דו"ח שהזמין האוצר ונשמר בסתר עד כה חושף כיצד מונופול הכשרות של הרבנות משפיע על יוקר המחיה. כדי להכשיר מוצר יש צורך ברב, עוזר לרב, שוחט, תולה, בודק ומשגיח. כך עולים מחיריהן של גבינות ואפילו חופשות בעשרות אחוזים.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images1.calcalist.co.il/PicServer2/20122005/574893/04_l.jpg]



http://www.calcalist.co.il/local/ar...3677519,00.html

[

" לפי הדו"ח, עלות הכשרות לשחיטת עופות עומדת על כ־1.2 מיליארד שקל בשנה. כמעט חצי מהסכום הזה הולך לשחיטת מהדרין שיש לה ביקוש מועט, והיא מעלה את מחיר העוף ב־5–6.5 שקלים"







יש להבדיל בין המרכיבים- רצון האזרחים בכשרות הוא רצונם האישי, והכפייה בנושא הזה די מועטה, הבחירה של היצרנים ושל המלונות למשל בכשרות היא בשל הרצון להגיע לפלחי שוק גדולים יותר.

עניין המונופול הוא בעייתי, כיוון שזה מונופול כפוי. אם יש דרישה מצד הציבור לכשרות אחרת וגם מוכרי המזון וגם הלקוחות מסתפקים בכל תחליף אחר, אסור למדינה לאסור על זה בשל הרצון לסדר ג'ובים.

זהו חוק אנטי דמוקרטי של כפייה דתית במירעה. ביום שהיבוא החופשי יותר - יקרו כאן נסים במחירי הבשר - גם הכשר.

זה נכון, אבל בלי קשר למונופול הכשרות שבכתבה.

הסרת הגבלות הכשרות לא תעלים את המיסוי הגבוה על הבשר (שמגע ל190% במקרים מסויימים)

ההגבלה לבשר כשר היא הוספת חטא על פשע...

כמו שהוא כתב, זה חטא על פשע.

הכפילו לך את מחיר הבשר פי 3 כדי להגן על רווחי החקלאים המקומיים,
ומתבכיינים ללא הרף על שהוסיפו שקל כדי שהבשר יהיה כשר.

כי נותנים קצת היתרי יבוא

"היתר יבוא" זה מושג מטעה שיש לו 754 משמעויות

אחת מהן היא פטור או הנחה ממכס...

רוב הבשר הטרי אינו ממש מקומי: מייבאים עגלים חיים ואחרי תקופת התאוששות ופיטום קצרה בארץ שוחטים אותם,
המיסוי על ייבוא זה גבוה, כי פעם החקלאים טענו שזה מוריד להם את הרווחים,
היום כשגם הבשר הזה לרוב מיובא הם סתם גורפים קופון על חשבון השיטה.

הבשר הקפוא בא עם מיסוי יותר נמוך והמחיר בהתאם,
וזאת למרות - שכדי להכשירו מטיסים את כל מערך הכשרות למדינה שבה הגידול והשחיטה נעשים.

כמה בשר לא כשר שרק תרצה.

אם יהיה יבוא חופשי של בשר לא כשר, אז ירד גם מחיר הבשר הכשר לחצי. ובינתיים לך אתה ליו"ש לעשות את הקניות שלך. אני רוצה על יד הבית.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.theism.co.il/wp-content/uploads/2016/01/Thesaurus-1-1024x1024.png]

לא נורא, יש צרות יותר גדולות מזה.
כשרות מהווה נתח מזערי משוק הבשר, מייבאים לכאן בשר מוכשר, זה לא ביג דיל.

אפילו כשרות "חלק" מעלה את המחיר רק בשקל אחד לקילו.

והרבנות היא לא הגוף היחיד שמספק היתרי כשרות,
שהרי יש שלל בד"צים למינהם.
היא פשוט היחידה שאחראית על כשרות בסיסית - המינימום.


מי שלא רוצה כשר - יכול לקנות בטיב-טעם ודומיה מה שהוא רוצה,
רק שהביקוש זניח לעומת הביקוש למזון כשר

הרבנות הראשית היא היחידה שיכולה לתת הכשר למוצר
כל שאר הבדציים רק מוספים החמרות אבל אסור להם להכריז לבד שמוצר כשר, אז כל כשרות נוספת שאתה רואה על מוצר זה בנוסף למחיר שכבר שולם לרבנות הראשית.
וגם שאתה רואה הכשר של כמה בדציים על מוצר, ההכשר המחמיר ביותר לא מחפה על הפשוט יותר, כל אחד מוסיף את המשגיח שלו ואת המחיר הסופי למוצר.

יש מצב כזה במסעדות שרוצות להשתחרר מרבנות ולהכריז "כשר ללא השגחה", הרבנות הראשית קונסת אותם במצב כזה על השימוש במילה "כשר".

בדיוק כמו שאדם לא יכול לטעון שהמוצר שלו עומד בתקן הישראלי שהוא המציא, שנמוך מהמינימום.
אבל כמו שבנושאים מסויימים סומכים על תקן מהימן (אירופי או אמריקאי) כך גם בכשרות.

"כשר ללא השגחה" זה לרוב בלוף, שנועד להימנע להימע מהגבלות הכשרות עצמן,
ואין השגחה אז עושים מה שרוצים.

ואם כל מערך הבדיקות מוסיף רק שקל אחד למחיר קילו עוף - על מה ההתבכיינות?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ai22 "כשר ללא השגחה" זה לרוב בלוף, שנועד להימנע להימע מהגבלות הכשרות עצמן, ואין השגחה אז עושים מה שרוצים.

זה שקר והוצאת דיבה.

