אני יודע שקיים אצלנו "פיקוד העורף" . איך הוא מתארגן לקראת האסון אשר עלול לבוא. כל הסיסמולוגים
אומרים שפעם ב-100 שנה עלול להיות קטלני באיזורנו.
ברוסיה למשל הוקם "מיניסטריון" למצבי חירום והגנה אזרחית. עד כמה שאני מבין "פיקוד העורף" הוא הדואג מבחינה צבאית על העורף, טילים, פצמרי"ם וכו'.
כאן מדובר גוף אזרחי בשת"פ עם צבאי. המשרד לבטחון פנים לא נראה לי שהוא עשוי לתת תשובה לאסון
אשר עלול לבוא על האזרח....

https://he.wikipedia.org/wiki/המשרד...אזרחית_של_רוסיה

https://en.wikipedia.org/wiki/Ministry_of_Emergency_Situations_(Russia)

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

היה נסיון להקמת המשרד לבטחון העורף אך מכוון שהוא לא קיבל שום סמכויות זה לא בדיוק עלה יפה (כנראה גם משום שזה היה משרד שאף אחד לא רצה וניתן בדרך כלל כפיצוי לשר ממורמר).
אין לי ספק שרק גוף כמו הצבא יוכל להתמודד עם רעידת אדמה .
אבל צריך להבין שיהיו סדרי עדיפויות של חילוץ , השמשת שדה תעופה (לקליטת סיוע חיצוני) , השמשת בתי חולים , הקמת בתי חולים זמניים וכולי.
רוב הסיכויים ש בטווח הקצר לא יצליחו להגיע לכולם וחלק מהחילוצים יצטרכו להסתמך על סיוע מקומי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי האזרח אני יודע שקיים אצלנו "פיקוד העורף" . איך הוא מתארגן לקראת האסון אשר עלול לבוא. כל הסיסמולוגים אומרים שפעם ב-100 שנה עלול להיות קטלני באיזורנו. ברוסיה למשל הוקם "מיניסטריון" למצבי חירום והגנה אזרחית. עד כמה שאני מבין "פיקוד העורף" הוא הדואג מבחינה צבאית על העורף, טילים, פצמרי"ם וכו'. כאן מדובר גוף אזרחי בשת"פ עם צבאי. המשרד לבטחון פנים לא נראה לי שהוא עשוי לתת תשובה לאסון אשר עלול לבוא על האזרח.... https://he.wikipedia.org/wiki/המשרד...אזרחית_של_רוסיה https://en.wikipedia.org/wiki/Ministry_of_Emergency_Situations_(Russia)

המצב יהיה טוב יותר מאשר בנפאל או האיטי כי אנחנו מאומנים....
אך בעיקרון ה "יהיה בסדר " מהפלמ"ח - הוא השולט.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

אילן, ידידי היקר. מי כמוך יודע שזאת ממש לא נחמה. כל הזמן מדברים ומדברים ולא עושים דבר.
עצוב, איני רוצה להיות ב"רגע האמת" ולהגיד "אמרתי לכם"....
אבל, מה שנראה לי כל הגורמים משננים את הפתגם "מה יש לדאוג, או שהפריץ ימות או שהכלב ימות.."

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

התרופה לרעידת אדמה איננה בטיפול יעיל ומתואם לאחריה,
אלא בבניה עמידה לפניה.
רוב ההרוגים הם מהתמוטטות מבנים, ובמקרים קיצוניים- מחלות בתנאים הקשים שנוצרים ע"י הרס התשתיות.

בהקשר הישראלי, זה אומר:
א. בניה עמידה
ב. חיזוק בניה קיימת
ג. הקשחת תשתיות

כהדיוט, אני חושש מאוד שבמדינה בה מרפסות נופלות ומחלף אינו עמיד בפני גשם, שברגע האמת נגלה בעיות בכל התחומים האלו.
זו הבעיה האמיתית, לא איזה "מיניסיטריון" שיהיה אחראי שמשרדים קיימים יעשו מה שהם כבר אמורים ויכולים לעשות כיום.

מה אנחנו יכולים לעשות, כפרטים? לתת פרמיה למבנה שעמיד ברעידות אדמה; להסכים לשלם עליו קצת יותר, ולדרוש את התכונה הזו מיזמים וקבלנים. היות והנושא הופרט (דרך תמ"א 38), זו הדרך לגרום שהשוק יעשה את שלו.

ולמעט מקרי רשלנות פלילית בודדים - גם בונים בהתאם לתקן.

הבעיה העיקרית היא לא בחריגים - אלא שכל הפטנט של "קומת עמודים" שהיה נפוץ מאוד בשנות השישים והשבעים (רבות מדירות השיכון שעד היום הן בשימוש נפוץ, ולא רואים אותן מוחלפות בעתיד הנראה לעין) הוא רעוע לחלוטין.
וזאת מלבד העמידות הנמוכה באופן כללי של אוותם שיכונים, עקב השלד הדק שהיה נהוג אז (באותה תקופה התקנים היו מקלים).


במקום לקבוע שחייבים לחזק בנייה כזו עד שנה מסויימת,
או לפעול להוזלת הבנייה כדי שהן יוחלפו באופן טבעי,
החליטו על תוכנית תמריצים מפוקפקת,
שלא עבדה.

יש מבנים שנבנים לפי התקנים החדשים-מבנים חדשים יחסית.
יש מבנים שתמ"א 38 - חזוק המבנה הקיים יספיק לעמוד בתקן.
ויש מבנים ישנים (חלקם "רכבות") שאין כל ברירה אלא "פינוי בינוי - תמ"א 38/2" והסיבה היא שחלק מהמבנים האלו נבנו ללא יסודות המגיעים עד "לסלע היסוד" ועלולים לנטות על צידם במקרה של רעש אדמה.


לא בארץ.

אין לך מושג כמה שנים חיפשתי את התמונה הזאת!

עריכה: מסתבר שזו לא התמונה שחיפשתי כל השנים (אבל עדיין מספיק טובה). זכרתי שהתמונה ההיא הייתה ממזרח אירופה, וזאת מיפן.

מאחר ואני עוסק בתחום, יש לי די הרבה תמונות על הנושא.

