סוחר קנה דובי ב 25 ש״ח ומכר ב 35 ש״ח. הקונה שילם בשטר של 50 ש״ח. לא היה לסוחר עודף ולכן פנה לשמעון הסנדלר שיפרוט לו, למחרת בא שמעון לסוחר וטען שה 50 ש״ח מזוייף מיד הוציא הסוחר שטר ונתן לו:
כמה כסף הפסיד הסוחר בסך הכל?
בהצלחה
נו יש תשובה??

is that a tricky question?

הסנדלר בעצם מיותר בסיפור כי בסיכומם של דברים הוא קיבל 50 ש"ח אמיתיים ונתן 50 ש"ח אמיתיים, כלומר לא הייתה פה שום תנועה

מחיר המכירה המבוקש גם הוא לא משנה לעניין רווח והפסד, שהרי הסוחר לא קיבל כסף אמיתי עבור המכירה. כי לא הייתה כאן מכירה! מכירה זה שאתה מקבל כסף תמורת משהו. במילים אחרות, הדובי פשוט נגנב. אז מחיר המכירה המבוקש הוא תאורטי לחלוטין והתשובה לא תלויה בו.

הדובי עלה לסוחר 25 ש"ח
הקונה בעצם לא שילם לו, כי הכסף היה מזוייף - וההפך - הוא קיבל 15 ש"ח עודף מכסף אמיתי

לפיכך העלות לסוחר היא 25+15 = 40 ש"ח. כיוון שההכנסה היא 0 (הדובי נגנב), אזי כל ה 40 ש"ח האלה הם הפסד.

שים לב שאני (בדיוק כמו רשות המסים...) לא מחשיב "אי רווח פוטנציאלי" בתור הפסד. אם אתה רוצה להחשיב רווח שלא הגיע בתור הפסד, אזי תצטרך להוסיף לסכום הנ"ל עוד 10 ש"ח שהסוחר ציפה להרוויח מהמכירה, ובסה"כ הוא "הפסיד" 50. אבל בפועל זה כאמור 40 - זה כמה שהסכום בעו"ש בחשבון הבנק שלו יהיה קטן יותר בעקבות הסיפור הנ"ל.

נמאס לכם לזכור סיסמאות? לחצו כאן!

אני חושב שאתה טועה...

בגדול הסוחר הוציא 25 על הדובי. עוד 15 על הקונה בגלל העודף מה50 המזוייפים ועוד 50 שקל לסנדלר כי הראשונים היו מזוייפים. מבחינת הכנסה היו לו רק 35 מהפריטה של הסנדלר. כלומר הוא הוציא סהכ 25+50+15=90 שח והכניס 35 ולכן ההפסד שלו הוא 55 ש"ח.

לא, הוא צודק. 15₪ העודף כלולים בתוך ה־50₪ לסנדלר, ולכן מנית אותם פעמיים.

באופן מפורט יותר: מנית את ה־35₪ כהכנסה מהפריטה מהסנדלר ובנוסף מנית 15₪ עודף כהוצאה, אך ה־15₪ האלה שהמוכר הוציא גם הגיעו מהסנדלר, ולכן היית צריך למנות את ההכנסה ממנו כ־50₪.
כשאתה מונה רק 35₪ אתה במובלע מתייחס כבר להוצאה של ה־15₪, כי זו ההכסה הסופית מה־50₪.
בקיצר, עשית פה מישמאש.

אם אתה רוצה פירוט הוצאות + הכנסות מלא, אז:

הוצאה פיזית:

• 25₪ לדובי
• דובי לגנב
• 50₪ לסנדלר
• 15₪ עודף לגנב

הכנסה פיזית:

• דובי מקנייה
• 50₪ מהסנדלר [35₪ בשביל המוכר עצמו + 15₪ ל"עודף" לגנב]

כמו ששימי אמר, ה־50₪ לסנדלר לא משחקים פה שום תפקיד, כי הם נמצאים גם בהכנסה וגם בהוצאה, בדיוק כמו בובת הדובי עצמה..

בסה״כ מאזן ההוצאות הוא:

25₪ על דובי + (דובי למכירה - דובי מקנייה) + (50₪ לסנדלר - 50₪ מהסנדלר) + 15₪ "עודף" לגנב = 25₪ + 15₪ = 40₪

או לחלופין:

25₪ על דובי + (דובי למכירה - דובי מקנייה) + 50₪ לסנדלר - 35₪ הכנסה סופית מה־50₪ לסנדלר = 25₪ + 50₪ - 35₪ = 40₪

החשבון נכתב מימין לשמאל.
מה שבתוך סוגריים מתבטל.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

איך מחליטים אם ההפסד שלי הוא "כמה שילמתי על הדובי" או "בכמה ציפיתי למכור את הדובי"
כי אני יכול לטעון שמישהו אחר היה קונה והייתי מרוויח 35 אזי הפסדתי 35 ולא 25 מהדובי

בוא נשנה את השאלה
אם הייתי מוכר את הדובי במיליון שקל? אזי הפסדתי בסדר גודל של עשרות שקלים או שההפסד שלי בסדר גודל של מיליון שקלים?

