כלומר חודש מאי. אני אייחס את היעדרו של אשכול לחגים שעברו עלינו ביעף בתחילת החודש בדיוק.
כל סרט, שראיתם בקולנוע, ב DVD, ב Blu-ray או במחשב תרשמו כאן.
סרטי פעולה, אימה, קומדיה, רומנטיקה וכו'... יתקבלו בברכה. הכל פרט לסרטי מבוגרים!
כל סדרה שצפיתם בה ב- yes ,hot, סלקום, צלחת פרטית או דרך המחשב תרשמו כאן.

קישור לאשכול מספר 195

אין לי זמן פנוי, ולכן אוסיף במה צפיתי החודש יותר מאוחר.

טוב. האמת שיש לי קצת. אז הנה:
ביום העצמאות ראיתי חצי מ"בחזרה לעתיד 3" ואת "מפלצת של מלון" (Hotel Transylvania). סרטים חביבים להעביר איתם את הזמן. בין אתמול להיום ראיתי את "שם קוד מ.ל.א.ך" (The man from UNCLE) ופארק היורה הראשון, שעדיין עומד במבחן הזמן, אולי בגלל הטלוויזיה החדשה שרכשתי והכנסתי לפעולה באמצע הסרט.

ביום א', יצאתי לראות את שומרי הגלקסיה 2 ב IMAX בראשל"צ. סרט מהנה למדי ופסקול משובח. ה IMAX והתלת-מימד מוסיפים לחוויה וכרגיל - יש סצינה בזמן או לאחר הקרדיטים. הפעם יש חמש. במהלך ולאחר הקרדיטים. חלקן סתם כדי להצחיק וחלקן כדי לרמוז על הבאות.

שבתי לאשדוד,(עיה"ק אמן) וצפיתי גם ב"פורשים בסטייל". קומדית-שוד מצחיקה למדי,עם מסר חברתי על הבנקים הגזלנים ועל אחריות תאגידית. שלושה כוכבים מבוגרים, שכוחם בהחלט עוד במותניהם: מייקל קיין, מורגן פרימן ואלן ארקין (ואחד פיטר סרפינוביץ' שגם הופיע בסרט הראשון של שומרי הגלקסיה).

אתמול ראיתי מחדש את דדפול. הסרט הזה הוא שרשרת בלתי נגמרת של פאנצ'ים משני הסוגים. אני לא יכול לחכות לסרט ההמשך. רק הסוף קצת מבאס כשנזכרים בשיר הסיום שג'ורג' מייקל הלך לעולמו בטרם עת כמה חודשים לאחר יציאת הסרט.

איך שאני מדליק את הטלוויזיה אני רואה את כותרות הפתיחה של כוכב הקופים המקורי. 1968. נהניתי מאוד, למרות כמה חורים ברורים בתסריט - למה הוא כל פעם מתנפל על ד"ר זירה שתתן לו את הפנקס והעט? הוא יכול לראות ולשמוע כי היא בעדו ופתוחה לרעיונות חדשים. סרט חשוב בעל כמה התראות, כגון קיבעון מחשבתי וממסד דתי ששולט באקדמיה, כמו הנצרות בימי הביניים או ה PC בימינו. הסרט גם מזהיר כי אנו הולכים לקראת אסוננו בעיניים פקוחות, אולם עיוורים מבחירה ולא אפרש יותר מחשש לספוילרים לסצינת הסיום הקלאסית. אפילו מל ברוקס עושה לה כבוד ב"שיגעון בחלל" שלו. בכל מקרה, אחלה סרט.

לאחרונה גם יצא לי לראות את "בליידראנר" בשנית. בפעם הראשונה שראיתי אותו הייתי ממש ילד. בקלות לפני יותר מ 25 שנים. סרט מאוד פילוסופי. אפילו שמו של הספר עליו הוא מבוסס נקרא "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?". כנראה שעליו מבוסס גם "הרוח במעטפת" על כל גלגוליו. במרכז הסרט רפליקנטים - דמויי אדם, חזקים ומהירים יותר, עבדים עם אורך חיים של כ 6 שנים. הם מכונות כמעט זהות לבני אדם. כולל מבחינה רגשית. לאחר איזה מקרה זוועתי כלשהו עם הרוגים רבים - נוכחותם אסורה בכדוה"א ומוקמת יחידה משטרתית, שאנשיה מכונים "בליידראנרים", שתפקידם "להוציא לגמלאות" כל רפליקנט שהם תופסים. הם אפילו לא קוראים לזה "להוציא להורג" או "לרצוח". הסיפור מתחיל לאחר שגיבורנו, בליידראנר בגמלאות, נקרא מחדש לשרות שכן ישנם 4 רפליקנטים שחטפו ספינה, הרגו את כל נוסעיה והגיעו אל כדוה"א. מוטל עליו למוצאם ו"להוציאם לגמלאות". במהלך החקירה הוא מגיע אל ראש התאגיד שמייצר אותם ומגלה רפליקנטית מסוג חדש. ייתכן וללא מגבלת אורך חיים ובנוסף יש לה אפילו זכרונות אמיתיים מילדותה. מישהי שכלל לא מודעת לעובדה שהיא רפליקנטית, עד שהדמות הראשית מעמתת אותה עם זכרונות הילדות הללו ושואל אותה "כיצד זה שאני יודע אותם? זה בגלל שהם שייכים לאחייניתו של נשיא החברה!". בהמשך העלילה מתברר כי הרפליקנטים הגיעו אל כדוה"א בתקווה למצוא מרפא למגבלת 6 השנים של חייהם. הם החלו לפחד מהמוות וכנראה גדלו מעבר לתכנות המקורי שלהם. במקרים כאלו אני תמיד נזכר במונולוג המצויין של ג'יימס קרומוול, בתפקיד ד"ר אלפרד לאנינג, בסרט "אני, רובוט" (פריט שלישי ברשימה הזו): "...מתי סימולציית אישיות הופכת לרסיס מריר... של נשמה?". כמו היקום של "הרוח במעטפת", שכנראה התבסס על סרט זה - כך גם "בליידראנר", האב הרוחני, מנסה לענות על השאלות הללו. מה הופך אדם לאדם? הרי אפשר לשכפל את הגוף וכעת - גם את הנפש אפילו זכרונות ילדות. ואולי בעצם אין הבדל? אולי בני אדם הם גם מכונות או שהרפליקנטים הם בני אדם, פשוט עם הזדקנות מואצת? האם זה בסדר להפוך אותם לעבדים?