זה לא קריטי, תמיד שהנושא עולה בשיחות סלון אני מספר שיש תמונות שממחישות את האפקט הזה, אבל אף פעם אין לי את התמונות בשלוף. התמונה הנ"ל מספיק טובה לשמור לעתיד.

בכל מקרה תודה.

לא חייבים להגיע עד "סלע היסוד", שבמקומות מסויימים יכול להיות מאוד עמוק,
אבל צריך יסודות סבירים, שיעמדו בלחצי הגזירה בלי להשבר או להתלש.


בבניינים שנבנו עם קומת עמודים (דבר שהיה מקובל בשנות ה70) לחצי הגזירה כנראה יגרמו לשבירת העמודים וקריסת הבניין,
הרבה לפני שהיסודות יתלשו מהקרקע.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ai22 ולמעט מקרי רשלנות פלילית בודדים - גם בונים בהתאם לתקן. הבעיה העיקרית היא לא בחריגים - אלא שכל הפטנט של "קומת עמודים" שהיה נפוץ מאוד בשנות השישים והשבעים (רבות מדירות השיכון שעד היום הן בשימוש נפוץ, ולא רואים אותן מוחלפות בעתיד הנראה לעין) הוא רעוע לחלוטין. וזאת מלבד העמידות הנמוכה באופן כללי של אוותם שיכונים, עקב השלד הדק שהיה נהוג אז (באותה תקופה התקנים היו מקלים). במקום לקבוע שחייבים לחזק בנייה כזו עד שנה מסויימת, או לפעול להוזלת הבנייה כדי שהן יוחלפו באופן טבעי, החליטו על תוכנית תמריצים מפוקפקת, שלא עבדה.

לצערי חולק עלייך בנושא רשלנות בניה התופעה הרבה יותר נפוצה מאשר מתפרסמת.

הטכניון המליץ לא לתת טופס 4 למבני פל קל - התוצאה כ"ג יורדי התקרה (ורסאי)
בארץ אלפי מ"ר של בנית פל קל !

ספנדק מידן מבנים טרומים בשיטת קירות עומדים. - גם הם לא יעמדו ברעש אדמה.

במדינות מתוקנות יש אדריכל ויש קונסטרוקטור אולם תפקידו של "מהנדס הביצוע" בשטח הוא 1. לבדוק את החישוב הסטטי של הקונסטרוקטור 2.להיות אחראי לביצוע בשטח לפי התכנית.
אצלנו האחראי הוא הקונסטרוקטור. (אם תכנן טוב יוצא זכאי) ומהנדס הביצוע תפקידו בעיקר לקבל כסף ולשמש כיסוי תחת לקבלן. (ולייקר את הבניה). אבל אנחנו חלם אז לנו מותר.

מבני מגורים על עמודים ! תמ"א 38 בקושי מבוצעת בתל אביב.
אני כבר לא רוצה לדבר על קרית שמונה חצור הגלילית צפת טבריה בית שאן... בשבר הסורי אפריקאי.

עד שלא תהיה תכנית רב שנתית לפינוי בינוי אין סיכוי שנהיה אי פעם מוכנים.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

אתה מדבר על אלפי מ"ר של שיטת פלקל.
אני מדבר על עשרות אלפי מבנים.

המרוויחים היחידים הם הקבלנים - שכמובן מוכנים לבצע פרויקטים רק במקומות מבוקשים (מרכז הארץ \ ערים גדולות בפריפריה).

מספר הפרויקטים של תמ"א 38 שבוצעו בהצלחה בערים הראשיות שיושבות על קו השבר הסורי אפריקאי הוא עלוב.

אם למדינה היה שכל, הם היו מציעים תמריצים לקלבנים שיובילו פרויקטים לתמ"א 38 באיזורים הקריטים (קו שבר סורי \ אפריקאי).

אין מספיק קבלנים, או שקבלנים לא מוכנים לעבוד במחירים נמוכים?

על הכיפאק - לספק את הפרויקטים לחברות מחו"ל (ולא חסרות כאלה).

בנוסף היו צריכים לחייב כל קבלן שעושה תמ"א 38 במרכז הארץ, לבצע גם פרויקט תמ"א 38 בפריפריה (עם דגש על ישובי השבר).

אגב, תמ"א 38 לא יוכל להתמודד עם רעידות אדמה חזקות במיוחד (מעל 8 בסולם ריכטר), מתנצל מראש אם ניפצתי למישהו את הפנטזיה.

בעניין פיקוד העורף:

אם נתייחס לעובדה שבאסון ורסאי לקח להם שבועות לחלץ נפגעים (ומדובר רק במקרה בודד אחד) אז ניתן להסיק שבאירוע בקנה מידה ארצי, עשרות אלפים ימותו, וירקבו מתחת להריסות למשך חודשים רבים.

כוחו של פיקוד העורף מאוד מוגבל.

שים לב על מה מדובר:
המדינה מואילה בטובה להרשות לאזרחיה לבנות קצת יותר גבוה,
וללא קשרים ושוחד כנהוג,
אם הם רק יתקנו פגם מהותי בבנייה - שעלול להוביל למותם או להרס ביתם.
ועדיין הם נדרשים לעבור את מסלול האישורים הרגיל, הארוך ויקר להחריד.
מה שגורם לכך - שמעטים באמת מנצלים את ההטבה הזו.


ואת מי אתה מאשים - את הקבלן,
שחס ושלום עלול להרוויח קצת מעבודתו.
ממתי נהיית קומוניסט?

והקבלנים רחוקים מ"להרוויח קצת" הם מרוויחים מיליונים רבים בכל פרוייקט (מקבלים לרוב 2-3 קומות עליונות שלמות).

פנטהאוזים גדולים בת"א יכולים להימכר בסכומי עתק.

מנגד פנטהאוז בבית שאן או צפת שווה פחות מ1.5 מיליון ש"ח (סכום מצחיק במונחים של מדינת ת"א).

אז תעשה את המתמטיקה לבד.

*אני לא טוען שהקבלנים לא צריכים להרוויח, אני טוען שהם לא צריכים להיות חזירים, ושהמדינה צריכה להפעיל את השכל ולהביא כוח עבודה זול מחו"ל.