ואם זה דובי מיהלומים מהמאה 12 שבאמת שווה מיליון שקלים והסוחר קנה אותו מפראייר ב25 שקלים, האם גם אז ההפסד הוא 40 שקלים?

50₪.

אני לא מסכים עם ההסתכלות הזו על נתונים מספריים בשורה התחתונה; וכי הסוחר לא השקיע זמן ומחשבה בקנייה של הדובי ובמכירתו? הזמן של הסוחר לא שווה כסף? סוחר זו לא עבודה? הכסף של סוחר שווה פחות? כשסוחר מוציא 50₪ מהכיס ונותן אותם למישהו הם פתאום שווים רק 40?

..

אז למה רק 50₪ ולא נניח 150₪?
מדוע כל העבודה וההשקעה של הסוחר שווה בעיניך רק 10₪?

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אם הדובי היה נמכר למישהו אחר - הוא היה משלם את אותם 10 שקל.
אותם 10 שקל מתומחרים כדי לשקלל את כל ההוצאות של בעל העסק.

יש עסקים שבהם לא כל הסחורה נמכרת - והיא נזרקת (למשל פירות) או נמכרת בעלות נמוכה (פרטי אופנה מהעונה שעברה).
במצב כזה, מחיר הסחורה שנמכרת מחיר מלא, אמור לפצות על מחיר הסחורה שנמכרה בהפסד או נזרקה.
אבל כשמדובר בדובי - זה כנראה לא המצב.

בעיסקה הזו - הכל היה כשר למעט זה שאותם 50 ש"ח היו מזוייפים,
לכן ההפסד הוא בדיוק הזיוף - 50 ש"ח.

כי זה מה שהסוחר עושה. הוא רוכש דובונים בכך וכך שקלים, ומוכר אותם בכך וכך כסף וכך הוא מרוויח. ברגע שהוא הגדיר את הרווח על הדובי ב10₪, זה השווי של העבודה שלו. אז נכון, היא יכלה להתבצע בדקה וחצי, או בשעה, אבל הסה"כ הוא ממוצע. הממוצע לעיסוק בסחורה שמוגדרת דובי בגודל ובצבע X לוקח 3.5 דקות, והרווח עליו 10₪.

..

אבל שימי כבר התייחס לזה:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שימי שים לב שאני (בדיוק כמו רשות המסים...) לא מחשיב "אי רווח פוטנציאלי" בתור הפסד. אם אתה רוצה להחשיב רווח שלא הגיע בתור הפסד, אזי תצטרך להוסיף לסכום הנ"ל עוד 10 ש"ח שהסוחר ציפה להרוויח מהמכירה, ובסה"כ הוא "הפסיד" 50. אבל בפועל זה כאמור 40 - זה כמה שהסכום בעו"ש בחשבון הבנק שלו יהיה קטן יותר בעקבות הסיפור הנ"ל.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

בהחלט התייחס, אבל לא בגישה הנכונה.
תחשוב שהסוחר מוכר 750 דובים בחודש בממוצע, ומרוויח 7500₪ בחודש בממוצע. בחודש מסויים, פתאום הסיפור עם השטר המזוייף חזר על עצמו 750 פעם. כמה הפסיד הסוחר? לדעתך רק את עלות הדובים, אבל תספר את זה לסוחר שמרוויח את אותם 7500₪ כבר 15 שנה.

דוגמה נוספת; סנדלר תיקן נעל עבור סכום של 50₪, ושילמו לו 50₪ בשטר מזוייף (תוסיף להנאתך עלות חומרים, פריטות ושאר ירקות) כמה הפסיד הסנדלר?

..

ואם המוכר העלה את מכיר הסחורה כי פרצה אצלו שריפה בחודש שעבר והוא רוצה לכפות על ההפסדים? (כך שהמחיר לא באמת משקף את "שווי" העבודה)
ואם הוא סתם דופק מחיר מופקע כי הוא יכול, כי הממשלה מטילה מכס על כל שאר בובות הדובי?
ואם ואם ואם..
בסופו של דבר זהו ויכוח עקר, כי זה עניין של הגדרה.
במקרה דנן מדובר בחידה, וזה שחד אותה יכול להחליט האם הוא מחשיב אי־רווח בתור הפסד.
אני לא חושב שאפשר לתת תשובה מלאה יותר מזו ששימי סיפק, שכן היא מכסה את כל המקרים.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

שבלינוקס כל זה לא היה קורה...

אני מסכים שזה ויכוח עקר, כי זה עניין של תפיסה.ותפיסה שגויה לדעתי כמובן.
ההתיחסות לעבודת הסוחר כאל "לא עבודה" היא טעות. סוחר זה מקצוע, זו עבודה לכל דבר ועניין, ולסוחר חלק חשוב בתהליך של קנייה ומכירה.
גם ההתייחסות אל רווחי הסוחר כאל משהו אקראי ונתון לשינויים ("העלה את מכיר הסחורה כי פרצה אצלו שריפה בחודש שעבר") היא טעות. סוחרים עובדים על רווח מסויים באחוזים. כמובן שיש כאלו שממציאים כל יום משהו חדש, אבל הרוב המסודר לא.

..