אני מכיר כמה מקומות בירושלים שעובדים עם 'השגחה פרטית' וכשרים בלי השגחה בכלל, ואני משוכנע שהם מקפידים על כשרות יותר ממקומות שהרבנות משגיחה עליהם.

העלות של הכשרות בסופר, אינה גבוהה. העלויות למסעדות הן מאוד גבוהות.

זכותך להתעלם באלגנטיות ממסעדות כשרות.
אפשר להציב שלט גדול במסעדה - לא נתן למסעדה הכשר מטעם הרבנות הראשית, אך ניתן הכשר מטעם XYX - מדובר בהכשר יותר קפדני. ואני רוצה לראות מי ייתן קנס על שלט שכזה!

הרבנות תתן קנס על שלט כזה.
אסור לרשום כשר בלי אישור מהם.

צפה בתוכנית המערכת

http://reshet.tv/Shows/The_System/videomarklist,242766/

מספיק לכתוב שאין הכשר רבנות,
אבל האדם X שהוא מוכר בקהילה כחרדי או דתי עובד, רואה את תהליך הכנת המזון ואוכל פה.
ומי שאותו אדם נחשב בעיניו נאמן - יאכל שם.

אבל כשחילונים ואפילו לא יהודים מנסים לעשות תרגילים כאלו,
זה לא עובד,
אז הם מזייפים שהם כשרים.

אתה סתם מחרטט(ברצינות), בטכניון היה סיפור שלם, ושם לא הייתה שום בעיה עם הכשרות.
סה"כ גוף של אוכלי חינם, שמפחד משבירת מנופול, מי שכותב כשר בשקר, יעשה את אותו השכר ופשוט יכתוב כשר בהשגחת הרבנות.

הם עברו על החוק.
זה פרסום שקר.

אם הם היו מצהירים שאין להם כשרות של הרבנות, אבל העובדים דתיים ואוכלים שם,
מה יעשו להם?

אמרתי במפורש - כשר לא בהשגחת הרבנות.
אני רוצה לראות אותם מעיזים לתת קנס, הייתי גורר אותם בשנים של משפטים.

כשר בהשגחת מוחמד.
או שיש תעודת כשרות או שלא.

גם אם אין תעודת כשרות,
אם העובדים היו דתיים, מה הבעיה?

יש דבר כזה, יש כשר, ויש לא כשר.
וכמה גנבים שלוקחים כסף מופרז, לא יהיו מהנפול שיקבע זאת.
יכתבו בגדול המקום כשר לא בהשגחת הרבנות, כאן אוכל רב X, ומשגיח על הכשרות במקום, המקום מוכשר בצורה טובה יותר מגנבי הרבנות, כולכם מוזמנים לאכול, בתאבון.

יש חוק,
והחוק מעניק זכויות לרשום שהוא כשר, רק למקום שקיבל הכשר מהרבנות,
כך שהנוסח שלך לא חוקי,
ומי שרושם כך יקבל קנס.

פעם היה מצב שרב ידוע עבד כמשגיח כשרות ברבנות.
וחרדים ידעו, שלמרות שהמפעלים שהוא משגיח עליהם הם רק עם תעודה פשוטה,
הוא אוכל מהם ולכן האוכל כשר באופן מהודר.
והעניין היה מפורסם וידוע
ההתחכמויות רק מזיקות,
ונועדו לצרכי ניגוח.

הרב זיני אוכל במסעדות האלו בטכניון?
אם כן, כל מי שרואה ברב זיני סמכות סבירה - יאכל שם.

הנוסח שלי חוקי... אם הייתי בעלים של מסעדה הייתי משתמש בנוסח כזה(רק בלי ההתלהמות), והייתי מריץ את מי שצריך עד לבג"ץ(לא בד"ץ).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The_Equivocator הנוסח שלי חוקי...

אתה כאילו רציני?
יש חוק שלם (וקטנטן) שכל מהותו זה לומר לך "זיבי עליך, הנוסח שלך לא חוקי!"

הכירו, The_Equivocator – חוק איסור הונאה בכשרות; חוק איסור הונאה בכשרות – The_Equivocator.


אתה יכול לכתוב: "האוכל פה סבבי בבי בהשגחת חפציבה"
אתה גם יכול לכתוב: "האוכל פה אינו טרף"
אבל על המילה "כשר" יש בארץ מונופול לרבנות הראשית ושלוחיה.

אתה אפילו יכול לכתוב: "האוכל פה מיוצר ממרכיבים כשרים", בהנחה שאתה מגביל את עצמך לשימוש במרכיבים עם תעודת כשרות מידי מי שהרבנות הסמיכה לכך.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אז הנה תיקון לנוסח
"המקום אינו כשר בהשגחת הרבנות, אך אוכל כאן באופן קבוע רב X והוא משגיח על המטבח".

והנה, הצלחת להודיע על כשרות פרטית בלי לכתוב שהמקום כשר...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

כן אני רציני מאוד, הרבי יותר ממך.
החוק בכלל מדבר על תעודה, אין שום חוק שמכנה לרבנות מנפול על המילה "כשר" - רוצה לנסות? כך אותי לבתי המשפט.

ובשבילך אתקן -

למקום לא ניתנה תעודת הכשר מטעם הרבנות.
המקום מגיש אוכל כשר בלבד, הכשרה במקום מבוצעת ע"י רב X, אשר אוכל קבוע במקום זה, מקום זה מקפיד על כשרות בצורה מחמירה יותר מאשר גנבי הרבנות.

היועץ המשפטי, בעל סמכות גדולה יותר ממר שובי-ד, מסכים עם חוות הדעת המקצועית שלי, והפירוש המלומד שלי לחוק.

נא להכיר שובי-ד הקשקוש של שובי , VS היועץ המשפטי לממשלה היועץ המשפטי

http://judaism.walla.co.il/item/2851920

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The_Equivocator החוק בכלל מדבר על תעודה..

לא, החוק לא מדבר על תעודה, אלא על כל הצגה בכתב של המזון כ"כשר".
הניסוח שלו די ברור, וכוללני:

בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר.

אבל מודה שלא הכרתי את קביעתו העדכנית של היועץ המשפטי, שמסרסת את החוק.

מעניין אותי אם אתה בכלל טורח לקרוא את מה שאתה מקשר אליו, כי מצוין שם מפורשות שמדובר בקביעה מהפכנית, ושבירת מונופול הכשרות הקיים של הרבנות.
כלומר שמאז שנחקק החוק לפני שלושים ומשהו שנה, ועד אותה קביעה מלפני מספר חודשים, ה"פירוש המלומד" שלך לחוק היה הבל..

[זה עוד בלי להזכיר את העובדה שכמו שנאמר שם, המהפך עדיין מוטל בספק]

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אני מבין את החוק יפה מאוד, אין פה שום דבר מהפכני(את החוק אף אחד לא שינה), החוק אכן לא מכנה מנפול לרבנות. סה"כ היית צריך לפנות לעורך דין וללכת על זה בכל הכוח - אף אחד לא עשה זאת, זה כבר סיפור אחר.

ולגבי התעודה - רשמתי, מה שרשמתי לא סתם - תתעמק בחוק ותנסה להבין.

שוב, אם במשך שלושים ומשהו השנים האחרונות הפרשנות שלך הייתה שגויה, זה אומר שלא הבנת את החוק יפה מאוד.

מהפכנות משפטית לא נעשית רק ברמת החוק, אלא גם ברמת הביצוע – מה שנעשה כאן, וברמת הפסיקה – מה שיהיה אם ההחלטה תתקבל בבג״צ (דבר שטרם קרה*).
בדיוק בגלל זה משפטנים צריכים לא רק ללמוד חוקים יבשים, אלא גם להתעדכן בכל מה שקורה לאחר מכן.
זה אגב משעשע שאתה טוען שאין שום מהפך כאשר זה כל נושא הכתבה שאתה עצמך הבאת; המילה אף מופיעה בכותרתה..

*כי הדיון עדיין מתנהל, למיטב ידיעתי.
למען הסר ספק, ליועץ המשפטי אין שום תפקיד שיפוטי, ובג״צ אינו כפוף לו; הוא פרקליט.
ההחלטה שלו היא בכך שלא הסכים לייצג את הרבנות בדיון בבג״צ, ואף סירב לבקשתה לשכור ייצוג חיצוני (צעד דרקוני שספג ביקורת רבה).


החוק אמנם לא משתמש במילה "מונופול" (כמו שהוא לא עושה זאת בנושא נישואין/גירושיו לדוגמא), אך הוא קובע את הרבנות הראשית כגוף היחיד שרשאי לקבוע מי כשר; כך לפחות לפי הפשט שלו, ולפי המצב שהיה עד ההחלטה הנוכחית של היוע״מ, ועכשיו מוטל בספק.
כולם מלבדך קוראים לזה "מונופול", כולל הכתבה שהבאת.

לגבי התעודה – רשמתי את מה שרשמתי, והוספתי את נוסח החוק.
למעשה, גם לפי קביעת היוע״מ לא מדובר על "תעודה", אלא על כל הצהרה בכתב.
גם לפי שיטתו אסור לך לכתוב סתם "כשר", אלא אם תציין מפורשות שמדובר בכשרות אלטרנטיבית שאינה דרך הרבנות הראשית, כך שלא יהיה מקום לטעות.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

המקרה הזה לא קשור לשום מהפכנות - ולא מתבסס על שום תקדמים למיטב ידעתי. (צריך לראות את לשון העתירה, והפסק דין, בכדי להתייחס ברצינות).

גם אני בפירוש בנוסח ה"חוקי" שלי ציינתי(ואף הוספתי הדגשה ברורה), שלא מודבר בהכשר מטעם הרבנות.

בכל מקרה - החוק מדבר על תעודה רשמית, ובשום מצב לא מדבר על מנפול בשימוש המילה "כשרות", זה כבר לדעתי אפילו לא ממש ניתן לפרשנות.

ציטוט:

"מוסמכים לתת תעודת הכשר 2. (א) אלה רשאים לתת תעודת הכשר לענין חוק זה: (1) מועצת הרבנות הראשית לישראל או רב שהיא הסמיכה לכך; (2) רב מקומי המכהן במקום שבו נמצא בית האוכל, מקום השחיטה או מקום הייצור של מצרך; (3) לענין תעודת הכשר בצה"ל - הרב הראשי לצבא-הגנה לישראל או רב צבאי שהוא הסמיך לענין חוק זה."

וכמו תמיד הכל התחיל מחרידוקים עלוקות שעלה להם השתן לראש - הסיפור התחיל.. תתחיל חזק..
מכמה עסקים בירושלים, שמאסו ברבנות עקב מגוון סיבות, למשל אישור לרכוש ירקות רק ברשימה מצומצמת מאוד של מקומות.

זה לא נגמר בכך - כל העסקים קבלו דוח, למרות שאף אחד מהם כלל לא ציין את המילה "כשר" במקום.
כך למשל עסק אחד תלה שלט במקום תעודת הכשרות, אשר אומר "ממשכים כרגיל".

נכון העתירה טרם נדונה(לדעתי), אבל ההוראה לא לקנוס עסקים עם כשרות לא מטעם הרבנות כבר בתוקף דפקטו.
מאוד קשה לראות משהו בבג"ץ פוסק משהו אחר, מהעמדה הרשמית של מדינת ישראל.

