השבוע שודרו בכל אתרי התקשורת תמונות של ניסוי שיגור טיל בליסטי מצוללת של צפ"ק.
מומחים רבים מטילים ספק באמינות התמונות והדיווח, דבר אחד בטוח שצפ"ק עושה צעדים בכיוון זה.
דיווח ראשוני על יכולת זו פורסמה כבר לפני שנה, איזכור אצלנו
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...4#post4563 642

ע"פ הפירסומים הטיל מסומן כ KN-11 ,כמו אחיו היבשתי (BM25 Musudan) מבוסס על משפחת הטילים הסובייטים R27/R29, משקלו כ 12 טון וגובהו כ 9 מטר, טווח? לא ידוע, הפרויקט עדיין בפיתוח.

הצוללת היא מדגם Sinpo class מונעת דיזל-חשמל, אורכה 68 מטר (כמו הדולפין II), קוטר כ 6.5 מטר ומשקלה בצלילה כ 1650 טון (הדולפין II כ 2300 טון)
היא מסווגת כ SSB שזה הקוד הבינלאומי לצוללת טילים בליסטיים דיזל חשמל, להבדיל מהדולפין המסווגת כ SSK - צוללת נשק קונבנציונאלי דיזל-חשמל.
הטיל אגב משוגר מהגשר..

סקירה
http://www.hisutton.com/Analysis%20...sile%20Sub.html

תמונות שפורסמו בשנה שעברה (אמיתיות או פוטושופ)

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

FANG האם התרשים הסכמטי למטה נראה אמין? אם כן אז אנחנו מדברים כנראה על צוללות שיש בה מקום (בקושי) לטיל בליסטי יחיד - האם יש לכך תקדים - האם הצפון קוראנים העתיקו תכנון דומה ממקור אחר - רוסי או סביר יותר סיני ישן?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

יש בקישור שנתן FANG צילומי לווין של הצוללת במעגן ובה נראים שני פתחים של סילויים בגשר. צוללות הטילים הסובייטיות מהדור הראשון עשו שימוש בפתרון דומה, עם כי נראה שהצוללת הצפ"קית היא לא העתק שלהם.

אי אפשר להסתמך על הסקיצות ואפילו לא על התמונות.
הסובייטים השתמשו בצוללות טילים דיזל-חשמל מדגם GOLF ואח"כ גרעיניות מדגם HOTEL
מה שאפיין אותן זה גשר ענק שהכיל מקום ל 2-3 טילים
החל מסידרת Yankee הצוללות גדלו לאורך ובקוטר והטילים עברו למשגרים אנכיים בגוף הצוללת, הגשר התפנה להיות מי"ק.

ע"פ הפירסומים צפ"ק קיבלה כמה צוללות כאלה מברה"מ לאחר שהוצאו מהשירות, לא בטוח שהכניסו אותן לשירות אולם הצוללות החדשות שלהם הן ורסיה מודרנית שלהן.
ניראה שהגשר קטן יותר ויכול להכיל רק טיל אחד (שני טילים ניראה צפוף מידי, אין מקום למי"ק)

סכימה של גולף 2


בעריכה: הנה סירפד הסביר את זה הרבה יותר מפורט ומדוייק ממני

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

מניתוחים של תמונות השיגור שנעשו ברשת עולה כי ייתכן והטיל מונע בהודף מוצק ולא נוזלי. אם אכן הדבר נכון אז הרי שמדובר בטיל מתכנון חדש (ויכולות חדשות לצפון קוריאה) ולא רק העתק של הR-27.
http://38north.org/2016/04/jschilling042516/

הטיל הבליסטי הרוסי הראשון מתכנון מקומי היה R-11 Scud על נגזרותיו השונות, זאת בלי לספור את R-1/SS-1 Scunner שהיה כמעט העתק של טילי V-2 שנתפסו שלל בגרמניה בסיום מלחה"ע ה-2.

