15-09-2015, 17:19
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.02.07
הודעות: 2,332
|
|
מאמר ישן ומוצלח שכתב בשעתו
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ilanb שמתחילה ב "הלך לעולמו מאיר פעיל, מותיקי הפלמ"ח ודור מקימי צה"ל"
לנער אותם מארב יכול להיות צורת הקרב המוצלחת ביותר לצד האורב, כשם שהוא צורת הקרב האומללה ביותר לצד הנתפס במלכודת. צה"ל נתפס פעמיים, בשבועיים האחרונים, ואיבד חמישה חיילים סדירים ושלושה חיילי מילואים. פעם זה היה בלילה - כיתת נח"ל סדירה, מאומנת כהלכה, נתקלה במארב חיזבאללה ליד מוצב ישראלי בדרום לבנון. פעם זה היה ביום, בבקעת יריחו, והפעם היו אלה חיילי מילואים שנעו על דרך עפר שנסללה על ידי כוחותינו בתוככי סבך "גאון הירדן".
מי הגאון שהחליט על התוואי הזה? מי שקל ומצא שפטרול צריך לעבור דווקא בתוך הסבך, טרף קל לאורבים? אין מנוס מקביעה שהפיקוד הבכיר, לפחות בגזרות שמדובר בהן, זקוק לניעור רציני. השאלות המטרידות רבות. אולי התחושה שזה "גבול של שלום" שיתקה את המחשבה? עד כמה כשלו המפקדים הבכירים בהידבקות לשגרה, שהסגירה לאויב את שיטות הפעולה? מדוע אין צה"ל מפעיל שתי בט"שיות בסיור כזה, נוסעות במרחק טקטי זו מזו? מדוע לא היה במקום קצין קרבי, לפחות בבט"שית שהגיעה מאוחר יותר?
כמובן, למה שקרה אין סיבה אחת, אבל אצביע על מה שנראה לי כתהליך. בעיני, תקריות בלתי נסבלות כאלה הן אחת התוצאות של פולחן התרגולות והנהלים. ודאי, צריך לקבוע טקטיקות לחימה, להקנותן לחיילים, לתרגלן. חשוב באותה מידה להסביר שטקטיקות כאלה יש לשנות לפי המצב בשטח. אסור לסגוד לתרגולת.
אגיד אפילו זאת: לא תמיד צריך להסתער בעת מארב, בין אם לכדת אויב ובין אם חס וחלילה נלכדת. הזכות הקרבית החשובה ביותר שצה"ל צריך להפקיד בידי כל מפקד היא החובה לחשוב.
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
|