מה זאת אומרת המקרה הזה לא קשור לשום מהפכנות?
עד עכשיו המצב היה X, מעכשיו המצב הוא Y (על תנאי)? איך תקרא לזה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The_Equivocator בכל מקרה - החוק מדבר על תעודה רשמית, ובשום מצב לא מדבר על מנפול בשימוש המילה "כשרות"..

אתה קורא חצי חוק, ואז לא מבין למה אני אומר שאינך מבין אותו.
סעיף 2 לחוק אכן מדבר על תעודות כשרות, וטוען שרק הרבנות רשאית להנפיק אותן, אך סעיף 3, כמו שכבר ציטטתי, מדבר בכלליות על הצגה בכתב של המזון ככשר, שהיא תלויה בקיום תעודת הכשר.

זה כמו שיחקק החוק הבא:

מוסמכים לתת תעודת שקסיות
1. (א) אלו בלבד רשאים להעניק תעודות שקסיות:

• (1) ShoobyD
• (2) כל מי ש־ShoobyD הסמיך
• (3) צ׳אק נוריס

(ב) לענין סעיף זה: "צ׳אק נוריס" – ירום הודו, אשר כבר קיבל הסמכת ShoobyD מקדמת דנא.

אכילת שוקולד
2. לא יאכל אדם שוקולד, אלא אם ניתנה לו תעודת שקסיות

ואתה תטען שאין לי מונופול על ההחלטה מי רשאי לאכול שוקולד, כי הדבר היחיד שאני קובע הוא שקסיות.
אם החוק מדבר רק על תעודות רשמיות, בשביל מה בכלל בא סעיף 3? לומר שרק מי שבעל תעודה רשאי להציגה?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The_Equivocator זה לא נגמר בכך - כל העסקים קבלו דוח, למרות שאף אחד מהם כלל לא ציין את המילה "כשר" במקום. כך למשל עסק אחד תלה שלט במקום תעודת הכשרות, אשר אומר "ממשכים כרגיל".

זו הטעות שלך, שהם הצהירו מפורשות שהאוכל נשאר "כשר", רק ללא השגחת הרבנות.
אתה מוזמן להציץ בשורה האחרונה פה, בתמונה מהמקרה המפורסם ביותר שהתחיל למעשה את הטרנד:

לצפייה במקור באתר Facebook, לחצו כאן.

אילולא כתבו את המילה "כשר", לא הייתה סיבה לקנוס אותם.
בדיוק בגלל זה גופי כשרות פרטיים, כמו בד״צים למיניהם, מציינים רק "בהשגחת השקרכלשהו".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The_Equivocator נכון העתירה טרם נדונה(לדעתי), אבל ההוראה לא לקנוס עסקים עם כשרות לא מטעם הרבנות כבר בתוקף דפקטו.

ולכן אמרתי שהמהפכנות שנעשתה היא כרגע ברמת הביצוע, לא ברמת הפסיקה, שיכולה להיות שונה.

לומר שבג״ץ לא יפסוק אחרת מהעמדה הרשמית של מדינת ישראל זו תמימות..
מעבר לכך שהמונח "עמדה רשמית של המדינה" הוא שגוי כאן, שהרי גם הרבנות וגם היועץ המשפטי הם "גופים" ממשלתיים, ועמדותיהם מנוגדות.
שתי זרועות של אותו גוף שמשחקות הורדת־ידיים זו עם זו.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אני חוזר ואומר, אין בעיה להגיד על האוכל כשר - תבין מה שתרצה, אני מבין אחרת.

ציטוט:

(א) בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר.

אני מבין מכאן, ומהסעיף הקודם, שאינך רשאי להציג את המקום ככשר מטעם הרבנות, אם אינך מחזיק בתעודה... איך אני מבין, את שאני מבין, לא יודע.. כך אני. מדובר על "הונאה" - ברגע שהתנערת באופן ברור ובהדגשה מהרבנות, אין כאן שום הונאה..

לגבי השלט, הייתה טעות בכתבה, ואולי הכוונה בכלל לעסק אחר, הרי מדובר על כמה עסקים, איך הגעת למסקנה שמדובר דווקא במסעדה זו? בכתה מצוין במפורש, שהם תלו שלט "הכל כרגיל", ולא הזכירו את המילה "כשר".

אתה טועה - יש רק סמכות אחת בכנסת לפירוש החוקים, והיא היועץ הממשלתי, והוא היחיד שיכול לתת את העמדה הרשמית של המדינה בעניין. ולא, ממש לא סביר בעני שבג"ץ יפסוק אחרת.

*אגב ממה שהבנתי היה כבר שימוע בעניין.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי The_Equivocator אתה טועה - יש רק סמכות אחת בכנסת לפירוש החוקים, והיא היועץ הממשלתי, והוא היחיד שיכול לתת את העמדה הרשמית של המדינה בעניין.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://funnyfamilywallpaper.com/wp-content/uploads/2015/06/meme-guy-about-to-say-something-5.png]

יהיה משהו, כי יש משהו

אנא הסבר פרט ונמק - מי לשיטתך אחראי לתת את העמדה הרשמית של המדינה בעניין פירוש החוקים של מדינת ישראל, מטעם הממשלה?

תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה:
* מייעץ לממשלה בעניינים משפטיים.
* ייצוג האינטרס הציבורי ושמירה על קיום החוק.

אז מי מיצג את העמדה הרשמית של הממשלה? הרבנות? או בכל זאת היועץ המשפטי לממשלה?

גבירותיי ורבותיי!

קבלו את העוכר דין של זדורוב!

.

במחשבה שניה תגובתך לא רלוונטית, ולא מעניינת - אתה לא לא יכול להפליץ משהו יותר רשמי מזה.
כולם יכולים להתעלם מהטרול באלגנטיות.



http://www.justice.gov.il/Units/Yoe...Seven/10001.pdf

אבל אין חוק כזה....

,תראה את הקישור שהבאתי...

---
גורמים ברבנות הוסיפו כי הם מאד רגועים לנוכח העובדה שבהסכם הקואליציוני של "יהדות התורה" ו"ש"ס" עם "הליכוד" ישנו סעיף שמבטל את הפרשנות המקלה של וינשטיין וקובע כי "אם בג"צ יבטל המונופול של הרבנות הראשית על הכשרות, הממשלה תתקן את החוק כדי להשיבו"
---

את הפרשנות לחוק איסור ההונאה בכשרות, העניק ויינשטיין במסגרת תשובה לעתירה שהגישה המרכז הרפורמי לדת ומדינה בשם שני בעלי מסעדות בירושלים - יהונתן ודעי ושי גיני - בעקבות קנסות אשר הוטלו עליהם בגין העובדה שהם הוצגו ככשרות באתרי אינטרנט ולא היה ברשותם תעודת כשרות מטעם הרבנות הראשית. העותרים טענו כי האיסור על מסעדות להשתמש במילה "כשר" רק מכיוון שאין ברשותן תעודה של הרבנות הוא בלתי מידתי. לרבנות אין מונופול על המילה "כשר"

---

יש חוק. עכשיו ויינשטיין מנסה לסרסו. אני בספק אם יצליח.

זה כבר בכלל לא רלוונטי, עם כל הכבוד...


גורמים ברבנות הוסיפו כי הם מאד רגועים לנוכח העובדה שבהסכם הקואליציוני של "יהדות התורה" ו"ש"ס" עם "הליכוד" ישנו סעיף שמבטל את הפרשנות המקלה של וינשטיין וקובע כי "אם בג"צ יבטל המונופול של הרבנות הראשית על הכשרות, הממשלה תתקן את החוק כדי להשיבו"

***עד הקטע של - תתקן את החוק... ובכן שתנסה...

לא - אין חוק!


החוק לא קובע שלא ניתן לתת כשרות לא מטעם הרבנות! כך מפרש זאת היועץ המשפטי.==> אין חוק כזה.(ובעיה של מי שעד היום לא פירש את החוק כמו שצריך).

וההסכם הקואליציוני - בכלל לא רלוונטי, חוק זה חוק...
הדרך היחידה לפעול נגד, היא ע"י שינוי חקיקה - וזה כבר סיפור אחר לגמרי.

אבל נתעלם מפרט קטן כזה...

1. הכל התחיל מכך שטענת כי מנפול כשרות שמוחזק ע"י הרבנות הוא לא חוקתי.
2. אני טענתי שזה לא המצב, ואפשר להסתפק בכשרות אלטרנטיבית.
3. היועץ המשפטי קבע שזה בדיוק המצב, ואסור לכנוס עסקים אשר מכריזים כי המקום כשר, ומדגשים בצורה ברורה, ובלתי משתמעת לשני פנים, כי לא מדובר בהכשר מטעם הרבנות. (הוא לא ביטל שום חוק, ולא חוקק חוק חדש.., כי זה לא מסמכותו).

4. מה אתה רוצה?

ואז תבין מה אמרתי.

כמו שבקשת מבנגמין - תסביר לנו.
אל תשכח לציין, איזה חוקה בדיוק הוא נוגד.
אולי חוקי יסוד? אם כך משהו במערכת המשפט התרשל מאוד...

ברור שניסוח שאומר במפורש שאין השגחה או תעודת כשרות מטעם הרבנות - הוא חוקי.

הפרשנות הנוכחית לחוק קובעת שניסוח "דו משמעי" מסויים אינו חוקי,
והיועץ המשפטי קבע שלדעתו אותו ניסוח הוא כן חוקי.
אבל אם אכן בית המשפט יקבע שהנוסח חוקי - פשוט ישנו את החוק.

כל הבעיה מתחילה בזה שרוצים שאנשים דתיים יאכלו במקום,
לא רוצים לשלם לרבנות, שתוודא שהאוכל אכן כשר.
ומתעקשים להשתמש בנוסח דו משמעי שעלול לבלבל אנשים לחשוב שהמקום אכן נמצא בפיקוח.

לא ברור למה לחילונים כל כך חשוב שהאוכל שדתיים אוכלים יהיה לא כשר.

1)לא רק לחילונים, גם לרבים מהדתיים.
2)הרבנות זה אוסף של מושחתים שמאסו את עצמם על רבים במדינת ישראל. יש סיבה טובה למה למשל לאשר למסעדות קניה רק ממספר מועט של ירקנים, מדובר בשוחד, וכל דבר אחר זה סיפורי סבתא.
3)מעבר לשחיתות - הרבנות גובה כסף גבוהה הרבה מדי עבור תעודת הכשרות - מגיעה איזה משהו מתי שהוא רוצה, בקושי עושה משהו, הרבה פעמים מקבל כסף מזומן(זה נראה לך תקין?) - אותו המשהו הרבה פעמים עובד קבלן, אשר מקבל גרושים, בזמן שהעסק משלם אלפי ש"ח בחודש, ואם מדובר באיזה מלון, מדובר כבר בסכומים מטורפים של ממש(מחיר של רכב משפחתי ממוצע חדש מהנילונים) - כל זה בסופו של דבר יורד לכולנו מהכיס.
4)זו חוצפה ממדרגה ראשונה לקבוע עבור כולם את ההכשר, מה אם "ועשית לעצמך רב" - מדוע אם אני דתי, אני צריך לשלם על כפל משחגים וכשרויות?

הרבנות המאיסה את עצמה - וככל שהיא נהגה ביותר כוחניות, חוצפה ושחיתות, כך היא מאסה יותר - אתה חושב ששינוי חוק הוא דבר פשוט? תשאל אצל ביבי.. האם יש לו סיכוי לנצח בבחירות הבאות, אם יכעיס מספיק חילונים בציבור. אולי אתה חושב שהימין זה רק החרדים, אבל אתה רק משלה את עצמך.
בכדי להמחיש זאת תראה איך רק אתמול נדחתה הצבעה שתעצבן רבים מאוד מאוד, ובהחלט עשויה לגמור לו את הקריירה הפוליטית.

זה מפריע לרפורמים, שהם לא דתיים, לא שומרים כשרות, ומהווים כמות זניחה.

מה שבעיקר מפריע לדתיים - זה שרמת ההשגחה של הרבנות מתבססת לפעמים על "ביקורות", כדי להוזיל עלויות לעסקים,
ולכן הרבה דתיים דורשים גם השגחה קבועה של משגיח "בדצ" למינהו,
מה שמיקר אפילו יותר.

2. כשההשגחה אינה צמודה, הרבנות מאשרת לקנות ירקות שגודלו כך שאין בהם חרקים.
וכך אין צורך לבדוק האם הירקות הללו נשטפים כראוי.
ברור שאדם שאין קשר בינו לבין נושא הכשרות, גם לא ישטוף את הירקות כראוי, וגם לא יבין למה מכריחים אותו לקנות ירקות ללא חרקים.

3. עסק יכול לוותר על השגחת ביקורות, ולבקש השגחה צמודה.
יקר יותר ואף אחד לא רוצה את זה אם הוא לא חייב.
מדובר בתלונות - שמראש באו לצורך ניגוח.

3.ב. זה לא חייב לרדת לך מהכיס.
אתה יכול לקנות בחנויות ומלונות שאין בהם תעודת כשרות.
הרי יש יותר חילונים מחרדים, ואם יש מלונות שהתאימו עצמם לדרישות החרדים (שמראש הם אוכלוסיה די ענייה), דרישה דומה מקרב חילונים תוביל לבתי מלון טרפים למהדרין.

4. זו אכן חוצפה ממדרגה ראשונה שאדם חילוני אוכל חזיר יתיימר לקבוע מה כשר ומה לא,
ורואים הרבה כאלה פה.

ציטוט:

זה מפריע לרפורמים, שהם לא דתיים, לא שומרים כשרות, ומהווים כמות זניחה.

בולשיט, לא רק להם.

ציטוט:

כשההשגחה אינה צמודה, הרבנות מאשרת לקנות ירקות שגודלו כך שאין בהם חרקים. וכך אין צורך לבדוק האם הירקות הללו נשטפים כראוי. ברור שאדם שאין קשר בינו לבין נושא הכשרות, גם לא ישטוף את הירקות כראוי, וגם לא יבין למה מכריחים אותו לקנות ירקות ללא חרקים.

היתממות ובולשיט - מה שאתה אומר נכון רק בחלק מהמקרים, בחלק אחר מדובר בלקיחת שוחד לכל דבר, וירקנים שהיו לפני כן כשרים שנים רבות, פתאום לא ב"רשימה".

ציטוט:

3. עסק יכול לוותר על השגחת ביקורות, ולבקש השגחה צמודה. יקר יותר ואף אחד לא רוצה את זה אם הוא לא חייב. מדובר בתלונות - שמראש באו לצורך ניגוח.

אני לא מבין מה זה קשור לתגובה שלי דבר עניינית! כיצד הגיוני שעבור המשגיח המסכן שמקבל גרושים מהקבלן, הרבנות מקבלת פי X4 יותר, איפה ההצדקה לזה? במחיר שהם לוקחים, אכן צריכה להיות השגחה צמודה, בפועל ההשגחה של הרבנות שווה במקרים רבים לכלום ושום דבר. מדוע בחלק מהמקרים התשלום מתבצע במזומן? ובלי חשבונית?

ציטוט:

3.ב. זה לא חייב לרדת לך מהכיס. אתה יכול לקנות בחנויות ומלונות שאין בהם תעודת כשרות. הרי יש יותר חילונים מחרדים, ואם יש מלונות שהתאימו עצמם לדרישות החרדים (שמראש הם אוכלוסיה די ענייה), דרישה דומה מקרב חילונים תוביל לבתי מלון טרפים למהדרין.

בולשיט(מארץ הבולשיטים) - קודם כל כל המלונות בארץ כשרים, דבר שני, אם אני כן רוצה לשמור, אני משלם בתור לקוח ביוקר, כי בעל העסק חייב להפיל את העלות המופרזת בסופו של דבר עלי.

ציטוט:

4. זו אכן חוצפה ממדרגה ראשונה שאדם חילוני אוכל חזיר יתיימר לקבוע מה כשר ומה לא.

שוב פעם אתה מגיב לקיר - הכשרות מעניינת לי(באופן אישי) את התחת, אבל אם הייתי דתי, ולא הייתי סומך על הרבנות הראשית, הייתי חייב לשלם גם לגנבי הרבנות, וגם למערך משני שאני כן מאמין בו, זה סותר את ה"ועשית לעצמך רב".
4ב- זכותי בתור יהודי להקפיד ברמה שאני רוצה, מי אתה בכלל שתקבע לי משהו אחר??? חוצפן!!!
כל עוד אני לא משקר, מדגיש בצורה הכי ברורה מהו טיב הכשרות במקום - כל אחד יכול להחליט בעצמו, או בעצת רבו, האם המקום מספיק כשר עבורו, או לא, אף אחד לא נאנס לאכול אצלי במסעדה.