הצוללת הראשונה שהוסבה ע"י הרוסים לשיגור טילים בליסטיים היתה דגם 611 (סימון נאט"ו "Zulu"). בשנת 1956 החל הפרוייקט ההסבה שנקרא AV 661 ובנאט"ו "Zulu V", כאשר בצוללת הראשונה הותקן צינור בודד ובחמש נוספות הותקנו שני צינורות - לא סתם מדובר בצינור ולא במשגר, מאחר ובאותה תקופה עדיין לא היו הטכנולוגיות לאחסן טילים בגוף הצוללת או לשגר טילים בצלילה. הטיל נישא בתוך מגדל הצוללת, ותהליך השיגור המסורבל דרש עצירת השיט ועליה אל פני הים, הרמת הטיל על במת השיגור אל מחוץ למגדל, ורק אז שיגור. ניתן להבין שתהליך זה מאוד בעייתי בקונטקסט צבאי, מאחר והוא דורש מזג אויר טוב וים שקט - שני מאפיינים שהאוקיינוס האטלנטי לא בדיוק התברך בהם...

השיגור הראשון של R-11FM, הגרסה הימית של הסקאד, בוצע בהצלחה מהצוללת B-67 בתאריך 19/09/1955:






בעקבות הצלחת הניסויים בצוללות זולו פותחו צוללות הטילים הייעודיות הראשונות - תחילה Golf בעלת הנעת דיזל-חשמל ובהמשך Hotel הגרעינית. ב-Golf אוחסנו שלושה טילים במגדל ושוגרו מחוץ לו, אך בשונה מהזולו כאן כבר היה ניתן לשגר אותם תוך כדי שיט. למי שעדיין תוהה מאיפה זכור לו השם גולף - זו הצוללת שנועדה לחילוץ במסגרת מבצע Azorian עליו דיברנו באשכול הזה.








בהמשך פותח דגם Hotel שהיה הסבה של נובמבר - הצוללת הרוסית הראשונה בעלת הנעה גרעינית. בצוללת Hotel שנכנסה לשימוש בשנת 1958 אמנם נדרשה לעלות על פני המים אך שלושת הטילים (מהדגם החדש R-13) כבר שוגרו מתוך צינור השיגור, ומערכת השיגור מדגם D-2 אפשרה לשגר אותם במטח מהיר וכמעט רצוף תוך 12 דקות מרגע העליה לפני הים ועד הצלילה חזרה. בין השנים 1961-63 שודרגו כל צוללות Hotel לדגם Hotel II, שדרוג שכלל בעיקרו את החלפת מערכת השיגור לדגם D-4 אשר בפעם הראשונה הציג יכולת לשגר את הטילים בצלילה עד עומק 16 מטר.








בהמשך כבר פותחו צוללות גרעיניות טילים גדולות, שהסממן הבולט שלהן היתה ה"דבשת" מאחורי המגדל שהכילה שני טורים של צינורות שיגור.

לפי טענת H.I Sutton בקישור שהביא Fang, החיבור בין כל הנ"ל לבין הצוללת הצפ"ק מתחיל כנראה בשנות ה-90, אז קיבלה צפון קוריאה מהצי הרוסי המתפורר מספר לא ידוע של צוללות גולף והוטל במצב תחזוקה גרוטאתי. מאחר וצפ"ק כרגע רק בתחילת תהליך הפיתוח (אם אפשר לקרוא לו כך) של צי צוללות טילים בליסטיים, אין לה צורך בצוללת בסדר גודל של המעצמות הגדולות אלא בכלי מוגבל המאפשר שיוט ושיגור באיזור הביתי שלה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

1. ההוטל הראשונה לא נכנסה כמובן לשירות ב 1958 אלא רק מקץ שנתיים.

