בצה"ל בדרגים הגבוהים,
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "בתיאוריה אתה צודק, אבל אני..."

אבל ממה ששמעתי - בתרגילים גדולים של צבאות גדולים (כמו בארה"ב למשל), לוקחים מראש בחשבון שיהיו בתרגיל אחוז מסויים של פצועים ו/או הרוגים אמיתיים, והאחוז הזה הוא הסף שאם עוברים אותו התרגיל מוגדר כבעייתי מבחינה בטיחותית... או משהו בסגנון.
אז אני לא יודע אם הגישה הזו מיושמת בצה"ל (אני מניח שלא) - אולי זה הגיוני להבין שתרגילים בסדר גודל מסויים בהכרח יביאו לנפגעים, ופשוט לקבל את זה ולנסות רק לצמצם ולא להפחיד כך שזה לא יקרה כלל (שהיא תוצאה לא ריאלית)...
_____________________________________
"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Carl Sagan
"If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #13  
ישן 23-11-2017, 21:23
  משתמש זכר קרן-אור קרן-אור אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.09.06
הודעות: 10,353
בתגובה להודעה מספר 10 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "בתיאוריה אתה צודק, אבל אני..."

ניסיוני, המוגבל לטירונות 04׳, הוא שטירונים מפוחדים ועייפים מדי לביקורת.
טירון יפחד לומר שבתרגיל מחלקה הוא ירה על המטרה של חברו וכמעט תפר את כל הכיתה,
כי ישאירו אותו שבת וגם כך הוא כבר סוגר 21 כי חסרו לו מים במימיות, נניח.

האימונים הבאים שלי היו במילואים- הראש אחר, אין פחד מהסגל והאימונים אפקטיביים בהרבה.
יש בעיה רצינית- הפחד מהסגל מתווסף לפחד מהנשק.

אולי כדאי לשנות את מבנה הטירונות-
במקום מטווחים ואז תרגילים באש חיה,
לערוך מטווחים ותרגילי מיילס במקביל/לסירוגין ואז תרגילים באש חיה.
לבנות אצל הטירונים מודעות טקטית בסיסית, ברמה של לשים לב לכיוון הירי , לכיוון התנועה ולשאר הכוח, לפני תרגילי חוליה. או פשוט לעשות הרבה תרגילי חוליה לפני תרגילי כיתה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 24-11-2017, 08:12
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
בתגובה להודעה מספר 13 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "ניסיוני, המוגבל לטירונות..."

הסיפא שלך הוא בהחלט בעיה. משקיעים שבועות רבים במטווחים, אבל יומיים בפרט/חוליה כאשר זה הבסיס לחיילות האישית.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 01:59

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 11 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר