ב 2 במרץ 2016 התקיים כנס טייסי הצוות האוירובטי של ביה"ס לטיסה לדורותיהם. הוזמנו גם מפקדי חיל האויר בעבר ובהווה.
הרצל בודינגר, נשיא עמותת חיל האויר, עודד מרום ואהוד (טייס בצוות האוירובטי בשנים האחרונות) היו יוזמי הכנס (הערה: כל השמות בכתבה יהיו ללא הדרגות והתפקידים שעשו בחיל. מי שמעוניין במידע זה יכול לבדוק דרך חיפוש בגוגל).
עודד מרום (בעזרת מנכ"ל העמותה, ג'קי שפורן, שהתנדב לבקשת בודינגר להקצות את שירותי העמותה להפקת הכנס) עמל, יחד עם נוספים, על כל נושא איתור הטייסים לדורותיהם, ארגון התוכן, הצילומים (כאן יכולנו, ניר בן יוסף, שי פינקלמן, אילן רום, נחמיה גרשוני ואני לתרום את חלקינו) ושאר הנושאים שנדרשו כדי להפיק כנס ייחודי זה בהצלחה רבה.
אני מעלה לכאן מספר תמונות מתוך אלו שצולמו במהלך הערב.

ההזמנה והתזכורת שנשלחו ע"י עודד מרום:



צילומים מהמפגש (מדגם קטן מהמשתתפים):

בריסק (מימין), דוד עברי ושלמה לוי:



שלמה לוי מעיין בחוברת שהופקה לכבוד הכנס (הדפסה חוזרת של חוברת שהודפסה במקור ב 1966 וחולקה לקהל הצופים במסדרי הכנפיים בחצרים. הופצה גם בביטאון חיל האויר במאי 1968).



העמוד (צד שמאל) שבו שלמה לוי מעיין. לקוח מתוך הקישור לביטאון חיל האויר:
http://fisherlibrary.co.il/BITEONIM/76.pdf



עידו נחושתן, בני שפר ויוסי שוב:



עודד מרום ובוקי קינן:



עמירם אליאסף ועמרי אפק:



עשהאל, דדי רוזנטל, יוסי גונן (ג'ינו) ואדר:



תמונה מתוך ספר הטיסות של אליעזר אדר שהוצגה בפני והראתה שלא תמיד ההופעה בוצעה כמתוכנן.
התמונה של הלב השבור הינה ממסדר כנפיים של תקופה 1/71. רביעיה עליונה שלמון,רודן,גת ומאיר רן. ברבעיה התחתונה אהוד חנקין, אדר,עמי להב ודרור חריש



בריסק ולידאי (ברקע – חברי הצוות הנוכחי):



מיכאל דביר ואביהו בן נון:



יהודה קורן ואליעזר יערי:



ונכנסנו לאולם.

הרצל בודינגר על הבמה, מתבונן בנכנסים (למעלה באמצע – סמל הצוות האוירובטי שעוצב בידי עודד מרום):



מראה חלקי של קהל המוזמנים:



קישור להגדלה:
https://2016-uploaded.fresh.co.il/2...27/96343774.jpg

להקת חיל האוויר מופיעה בלקט שירים כשברקע תמונות וסרטים מתוך הופעות הצוותים האוירובטיים:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

מנחה הארוע, סא"ל מוטי חבקוק, ראש תחום היסטוריה ומידע של חיל האויר, פותח את הערב. בהמשך יסקור את תולדות הקמת הצוות האוירובטי עד שלב ההופעות עם מטוסי הפוגה וינחה את הפאנלים של השלבים עם הפוגות, הצוקיות ומטוסי העפרוני.



הרצל בודינגר, יו"ר עמותת חיל האוויר, נושא דברים:



הפאנל הראשון, מתקופת הפוגות: הרצל בודינגר, יעקב אגסי, עודד מרום והמנחה מוטי חבקוק.
סיפורים וקוריוזים, כולל על הפוגה שאינה מתאימה להופעות אוירובטיות (מנוע חלש, כנפיים רחבות), התרומה של הטיסות בצוות האוירובטי לשיפור היכולת האישית של ההטסה (נושא שחזר על עצמו גם בסרטים על התקופות השונות שכללו ראיונות עם טייסי הצוות) ועוד.
קטעי הצחוק (גם מהקהל) היו גם ברגעים שהמנחה מנסה להחזיר את הדוברים, הנסחפים לסיפורים נוספים מאותה תקופה, להתמקדות בהופעות של הצוותים האוירובטיים.





בתמונה שצילם שי פינקלמן מוקרן על המסך הצוות האוירובטי מ 1964. המוביל ילובסקי (ילו) יושב מקדימה. מאחוריו יהודה קורן ואהוד חנקין ז"ל. עומדים: ארזי, רן אבשלום ובוקי קינן.



יעקב אגסי, בוגר קורס טייס מס' 4 (קיץ 1951 , לפני 65 שנים !) מונה את חבריו בצוות האירובטי, בתוספת "ז"ל" (את השם הרביעי הוא לא זכר אבל מהקהל היה מי שצעק "ז"ל"). מתאר את אימוני הצוות עם תשעה מטוסים והופעות עם שישה.





הרצל בודינגר שסיפר גם על ההופעה של 8 מטוסים ביום העצמאות ה 25 למדינה בירושלים (כולל פריסה לחצור בגלל בעיית דלק).



תמונות שהוקרנו וסופרו במהלך הפאנל:



על הביקור בקפריסין (המידע המפורט – מעודד מרום):
ב 18 באוקטובר 1966, אגסי, מפקד ביה"ס לטיסה, עודד מרום, המדריך הראשי וסגנו של אגסי (מוביל הצוות האוירובטי) יחד עם הצוות האוירובטי (נפתלי פורת, עמית לבני, איתן בן אליהו, יוחאי ריכטר ויצחק פיר) ומובילי עבר, ילובסקי, ומחליפו בהמשך, יוסי סלנט, מוזמנים לטקס פרידה מהמושל הבריטי של האי בעת שהוחלף ע"י אחר. ההזמנה נבעה מהגעת הצוות האוירובטי הבריטי (Red Arrows) להופעה באירוע (במטוסי Foland Gnat). שנים לאחר מכן, צוות אוירובטי של מטוסי צוקית הוזמן והגיע לאוסטרליה.