אתה תספר מה שאתה רוצה - אני מאמין שהרבנות ביסודה היא מוסד רקוב, וזה מקור הכעס.
בסופו של דבר כל מנפול הוא תמיד יהיה רקוב, ומושחת מהיסוד, זה הטבע האנושי.

תאמין במה שתאמין,
תאכל מה שתרצה לאכול.
אבל איך אתה מתיימר לקבוע לאדם שכן אוכל כשר מהו בעצם אוכל כשר?

אתה מבין עד כמה אתה חוצפן?

תקרא שוב, ואם לא תבין תקרא שוב! ואז אולי עוד הפעם...

אני מנסה פעם אחרונה - אני לא מתיימר לקבוע כלום! אבל אדם שהוא דתי, מוכר בשכונה שלו, למה אתה מעז לשלול ממנו את הסמכות לנהל את ענייני הכשרות במסעדה באזור מגוריו? אם אני סומך על רב שגר בסמיכות אלי, ומצידי זה בסדר שהוא ישמור כשרות במסעדה שלי, מי אתה שתחליט שזה אסור? מה ירדת מהפסים?????
אלוקים נתן לכל אדם מוח!, והאדם יחליט האם הכשרות במסעדה X טובה עבורו או שלא!
באמת לא מבין מאיפה הפקינג חוצפה - לקבוע לכל אחד, מה היא רמת הכשרות הרצויה, ומי יכשיר לי את המקום!

בלבלת את המוח שמשהו "יתבלבל" - שום יתבלבל, יעמוד שלט גדול בכניסה, שייפרט בדיוק מה טיב הכשרות, מי שרוצה יבוא מי שלא, לא! באמת נפלת מהפסים.

הרי לי כשומר כשרות יש אינטרס ברור בנושא.


בכל הנוגע לרב הטכניון - הוא חדש ובקושי מכירים אותו, ולא יודע איך להתייחס לעניין.
לכן גם אמרתי - שמבחינתי אני אראה איך רב הטכניון הקודם (הרב זיני שהוא אדם דתי מוכר ומוערך בשכונה שלו) מתייחס לעניין.

מרגע שהכשרות אינה בהשגחת הרבנות, ואין תעודה - השאלה היא האם הרב זיני אוכל שם.
הוא הבהיר שיש בטכניון 3 משגיחים, ומתוכם הוא סומך על 2 והשלישי יוצר את הבעיות (גם הכספיות גם את הסרת השגחת הרבנות, וגם חוסר אמון בו מצד הרב זיני).
בזאת הסיפור הסתיים - באמון אישי ברב זיני.

יש לי כמה אינטרסים - כמו לכל אדם, אבל העיקרי שבהם, הוא פשוט צדק.
יש עוד הרבה תחומים שלא נוגעים אלי ישירות(לא קשורים לדת), וגם שם אני נוהג להביע דעה.

מה זה "חוקתי" - ?
אנחנו מוגדרים כסוג של מדינה מערבית - או לפחות נהנים לחשוב כך(לא נתווכח על זה).
אבל חוק לא חוקתי? לא חוקתי איפה - באיראן, או במדינה שמפרידה בין הדת למדינה? למדינת ישראל אין בכלל חוקה, יש כמה חוקי יסוד, והחוק הזה מן הסתם "חוקתי" בישראל.

אגב - מה בין החוק הזה, ולכפיה דתית? החוק הזה בהחלט כפה משהו עד שהיועץ המשפטי החליט אחרת, אבל כפייה הייתה לקבוע, כיצד עסק אשר רוצה להיות מוכר כעסק כשר, חייב להתנהל - מה בין זה, לבין כפיה דתית?

אבל כל מי שעוסק בהכנת האוכל הוא דתי

כשר בהשגחת מוחמד.
או שיש תעודת כשרות או שלא.

מי שלא רוצה, שלא יאכל אצלי.
אבל כל מכיני האוכל דתיים שומרי שבת,
ואוכלים מהאוכל הזה.

כתוב את הנוסח הזה במקום לזייף תעודות כשרות,
ואין לך שום בעיה.

הבעיה שהרבנות איננה מסתפקת בכשרותו של האוכל בלבד.
יש לה תנאים נוספים מעבר לכך. כמו: שמירת השבת; אי חגיגת הסילבסטר; וכו '

נו, אז למה פה לא סומכים על תקן בינלאומי (של כשרויות אמריקאיות וכו')?

אם מפעל בארץ משתמש במרכיבים שיוצרו בחו"ל, הוא לא ישלח משגיח ישראלי, אלא יסתמך על משגיח של כשרות חו"ל מתאימה.
בנושאים מסויימים בחו"ל מקלים ובארץ מחמירים, ומתייחסים באופן נקודתי למוצר המדובר על בעיותיו,
ויש בחו"ל "כשרויות" של רפורמים שלא ניתן להתייחס אליהן בכלל.
אבל בגדול, בוודאי שמסתמכים על כשרות של חו"ל.

בגבינות למשל, אם יש השגחה של רבנות מקומית.
דווקא בזיופים נוטים לשייך רב ישראלי כאילו היה אחראי על ההכשרה.

כשמדובר במוצרים שבהם עלולות להיות הרבה תקלות, או שבדרך כלל רמת הכשרות בחו"ל נמוכה (מוצרי חלב למשל),
הרבנות מתאמת עם הרבנות המקומית שבתאריכים מסויימים תהיה השגחה צמודה של הרבנות המקומית שבחו"ל,
ואותם תאריכים מאושרים לייבוא לישראל ככשרים.
לכן גם מוצרים מיובאים שמכירים בארץ ככשרים, אינם בהכרח כשרים בחו"ל.

