מטבע הדברים, הלוחמים הינם בדרך כלל אנשים צעירים ובנופלם הם מותירים אחריהם בעיקר הבטחה גדולה לעתיד. ועם זאת, ישנם גם אלו שבנסיבות אלו ואחרות הפכו ידועים עוד בחייהם בזכות עשייה או יצירה שנכתבה עליהם או בהשראתם. ויודגש שלא מדובר באלו שהתפרסמו בשל פועלם הצבאי.
בין אלו אפשר למנות את:
-המשורר בארי חזק: סרן צנחנים במילואים שנפל בקרב הסרפאום במלחמת יום הכיפורים
-המשורר והמלחין יוסף שריג: כתב בין השאר את השיר "אור וירושליים" ("ראיתי עיר עוטפת אור"). בן קיבוץ בית השיטה, בן למשפחת לוחמים מפוארת ומפקד פלוגה בשריון במילואים. נפל במלחמת יום כיפור בקרבות רמת הגולן יחד עם עוד 10 מבני קיבוצו. קיבל את עיטור המופת לאחר מותו.
-יוסף טרומפלדור: ידוע כגיבור הקרב בתל חי אך עוד בחייו היה ידוע כמנהיג ציוני בנוסף להיותו איש צבא.
-טוביה קושניר: בוטניקאי שהספיק לגלות מינים חדשים בארץ ישראל למרות גילו הצעיר. נהרג במלחמת העצמאות כחלק ממחלקת הל"ה.
-תובל (תולי) גבירצמן: התפרסם עת רמה סמסונוב שהכירה אותו בילדותו כתבה עליו שיר שבוצע בידי אושיק לוי ובזמנו היה פופולארי מאוד. מספר שנים אחרי פרסום השיר נפל תולי כמפקד פלוגה מצטיין בשריון במלחמת לבנון הראשונה. לאחר מותו זכה בצל"ש.
-אהוד דפנא: התפרסם עת סבו, המשורר משה דפנא, כתב עליו בילדותו את השיר "הודי חמודי". במלחמת יום כיפור לחם כמפקד פלוגה בשריון ונפל בקרב תל שאמס ברמת הגולן.
-זאב עמית (סלוצקי): בן נהלל ששירת בגולני במלחמת העצמאות, ביחידה 101 ולאחר מכן שנים ארוכות במוסד. בעת שירותו במוסד המשוררת נעמי שמר התרשמה מחברותו הקרובה עם בן נהלל אחר-יוסף גרבר. על בסיס זה כתבה את השיר "שנינו מאותו הכפר" ובו למעשה ניבאה את מותו של זאב שנים לפני שנהרג במלחמת יום כיפור עת שירת במפקדתו של ידידו מהצנחנים אריק שרון. כאנקדותה אוסיף שזאב היה אחד מהלוחמים שהצטרפו למסע הנקמה הפרטי של מאיר הר ציון אחרי רצח אחותו שושנה.
יהודה תובל: היה שוער כדורגל ידוע. נפל בגיל 40 שעלה על מוקש בלבנון בשלהי מלחמת לבנון הראשונה.
נתן פנץ: כוכב כדורגל בתקופת היישוב. נפל בהתקפת האצ"ל על יפו במלחמת העצמאות
יואב צרי: אלוף ישראל והמכביה בשחיה. נפל כמפקד מחלקה במילואים בקרב גבעת התחמושת
משה בן סירה: פיזיקאי בכיר בטכניון, מחלוצי המחקר בישראל על מוליכים-למחצה. נפל במלחמת ששת הימים.