2. צוללת בודדת ממשפחת הגולף וממשפת ההוטל שודרגו לנשיאת חצי תריסר טילי R-29 אימתניים כל אחת וזאת טרם כניסת צוללות הדלתא הראשונות לשירות (כינויין היה גולף 3 והוטל 3 בהתאמה). ההסבה שינתה לחלוטין את מימדי ותצורת הצוללות הללו כך שדמו יותר לצוללות הטילים המאוחרות יותר, הגם שסוללת הטילים עדיין הייתה "חלק מהמפרש" ולא חלק אינטגרלי מגוף הצוללת, כפי שהפך לסטנדרט מאז.





3. אפשר וראוי לציין שההוטל הראשונה אף הייתה צד בהתנגשות הראשונה בהיסטוריה בין שני כלי שיט גרעיניים תת-ימיים, כאשר התנגחה בגאטו האמריקנית במעמקי ים ברנטס בשלהי 1969. לצוללת הסובייטית נגרם נזק כבד יחסית, שחייב חזרה לנמל האם, בעוד שלמקבילתה האמריקנית נגרם נזק שטחי והיא המשיכה בסיור שלה. הייתה זו ההתנגשות הראשונה מבין 3 מקרים דומים שהתרחשו במהלך המלחמה הקרה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי strong1 1. ההוטל הראשונה לא נכנסה כמובן לשירות ב 1958 אלא רק מקץ שנתיים. צודק. מהירות = טעות... 2. צוללת בודדת ממשפחת הגולף וממשפת ההוטל שודרגו לנשיאת חצי תריסר טילי R-29 אימתניים כל אחת וזאת טרם כניסת צוללות הדלתא הראשונות לשירות (כינויין היה גולף 3 והוטל 3 בהתאמה). ההסבה שינתה לחלוטין את מימדי ותצורת הצוללות הללו כך שדמו יותר לצוללות הטילים המאוחרות יותר, הגם שסוללת הטילים עדיין הייתה "חלק מהמפרש" ולא חלק אינטגרלי מגוף הצוללת, כפי שהפך לסטנדרט מאז. מוכר וידוע. אלה היו דגמי פיתוח ולא ייצור סדרתי, ולכן פחות מעניינים לנושא הפיתוח הראשוני בשנות ה50-60. מאותה סיבה לא התייחסתי גם לדגמי ממסר קשר שפותחו לצוללות גולף, למרות שכנושא בפני עצמו מדובר בסיפור מעניין וייחודי. 3. אפשר וראוי לציין שההוטל הראשונה אף הייתה צד בהתנגשות הראשונה בהיסטוריה בין שני כלי שיט גרעיניים תת-ימיים, כאשר התנגחה בגאטו האמריקנית במעמקי ים ברנטס בשלהי 1969. לצוללת הסובייטית נגרם נזק כבד יחסית, שחייב חזרה לנמל האם, בעוד שלמקבילתה האמריקנית נגרם נזק שטחי והיא המשיכה בסיור שלה. הייתה זו ההתנגשות הראשונה מבין 3 מקרים דומים שהתרחשו במהלך המלחמה הקרה. מוכר ידוע ומעניין אך לא רלוונטי לענייננו.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תודה על המידע (לכולם). בגדול זה ללא ספק יכולת מטרידה גם בהיבט שלנו כשאנחנו מודעים לקשרים של האירנים עם צפ"ק.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אסטרטגית, מה זה ייתן לאירן? צפ"ק היא מדינה קטנה עם אויבים קרובים; אירן מדינה גדולה ודי מבודדת.
יכולת מכה ראשונה- טיל בודד אינו יעיל נגד אויב עם מערכות הגנה. אני גם לא רואה צוללת דיזל יוצאת לפטרול מול חופי ארה"ב.
יכולת מכה שניה- יש לאירן ממילא, באמצעים פשוטים יותר של פיזור, הסוואה וניידות קרקעית.

יש הרבה יתרונות אבל בשורה התחתונה מדובר ביכולת הסוואה שהרבה יותר קשה לכאורה לאתר מאשר כל דבר על היבשה (כאמור - לכאורה).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור יכולת מכה ראשונה- טיל בודד אינו יעיל נגד אויב עם מערכות הגנה. אני גם לא רואה צוללת דיזל יוצאת לפטרול מול חופי ארה"ב.