בסיום הפאנל הראשון הופיעה להקת חיל האוויר בהופעת בכורה עם השיר "מטוסים בריקוד ראווה" שכתבה רננה ליש, רעייתו של מוביל הצוות האוירובטי גור ליש, ושהולחן ע"י גיל לחוביצר (הבן של רננה וגור שילב את מילות השיר בסרטון שצילמתי):


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

מכאן עברנו לתקופת הצוקית.
הטייס אבי מאור מהתעשיה האווירית הציג את ההיסטוריה של פיתוח הצוקית:





והביע תקווה שעוד נחזה בהופעה אוירובטית עם מטוסי התעשיה האווירית בעתיד. כמו האפשרות ההומוריסטית המוצגת בשקף בתמונה הבאה (צילום של ניר בן יוסף):



הפאנל הבא היה מתקופת הצוקית והעפרוני. משמאל לימין: בני שפר, בנצי לזרוב, דדי רוזנטל (המטיס את הספיט השחור במסדרי הכנפיים) וכן המוביל הנוכחי של הצוות האוירובטי, סא"ל א'.



דדי רוזנטל תיאר את ההופעות שנעשו בשמי הארץ ביום העצמאות בעת שהוביל יחד עם הנווט עשהאל. נחיתה בבסיס במרכז הארץ. הצוות האוירובטי יוצא מהמטוסים ועשהאל יוצא עם הקביים. הקהל מתקרב והם נאלצים "לברוח" מפני הקהל שרוצה להרעיף אהבה.



קטע שמצאתי מתוך ראיון של דדי רוזנטל בביטאון חיל האוויר בנוגע להובלת הצוות האוירובטי:
http://www.iaf.org.il/246-20517-he/IAF.aspx
ציטוט:
בתקופה הזאת גם חזר לצוות האירובטי וקיבל את ההובלה. "כשקיבלתי את ההובלה של הצוות, החלטתי שאני עושה הופעה לקהל עממי. בדרך כלל, כשמרכיבים הופעה, רוצים להראות את השפיץ של השפיץ בטיסה, אבל לרוב הקהל אין שום מושג וזה לא משנה לו אם אני עושה איזה 'סנפ-רול' או תרגיל שהוא קשה מאוד מבחינה טיסתית. הדברים הכי פשוטים מרגשים את הקהל הכי הרבה.
"הסתכלתי על 20 סרטים של צוותים אחרים והקשבתי ל'וואו' של הקהל ולמחיאות הכפיים. הסתבר לי, שאם עושים ספירלית עולה וספירלית יורדת, הקהל שקט ולא עושה כלום. אם עושים איזה בלון או שושנה, כל הקהל צועק 'וואו' ופורץ במחיאות כפיים. החלטתי שנעשה תרגילים פשוטים ורק שני תרגילים שהם דאווין לטייסים, כדי להראות גם להם שהצוות הזה הוא הכי טוב שיש.
"לטייסים ידעתי מה אני רוצה לעשות, דברים שהם מיוחדים, שלא כל אחד עשה אותם. החלטתי ששניים יטוסו הפוכים ושניים ישרים וזה כמובן תרגיל מרשים לטייסים. בתרגיל השני רציתי לעשות לופ הפוך, כי עד אז לא עשו כזה דבר. בדקתי וגיליתי שצוקית לא עושה לופ הפוך באהבה, אז עשיתי חצי לופ הפוך. עבדנו על זה המון זמן והצוות היה מבסוט. שמתי יום אחד צלם מהבסיס למטה, רציתי לראות איך הלופ נראה. וזה יצא לופ מה-זה מגעיל מלמטה, זה היה נורא להסתכל על זה, מכוער בצורה בלתי רגילה. אחרי שאני מתאמץ, העיניים שלי מפוצצות וכל הראש שלי כואב מהג'י השלילי, מבחוץ בכלל לא ראו שאני הפוך".


בסיום הארוע התבקשו מובילי הצוות לדורותיהם לעלות לצילום קבוצתי (חסרים בצילום מובילים שלא עלו להצטלם וכאלה שלא השתתפו בכנס).



עומדים מימין: לבושין, דדי רוזנטל, גור ליש, שלמה לוי, אברהם שלמון, עמרי אפק, בודינגר, לידאי, ילובסקי (ילו), סלנט, אברי חורין, עודד מרום, מלניק, בני שפר, זיו יער ואילן מרגלית. במרכז התמונה כורע: חן שליטא.
נקודה מעניינת: אם נספור את כמות ההפלות שנזקפות למצולמים נגיע לאיזור השישים (כשלוש טייסות אוייב) ואלה רק חלק ממובילי הצוות לדורותיהם (לדוגמא, ספקטור וחנקין ז"ל הפילו כמות מטוסים השווה לטייסת נוספת) ואם נוסיף גם אחרים שהשתתפו בצוות (יהודה קורן ועוד) נגיע לעשרות רבות נוספות (ולחשוב שלהפלה האחרונה בחיל האוויר, של מטוס מאוייש, מלאו למעלה מ 30 שנים...).


לסיום, מספר תמונות מהעבר, מהאוסף של רענן וייס.

הצוות האוירובטי בסוף שנת 1973 תחילת 1974. מימין לשמאל: אילת זיבלט, יגאל סתוי ז"ל, רפי קורן ז"ל, עמירם אליאסף, מוביל הצוות עמרי אפק ודניאל לידאי.