מהכתבה-

הצעת החוק ביקשה להערים מכשול נוסף על מוצרי מזון שייובאו מחו"ל ושניתנה להם כשרות בארץ הייצור, ודרשה הכרת כשרות נוספת גם בישראל — ולא, המוצר לא יוכל להתגאות בתואר כשר

תנגב עם התקן הזה תת*** החרדים מילא לרוב לא מסתפקים בתקן הזה, לחילונים זה לא מזיז, ולאלה שנופלים בין הכיסאות - הם מספיק בוגרים בכדי להחליט מה טוב להם(שישאלו תרבה שלהם, אם ישנו ספק) אין בעיה לשים שלט גדול המכריז במפורש שלמקום אין כשרות מטעם הרבנות, אך ישנו הכשר מטעם XYZ.

היה על זה מאבק, בטכניון, ואני לא יודע מה נסגר עם זה בסוף - אני חושב שהגיעו לאיזה סוג של פשרה, בכל מקרה זה משהו שצריך ללכת אתו לבג"ץ.

אבל, רכשתי אתמול קומקום חשמלי, תוצרת סין, כשר למהדרין. קומקום שאינו מחייב הכשרה נוספת.
האם משגיח הכשרות הנמצא בסין עם משפחתו ומשכורתו ה"דלה", אכן בדק את ידיו של הפועל הסיני ה"מטונפות" מהשרצים והחזירים אותם אכל בארוחת הצהרים ?

לא אוכל כשר ולא קומקום כשר.
רוב הכיפות היום אגב - מיוצרות בסין.
אף סיני לא אוכל בזמן העבודה, ולעומת הישראלים המטונפים הם שוטפים ידיים

אפילו בחנויות המוכרות בשר חזיר ושאר פיגולים כל הסחורה האחרת מוטבעת בסמל ההכשר הרבני.
אולי אתה מציע שאת קנייותי אבצע מחוץ לגבולות מדינת ישראל.

רוב הכיפות היום אגב - מיוצרות בסין. מי שנצרך למצרך כזה מוכן גם לשלם עבור הפיקוח, שהכל נעשה כהילכתו.

אף סיני לא אוכל בבעת שהוא עובד בפועל. אבל כיום לעומת העבר, יש להם הפסקות בעבור הארוחות.

אתה מאשים קשות את הישראלים - כלומר, המאכלים הנעשים בידי ישראליים המטונפות, כשרותם בספק, למרות ההשגחה ה"צפופה" והמוגזמת של משגיחי כשרות למניהם.

אבל אם תקנה ברש"פ או סתם ביישוב ערבי, שלא מחשיבים את הכשרות בכלל,
לא תאלץ לשלם על מה שאתה לא רוצה.
לרוב גם לא מעמיסים עליהם את עלויות הכשרות, שהם גם כך לא רוצים.
וכך גם תתמוך בדו-קיום.


היות ואתה מפיץ שקרים על הסינים:
סינים שוטפים ידיים,
ישראלים חילונים כמעט אף פעם לא, אם לא מכריחים אותם (ובמפעלי מזון אמורים להכריח).
זה מגעיל, ולפעמים מסוכן (כשמדובר ברופא למשל),
אבל אין לזה קשר לכשרות של כיפה.


אף אחד לא שולח מערך כשרות לסין כדי לבדוק את הכיפות והקומקומים,
זה סתם הפנטזיות שלך משתוללות כהרגלן.
יש נושאים מסויימים שנדרשים להם בכשרויות, ומי שמייבא צריך לדאוג להן.
בכיפות זה איסור שעטנז (שלא ישימו חוטי צמר בכיפה מבד פשתן), דבר שהוא ממש נדיר
קל לבדיקה מדגמית או בדיקת ראייה של הלקוח, ולא קיים כשהחוטים הם מראש סינטטים.
ובקומקום כשר - זה שחלק כלשהו מההרכבה הסופית תעשה בפיקוח יהודי, כדי לחסוך לקונה החרדי את הצורך לפרק ולהרכיב מחדש את הקומקום.

ואל תשלח אותי לכפרים ערביים. זכותי לקנות ליד הבית.

למה שתרצה לקנות לא כשר?
ואני שואל כאתאיסט...
כאילו מה אכפת לך?

חיות ים אין\ לא שווה לקנות בסופר...

פרה נמוכה אפשר לקנות בטיב טעם, אבל עדיף במקומות אחרים...

ברגע שיהיה יבוא חופשי של בשר לא כשר, התחרות תוריד את מחירי כל הבשר - גם הכשר. ואני לא רוצה לקנות רק בטיב טעם - כי כל עוד זה רק הם - אז הם מישרים קו עם שאר השוק. למה שלא יהיה בסופרמרקט מקרר נפרד ועליו שלט "לא כשר"? זה לא מנוגד לשום הלכה. זה מנוגד רק לרווחי המונופולים.

הבעיה העיקרית זה המכס לא הכשרות...

צודק... כי את הארנק שלי מעניין כשרות, ולא זה שאפשר להביא בקר איכותי וכשר בחצי ~ שליש מחיר !

נקניקים ובייקון למיטב זכרוני מותר ליבא, פירות ים בוודאות מותר...

חצי ממנו (החצי הקדמי הפחות טוב) מוכרים ליהודים ככשר.
את החלק האחורי מוכרים לערבים בזול, כי הוא לא כשר.

אז אם תלך לקנות במקומות שלהם תקבל בשר זול וטעים יותר.
אבל את המיסוי הגבוה - עדיין תשלם.

ערבים לא מספיק טובים בשבילך?

להשתלת מוח.

אתה מייד חושב על גטו.
למה זה לדעתך?