לא מדויק,
מבלי להיכנס ליותר מדי פרטים:

אם נתייחס למערכות של צה"ל (ואשר נחשבות למתקדמות ביותר בעולם),
למערכת הגנה נגד טק"ק אין יכולת איתור איומים ב360 מעלות ובכל זמן נתון, המכ"ם סורק ע"פ הזווית בה הוא מונח, והוא מוגבל רק לאותה גזרה.

ככה שבתרחיש קיצון שבו נניח האיראנים \ צ.קוריאנים מצליחים לדעת בזמן אמת לאיזה כיוון מופנה המכ"ם, ובמקביל הם מצליחים להחדיר צוללת לטווח יירוט בזווית הנכונה, יש להם יכולת ממשית לחדור את כל הגנת הנ"מ גם באמצעות טיל בודד אחד.

קשה מאוד לצוללת להגיע מהמפרץ הפרסי לים התיכון, בלי לעבור בתעלת סואץ,
המצרים כנראה לא יאשרו לצוללת איראנית לעבור, וגם אם כן, מעבר כזה קל לגילוי.
ואפילו די קל לזהות צוללת שתיכנס למים הרדודים בכניסה למפרץ אילת,
מה שעלול להוביל להטבעתה - גורם מרתיע
מה שמקנה זמן יירוט וכופה מגבלות על כיוון התקיפה.

מצריים מחזיקה כמות די גדולה של רקטות וטילי קרקע-קרקע,
ויש מודעות לאפשרות שישוגרו רקטות לעבר ישראל מארגוני הטרור שבמרחב סיני,
ולכן לישראל כנראה כן יש רדארים שסורק את האזור

האפשרות החליפית היא צוללת שתעקוף את כל אפריקה, כדי להיכנס דרך ג'יברלטר,
מסע ארוך מאוד של 20 אלף קילומטר.
יותר קצר להגיע לחופי ארה"ב.

עם כל הכלים והנוכחות באזור, בספק אם צוללת איראנית תעבור לה כך באין מפריע.

המפרץ הפרסי

עם טווח של פחות מ3 אלף קילומטר, לא ניתן לא להקיף את אפריקה ולא להגיע לארה"ב.
למעשה לא ניתן אפילו להגיע לצפון הים האדום.
לצפון-קוריאה לעומת זאת, יכולת כזו מאפשרת לתקוף את יפן ודרום קוריאה מכל כיוון אפשרי.


כך שצוללת כזו בידי איראן תהיה איום בעיקר על סעודיה והנסיכויות,
או על תעבורה ימית,
ולצורך כך - יכולת נשיאת טילים אינה משמעותית.

לאיראן יש 3 צוללות קילו מתוצרת רוסית בעלות טווח גדול יותר,
אבל עדיין לא מספיק כדי להקיף את אפריקה או להגיע לארה"ב.

התרחיש שהבאת פה סביר במידה זהה לתרחיש שבו לפני 30 שניות יפול פה אסטרואיד.

טווח הטילים האירניים וכנראה גם הטווח של הטיל של צפ"ק ששוגר מהצוללת - אם כי אני לא יודע אם פורסם בכלל - מספיק בכדי לשגר אותו מרחק רב מאד מחופי ישראל - אין צורך לעבור בכלל בסואץ או אפילו להתקרב אליה אפשר לשגר עקרונית דרומית לסעודיה (כמובן שצריך פה טיל עם טווח של כ-2500 ק"מ). היתרון הוא גזרת שיגור לא צפויה ויכולת "חמקנות" מגילוי של הכלי המשגר.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

באותו נושא - מישהו יכול לומר משהו על האמינות של המסמך הבא (שימו לב לקטע העוסק בישראל - וכן המסמך הזה ישן - 1991 לפי הכתוב).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

במקום להעלות את המסמך לפרש נתת בטעות קישור למחשב שלך.