תמונות עם מטוסי הפוגה:











קולאז' שהכין הצלם ניר בן יוסף מהתמונות שצילם את הצוותים האוירובטיים בשנים האחרונות:



קישור לרזולוציה גבוהה יותר:
https://2016-uploaded.fresh.co.il/2...27/76788707.jpg

תמונה משותפת עם טייסי הצוות האוירובטי משנת 1971.מימין:סרן רן מאיר,סרן רודן,סגן אדר,רס"ן אהוד חנקין,סגן להב.
השמות לקוחים מהקישור הבא:
http://www.sky-high.co.il/134771/%D...D7%99%D7%AA-524



טיסת מבנה של הצוות האוירובטי.
מהקישורים הבאים:
http://www.sky-high.co.il/134771/%D...D7%99%D7%AA-557
http://rotter.net/forum/scoops1/227136.shtml



סרטון על הצוות האוירובטי בהופעה במסדר כנפיים של חניכי קורס 164 שנערך בבסיס חיל האוויר חצרים, יוני 2012:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

סרטונים מסדרי כנפיים:
https://www.google.co.il/?gws_rd=ss...%99%D7%95%D7%91

תודה רבה על השיתוף, התמונות נהדרות.

מה שהופתעתי לראות שהמטוסים של הצוות האירובטי נשארו חמושים (אפשר לראות את המקלעים בחרטום) גם שנים לאחר מלחמת ששת הימים. זה די מפתיע, הייתי מצפה שיעדיפו מטוסים קלים וחלקים ככל האפשר. האם הייתה סיבה מיוחדת להשארת המקלעים? האם הם נשארו גם במטוסי הפוגה הרגילים?

ע"פ הפירסומים לפוגות של ביס"ט היה תפקיד קרבי בתקופת מלחמת ששת הימים, אח"כ זה הופסק בגלל שהמטוס היה פגיע וללא כיסט מפלט.
אגב, זה לא דבר נדיר במטוסי הופעות, יש מטוסי קרב שמשמשים לעיתים לאירובטיקה ולפעמים ההיפך - לדוגמה: מטוסי ה F-16 האירובטיים של חיהא"א גם משמשים בתפקיד מבצעי במידה ויקראו לפעילות, הם מידי פעם מתאמנים על ההסבה ממטוס תצוגה למטוס לחימה (להבדיל מהפוגה לצורך תצוגה צריך להוריד מהם הרבה משקל לחימה).

F-16 של הצוות האירובטי במהלך תרגיל הסבה לתפקיד לחימה וההיפך..

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

התפקיד של הפוגות בששת הימים מוכר וידוע. התפלאתי מכך שהמטוסים נשארו חמושים גם שנים אחרי מלחמת ששת הימים (יש שם תמונות מ1973-74) למרות שהיה ברור שהם לא ישמשו עוד לתקיפה והם מן הסתם עברו כמה טיפולים מאז.

כאשר הסירו את המקלעים (.3 כמדומני) הותקנו במקומם מקלות כדי לשמור על האיזון.
כך שמבחינת המשקל אין לעניות דעתי הבדל.
מבחינה אוירודינמית, עשוי להיות שיפור שכן הסרת המקלעים והתקנת חיפוי במקמם תרמה לזרימת אויר יותר חלקה.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

מכתב ותמונות שקיבלתי מטייס הצוות האוירובטי אליעזר אדר:
חליפה של רביעיה מול רביעיה מפגן סיום קורס טייס 1/71 (15/7/1971)
מוביל אברהם סלמון, רודן אברהם, איציק גת ורן מאיר
רביעה שניה: מוביל אהוד חנקין, עמי להב, אליעזר אדר ודרור חריש
הצילום מתוך מסרטת 8 מ"מ לכן איכות נמוכה אך הצילום הינו חריג משאר הצילומים בביצועו.

קולאז' מהתמונות שהתקבלו:



כיוון שמדובר בקורס 65, שבו גם אני סיימתי ושהיה הגדול מסוגו (ביולי 1973 היה מסדר כנפיים זהה בגודלו בזכות 25 שנה למדינה), יש ברשותי חומרים נוספים על מסדר זה.

קישור לשני סרטונים של המסדר (השני הוא המשכו של הראשון) שהופקו 20 שנה מאוחר יותר ובהם צילומי מסדר הכנפיים מהטלוויזיה. בסופו של הסרטון השני ישנה הופעה של הצוות האוירובטי בשנים שלאחר מכן בצבעי עשן מיוחדים.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

מתוך הסרטון הראשון:



כתבה על מסדר כנפיים זה מתוך ביטאון חיל האוויר:













שתי תמונות שקיבלתי מארכיון אולפן הוידאו בטייסת הדרכה בביס"ט המשוייכים למסדר כנפיים הזה (אינני בטוח שהשיוך נכון):

הצוות של שנת 79': המוביל יוסי אליאל ז"ל, כנף ימין: עידו נחושתן, כנף שמאל: אבי מאור, בוקס: אודי זהר.

(המקור: http://www.iaf.co.il/1345-22959-HE/IAF.aspx)

תודה. אכן חיפשתי את התמונה הזו כיוון שראיתי אותה בעבר ב"אשכול" קודם שהיה על הצוות האוירובטי (וכעת כבר אינה ניתנת לצפיה):
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...5848#post704726
בזכותך מצאתי מקור לתמונה גדולה יותר, עם תמונות רבות נוספות, מהקרקע ומהאויר, של הטיסות האוירובטיות מתקופת הפוגה והצוקית.
קישורים:
https://www.flickr.com/photos/israe...872201735/page1
https://www.flickr.com/photos/israe...872201735/page2
https://www.flickr.com/photos/israe...872201735/page3

והתמונה:

צילום נוסף של יוסי אליאל ז"ל החוזר מאושר מאימון הצוות.
צולם ע"י הטייס דובי יפה לאחר שחזר לשרת בטייסת 107 בסיום ההדרכה וזומן ע"י יוסי להצטרף לאימון הצוות (בתא האחורי). תאריך הצילום כנראה בקיץ 1976.



כמו כן אני מוסיף קישור לסרטון על הפוגה והצוקית ובו גם צילומי הצוות האירובטי ומרואיינים שחלקם השתתף בפאנלים בכנס.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

יערי תודה רבה לך על ליקוט המידע, העריכה וההצגה - מאד מרשים !
הצצה היסטורית לטקסי העבר שניראה שהיו מושקעים ועשירים יותר במבנים רבי מטוסים, פצצות נפל"ם, רקטות, תידלוקים ואפילו קורנס שמטיל דלק כמעט על הקהל ..

כל הכבוד לצוותי העבר ולצוות הנוכחי.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

תמונות נוספות מארכיון הוידאו בטייסת הדרכה של ביה"ס לטיסה.