תחרות בין קבלנים מובילה לירידות מחיר בענף.

ראשית. היה כבר לפחות אשכול אחד בנושא:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...FA+%E0%E3%EE%E4

לגבי סולם ריכטר. כבר הסברתי בעבר, סולם ריכטר אין לו כל משמעות אלא רק למי שעוסק בחקר קרום כדור הארץ.
סולם ריכטר מצביע על עוצמת הרעש בנקודה גיאוגרפית מסויימת ובעומק התזוזה.
אולם קיים סולם מרקלי שהוא הרלוונטי לגבי האזרח הפשוט.
סולם מרקלי מציין "כמה אכלנו אותה" כלומר מה מידת הנזק.

רעידות כאלו חזקות מעולם לא תודעו בארץ.
הן חזקות פי 20 מרעידות האדמה הכי חזקות שנמצאו להם עדויות.

רעידות האדמה חזקות במיוחד, שהרסו את צפת וטבריה - היו חלשות מ7 בסולם ריכטר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Narion המרוויחים היחידים הם הקבלנים - שכמובן מוכנים לבצע פרויקטים רק במקומות מבוקשים (מרכז הארץ \ ערים גדולות בפריפריה). מספר הפרויקטים של תמ"א 38 שבוצעו בהצלחה בערים הראשיות שיושבות על קו השבר הסורי אפריקאי הוא עלוב. אם למדינה היה שכל, הם היו מציעים תמריצים לקלבנים שיובילו פרויקטים לתמ"א 38 באיזורים הקריטים (קו שבר סורי \ אפריקאי). אין מספיק קבלנים, או שקבלנים לא מוכנים לעבוד במחירים נמוכים? על הכיפאק - לספק את הפרויקטים לחברות מחו"ל (ולא חסרות כאלה). בנוסף היו צריכים לחייב כל קבלן שעושה תמ"א 38 במרכז הארץ, לבצע גם פרויקט תמ"א 38 בפריפריה (עם דגש על ישובי השבר). אגב, תמ"א 38 לא יוכל להתמודד עם רעידות אדמה חזקות במיוחד (מעל 8 בסולם ריכטר), מתנצל מראש אם ניפצתי למישהו את הפנטזיה. בעניין פיקוד העורף: אם נתייחס לעובדה שבאסון ורסאי לקח להם שבועות לחלץ נפגעים (ומדובר רק במקרה בודד אחד) אז ניתן להסיק שבאירוע בקנה מידה ארצי, עשרות אלפים ימותו, וירקבו מתחת להריסות למשך חודשים רבים. כוחו של פיקוד העורף מאוד מוגבל.

תמ"א 38 לא תצלח בטבריה ובית שאן. היא בקושי צולחת כלכלית באזורי הביקוש.

אמש פגשתי מהנדס וותיק - חנא סוויד (היה ח"כ מטעם חד"ש בכנסת הקודמת) הוא ציין בפניי שיש תמ"א 38 / 2 - שהיא תוכנית פינוי בינוי האמורה להיות פרוסה על כ 70 שנה. רק מאז נתקבלה לא תוקצבה.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

בארץ אין גוף שמרכז את הטיפול באסונות בסדר גודל לאומי (אולי בגלל שעד היום היו רק מעטים כאלה, כמו השריפה בכרמל) ולכן הניהול מפצל בין המשטרה (אזרחי), פיקוד העורף (צבאי) והרשויות המקומיות (ממשלתי). אם ניקח לדוגמה את הברדק שחגג בחורף שעבר עם סופת השלג בירושלים, אז הלקחים נלמדו והשנה היתה סופה בסדר גודל דומה שנוהלה בצורה הרבה יותר טובה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תודה סירפד הרגעת אותי עכשיו אני בטוח שלריעדת האדמה השנייה כבר נהיה ערוכים יותר טוב...

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סירפד אם ניקח לדוגמה את הברדק שחגג בחורף שעבר עם סופת השלג בירושלים, אז הלקחים נלמדו והשנה היתה סופה בסדר גודל דומה.

בתור ירושלמי שהתפלש בשלג השנה וגם שנה שעברה - לא קרוב. אפילו לפני שנתיים היה כאן יותר שלג.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סירפד בארץ אין גוף שמרכז את הטיפול באסונות בסדר גודל לאומי (אולי בגלל שעד היום היו רק מעטים כאלה, כמו השריפה בכרמל) ולכן הניהול מפצל בין המשטרה (אזרחי), פיקוד העורף (צבאי) והרשויות המקומיות (ממשלתי). אם ניקח לדוגמה את הברדק שחגג בחורף שעבר עם סופת השלג בירושלים, אז הלקחים נלמדו והשנה היתה סופה בסדר גודל דומה שנוהלה בצורה הרבה יותר טובה.

ממש לא מדויק.
מי שאחראי לטיפול באסון סביבתי הוא המשרד לבטחון פנים.

יש מספר הגדרות בחוק כגון "אזור מוכה אסון" ועוד. שנמצא בראשית התהליך באחריות משטרת ישראל כמענה ראשוני ואז, בהתאם להחלטת השר לבטחון פנים נכנסים עוד גופים, לפי ממדי האסון ולפי "כושר התגובה" של הגופים השונים.
פיקוד העורף מטפל בפאן אחד של האסון וזה חילוץ נפגעים.
רשוייות הבריאות מטפלות בנפגעים.
הרשוייות המקומייות מטפלות בפינוי וטיפול מפונים מאזורים שנפגעו.
כב"ה מטפל במידה ומתחולל אירוע המתאים לטיפולם כגון אירוע חומ"ס, שריפות או שטפונות.

צה"ל יקרא לטיפול רק במקרה ואחד הגופים המצויינים מעלה קורס/נשחק. או שממדי האסון גדולים ברמה לאומית.

הנושא תורגל מספר פעמים בשנים האחרונות במסגרת "נקודת מפנה"

היתה הפקת לקחים רצינית מאד מהאסון השריפה בכרמל ויושמו חלק ניכר מההחלטות בעקבות האסון.