אה כי זה PDF (אופס).
הינה שוב .

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

הערכות של טווח הטיל הצפון קוריאני נעות בין 900 ק"מ (דלק מוצק) ל1600 ק"מ (דלק נוזלי), כך שבכל מקרה יצטרכו לשגר אותו מתוך הים האדום לפחות.
לגבי חמקנות אני לא בטוח שצוללת חמקנית יותר מסמיטריילר מותמם באיראן. יש לה חתימה אקוסטית יחודית ובמפרץ הפרסי יש נוכחות גדולה של כלי שיט אמריקאים שעוקבים אחרי הצי האיראני. סביר להניח שאם האיראנים ישיגו צוללת כזו אז תהיה צוללת אמריקאית שתהווה את ה"צל" שלה כמו שעשו לצוללות הטילים הסובייטיות. ככה שתהיה התרעה למקרה שהיא תתקרב לישראל.

מעניין (לגבי הטווחים). לגבי החמקנות - עקרונית נכון אבל שווה לזכור שלאירנים יש גם בסיסים ימיים שאינם במפרץ (אני לא יודע האם יש להם שם צוללות אבל אני מניח שזה לא מופרך. אני בהחלט מסכים שהרבה גורמים כולל אנחנו, האמריקנים ואחרים ירצו לעקוב אחרי צוללת כזאת וסביר שנצליח - מצד שני עם צוללת עם טיל גרעיני - אפילו סיכוי קלוש שהיא תיעלם לך הוא עניין מאד מסוכן).

תסתכל על הקישור בהודעה השנייה שלי - הוא לפחות מעניין היסטורית - אם הוא נכון כמובן.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אם הטווח הוא כזה קצר וזה מצריך ירי מהים האדום (שמשום מה נקרא ככה רק בעברית אגב), אני בכלל בספקות לגבי היתכנות התרחיש.
לא צריך לזלזל ותמיד טוב לפקח ולהשגיח אבל האזור הזה מלא בנוכחות כזו גדולה של כלים, בין אם כלים ואמצעים שלנו ובין אם כלים ואמצעים מערביים אחרים שקשה לי להאמין שצוללת\ ספינת סוחר (לא מזוהה) תיכנס כך באין מפריע בהכנות לשיגור טק"ק.

ההשוואה הבלתי נגמרת בין צוללות גרעיניות לדיזל-חשמל.
אע"פ שהאמריקאים הצליחו באופן יוצא מין הכלל להקטין את החתימה האקוסטית של צוללות הוירג'יניה, הן עדיין רועשות יחסית לצוללות דיזל-חשמל.
לא ברור לאיזה רמת שקט הגיעו הצפ"קים ולאיזה יכולת צלילה (צוללות הדיזל-חשמל של רוסים עליהן מבוססות הצוללות של צפ"ק לא הצטיינו בכך), אולם צוללות הדיזל-חשמל של HDW וביניהן הדולפין AIP נחשבות לדגים הכי שקטים במים עם יכולת שהיה תת מימית של יותר מחודש.

יותר מכך, בעוד שצוללות גרעיניות בנויות ממתכת עם חתימות מגנט וחום יחסית גבוהות, צוללות HDW בנויות בחלקן מסיבי פחם, מה שאומר חתימה מגנטית נמוכה. ההנעה החשמלית של סימנס מבטיחה חתימות אקוסטית וחום אפסיות.
בנוסף צוללות HDW מצויידות באמצעי הטעיה, גם הדולפין שלנו מצויידת באמצעים מתוצרת ישראל (זה נתון לא מסווג שחיה"י פירסם).
לא ידוע מה מכל זה רלוונטי ועד כמה לגבי הצוללת המדוברת של צפ"ק.