מסדר כנפיים קורס 62 (16/7/1970):



מסדר כנפיים קורס 64 (18/3/1971):







תמונה נוספת המיוחסת לאותו מסדר (אמנם לא הצוות האירובטי אבל מטס יפה):



כתבה מביטאון חיל האויר גיליון 121 (מ 1/6/1998) על טיסת הצוות:
http://www.iaf.org.il/487-18830-he/IAF.aspx



ציטוט:
ריקוד המכונה - ליעד ברקת
הצוות האירובאטי של חיל-האוויר חוגג השנה יום הולדת 40 . הוא נוסד לרגל חגיגות העשור לחיל-האוויר, ומאז הוא כאן, בכל מסדר כנפיים, יום עצמאות ובאירועים מיוחדים אחרים. חברי הצוות הם טייסי קרב בולטים, שחייבים להיות שקולים ואחראים, אבל כמובן גם בעלי רמת טיסה גבוהה במיוחד. השנה טסים מעליכם אהוד, גור, יוחאי, טל ושיקו - הצוות האירובאטי של שנת ה-50 לישראל ולחיל-האוויר

עדי, פקידת מבצעים בבית-הספר לטיסה, יושבת ליד מכשיר הקשר הפתוח שבחדר המבצעים, ומצטרפת בקלילות לקולו של רס"ן אהוד הבוקע מהקשר: "לופ, שמאלה ולמעלה, ימינה ולמטה, ו-שתיים, שלוש: שושנה". "מרוב אימונים, אני כבר יודעת את כל התרגילים בעל-פה", היא אומרת, ומצטרפת שוב לקולו של רס"ן אהוד: "לופ, ימינה ולמעלה, פנייה, טיפוס לשושנה אנכית...".
כל שנה, אותו סיפור. ארבעת מטוסי הצוקית הלבנים-אדומים של הצוות האירובאטי מופיעים בפתאומיות מתוך השמיים, מבצעים במשך מספר דקות תרגילים מרהיבים אל מול הקהל ונעלמים, כשהם מותירים מאחוריהם עשן כחול ולבן. בשנים האחרונות נוסף לצוות גם נווט, שמעלה את מספר חברי הצוות האירובאטי לחמישה. השנה טסים בצוות רס"ן אהוד, רס"ן גור, סרן יוחאי, סגן טל וסגן שיקו. הצוות האירובאטי של שנת ה-50 לישראל ולחיל-האוויר.
"לטוס בצוות זה כיף נטו", אומר רס"ן אהוד, מפקד הצוות, וטייס F-16 . "אני מאוד אוהב לטוס, ובטייסת אתה לא עולה לאוויר כדי לטוס, אלא כדי להתאמן בביצוע משימה מבצעית - בקרב-אוויר או בהטלת פצצות. הטיסה היא רק אמצעי, לא מטרת המשימה. הצוות האירובאטי הוא המסגרת היחידה בחיל-האוויר, שבה המטרה היא הטיסה עצמה. כשאני ממריא לטיסה אירובאטית, אני פותח מין מגירה כזאת, ומשם הכל הנאה צרופה. אני חושב שכל מי שטס אי פעם בצוות, זוכר את זה כאחת התקופות היותר יפות שהיו לו בחיל-האוויר".
בחיל-אוויר עסוק של תקיפות, כוננויות, אימונים והכשרת טייסים חדשים, מהווה הצוות האירובאטי נישה קטנה, יחידה ומיוחדת, למטרות שונות לגמרי. "לצוות האירובאטי יש תפקיד מאוד חשוב מבחינה ציבורית", אומר רס"ן אהוד. "החשיפה שלנו לציבור, שלא רואה אותנו כל יום, היא אחת ההזדמנויות היחידות לחשוף משהו מחיל-האוויר. הצוות משדר ערכים חשובים כמו מקצוענות, דיוק והכי חשוב אהבת טיסה - שהם ערכים בסיסיים בחיל-האוויר".
בכל שנה נבחרים מחדש טייסי הצוות מתוך סגל בית-הספר לטיסה. בניגוד לרוב הצוותים האירובאטיים בעולם, בחיל-האוויר טיסה בצוות האירובאטי אינה התפקיד העיקרי של חבר הצוות באותו זמן. היא באה בנוסף להדרכה ולטיסה בטייסת המבצעית, ועל חשבון הזמן הפנוי של חברי הצוות. ועדיין, הביקוש עצום. "זה צ'ופר רציני", אומר רס"ן אהוד. "מדריכים רבים רוצים לטוס בצוות, יש כאלה שיעשו הכל כדי להתקבל".
טייס שרוצה להתקבל לצוות, צריך לעמוד בדרישות רבות וקפדניות. קודם כל, הוא חייב להיות טייס מוכשר, בעל רמת טיסה גבוהה. "בלי זה, אי אפשר להיות בצוות", אומר רס"ן אהוד. דבר שני ומאוד חשוב, הוא אופי. מי שחשב שטייס בצוות האירובאטי צריך להיות מהסוג שמעז ואוהב סיכונים, טעה. דווקא טייס שקול ובוגר, הוא מה שמחפשים בצוות. רס"ן אהוד: "אני מחפש אנשים שיבינו שהכי חשוב הוא לא להתנגש. כאלה שלא צריכים להוכיח דבר לאף אחד, ושיהיו מספיק בוגרים כדי לדעת מתי לוותר ולצאת מהמבנה, אם צריך. בקיצור, טייס רגוע, שלא ילחיץ את עצמו ואת כולנו".
רס"ן אהוד הוא, כאמור, המפקד והמוביל הנוכחי של הצוות. בנוסף, הוא גם מפקד טייסת מדריכי טיסה בבית-הספר לטיסה, וטייס F-16 . הוא מירושלים, נשוי ואב לשניים, ויש לו תואר ראשון בגיאופיסיקה ובמדעים פלנטריים. בקרוב יתמנה למפקד טייסת F-16 .