אל תשכח שיש גופים כגון מל"ח (משק לשעת חירום) ורח"ל (רשות חרום לאומית) שעוסקות בתחום.

נ.ב. בשנים האחרונות, בערים רבות, ניתן דגש בנושא תמ"א 38.

אגב. לגבי החורף האחרון, מי שטיפל וריכז את כל הנושא היה אגף החירום של המשרד לבטחון פנים (הבט"פ).
אז, קצת קרדיט לאנשים האפורים שעושים עבודה מצויינת.

והרי בתגובתי כתבתי במפורש "אסונות בסדר גודל לאומי". ובמקרה של אסון כזה לצה"ל תהיה עבודה נוספת חוץ מחילוץ - החל מפינוי/העתקת אוכלוסיה ע"י כלי טיס ושיט, דרך פריסת אמצעי גישור (זוכר את הימים שהגשר על נחל אלכסנדר היה ביילי?) וכלה בשירותי חירום רפואיים בשטחי האסון.

ניקח אירוע היפותטי אך יחסית סביר של רעידת אדמה בעמק הירדן ובקעת בית שאן, אזי יש לנו קריסת בניינים מסיבית בטווח שבין טבריה דרך הקיבוצים והמושבים עד בית שאן (כולל) ואולי גם דרומה. בנוסף הסכר בדרום הכנרת עלול להתפרק, מה שיכול להביא לאובדן כמויות מים אדירות. נמשיך בכמויות הרוגים ופצועים שלא ניתנות להכלה ע"י שירותי הבריאות באיזור (יש בתי חולים בטבריה צפת ועפולה, הם צפויים להיסתם תוך שעות). ואם הרעש יפגע עוד דרומה, זה גם ידרוש מתן סיוע בשטחי רש"פ שבהכרח ידרוש אבטחה. בכל התרחיש הזה סביר להניח שצה"ל לוקח בעלות כמעט על כל המשימות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

גם כאשר מדובר על אסון בסדר גודל לאומי. הגוף שיהיה אחראי לתיאום בין הגופים השונים יהיה הבט"פ.
מובן שעוד המון גופים יפעלו (צה"ל,כב"ה, מד"א, מ"י, פיקוד העורף, מל"ח, רח"ל, תקשורת ועוד) אולם הגוף המתאם יהיה הבט"פ - אגף החירום.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

סירפד בתור תושב עמק הירדן
אפשר הפניה לקב"ן ?

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

תביא את החומר הזה לקב"ן.
הוא יבין אותך.

אזור השבר הסורי אפריקאי ואזור "שבר הקישון".

מפת איזורי פעילות וחשודים בפעילות.



מפה גיאולוגית כללית.

המפה השניה מראה יפה שסיכון לרעידות אדמה בישראל הוא נחלתה של הפריפריה, מדינת תל אביב (+השרון והשפלה) יושבים על אזור מוגן למדי. יש תיעוד על נזקים בתל אביב + יפו מרעידת האדמה ב־1927, אבל מדובר בנזקים מינוריים למדי. גם הישיבה על חוף הים התיכון אינה מסוכנת (צונאמי), בגלל המבנה של הים התיכון שלא מעודד צונאמי.

במידה ויתממש אירוע חמור של רעידת אדמה יהיה מאוד לא נעים בישובים שעשויים להיות סמוכים למוקדי רעש, כמו טבריה, בית שאן, צפת, אילת, חיפה (וגם ירושלים הותיקה), אבל הסיכון למרכז העצבים הישראלי - נמוך. וכאשר המרכז מתפקד, ישלח סיוע מסודר לאזור שנפגע, ולא נגיע למצב של מדינות עולם שלישי שמפסיקות לתפקד באירועי אסון. ברשות הפלסטינית לעומת זאת, זה יהיה סיפור אחר לגמרי. אאל"ט אין שם שום פיקוח על בניית השלד, ובלעדי עזרה מישראל, יתרחש שם אסון המוני.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי -נתנאל- ...גם הישיבה על חוף הים התיכון אינה מסוכנת (צונאמי), בגלל המבנה של הים התיכון שלא מעודד צונאמי......

לפחות חמישה אירועי צונאמי עזים היכו בקו החוף שלנו ב-3,500 השנים האחרונות.

ההערכות של המכון הגיאולוגי הם לאפשרות צונאמי מינוריות יחסית, בהשוואה למה שאירע ב־2004 בדרום מזרח אסיה. עשוי להיות לא נעים לאורך רחוב הירקון, אבל הסיכון לאזור הקריה די אפסי.

רק שכחת שרידינג + חדרה + אשקלון + מפרץ חיפה (ועוד כמה בדרך) שוכנים ממש על קו החוף.

תחנות הכוח בישראל נבנו בכוונת תחילה כולן בגובה מסויים (לא זוכר בדיוק) - לפחות הרכיבים הקריטים כמו המסוע וכו' (לשאר יש שובר גלים) כיוון שגיאולוגים חקרו ובדקו מה הגל הכי גבוה שפגע באזורינו בעבר הרחוק.

אתמול היה ראיון במסגרת רצועת הבטחון בגלי צה"ל לגבי אסון לאומי ברמה כזאת ושם נאמר שנערכים תרגילים של שיטוף פעולה בין לאומי כי יחידות החילוץ שלנו לא יספיקו .
אין לי ספק שבמידה של אסון כזה נראה כאן עזרה של מדינות אחרות , נראה כאן ספינות סיוע של האמרקאים (בת חולים צף , התפלת מיים וכדומה) ואולי נגיע גם להוצאת פצועים למדינות אחרות.

לאחר השריפה בכרמל הוקמה ר"חל -רשות החרום הלאומית - אם זכרוני אינו מטעה אותי ראש הרשות או השר הממונה למיטב זכרוני ארדן התפטר בגלל חוסר סמכויות ומשם הרשות התחילה להתפרק.
לדעתי אין התכנות לתוכנית במתכונתה הקודמת היות ואין לה שימוש בשגרה.
לדעתי כדאי שיפעל מטה אחוד של משטרה צבא כיבוי מדא רשות החשמל משרד הבריאות ומקורות באופן קבוע לתיאום בין זרועי.
רק כך הגוף יהיה משופשף מספיק ובעל סמכויות רחבות מספיק בכדי לתת מענה אמיתי בזמן חרום.