סיכומו של דבר, אמנם לצוללות הוירג'יניה יכולת גילוי, איתור ומעקב מאד מתקדמות אבל עדיין לצוללות הדיזל-חשמל יכולת חמקנות גבוהה יחסית לגרעיניות, סביר שגם לצוללת של צפ"ק תהיה חתימה נמוכה (אולי לא כמו של הדולפין אבל עדיין נמוכה יחסית לצוללות גרעיניות).

למי שיש כוח לקרוא, מאמר מעניין על כך
http://csis.org/blog/nuclear-vs-diesel-submarines

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://i67.tinypic.com/sf9c77.png]


בשביל לשגר טיל אל עבר ישראל מכיוון מערב, יש צורך בחימוש עם טווח מעל ל4000 מטרים.

*כל זה בהנחה כמובן שאותה צוללת לא תאותר ע"י האמריקאים שמחזיקים בנוכחות צפופה מאוד בצפון האוקיינוס האטלנטי.

לא לא - צריך 2500 ק"מ לערך בשביל לשגר מחוץ לבאב אל מנדב - תמדוד.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אומנם יש פוטנציאל לזווית שיגור מאתגרת, אבל עדיין - הרבה פחות מסוכנת משיגור פוטנציאלי מהמערב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט היתרון הוא גזרת שיגור לא צפויה ויכולת "חמקנות" מגילוי של הכלי המשגר.

היתרון אינו גדול.
דבר ראשון - שיגור טיל בליסטי ארוך טווח אינו פעולה שניתן להסתיר,
נוצר חום רב שניתן להבחין בו בקלות מהחלל,

כניסה לים האדום לשיגור מספר גדול יותר של טילים, מגבילה מאוד את הגזרה,
ושיגור מדרום לחצי האי ערב, אמנם מגדיל במקצת את הגזרה,
אבל השיגור הימי מגביל את כמות הטילים הניתנים לשיגור, לעומת שיגור יבשתי שאינו מוגבל כלל.

בסופו של דבר, הצוללות של איראן נותנות יכולת לשתק תעבורה ימית ב2 מיצרי תעבורה ימית חשובים,
יכולת חשובה בהרבה מהיכולת לשגר טילים בליסטים

דיברתי על תרחיש של חדירת צוללת בודדה וטיל אחד את כל מערך הגילויי וה"עיניים" שבאזור בדיוק ברגע הנכון.

האיראנים לוקחים משגר וטיל שיאהב גרעיני (מתי שיהיה להם), מתאימים לו מעטפת דמוי מכולה (אפשר ליצור ממספר מכולות).

את הנשק הם מעמיסים על אוניית מסחר (מן הסתם בשת"פ עם הצוות), כאשר האוניה תהיה בזווית מתאימה במערב, היא תוכל לשגר את הטיל אל עבר ישראל.

כן, נשמע הזוי, אבל מצד שני במלחמת לבנון ה2 אף אחד לא האמין שחיזבאללה יהיה כל כך קרוב להטביע לנו סטי"ל כל כך מתקדם.

אז בואו לא נזלזל באויבים שלנו, וברמת היצירתיות שלהם.

זה כבר סביר בהרבה,
אלא שחשד למעבר נשק בתעלת סואץ עלול לגרור בדיקה ביטחונית שתגלה את התכסיס,
במיוחד אם יהיה מודיעין מקדים.

הימנעות ממעבר בתעלה - עלול לעורר חשד,
שיט של ספינת מכולות איראנית בין 2 מדינות שאינן אירן כדי לעקוף את התעלה בתירוץ סביר - גם מעורר חשד,
ותעבורה ימית מחייבת הצהרה מקדימה על נתיב השיט ויעדי המכולות מראש,
אחרת איראן הייתה מובילה נשק קונבנציונלי לחיזבאללה באופן ימי מלכתחילה.

כך שמודיעין טוב בהחלט יכול למנוע את הסכנה שתיארת,
(ונקווה שזה נעשה)
ומצד שני - ישראל יכולה לנקוט בתכסיס דומה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Narion כן, נשמע הזוי, אבל מצד שני במלחמת לבנון ה2 אף אחד לא האמין שחיזבאללה יהיה כל כך קרוב להטביע לנו סטי"ל כל כך מתקדם.