"אין תחליף לתפקיד המוביל", מסביר רס"ן אהוד. "הוא היחיד שמסתכל החוצה בזמן ההופעה. כל השאר מתרכזים בו, ועושים בדיוק מה שהוא עושה. אם המוביל יופיע בטעות מעל הרצליה במקום מעל תל-אביב, אף אחד במבנה לא יידע מזה. ארבעת המטוסים טסים צמוד מאוד זה לזה, כאילו שהם מטוס אחד. המוביל הוא הטייס של המטוס המחובר הזה". המוביל הוא זה שדואג להעביר את התרגילים במקום ובזמן הנכון. הוא זה שמגדיר מה עושים ואיך, והוא האחראי על כך שההופעה תתבצע בזמן ובמקום המתוכננים. טעות שלו בחישוב הגובה למשל, יכולה להסתיים באסון. מלבד המוביל טסים בצוות ה'כנפיים', שני המטוסים שנמצאים מאחוריו, מימין ומשמאל, וה'בוקס', המטוס הרביעי, שחותם את המבנה, ומשמש כמספר שתיים. כמו המוביל, גם שלושת התפקידים האחרים הם תפקידים קבועים. לכל אחד מהטייסים יש מיקום קבוע במבנה.
את תפקיד ה'בוקס' ממלא בצוות הנוכחי רס"ן גור. הוא מקיבוץ כנרת, נשוי ואב לשניים, והיה אחד משני הטייסים הראשונים בחיל-האוויר שנשלחו, כטייסי סקייהוק צעירים, ישירות ל-F-15 המתקדם. יש לו תואר ראשון בפיסיקה ובמדעי המחשב, וכעת הוא מפקד טייסת מיון בבית-הספר לטיסה (טייסת הפייפר). כמו אהוד, גם הוא טייס F-16 . בשנה הבאה הוא מיועד להיות מפקד הצוות האירובאטי. "ה'בוקס' טס מאחורי כולם וסוגר את המבנה", מסביר רס"ן גור. "הוא היחיד שיכול לראות את שלושת המטוסים האחרים, ולכן אחד מהתפקידים העיקריים שלו הוא לוודא שכל המטוסים נמצאים במקום, ושאף אחד לא חורג מהמבנה. בנוסף, כיוון שה'בוקס' הוא היחיד במבנה שמסתכל קדימה, עליו מוטלת האחריות להסתכל על המכשירים במטוס ולעשות ביקורת נתונים למוביל. במילים אחרות, ה'בוקס' הוא מין קצין בטיחות של המבנה כולו".
סרן יוחאי וסגן טל הם שני הצעירים של הצוות, והם ממלאים את תפקידי ה'כנפיים'. יוחאי, בן 25 מרמת-השרון, טס בתפקיד ה'כנף הימנית'. הוא מדריך בטייסת נווטי קרב בבית-הספר לטיסה ומשמש במקביל כטייס F-16 .
סגן טל, בן 24 מחדרה, טס בתפקיד ה'כנף השמאלית'. הוא מדריך בטייסת ראשוני קרב, וגם הוא טייס F-16 . "תפקיד ה'כנפיים' הוא להיות כל הזמן, במשך כל התימרונים והשינויים, בדיוק במקום. וזה מאוד מסובך", מסביר טל. "במשך הטיסה, אני מסתכל על המוביל, מנסה לצפות את התנועה הבאה שלו ולחקות אותו בדיוק מושלם. לאורך כל הטיסה אני עסוק בלחשוב איפה אני נמצא עכשיו, ואיפה אני אצטרך להיות בעוד חמש שניות. והכי-הכי חשוב: להיות במקום".
ב-1993 צורף לראשונה נווט לצוות האירובאטי, במטוסו של המוביל. בצוות הנוכחי הנווט הוא סגן שיקו, נווט F-16 . "תפקיד הנווט הוא פשוט להוריד עומס מהמוביל ולאפשר ביצוע חלק ובטוח יותר של ההופעה", מסביר סגן שיקו. חדר התדריכים, שלושה ימים לפני מפגן יום העצמאות. חברי הצוות מתודרכים לקראת אחת החזרות האחרונות. "היום נעבור מעל ירושלים", אומר רס"ן אהוד, המוביל. "שימו לב, ירושלים היא עיר מסיחת דעת, יש שם הרבה איצטדיונים, קניונים ומבנים יפים. חשוב מאוד שתשאירו את העיניים על המבנה ותשמרו על ריכוז. אם מישהו מרגיש שמשהו לא בסדר, שיתרחק. זו בסך-הכל הופעה. חשוב להישאר במקום, אבל לא בכל מחיר. ועוד משהו: תשמרו על עצמכם גם על הקרקע. לא לשבור יד או רגל בכדורסל, כי יש לנו הופעה ואין לכם מחליף".
"הדבר הראשון שמעסיק אותי הוא שלא תהיה תאונה בצוות", אומר אהוד. "רק אחר-כך חשוב לי שנהיה במקום ושההופעה תהיה מוצלחת. האמת היא, שטיסה בצוות האירובאטי נראית הרבה יותר מפחידה ממה שהיא באמת. אנחנו יודעים שזו לא טיסה רגילה, אבל טייסים בחיל-האוויר לא עולים לטיסה ופוחדים. אנחנו לא פותחים תדריך בוקר עם התוכנית 'פוקוס' של רפי גינת".
הצוות התחיל להתאמן לקראת ההופעה חודשיים לפני יום העצמאות. ה'כוריאוגרף' של ההופעה הוא רס"ן אהוד, שבחר מתוך ספר התרגילים שעובר בירושה ממפקד צוות אחד למשנהו, את התרגילים ואת סדר ביצועם. ההופעה עצמה בנויה משתי הופעות קטנות נפרדות, שכל אחת מהן נקראת 'כניסה'. כל 'כניסה' נמשכת כשלוש וחצי דקות.