בדיוק כאן נכנס אגף החירום של הבט"פ.
זה הגורם שמאחד ומתאם את כל הפעולות של כל הגופים.
כמו שקרה במבצע "פתיתים לבנים" = חורף האחרון.

ומה הסמכויות שלו?

מה פירוש מה הסמכוייות שלו?
הסמכוייות שלו מעונקות ע"י השר לבט"פ שאחראי על כל גופי החירום במדינה.

למעשה מדינת ישראל נמצאת במצב חירום מיום הקמתה, בהתאם לכך מוענקות סמכוייות שונות לגורמי האכיפה/כוחות הביטחון.

http://www.haaretz.co.il/blogs/shaharilan/1.2623496

ציטוט:

עד 2011 פעלו גורמי הממשלה על פי תרחיש ייחוס לרעידת אדמה בעוצמה 7.5 בסולם ריכטר בעמק בית שאן, כלומר זה האירוע שאליו הם נדרשו להערך. ב-2011 הוחלף התרחיש האפוקליפטי ב"מסגרת הערכות לאומית" שהיא מתונה יותר. המון אנשים ומיבנים ניצלו כתוצאה מהשינוי הדרמטי הזה. מספר ההרוגים הצפוי למשל ירד מ-16 אלף ל-7000 בלבד ומספר המפונים הצפויים ירד מ-377 אלף ל-170 אלף. עם זאת מספר הפצועים קשה ובינוני עלה מ-6000 ל-8600. נוספה הגדרה חדשה של לכודים (צפויים 9500). מספר המבנים שיהרסו או יגרם להם נזק כבד ירד קלות מ-30 אלף ל-28600. [..] במשמרת של מכבי אש בירושלים היו בתקופות דיוני ועדת כחלון 29 כבאים. זה הצוות שאמור לטפל בתסריט שלפיו יהיו בעיר 1,600 הרוגים ומאות בתים יתמוטטו. "הם לא יוכלו לתת מענה בחילוץ. האירועים הכי נפוצים יהיו שריפות גז, שיהיו בכמויות אדירות. יהיו מקרים שלא נכבה שריפות אלא רק נמנע התפשטות", אמר ראש מדור חומרים מסוכנים במכבי האש בירושלים אז שלמה שניידר. הוא הבהיר: "ברעידת אדמה אדם צריך לסמוך על עצמו קודם כל. מי שעובד על גל הריסות זה שכנים, אבא, אמא. מרימים אבן, אבן".

ועוד נתונים מטרידים רבים.

מעבר לרמה הבסיסית של הצלת חיים ומניעת אבדות בנפש, יש רמה של איכות חיים.
* אני גר בקומה 8 במגדל חדש במרכז הארץ, שאני מניח שיעמוד ברעידה.
אני יכול לאגור פנסים, מים, עזרה ראשונה, כלי עבודה ומזון- אבל אם החשמל יקרוס ליותר מיומיים, מתישהוא גם לא יהיו מים זורמים- אני לא אתחיל להיסחב עם הילדים 8 קומות בכל פעם שהם יצטרכו לשירותים, אלא אחפש מקום להיות בו כמה ימים.
*אשכול עבר על טעינת סמארטפונים בעת חירום

אני לא טוען שהכל תקין ויש עוד המון מקום לשיפור.
אבל מאז שפורסמו הדוחות נעשתה המון עבודה וכיום המצב הרבה יותר טוב.
האמן לי. אני יודע בדיוק על מה אני מדבר.
לגבי עיתון הארץ?...... הוא לא המציא את הגלגל.

בוקר טוב, היתי במילואים (לא בנפאל :-( פחות מדי מקומות למחלצים) ולכן רק עכשיו ראיתי את האשכול.

פיקוד העורף תופס פיקוד על אירוע כאשר הוא נדרש לך ע"י הרשויות האזרחיות בין אם האירוע הוא מקומי או לאומי.

לגבי אירוע בסדר גודל לאומי, אין ספק שהפיקוד (בהובלת היחצ"א) ינהל את ההתמודדות עם האסון ויחד איתו משרד הבטחון (עם כל הכבוד למשרד לבטחון פנים).
לשם כך יש לכל רשות מקומית קצין מפקע"ר שמלווה אותה ודואג לאימון הנהגת העיר.
לשם כך מתבצעים אימונים מדי שנה עם יחידות חילוץ מרחבי העולם, בארץ ובחו"ל.
לשם כך פיקוד העורף מקדם כעת הכנסת תקן בינ"ל ליחידות חילוץ של האו"ם ליחצ"א.

אין ספק שתמיד ניתן להשתפר אולם מחשבה רבה מושקעת כל הזמן בבניית מענה לתרחישים שונים ואימון הכוחות אליהם.

נ.ב אני מסכים עם מי שאמר שההתמודדות הטובה ביותר עם רעידות אדמה היא מוכנות מראש ע"י בניה על פי תקן אך גם ע"י קיבוע ארונות וחפצים כבדים בבית (רוב הנפגעים ברעידות אדמה הם מחפצים נופלים ולא מבניינים מתמוטטים).

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

במקרה אסון בדר גודל לאומי...
אין ספק שהצבא יגויס כי האסון יהיה מעבר לכוחתיהם של שרותי החירום בשגרה.
הכוחות המגויסים יופנו ובצדק לערים.
הישובים הקטנים יצטרכו "לדאוג לעצמם"
לצערי ראשי מועצות במרחב הכפרי טרם הבינו זאת. ואם שואלים אותי למה הגמ"ר - הנה עוד סיבה.

ולחיזוק הטענה קבלו ...
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4651822,00.html

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

דווקא לדעתי הישובים הקטנים (בעיקר החקלאים) יהיו במצב טוב יותר.
ביושבים כאלה בדרך כלל יש כלים שיכולים לסייע בחילוץ (טרקטורים למינהם) רכבים שמתאימים לשטח , מאגרי מיים מקומיים , הרבה פעמים גם גנרטורים ועוד יתרנות.

