01-01-2016, 15:57
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.04.11
הודעות: 9,931
|
|
המקרה הספציפי שלפנינו, הוא דוגמה רעה להכל...
אבל השיטה הזאת שיש דרג פוליטי שאחראי רק להביא תקציב ולמנות מנכ"ל, ודרג מקצועי שמקבל את כל ההחלטות, נולדה בתקופת מפא"י. ולדעתי, היא אחת הרעות החולות, ומקורות השחיטות בשיטה הישראלית.
לדרג המקצועי, אין שום accountability ציבורי, ואין לו שום נראות ציבורית. המניעה העיקרית שלו מלהיות מושחת, היא חוקית ולא אחריות ציבורית. בנוסף, השיטה הזאת מאפשרת לדרג המקצועי לדחוף את אידיולוגיה ביתר בקלות (לא רק בחינוך). ומצד שני, מהדרג הפוליטי אין דרישה להתעמק ולהבין במה שהדרג המקצועי תכלס עושה, ואין לו את הכלים להוביל את האידיולוגיה שלו.
זה, שברוב המשרדים (חוץ מבאוצר) חלק גדול מהדרג המקצועי הם אנשי שמאל, זה מסיבות היסטוריות, וזה משתנה לאט לאט... אפשר להסתכל על לימודי האזרחות כדוגמה...
בכל מקרה, אני בוחר את הפוליטיקאים שלי בשביל שיתוו מדיניות בממשלה, ובמשרדי הממשלה, ואני אלך לדפוק בהם מכות אם אני אחשוב שהם עושים עבודה רעה , וכך גם שאר הציבור. אני רוצה, שכשמחליטים איזה ספרים ללמד לבגרות, תהיה לפחות ישיבה אחת עם השר, וסקירה (לפחות סימלית) של הספרים שנבחרו, שהשר יחתום על ההחלטה, ושהיא תהיה פומבית. והייתי שמח אם הנושא יובא לדיון בועדת החינוך בכנסת. בעייני לפחות, זה עדיף בהרבה על איזה ועדה עלומה שמחליטה החלטה עלומה.
|