"הדרישות סותרות: לבצע תרגילים מסובכים מבחינת הטסה ושייראו הכי טוב", אומר רס"ן אהוד, "וזה לא תמיד הולך ביחד. לא תמיד מה שמלהיב את הקהל, מסובך בשבילנו, ולהיפך. שושנה למשל, זה אחד התרגילים הכי מפורסמים ואהובים. בשבילנו, זה אחד הדברים הכי פשוטים".
הצוות האירובאטי הישראלי טס על מטוסי הצוקית מאז נקלטו בחיל-האוויר ב-1960. אז עוד קראו להם פוגה-מגיסטר. למרות שעברו בדרך השבחה קטנה, שכללה גם את החלפת השם לצוקית, יש להם פז"מ מכובד מאוד. "הצוקית טסה בחיל-האוויר כבר מעל 30 שנה, וזה בהחלט אומר משהו", אומר רס"ן אהוד. "אבל אם היו צריכים לאפיין מטוס שהוא רע לאירובאטיקה, היו בוחרים את הצוקית".
המטוס האירובאטי האידיאלי הוא כזה שגופו גדול יחסית, ומוטת הכנפיים שלו קטנה. כך נראים המטוסים קרובים מאוד בזמן הטיסה, יותר ממה שהם באמת. בצוקית, המצב הפוך. מוטת הכנפיים גדולה והגוף קטן. בנוסף, מטוס של צוות אירובאטי צריך ל'גלגל' מהר. תרגילים רבים כוללים גלגול של המטוס לצדדים, וכמה שיותר מהר - יותר טוב. הצוקית, לעומת זאת, מגלגלת לאט.
אחת הבעיות המרכזיות של הצוקית היא מנועים חלשים יחסית. "לא רק שהדחף שלהם נמוך, הם גם מגיבים לאט", מסביר רס"ן אהוד. "הטיסה כולה מתבצעת קרוב מדי לקצה המעטפת של המנוע", ממשיך רס"ן גור. "אפשר להגיע למצב בו צריך להוסיף כוח, אבל אין מאיפה". עוד חיסרון בולט של הצוקית הוא היעדר כיסא מפלט, חיסרון ממשי כשמדובר במטוס שמשמש לביצוע תרגילים אירובאטיים מסוכנים.
אבל יש גם יתרונות לצוקית. למבנה שלה יש יתרון בכל מה שקשור לביצוע פניות, כיוון שהצוקית מסוגלת לבצע פניות ברדיוס קטן יחסית, ובכך מתאפשר לצוות להופיע קרוב לקהל.
"לדעתי, הצוקית מתפקדת ממש כמו כפפה על היד", אומר סגן טל. "אנחנו לא הולכים להפציץ איתה את הכור בעיראק, ולא לעשות איתה קרבות-אוויר. המטוס הוא לא אידיאלי, נכון, אבל בסך-הכל, הצוקית מאוד נוחה לטיסה. שדה-הראייה מהקוקפיט הוא טוב, ואחרי שאתה טס איתה ולומד איך היא מתנהגת, היא עושה בדיוק מה שאתה רוצה. אתה נקשר למטוס ומרגיש שאתה חלק ממנו".
סגן טל לא מגזים בהאנשה של הצוקית. מסתבר שכל אחת מהצוקיות מתנהגת בצורה קצת שונה מהאחרים. בצוות האירובאטי, כל טייס צריך להכיר את המטוס שלו טוב ככל האפשר, ולכן לכל אחד יש את המטוס הפרטי שלו, בו הוא מתאמן ומופיע. "זה כמו ההבדל בין שתי מכוניות זהות, רק שבמקרה של הצוקית, ההבדל בין מטוס אחד לשני הוא עוד יותר גדול", אומר רס"ן גור. "כל טייס מתרגל למטוס שלו. למהירות בה הוא מגיב, לאיזון ההגאים, אפילו לגובה הכיסא שמשנה את הצורה בה רואים את המטוסים האחרים".
הצוות האירובאטי הישראלי הוא הצוות היחידי בעולם שטס בצוקית. "אין מה להשוות בינינו לבין צוותים אחרים בעולם", אומר רס"ן אהוד. "הייתי מגדיר אותנו כצוות החובבני הכי טוב בעולם. כל הצוותים המפורסמים - האמריקאים, הבריטים, הצרפתים, הירדנים - הם צוותים מקצועיים. יש להם מטוסים טובים משלנו, וחלקם טסים במטוסי קרב, ולא במטוסי אימון, כמונו.
"בניגוד אלינו, הצוות שלהם בנוי כמו טייסת. שם, טיסה בצוות האירובאטי היא תפקיד מהשורה. כמו שאני מוצב כמדריך בבית-הספר לטיסה, הטייסים שלהם מוצבים בצוות האירובאטי, ומתרכזים רק בזה. באותה תקופה הם לא טייסים מבצעיים, לא מפקדי טייסות, ולא מדריכים. הם רק טייסים אירובאטים. יש להם אפילו גף טכני משלהם. אי אפשר אפילו לנסות להשוות את זה אלינו. זה משהו שונה לגמרי".
"איך אני מרגיש מול צוותים אחרים בעולם?" מסכם סגן טל את העניין כולו. "אני מרגיש שהייתי יכול להפיל כל צוות אירובאטי אחר בקרב-אוויר. הם מקצוענים בתחום שלהם, ואנחנו בתחום שלנו. הם טייסים בידוריים, ואנחנו לא. אני קודם-כל טייס קרב, אחר-כך מדריך טיסה, ובסוף טייס בצוות האירובאטי".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yaari תמונות נוספות מארכיון הוידאו בטייסת הדרכה של ביה"ס לטיסה. מסדר כנפיים קורס 64 (18/3/1971): תמונה נוספת המיוחסת לאותו מסדר (אמנם לא הצוות האירובטי אבל מטס יפה):