בישובים חקלאיים רוב המבנים הם "צמודי קרקע" ויש מרחבים גדולים פתוחים, כך שבישובים מסוג זה הבעיה היא פחות קריטית.
מצד שני בישובים כאלה אין כמעט תשתית רפואית.
קווי מתח, מיים, תקשורת, יתנתקו.
סביר שגם אנטנות סוללרייות יפסיקו לתפקד, כך שהטלפון הסוללרי לא יהוה עזרה גדולה.
אולם לחלק גדול מהישובים החקלאיים יש מערכות קשר אלחוטי שיכול לבוא לידי שימוש במצב כזה.

טרקטור הוא לא כלי שהיית רוצה שיעסוק בחילוץ לכודים.
הוא לא רגיש מספיק.

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

אולי לא בחילוץ , אבל בפילוס דרך אם צריך , בהפעלת משאבת המים של הבאר המקומית ועוד דברים רבים.

התייחסתי אך ורק לגבי חילוץ בעזרת צמ"ה

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

ובדיוק בשביל זה יש לבית הספר לחילוץ והצלה תוכנית הכשרה לקבוצות מישובים קטנים ביסודות החילוץ כך שניתן יהיה להתחיל בעבודות חילוץ, בסיסיות לכל הפחות, עד שיגיעו כוחות החילוץ.

אצלינו בישוב ההרשמה היתה דרך הרבש"צ.

ישנה תוכנית נוספת להכשרה של תלמידי ישיבות הסדר לחילוץ בסיסי מאחר ורבות מישיבות ההסדר ממוקמות בפריפריה ובעיירות מרוחקות.

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

עם כל היתרונות למרחב הכפרי בניה נמוכה (לא תמיד - אפיקים 3 קומות אשדות יעקב קומותיים ועוד..) חילוץ לכודים מההריסות אינו דבר שטרקטוריסט היודע לחרוש או לפזר ערמות זבל יודע לעשות. הייתי בתרגיל אחד שלימד אותי כמה אני לא יודע. חילוץ מהריסות זו מומחיות ובטח לא לטרקטור כף או שופל.
יתר על כן בוא נניח שמים חשמל מגנרטור , שרותים שנחפור וסככות יהיו. ציוד רפואי לא יהיה ! בגלל הריחוק מבתי חולים והמחסנים הדלילים. תוסיף לכך גשרים הרוסים ודרכים הרוסות. המרחב הכפרי יהיה לנפשו. מי שיפגע בינוי וגרוע מכך כנראה ימות. נפגעים קל ואלו שלא נפגעו ישרדו - אך יהיו תלויים רק בעצמם לפחות ב 72 השעות הראשונות ולהערכתי אף יותר.

כל מה שרציתי לומר שראשי הרשויות מגליל עליון ועד הערבה מגלגלים האחריות למשרדי הממשלה... ולא נערכים כלל לנושא. אי אפשר להוציא על כך מיליארדים בשנה.... אבל רבבות + אחזקת הציוד יתנו תמורה ביום פורענות. כמו כן ציוד כנ"ל בהחלט יכול לשמש פליטי הכרכים הגדולים שיזרמו לפריפריה לעת ברד טילים. (נו למי אין דוד/ סבתא / חבר בקיבוץ ? )

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

אין ספק שצריך להערך וצריכים להתקיים תרגילים , ציוד צריך להמצא כולל כמובן ציוד רפואי.
כרגיל במדינה הזאת הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לקוות לו זה רעידת אדמה בלי נפגעים אבל כזאת שתביא למסקנות הנכונות. משהוא כמו הרס בית ספר בשבת עקב רעידת אדמה ומחשבה מה היה קורה אילו זה היה ביום חול.

טרקטורים וציוד הנדסי הנמצא בישובים/קיבוצים, מעבר להצלת חיים מיידית (במידת האפשר), צריכים להיות מתורגלים בפינוי צירי תנועה כדי לאפשר תנועה של כוחות הנדסיים מקצועיים כוחות הצלה וכוחות רפואיים.

אחת הבעיות המרכזייות תהיה "תנועה של כוחות ביטחון והצלה" אם צירים לא יהיו פנויים, יתחילו עיכובים ונאבד חיי אדם.

לפי הערכת גורמים רשמיים, 72 שעות ראשונות - בעיקר בישובים מרוחקים, יצטרכו לדאוג לעצמם כי אף אחד לא יוכל להגיע אליהם.

סיוע מחו"ל? יגיע. אבל בתנאי שמסלולי שדות תעופה יתאימו לנחיתת מטוסים עם ציוד (נכון, יש מסוקים, אבל הם מוגבלים בטווח).

כך שנראה שיהיו מספר מעגלים:
מעגל ראשון, ספינות אספקה. מטוסי מטען כבדים.
מעגל שני, תובלה למשטחי נחיתה למסוקים.
מעגל שלישי, מסוקי מטען שיעבירו ציוד לאזורים שיפגעו. אולם גם כאן, תנועת כלי הנדסה כבדים תתאפשר רק בצירים פנויים.

שאלה - לאור מה שקורה כיום בנפאל - האם כוחות החילוץ שלנו תירגלו בהיקף משמעותי שת"פ עם גופי חילוץ בינלאומיים על אדמת ישראל? לי נראה שבכל אירוע לאומי גדול יכול להיות בכך צורך באופן כמה שיותר מהיר.

לא מפתיע שמדינות בעולם לא בוחרות לשתף פעולה וליצור כוח חילוץ משותף שיצא נניח תוך מספר שעות מיום פקודה? כל מדינה תתרום כסף ומשאבים וידע (לישראל יהיה הרבה מאד מה לתרום לגוף כזה) והוא יהיה בעצם במצב הכן לסייע לכל מדינה שתהיה חברה בברית הזאת במקום שיהיה צורך כל פעם לארגן משהו אד הוק. מישהו חשב להרים את כפפה בנושא הזה? (חלק מהכוח הרב לאומי הזה יכול גם לתרגל באופן קבוע ביחד כל פעם במדינה אחרת ולהכשיר צוותים מקומיים על סמך הידע שצבר בחילוצים גדולים קודמים).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

א. ישנו שת"פ מתמיד בין היחצ"א (בעיקר) לבין יחידות חילוץ מרחבי העולם ובעיקר עם היחידה הגרמנית, הצרפתית ועם כמה מהיחידות האמריקאיות.

