כל עוד שהיה משטר עויין לישראל, החלפת נתניהו במישהו נחות ממנו, ובמיוחד במי שהאידאולוגיה שלו היא נסיגות ותבוסות, הייתה יכולה להיות טרגית מאוד.

אבל כאשר ייכנס הממשל החדש שהוא יותר ידידותי, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לשים סתם מישהו בתפקיד ראש ממשלה, אפילו קצת שמאלני וחנפן של עוכרי ישראל, כי זה כבר לא כל כך מסוכן לקיום שלנו.

עוד...
http://www.israelhayom.co.il/article/440725

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

ואם ניגוד עניינים היה מוביל להדחה, השופטים היו הראשונים לזכות בהדחות.
כך שלא מחליפים אף אחד.
http://law.huji.ac.il/upload/mishpatim-10-1-011.pdf
מצב של ניגוד עניינים (שאמור להיות מטופל מנהלית כדי למונעו) עלול להביא למצב של "הפרת אמונים", שזו כבר עבירה פלילית (ומהותה - קידום אינטרס אישי תוך פגיעה באינטרס הציבורי עליו הוא מופקד או בשירות הציבורי עצמו, או מניעת מידע חיוני וזריעת דיסאינפורמציה בתוך השירות הציבורי).


מבחינת ראש הממשלה - השנה הקרובה היא שנה שבה הוא יוכל לראשונה לתכנן את דרכה של המדינה תחת משטר מעצמתי אוהד שיסייע לה ב8 השנים הקרובות.
מעין "מפת-דרכים" לשלום אמת.
לאחר התכנון עצמו ותחילת הביצוע - נתניהו עצמו אכן יוכל לפרוש, ולתת למועמד אחר לבצע את התוכנית.
לכן הלחץ מופנה כעת כמאמץ אחרון - להסיט את תשומת-ליבו ולמנוע ממנו לבצע תכנון זה.
גם מפנטזים על הקדמת הבחירות - כי זו הדרך היעילה ביותר לגרום לכל המערך להיכנס לתזזית ולהימנע מתכנון ארוך-טווח.