תמונה ופרטים של הצוות האירובטי ומבנה 16 הפוגות, כפי ששלח אלי גילוץ (שהשתתף בצוות האירובטי).
וכך הוא כתב:
"בשנת 1971 הייתי חלק מהצוות הארובטי. בצילום המצ"ב מופיעה השישיה משמאל לימין:
גת, גולדי (ז"ל), בר (ז"ל), שלמון, ריכטר (יושב על הכנף), חריש, גילוץ.
מסמך משתתפי מסדר כנפיים מרס 1971 מצ"ב.

ריכטר לא היה בצוות הארובטי אלא ביצע סולו ארובטי מדהים עם "סטולטרן" אמיתי (על הכנף) בגובה נמוך. הוא הסביר שיש להוריד סל"ד של המנוע הפנימי (לכוון הנפילה) ולהכניס קצת רגל... אני חייב להודות שגם לעשות זאת בשטחי הטיסה (ומי לא ניסה אחריו) גרר שתי דפיקות לב כשהמטוס נופל לכאורה בלי שליטה "על הכנף".

אבל, הסיפור האישי המעניין שלי היה דווקא ב 29/4/1971. הצוות הארובטי (אז הייתי ברביעיה ששלמון הוביל) הופיע מול חופי תל אביב ביום העצמאות. באותו זמן ממש אשתי (באותם הימים) כרעה ללדת את בני הבכור. "לא יכלו לוותר עלי" ועל כן השתתפתי בהופעה. לאחר מכן, הרביעיה טסה לתל-נוף כדי לתדלק ולאחר מכן לפתוח את מסע הגדנ"ע בירושלים בטיסה ישרה ללא ארובטיקה. אני טסתי לחצרים, נפלתי לפייפר, חכיתי שמטס יום העצמאות (עייטים ופוגות) ינחתו בחצרים, "טסתי", (תרתי משמעות) לשדה דוב, והספקתי להגיע ללידה."

הערה: אותו בן בכור יהיה לימים מפקד טייסת "ציפורי המדבר"

תמונה נוספת שהעלה גילוץ ("יום העצמאות 1971. הופעת הצוות הארובטי מול תל אביב בים. ימים של תמימות"):

ואותו צוות בהמראה במסדר הכנפיים של קורס 62 ב 23.7.1970
המסדר נערך במסלול הדרומי של חצרים, מה שאיפשר הקמת במות רבות יותר לצופים רבים יותר (קרה עוד פעמיים ביולי 1971 וביולי 1973).
צילום: דוד רובינגר ז"ל.
צביעה: שי פינקלמן המוכשר.



קישור לתמונה המקורית:
https://2020-uploaded.fresh.co.il/2...04/40803095.jpg

סרטון מסדר הכנפיים:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

http://www.fisher.org.il/DigitalLib...t/Airobatic.pdf

הסרט על תקופת הפוגה והצוקית שהוצג במפגש הצוותים האווירובטים לדורותיהם והועלה כעת:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

הסרטון של תקופת העפרוני לא יועלה בשלב זה בגלל השתתפות צוותים סדירים.

תמונות יפות ממטס יום העצמאות מאי 2012:

מעל הר הבית:



מעל הכנסת:





קרדיט: אתר חיל האוויר (רס"ן עופר וסרן רונן). תמונות נוספות - כאן:
http://www.iaf.org.il/4382-39000-he/IAF.aspx

שי פינקלמן, אחד מ"חבורת" הצלמים התעופתיים המלווים את צילומי הצוות האוירובטי לאורך השנים (וגם מצלם בתלת מימד), נוהג גם להחיות צילומי עבר שצולמו בשחור/לבן ע"י שיחזורם לתמונות בצבע.
הנה מספר תמונות כאלה ששוחזרו לצבע:

1. הצוות באוויר



המקור הוא מאוסף הצלם של חיל האוויר אריה יעקבי:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3637603,00.html

2. פוגה 243



המקור - מהאוסף של רענן וייס:
https://2016-uploaded.fresh.co.il/2...09/64009924.jpg

3. פוגה 209



המקור - מהאוסף של רענן וייס:
https://2016-uploaded.fresh.co.il/2...09/13400053.jpg

עבודות צביעה נוספות של שי (מטוסי חיל האוויר):
https://www.facebook.com/shay.finke...21 2507&type=3

כתבה מביטאון חיל האויר (יולי 1988) על הקמת הצוות האירובטי:



מכאן:
http://www.fisherlibrary.co.il/BITEONIM/164-165.pdf

בארוע טרגי שנגרם במהלך ההמראה של הצוות האירובטי במסדר הכנפיים ב 12/7/1973 נהרג צלם הטלוויזיה הישראלית בני גרנות כאשר הפוגה הקיצונית במבנה פגעה בו.
העליתי ליוטיוב קטע מתוך התוכנית "כנגד כל הסיכויים - הילד שחלם על ג'קט קורדרוי" (על שדר הטלוויזיה אליעזר יערי. שודר בערוץ הראשון, 24/10/2016) ובו אליעזר יערי ונחמן שי מספרים על הארוע:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
התוכנית במלואה (מעניינת) - כאן:
http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=2171313

תמונה מתוך אלבום חיל האוויר בהוצאת משרד הביטחון (1971).

סרטון קצר שצולם בשנת 1969:


לצפייה במקור באתר YouTube,

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן..

הסרטון של "מפגש הצוותים האווירובטים לדורותיהם" שהועלה ליוטיוב ע"י מכון פישר:

https://www.youtube.com/watch?list=...S&v=CZpEwCPXwNc

בשלב זה הסרטון הורד לצורך בדיקה (בעקבות הערה של אחד החברים כאן על עניין של צנזורה).

"סיום קורס טיס 53" (שבועיים לאחר מלחמת ששת הימים):


לצפייה במקור באתר Facebook, לחצו כאן.

לאחרונה הועלו לפורום תמונות רבות מהארכיון של אוניברסיטת הארווארד.
מוסיף לכאן תמונות של ספקטור לאחר שנחת מהובלה של הצוות האירובטי במסדר כנפיים בשנת 1969.
ציטוט מדברים שכתב לי ספקטור: "תודה מקרב לב על התמונות. הן לא היו ברשותי, ושמחתי מאוד לשוב ולפגוש ברעייתי הצעירה ובבני הקטן (היום בן 53)".
תודה לשלמה (Shlomo Cozic) שהוריד עבורי את התמונות באיכות המיטבית משלושת הקישורים האחרונים המופיעים בקישור הבא:
http://hollis.harvard.edu/primo_lib...747UI0%29=title

את התמונות הבאות קיבלתי ממוביל הצוות האווירובטי של שנת 1977, הטייס שלמה לוי, ומטייס הצוות, מנחם רוסו, שגם המשיך לטוס בצוות בשנת 1978.