תרגילים והשתלמויות נערכים הן בארץ והן בחו"ל.
לכל יחידה יש את המומחיות הספציפית שלה ואנחנו לומדים ככל שאנו יכולים.
בנוסף, אנחנו גם עוסקים בהדרכה של יחידות חילוץ ממדינות שפחות עתירות בידע ומשאבים.

לגבי כח בינ"ל:
אין כח כזה מבחינת יחידה אחת אולם יש תקן מחמיר של האו"ם ליחידות חילוץ שנקרא INSARAG
(http://www.insarag.org/) והוא מאגד את יחידות החילוץ הלאומיות הרציניות.
חברות ב"מועדון" הזה מחייבת אותך אך גם נותנת לך את הגב החילוצי הזה.
התקן מאפשר למדינה המקבלת את הסיוע לדעת למה נזקקות היחידות על מנת לסייע, מצד אחד ומה הן יכולות לתת, מן הצד השני. ישנן מדינות שלא יקבלו סיוע מיחידה שהיא לא יחידת INSARAG.
היחצ"א נמצאת בימים אלו ממש באמצעו של תהליך הכניסה לתקן (תהליך ארוך, יקר ומורכב).

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

http://www.idf.il/1133-22152-he/Dover.aspx

120 אנשי רפואה נמצאים ברגעים אלה בדרך לאזור האסון בנפאל, שם הם צפויים להקים בית חולים שדה ולטפל בפצועים. מפקד המשלחת הרפואית: "המטרה שלנו היא גם להציל את הפצועים וגם לייצג את מדינת ישראל בכבוד"

אני חושב שצריך לקבל את העובדה שאי אפשר להיות מוכנים לאסון בקנה מידה גדול באמת-אסון טבע כזה הוא משהו שאולי שום מדינה לא יכולה להתמודד איתו לבד.

דוגמה טריה היא הצונאמי שהיכה ביפן ב-2011. יפן כידוע היא בעלת כלכלה מהגדולות בעולם ועם ידע טכנולוגי והנדסי מהמפותחים שיש. בתור מדינת איים, הם מאוד מודעים לתופעת הצונאמי (אפילו השם מקורו ביפן) וההכנות מפני אסון כזה מתקדמות ברמה שאין שנייה לה בעולם. כחלק מההכנות נבנה שובר גלים ענק מול נקדוה אסטרטגית בחופי יפן-פלא הנדסי-שמטרתו לעצור את הצונאמי. אם אני זוכר נכון, הוא נשבר כמו קרקר. את הצונאמי הוא לא עצר, זה בטוח. יפן הייתה נתונה במשבר לאומי עצום ויצאה ממנו רק באמצעות עזרה בינלאומית מאסיבית, וגם עם זה 15 אלף איש נהרגו באסון ומאות (אלפים?) עדיין נעדרים, שלוש שנים אחרי (!).

אפילו כשבארה"ב הגדולה פגעה הוריקן קתרינה שירותי ההצלה לא הצליחו להתמודד. יותר משבעים מדינות אם זיכרוני אינו מטעני הושיטו יד לעזור למעצמה מספר אחת. עדיין החילוץ התעכב במשך ימים, והמצב בניו אורלינס התדרדר למעין כאוס פוסט אפוקליפטי עם חיילי משמר לאומי שיורים בבוזזים ברחוב. כ-2000 איש נהרגו.

אנחנו לא ארה"ב. רעידת אדמה חזקה מספיק במיקום "אסטרטגי" עלולה להשבית כמעט לחלוטין את התפקוד של המדינה. במדינה קטנה כמו שלנו, רוב גדול מהאוכלוסייה-של המדינה כולה!-עלול להיות מושפע, אם רעידת האדמה תקרה במקום ובעוצמה ה"נכונים". אין ולא תהיה שום דרך שבה כוחות ההצלה יוכלו להכיל אסון כזה, לא חשוב כמה תקציבים נקצה ותרגילים נבצע. זה לא סותר את זה שצריך להתכונן ככל האפשר, ובאמת מניעת נזק ע"י בנייה נכונה הוא כנראה הפתרון הכי טוב. ועדיין, לאלה שחוששים שיהיה מחדל-יהיה, אבל הוא לא יהיה מחדל. ככה נראה אסון טבע גדול. אין שום דרך להתמודד איתו.

תודה סקיידייבר על המידע.
לגבי השת"פ נדמה לי שאתה מדבר על משהו בהיקפים די קטנים - האם היה פה תרגיל בהשתתפות צוותים מכל העולם (אני חושב על תרגיל בהיקף של מאות משתתפים מחו"ל - משהו בדומה לתרגילים שאנו מקיימים בנושא הגנה אווירית עם האמריקנים כל כמה שנים).

לגבי INSARAG - אני צריך לקרוא על זה יותר אבל על פניו זה לא בדיוק מה שאני מדבר עליו. אני מדבר על סוג של כיתת כוננות בינלאומית עם הרבה מאד ציוד ייעודי שכמעט שום מדינה לא יכולה לרכוש לבד שמחוברת למטוסי תובלה (סביר להניח של ארה"ב אבל אולי של מדינות נוספות ברחבי העולם), שמתרגלים באופן קבוע, יש להם גורמי תיאום בכל מקום בעולם ובעיקר יש להם יכולת לצאת לכל נקודה על הגלובוס בהתראה מאד מאד קצרה כי כידוע כל דקה קובעת וההיקף שלהם צריך להיות מספק (נניח צוות גרעיני של כמה מאות בודדות וצוות משלים שיכול לצאת בהתראה של כמה ימים עם סדרי גודל של מאות רבות או אלפים בודדים אם יש אירוע בסדר גודל ממש גדול - נניח כמו הצונאמי במזרח אסיה בתחילת העשור שעבר).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לגבי תרגיל, ככל שאני זוכר, הגדול ביותר היה פה בארץ, בירושלים עם יחידות החילוץ של המשמר הלאומי של אינדיאנה, של חיל האוויר ושל המארינס האמריקאים יחד עם היחצ"א לפני כשלוש שנים.
תורגלו בו כמה מאות מחלצים.

