10-12-2016, 13:41
|
|
|
חבר מתאריך: 16.07.15
הודעות: 4,053
|
|
בתגובה להודעה מספר 27 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "מסקרן אותי מאוד לדעת איזו מילה תבחר במקום ״התכה״....."
אגיב קודם לשורה השנייה: את זה הבהרתי בתגובות קודמות. אני מסכים עם ההחלטה לקרוא לפגז חלול כבעל אנרגייה כימית מעצם תלותו בפעולה כימית כדי ליזום את פעולתו העיקרית, ואי-תלותו במהירות הפגז אלא תלות במהירות הסילון שנוצר בתופעה פנימית.
כלומר, אופן הפעולה פה הוא ריכוז האנרגייה מהחנ"מ לנקודה אחת ע"י ליינר.
אני לא אבחר במילה כדי לתאר את התהליך, מכיוון ש"אנרגיה קינטית" לא מספקת בשבילך. אבל אולי אני יכול להשתמש במונח "אנרגייה כימית", לפחות לפי הגדרתך, כדי לתאר את אופן הפעולה של פגזי ח"ש קינטיים? בעת פגיעה בשריון ובמהלך החדירה, החיכוך העז בין הקלע לשריון יוצרים טמפרטורה שגם היא מספיקה כדי ליזום התכה של חלק מהמתכות בשריון. ואם נהיה ספציפיים ונדבר על פגזים מבוססי אורניום (בשימוש ארה"ב, צרפת, רוסיה), הרי בעת התנפצות הפגז על מעטה השריון עקב זווית פגיעה לא מתאימה (בדרך כלל מעל 82°), ניתזים רסיסים בטמפרטורה מאוד גבוהה על הטנק, מה שעלול לחסום פתחים או להרוס אופטיקה.
אם פגזים חלולים היו באמת מסתמכים בצורה כלשהי על התכה, הרי ניתן היה בקלות רבה לנטרל אותם מבלי להסתמך על שריון עבה. שיטות ההגנה נגד רש"ק חלול, באופן מאוד לא מפתיע, כמעט זהות לאלו הנדרשות להגנה נגד פגזי ח"ש קינטיים. אם תרצה אפרט עליהן בתגובה נפרדת.
ישנם חומרים שניתן לעשות בהם שימוש, שהם לא מוליכים ובעלי נקודת התכה גבוהה מאוד, וכך לחסוך בהרבה מאוד נפח ומשקל. אבל זה פשוט לא קורה.
ישנה עוד דרך שבה אוכל להסביר את זה: הקטלניות של הרש"ק החלול מושגת ע"י תהליך שנקרא באנגלית spalling, רסיסים רבים שניתקים מהשריון במהירות גבוהה וזורעים הרס בטנק, בזמן שהסילון התפזר לו. לו היה נעשה שימוש רק בטמפרטורה הגבוהה של הליינר בסילון, לא היו נוצרים רסיסים, ועוד בטרם הייתה אפילו חדירה מלאה.
חשבת פעם כיצד יוצא מצב שטיל קורנט או מטיס, מצליחים לפגוע במטרה הרבה יותר קשה מאשר לדוגמה סאגר או PG-7, אפילו אם כולם מצליחים לחדור את השריון?
התשובה היא ליינר כבד יותר ומהירות גבוהה יותר.
|