לפני ובמהלך מלחמת לבנון השנייה הועברו שתי הזהרות שספינות עלולים להיות מותקפת בטילים מסוג זה, ולמרות זאת בחרו להתעלם מהאזהרות,
לכאורה - מחשש לטעות בזיהוי ופגיעה בשוגג במטוסים הרבים באזור.

בנוסף פורסם שספינות אחרות ששטו באזור - דווקא כן הפעילו את מערכות ההגנה,
ושהיו תקלות משמעותיות בציוד שעל הספינה שנפגעה,
מה שמעלה חשד שהתירוץ שפורסם פשוט אינו נכון.

לא מזלזל, אבל אתה שוגה בעובדות.

ה C-802 ידוע לישראל שנים לפני מלחמת לבנון ה-2.
זה שהחליטו "להתעלם" או משהו נדפק ברצף המודיעין, זה משהו אחר. להגיד "לא ידעו" זה להתעלם מהבעיה.

התרחיש שהבאת הוא בהחלט אפשרי, אבל כדי שכל זה יצליח, זה יותר מדיי הוליווד.
לארגן כזו אופרציה, להכניס כזו ספינה באזור עם נוכחות כזו גבוהה ודגש בגזרת המודיעין יהיה קשה לביצוע. לא בלתי אפשרי, אבל קשה מאוד.
זה לא זלזול באוייב, זה פשוט פחות מדע בדיוני.

נצל"ש- בלי קשר לאיראן,
ההתקדמות של צפ"ק בכל תחומי הטילאות קרקע-קרקע:
שיגור מצוללות, שיגור ממשגרים ניידים, משגרי לווינים וכו', בעת שבכל תחום אחר*, צבאי ואזרחי, הם מפגרים מאוד- מעוררת דרשני,
ובהחלט מחזקת את הכיוון שהחוקרים שמוקר ושילר הציעו בזמנו (נידון כאן ), דהיינו שצפ"ק מקבלת מן המוכן מוצרים רוסיים ו/או סיניים, המוצגים כפרי פיתוח וייצור עצמי.

הרי להשואה- לאירן יש אוכלוסיה גדולה פי 3 לערך, תמ"ג גדול פי 10, ויש לה 2 אוניברסיטאות ב-top 500 של דירוג שנחאי (לצפ"ק- 0).
מכל בחינה הגיונית, צפ"ק היתה צריכה לקנות טילים מאירן ולא להיפך..

נראה לי מוזר מאוד שצפ"ק שולפת מהשרוול משהו שלסין והודו לקח עשורים לפתח, עם ניסיונות שיגור רבים.


* חוץ אולי מסייבר, פוטושופ ומשדרי תעמולה מגוחכים..

רק הערה... למדינת סף, לבנות רשק גרעיני, שאינו מגוכח מבחינת עוצמת הפיצוץ, ולא שוקל 4 טון (הפצצות הראשונות מפרויקט מנהטן), זה ממש לא טריויאלי...

מישהו קרא בכלל את הקישור (המתוקן) שהבאתי למעלה? (הינה הוא שוב - שימו לב לחלק לכאורה על ישראל) - מחשבות?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ניסוי מוצלח לטיל KN-11
http://www.reuters.com/article/us-n...s-idUSKCN10Y2B0

ע"פ המפורסם הטיל שוגר לכיוון יפן וגם נחת באזור שלה, ראש ממשלת יפן התראיין לתקשורת ואמר שזו הפרה בוטה של הריבונות היפנית וכו' וכו'
אז איפה היו מערכות האגיס עם טילי ה SM-3 של יפן וארה"ב?

דף מתעדכן בוויקי על הניסויים של צפ"ק בטיל הזה
https://en.wikipedia.org/wiki/KN-11...ersAug24Test-32

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף