שלום לכם קוראים יקרים: כבר לפי הכותרת אתם בטח חושבים שמדובר בסיפור הזוי...אך מה שאני כותב זאת אמת לאמיתה! אני והחבר שלנו נורא רצינו לנסוע לטייל בחרמון והתחלנו לחשוב על כמה אופציות: חשבנו לקחת מונית ספישל מטבריה ובחזרה אך היינו נפרדים מ1000 ש"ח אם לא יותר. חשבנו על אופציה של מונית ספישל מקרית שמונה לחרמון וחזרה אך גם כאן קרוב ל600 ש"ח. חשבנו על אופציה להגיע באוטובוס מקריית שמונה לכפר הדרוזי, אך גם משם צריך לקחת מונית. לכן בסופו של דבר התחלנו לחפש טיולים מאורגנים ברשת לחרמון. רצינו לנסוע מחיפה, אך לא מצאנו טיול לחרמון מחיפה. בסופו של סופו של דבר נתקלנו ברשת בחברת טיולים "נתיבי שלום" אשר יש אצלם טיול לחרמון מתל אביב בסביבות 300 ש"ח אם לא פחות (לא זוכר כמה בדיוק). הטיול יוצא מתל אביב ב8:00 בבוקר והייתה התלבטות איך להגיע ואיפה אפשר להעביר את הלילה. בסופו של דבר הלכנו לפי הסלוגן יהיה מה שיהיה, והזמנו את הטיול. אך יש בעיה "קטנה". היכן נישן בלילה? מלון זאת לא אופציה, יקר מדיי, וחברים בתל אביב אין לנו. חשבנו להעביר את הלילה בשדה התעופה וירדנו מאופציה זאת (אני מצטער על כך היום) חשבנו לישון בתחנת רכבת אך גם אופציה זאת נפסלה. ככול שהתקרב מועד הטיול הלכנו עם יהיה מה שיהיה וכמה שעות לפני הטיול בשעה 18:00 נסענו מטבריה לתל אביב. הגענו לתל אביב בשעה 24:00 במקום האיסוף שנקבע תחנת רכבת מרכז (שלמה סיקסט השכרת רכבים). שעה 24:00 עד 8:00 בבוקר יחסית המון זמן אז החלתנו להעביר את הלילה בהליכה. הלכנו לכיוון רחוב אבן גבירול, הגענו עד לבימה או קאמרי, אך תפסה אותנו העייפות. חשבנו איפה להתמקם לשינה והחלתנו לישון קרוב לנקודת האיסוף. חזרנו כול הדרך לכיוון רכבת מרכז ורצינו בכול זאת להעביר שם את הלילה אך מתברר...שגם לתנועת הרכבות יש הפסקה ואנשי התחנה יוצאים למנוחה. חשבנו לישון במסוף התחבורה שבמקום אך שם ישן כבר חסר בית ולא רצינו להפריע לו. בסופו של דבר ראינו פארק מול מגרש להשכרת הרכב והלכנו לפארק. ראינו ספסל וניסינו להירדם, אך איך אפשר להירדם? גם הספסל קשה, גם קר, גם פחד מאנשים זרים. לא יודע איך...העברנו את הזמן עד הבוקר, ובסביבות 8:00 הלכנו לנקודת המפגש. קפצנו על האוטובוס הראשון אשר הגיעה (הוא נסע לחרמון) אך זאת לא הייתה הקבוצה שלנו. בסוף אכן הגיעה האוטובוס של חברת "נתיבי שלום", והיינו מאוד עייפים מהלילה אך מרוצים. הנסיעה לא הייתה קלה, האוטובוס נסע דרך נתניה בשביל לאסוף עוד מטיילים וכמובן את המדריך. הנסיעה הייתה יחסית מייגעת ותחנת העצירה לפני החרמון הייתה בתחנת דלק קרוב לאגמון החולה. השעות התקרבו לשעות צהריים המאוחרות וחשבנו שכבר לא נספיק (גם בגלל הפקקים בכניסה לחרמון) אך קרה נס והספקנו להיכנס סוף כול סוף אחרי לילה משוגע! כמובן שבילנו, עשינו כיף חיים, ועמדנו ביעד לטייל בחרמון! בדרך חזרה המדריך עצר במפל סער (מקום לא פחות קסום), יופי מרהיב! במהלך נסיעה חזרה שאלנו את עצמינו האם נצטרך לחזור לתל אביב בשביל לחזור לטבריה? להעביר עוד נסיעה מייגעת? עוד לילה בתל אביב? החלתנו לשאול את הנהג האם הוא עובר דרך צומת גולני, הנהג ענה חיובי וירדנו בצומת גולני. מצומת גולני תפסנו אוטובוס לטבריה וחזרנו הביתה! עייפים מהלילה המשוגע אך מרוצים, הרבה זמן אני יזכור לי את הטיול הזה!



נ.ב- מצטער שאני מציין שמות של חברות עסקיות, אך אני תמיד מעדיף לכתוב את האמת לאמיתה!



צלם מיכאל איצקוביץ- טבריה- ישראל