11-06-2015, 21:13
|
|
|
חבר מתאריך: 09.05.15
הודעות: 254
|
|
רבוטה זה חויובה!
אני פאקינג שונאת את העבודה שלי! מה זה לא בא לי ללכת מחר ):
האמת, כבר בשבוע שעבר רציתי להגיד להם ביי, אבל הם פשוט לא מוכנים לוותר עלי, הם פשוט מתים על איך שאני עם לקוחות, ובאמת שגם הקולגות שלי אוהבים אותי מאוד (בלי עין הרע),
אבל לצערי העבודה הזו (שהתחלתי אותה לפני חודש ושבוע בערך) לא מותירה לי ממש חיים למעט כמה שעות בערב, שישי לסירוגין ושבת כמובן, ואני מסיימת כל יום עבודה גמורה, בלי כוח לכלום ):
הנה: היום כמה קולגות הציעו לי לבוא איתם הערב (ישר אחרי העבודה) ללכת לראות את "פארק היורה 4" בקולנוע, אבל למי יש כוח ללכת לראות סרט אחרי יום עבודה כזה? סירבתי בנימוס.
זו ללא ספק עבודה תובענית, שלא ממש מותירה לי זמן נשימה והירגעות חוץ מאשר בהפסקות שלי, שבגדול אסור להן לחרוג מ-45 דקות (נו, אף אחד לא יגיד לי כלום על חריגה של 10-11 דקות, אבל עדיין).
אני מתחילה ב-10:00, ובסביבות חמש מרגישה שאני יוצאת מפוקוס ושכבר אין לי כוח יותר לחרא הזה... ומסיימת רק ב-19:00. למה זה צריך להיות ככה?
האם אני מפונקת, קוטרית ובכיינית (אחרי הכל, יש אנשים שעובדים גם 12 שעות, במפעלים וכאלה, ולילות...), או שמא הטענות שלי לגיטימיות בהחלט?
ולסיכום: מה אתם הייתם עושים
|