הצוות של שנת 1977 היה ייחודי מאוד בכך שביצע תרגילים אווירובטיים בשמיניה (כולל תרגילים אנכיים ולא רק מעברים או "שושנה").

תמונות:











טייסי הצוות ביחד עם הגף הטכני (1977):



שמות הטייסים (יושבים, החל מהרביעי, מימין לשמאל): ירון בול, שפר, יוסי עוזיאל, המוביל שלמה לוי, רם אברהמי, משה רוטשילד ואלי זוהר (מוביל משנה). עומד מאחורי המוביל (ב"בוקס", כמו במבנה): מנחם רוסו.

תמונה נוספת של הצוות לאחר חזרה מטיסה:



ה"בוקסר", מנחם רוסו:



ב 1978 הוביל את הצוות האווירובטי הטייס גידי ליבני. הצוות כונה בשם "צוות ה 30" (30 להקמת המדינה):



שמות הטייסים (מימין לשמאל): בנצי לזרוב, רונן שפירא (הבן של דני שפירא), המוביל גידי ליבני, וייל, יורם איתן ז"ל (הבן של רפול), ז'ק ומנחם רוסו.

תמונה נוספת:



צורת הישיבה במבנה והכינויים שנתן להם רוסו (קיראו על כך בהמשך):



תמונות נוספות:





מחוויותיו של מנחם רוסו, כפי שנכתבו לפני כחמש שנים:

תמונות שהעלה Naor Cherry‏ לאחת הקבוצות בפייסבוק (צלם לא ידוע):

ועוד שתי תמונות מצוות 2005:

השנה התפרסמו תמונות רבות של "צוות ה 70". מעלה לכאן שתי תמונות ייחודיות שצולמו מהאוויר באיזור טבריה ופורסמו באתר ובפייסבוק של חיל האוויר (צילום: רס"ן ע'):

קישור לסרטון על הצוות האווירובטי 1988 (ולפי הסוף של הסרט, אולי גם 1989).
הועלה לקבוצת הפייסבוק "חיל האוויר הישראלי Israeli Air Force - צילומי תעופה, נתבגיזציה" ע"י Gil Wiesman (שכתב: "שישיה שלנו ... בשושנה מול הקהל פתחנו שביעיה"):

https://drive.google.com/file/d/0B7...HRlN1lBM1k/view

"א. במשך השנים איבד צה"ל את כוח התקיפה שלו, כי כושרו ההגנתי הולך ונחלש, ועליו לעבור רפורמה מקיפה כדי שיוכל להתמודד עם האתגרים שיעמדו בפניו.
ב. למרות הלקחים של ששת הימים, יום הכיפורים ולבנון, שב הצבא וחוזר על השגיאות שנעשו במלחמות קודמות ברמת חומרה הולכת וגוברת, ולכן לא השיג את המטרות הצבאיות שהוטלו עליו, ונגרמו לו אבדות מיותרות.
ג. יותר משעסק צה"ל בחשיבה ובפעולות לתיקון טעויות, השקיע מאמצים וכסף רב בניפוח מפקדות ושירותים על חשבון הכוח הלוחם.
ד. המטה הכללי לוקה בתסמונת "הראש הקטן", מוביל את צה"ל לאובדן הגמישות הצבאית והופך אותו לגוף מסורבל וכבד תנועה.
ה. הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות אסטרטגיות, מלקבוע תפיסת ביטחון שתתמודד עם התמורות שחלו באזור ומלשאת באחריותו למחדלים בניהול הביטחון הלאומי."

יוסי תודה על השיתוף.
ותודה גם למנחם רוסו על החוויות ששיתף, זה מרתק !

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

תמונות נוספות שהגיעו אלי לאחרונה.
השתיים הראשונות - מהארכיון של אוניברסיטת הארווארד.
ישראל קריגר ז"ל בתום הופעת הצוות האירובטי במסדר כנפיים ב 17.7.1969:





בשתיים הבאות, מ 1976, ישראל קריגר ז"ל הוא מוביל הצוות האירובטי. התמונות התקבלו מחבר הצוות יורם פלד.



חברי הצוות, מימין לשמאל:
עומדים: מיקי לב, בן דורי, אהוד בן אמיתי ז"ל, ג'ינו (יוסף גונן).
כורעים: יורם פלד, ישראל קריגר ז"ל, יוחאי אשכול.

קריגר מוביל בטיסה הפוכה:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי yaari קריגר מוביל בטיסה הפוכה:

תמונה טובה יותר שצילם יעקב סער (לע"מ) ב 20/7/1976:

סרט על הצוות האירובטי הראשון של מטוסי הפוגה בשנים 1964-5:


לצפייה במקור באתר Facebook, לחצו כאן.

המטס לציון יום העצמאות ה 72, שהיה מצומצם ביותר לאור הנסיבות וכלל רק את הצוות האירובטי, היה אחד החשובים מסוגו.
מטס הצדעה לצוותי הרפואה הנפלאים העושים ימים ולילות, מעל ומעבר, כדי להילחם באחד הקרבות החשובים בתולדותינו.
נסעתי לביה"ח לניאדו בנתניה וראיתי כמה היה המטס חשוב לאלו שעבורם הוא נועד.
התנאים לצילום היו בעייתיים. הסתרות של הבניינים שמנעו צילום של מרבית המטס. לכן מעט תמונות.

תמונה חריגה (עשן אדום וכחול) צולמה ע"י צביקה ישראלי (לע"מ) ב18/6/1992:



מניח שהתמונה הנ"ל צולמה באחת החזרות כיוון שבסרטון המצורף, ניתן לראות 3 עם עשן כחול ואחד עם אדום (חדי העין גם יבחינו שבאחד המעברים המוביל טס טיסה הפוכה):



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

תדריך, יציאה למטוסים והופעת הצוות האירובטי מופיעים גם בקישור הבא:
https://jfc.org.il/news_journal/69501-2/117565-2/
מתוך "סרט “המטס”, אשר הופק על ידי שירות הסרטים הישראלי בשיתוף עם מפקדת חיל האויר לפני מלחמת יום הכיפורים לציון 25 שנה לחיל האויר"