04-12-2015, 16:45
|
|
|
חבר מתאריך: 09.04.13
הודעות: 5,109
|
|
אני אוסיף/ארחיב/אתקן לתגובה שלך, כמענה לבנג'מין.
ראשית- קשה עד מאוד לדעת מה תהיינה ההכנסות. כשמנסים להוון תזרים מ-20-30 שנה קדימה, כל פיפס קטן משפיע באחוזים גבוהים. המודל כשמו כן הוא- מודל, יש למודלים כאלו טווח סטייה די רחב. ההנחות בו אולי, אולי נכונות להיום, אבל עוד שנה הכל יכול להשתנות.
לכן- ביבי לא שיקר לגבי המספרים, השקר שלו הוא שניתן בכלל לחזות את ההכנסות. אבל זה שקר שכולם מעבירים- חברות הגז, בנק ישראל, משרד האנרגיה, משרד האוצר ועוד. כן סביר להניח שמדובר על כמה מיליארדי דולר בכל שנה, כתלות בשנה (יש שנים בהן יש היטל מיוחד, בשנים הראשונות יש ויתור מסוים וכך הלאה), בטח לא 30 מיליארד ש"ח. חשוב להדגיש שתחזיות מ-2010 לא נכונות בשל ירידת מחירי הגז מאז. זה אומר, אגב, שלולא עיכבו את הקידוחים כל כך הרבה, היינו מבטיחים תזרים גבוה יותר לפחות לשנים הראשונות.
למה אתה אומר שלא הייתה שקיפות אם המתווה והמו"מ שהיה עד כה פורסמו בכל מקום בערך? מה שלא פורסם אלו בעיקר מספר נימוקים בטחוניים כאלו ואחרים, או אולי כמה סודות מסחריים. זה הכל.
לגבי הייצוא- אין בזה אבסורד. זה עניין של שיקולים. האם עדיף לשמור גז לעוד 50 שנה מבלי לדעת האם יהיה בו צורך, או שעדיף למכור אותו מוקדם ולהשתמש בהכנסות ממנו לצרכים אחרים- חינוך, ביטחון, תשתיות, אנרגיה ירוקה ועוד. אין פה תשובה נכונה לחלוטין, זה עניין מורכב מאוד. לכן אני מתעצבן כשאני רואה דיעות נחרצות לגבי סעיף זה, במיוחד בכנסת ובתקשורת. אגב, לא נהיה מדינת עולם שלישי, יש מספיק מדינות מערביות שלא מפיקות גז. ולגבי הביוקר- כרגע מחירי הגז בעולם בירידה, ובמצריים בדיוק גילו מאגר מסיבי. גם רוסיה מתחילה לחפש עוד קונים לגז שלה בשל הסכסוך עם טורקיה ואירופה. אתה כמובן גם לא יכול לחזות גילויים עתידיים, התפתחות טכנולוגית ועוד. למשל- הידעת שבשל ירידת מחירי הנפט ותזקיקיו, המזוט לתעשייה זול יותר היום מאשר גז טבעי? ולכן מפעלים שרצו בהתחלה להתחבר לגז כבר לא צריכים אותו? אז הנה צרכן מהותי יחסי שכבר לא צריך להתחבר, לא בשנים הקרובות ולא כל עוד הנפט כל כך זול. כתבתי- כל כך קשה לחזות התפתחות טכנולוגית, ביקושים ומחירים, שזה די אבסורד להתבטא בנחרצות בנושא. אני אפילו לא מדבר על הפאנלים הסולאריים שכיום זולים כמעט כמו הפקת חשמל מגז. אם בעבר יכולת לקבל כמעט 2 ש"ח לקוט"ש, זה ירד לעשרות אגורות בודדות, מה שאומר שהקמת עוד ועוד שדות או גגות עם קולטים הרבה יותר משתלמת למדינה.
מסכים לגבי הצינור. בנג'מין- כיום אנו מסתמכים עם מאגר אחד. יש בזה בעיה, כיוון שאין לך יתירות במקרה של קריסת באר. אבל חסרה גם יתירות בצינורות. כמובן שמספר מאגרים עם מספר צינורות זאת אופציה אידיאלית, אבל גם מאגר אחד עם מספר צינורות זאת אופציה טובה יותר ממאגר אחד עם צינור אחד. ועד שלוויתן יפותח יש עוד כמה שנים.
אגב, פה מגיעה האשמה גם לירוקים, שמנעו זמן רב תכנון נקודת קליטה בצפון הארץ.
תוספות- שיטת המיסוי בעייתית פה. היה עדיף בהרבה לקבוע תמלוגים גדולים יותר על ההכנסות ולוותר על ההיטלים והמיסים המיוחדים שמוטלים בניכוי הוצאות, מכיוון שזה מוסיף הרבה מאוד אי ודאות למודל- תמלוגים משלמים לפי ההכנסות, שהינן די קבועות כל עוד מופק גז. אבל מכיוון שיש לא מעט הוצאות שקשה לחזות, כל מס שמוטל על רווחים נקיים הוא תנודתי מאוד. מספיק שבשנה אחת מחליטים להוסיף מדחס לצינור והמס קטן משמעותית. שלא לדבר על משחקים חשבונאיים שניתן לבצע. המדינה הייתה צריכה להטיל מס חכם יותר.
בגדול לגבי הכל ולסיכום- המתווה לפחות מבטיח סוג של יציבות מיסויים ורגולטורית, זה גם משהו. מודל המיסוי שלו בעייתי, אין בו התייחסות ליתירות הזרמת הגז, נושא הייצוא גם כן לא נפתר. אבל לפחות הפסיקו עם העיכובים המיותרים. עכשיו נותר לראות האם הבנקים המממנים יסכימו להלוות כסף לפיתוח ליוויתן, אם המתווה שכנע אותם.
|