יש גם הרבה קווי דמיון בין לוס אנג'לס של 2019 לבין טוקיו של "הרוח במעטפת". מי שיראה את שניהם יזהה מיד את הבניינים הענקיים עם הפרסומות האינסופיות המוקרנות עליהם.

נ.ב: השנה אמור לצאת "בליידראנר 2049", שמציע כי חלפו 30 שנה ביקום של הסרט, בעוד שבמציאות חלפו כבר 35. לרוב זה הפוך. מעניין מי מהסרט המקורי, פרט להאריסון פורד, יחזור לסרט זה. פרט לשחקן שגילם את קואלסקי, בראיון ג'יימס המנוח, הם כנראה כולם בחיים כולל מפקד היחידה שכבר אז היה מבוגר.

סרט מיוון. 2014. טרגדיה יוונית, רק שהפעם יש אשם ברור וזה לא האלים. כמו בטרגדיה יוונית, גם הפעם הסיפור פחות או יותר ברור מהסצינה הראשונה, אלא שהפעם זה לא בגלל שהקהל כבר מכיר את הסיפור, כמו ב"אנטיגונה" או "אדיפוס המלך", אלא מתגלה מהבעת פניהן של שתיים מהגיבורות שלו. הצפייה, כמו בטרגדיה יוונית, היא לא כדי לגלות "מי עשה את זה", כמו בתעלומת רצח, אלא להינות מההגשה. אם אפשר לקרוא למה שחשים בעת צפיה בסרט הזה "הנאה". הסיפור המלא מתגלה לאט לאט, כאשר לקראת סוף הסרט רואים סצינה שלמה, שדומה לה ראינו בתחילתו, אולם רק עד נקודה מסויימת וכעת אנו מבינים את פשרה, כשרואים אנו אותה מתרחשת בשנית ועד סופה.

נ.ב: אני לא יודע אם זה מכוון, אולם ייתכן ולוחית הרישוי של אב המשפחה היא רמז למתרחש ולמה שעתידים אנו לגלות: YYY5467. יש 4 ספרות בסדר עולה. כאילו כדי לרמוז שהכל מסודר ואידילי, אולם משהו לא בדיוק לפי הסדר. לא בדיוק כשורה. כך גם במשפחה האידילית לכאורה שנגלית לנו. הביקורות ב IMDB ברובן הגדול משבחות. אני מצטרף.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

NZSAS

"שודדי הקריביים - נקמתו של קפיטן סאלאזר". או "מתים אינם מספרים מעשיות". נראה שהמשכון זה מחליף שמות כמו זיקית ובקצב של אחת ליומיים. מילא. סרט הרפתקאות כמיטב המסורת של שודדי הקריביים. בדיחות במשקל נוצה וקצת אקרובטיקה בלתי אפשרית שמבצעים חלק מהדמויות, שאמורות להיות בני אנוש רגילים. שניים מגיבורי הטרילוגיה המקורית מופיעים פה בתפקידים שוליים ובנם - בתפקיד הראשי. אם יכול להיות תפקיד ראשי פרט לקפטן ג'ק ספארו. כמו תמיד - השחקן הטוב מכולם הוא ג'פרי ראש, ייבדל לחיים ירוקים, בתפקיד הקפטן הקטור ברבוסה. הוא הצליח אפילו לגרום לי להזיל דמעה, כשענה "אוצר" ומי שייראה את הסרט יבין.

נ.ב: יש סצינה לאחר כל הכתוביות, שייתכן ורומזת לגבי תוכנו של הסרט הבא בסדרה. ודי בטוח שיהיה כזה. לא זונחים מדפסת שטרות שכזו.