?How Deep Is Your Love (או: זכרונות מגיל ההתבגרות)
לא יודעת למה ומדוע, אבל בתקופה האחרונה יצא לי לחשוב לא מעט על אותה תקופה מכרעת לפני כ-20 שנה, עת הייתי בחטיבת הביניים. תקופה לא קלה בכלל עבורי, הייתי ילדה קטנה עם קשיים חברתיים גדולים, הורמונים (כמו כולם), חדר לבד לא היה לי - נאלצתי לחלוק חדר אחד עם אחי ואחותי הקטנים, כך שלא הייתה לי פרטיות דווקא בתקופה שהייתי הכי זקוקה לה, וכאילו כל זה לא הספיק - גם נאלצתי להתמודד עם הידיעה הכואבת שהצמיחה שלי לגובה הולכת להיעצר ושאני הולכת להישאר קטנטונת לכל החיים, על כל המשתמע מכך. לא נחמד, הא? :/
בקיצור, יצא לי הערב להחליף קצת זיכרונות בוואטסאפ עם א', מי שהייתה בזמנו חברה מאוד קרובה שלי, שיצא לי לחדש את הקשר איתה לאחרונה לאחר קרוב ל-20 שנה מאז שנותק... אמרתי לה שאני זוכרת הכל, גם את י', האידיוט ההוא מהשכבה שחשב שזה בסדר לחשוף את הזין שלו בפניי.. אני הייתי רק בת 14, עדיין ילדה קטנה ותמימה! אתם יודעים מה הייתה התגובה שלי? לכסות את עיניי עם כפות ידיי. בנוסף גם אמרתי לה שאני זוכרת פעם אחת שהיא עצמה יצאה בוכה מאיזה מבחן במתמטיקה או משהו, ואני בסך הכל רציתי לשאול אתה מה קרה ולהתעניין בה, והיא בתגובה התפרצה עלי כמו אני לא יודעת מה, וצרחה עלי: "מה נראה לך שקרה?! תפעילי את השכל שלך!!", ואני נורא נפגעתי ממנה, ולא דיברתי איתה איזו תקופה אחרי זה.. הערב, אחרי יותר מ-20 שנה, היא אמרה לי שהיא לא זוכרת את המקרה אבל היא מבקשת סליחה אם נפגעתי.. אף פעם לא מאוחר... פלוס: יום כיפור בעוד 5 ימים...
אם תהיתם לגבי הכותרת: צירוף מקרים מדהים: באותה שיחה היום עם אותה א' שלחתי לה את השיר הזה שהיה אהוב עליה באותה תקופה כמעריצת Take That וממש אחרי זה נכנסתי ל-ynet וראיתי שהלהקה הזו מגיעה להופיע בארץ... קטע.
ראשי
צ'אט
24-09-2017, 23:18
מצב כלאיים