הדבר הכי מסובך בלתרגל בסדרי הגודל שאתה מדבר עליהם הוא למצוא מקום לתרגל ולביים. צריך לזכור שלא מדובר רק על להזמין דיוויזיית שריון אמריקאית או נושאת מטוסים, לשפוך אותם על חולות הנגב או באויר הים התיכון עם סיפור מעניין ולהגיד: ישחקו הנערים לפנינו.

כדי שלמאות מחלצים יהיה מה לעשות צריך למצוא קומפלקס בנוי, גדול מספיק, שעומד בפני הריסה, לקבל את הסכמת הבעלים להשתמש בו כאתר לתרגול (מה שיעכב לו את לו"ז הפינוי והבניה מחדש) ואז לביים מאות בובות ברחבי הקומפלקס, כאשר הוא עוד בנוי, עם פתקים עליהם שמציינים את מצב הלכוד לפי גרף זמן, ואז להרוס את הקומפלקס על הבובות על פי התרחיש הנבחר (רעידה, פיצוץ וכו).
זה מאוד מורכב למציאה ולביצוע ויש לנו ביחידה אנשים שזה תפקידם.



לגבי אינסאראג: יש כמה תקנים. יש תקנים מקומיים לחילוץ בסיסי, יש תקנים לאומיים שמחולקים לחילוץ קל, בינוני וקשה ויש את גולת הכותרת של חילוץ בינ"ל. כדי לעמוד בתקן אינסאראג לחילוץ בינ"ל אתה צריך להיות בעל יכולת לשנע כמות מסויימת של מחלצים וציוד למרחק מסוים תוך זמן מסוים.

לגבי גורמי תאום: מדובר על האו"ם. יש לו נציגים בכל מדינה. ברגע שמנהל מטעם הארגון מקבל לידיו את ניהול החילוצים (זה קורה די מהר) אז יש לו כבר רשימה של מדינות בעלות היכולות שהוא צריך בטווח הרלוונטי והוא מזמן אותן (הן ממילא כבר יודעות שיזומנו ומתכוננות מראש).

על איזה ציוד יעודי אתה מדבר ששום מדינה לא יכולה לרכוש לבד?

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

שוב תודה - לא הכרתי את התרגיל בירושלים - לא זוכר שזה פורסם מאד בהרחבה (אולי היו ידיעות קטנות פה ושם).

לגבי ציוד - אני מניח לדוגמא שלהחזיק מלאי גדול של ציוד חירום - אלפי או עשרות אלפי שמיכות, מאות או אלפי אוהלים, כמויות גדולות של מיכליות מים, ועוד ועוד אלו דברים שמעט מדינות מחזיקות (במלאי שהן מוכנות לתת כמובן - בכל רגע נתון). עוד דברים שאני יכול לחשוב עליהם זה ציוד ייעודי ברמה גבוהה בכמות גדולה - יש היום כל מיני ציודים לזיהוי לכודים מתחת להריסות - אני מניח שלצוותים יש אותם בכמויות קטנות יחסית - אם יש לך אירוע גדול מאד אני מסופק אם יהיה מספיק לצוותים בכל האזורים.

עוד משהו שבלט בפעם הראשונה שראיתי בנפאל - שימוש ברחפנים. מה שראו בתקשורת היה בעיקר שימוש ברחפנים לטובת צילום ההריסות לעיתונות אבל אולי אפשר למצוא דרכים לנצל רחפנים קצת יותר גדולים עם טווח ויכולת שהיה לסריקת אזורים ממש בשלבים הראשונים לפני שצוותים נפרסים בכל המקומות. אם למשל תמצא דרך לצייד רחפן באמצעי משתלשל עם חוט שבסופו מיקרופון רגיש מאד ולשים אותו מעל הריסות לברר האם יש לכודים - ונניח שאתה שולח כמה עשרות כאלו מייד כשאתה מגיע עוד לפני שאתה פורק את הציוד שלך ומחלק את הצוותים - מה שלוקח זמן - אולי יש לך סיכוי להציל עוד כמה אנשים כי אתה יודע ישר לאן לשלוח אותם. רעיון?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לחלץ עם המארינס זה לא סקסי מספיק עבור התקשורת כמו לירות איתם אז כמות ורמת הדיווחים בהתאם... ;-)

ציוד כמו שמיכות ואוהלים יש אצל סוכנות הסיוע של האו"ם ובד"כ מצליחים להשיג תרומות של ציוד כזה ממדינות מסביב לעולם, גם (ואולי בעיקר) ממדינות שלא שולחות צוותים למקום האסון.

רוב ציוד החילוץ היעודי לא כל כך יקר.
ציוד לזיהוי לכודים קיים אולם בד"כ על מנת להשתמש בו צריך להתמקצע עליו וכן לבצע הדממת אתר, קרי, להפסיק באופן גורף את כל העבודות המבוצעות על האתר ובסביבתו ולכן השימוש בהם הוא רק לאור מידע מוקדם יותר על המצאות לכוד בודאות גבוהה במקום מסוים כאשר אמצעי הזיהןי רק באים לצמצם את החיפוש.
בכל אופן, אינפלציה של אמצעי זיהוי לא תועיל במקרה הזה.

רעש הרחפן לא ימסך את המיקרופון הרגיש?
משתמשים, בין היתר, באמצעים אקוסטיים על מנת לזהות לכודים אך אלו מושחלים אל עמקי אתר ההרס ולא מרחפים מעליו.

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

מ... רעש הרחפן הוא די אחיד - באמצעות אלגוריתמים ניתן להערכתי לסלקו לחלוטין. אין מניעה שהרחפן לא ישלשל אמצעי כזה מבעד לשברים. עוד אפשרות היא שילוב של רחפנים עם כלים בלתי מאויישים קטנים שמפותחים כיום - בטכניון פתחו נחש רובוטי שיכול תיאורטית גם לאתר לכודים בהריסות - יש עוד פיתוחים דומים - הרחפן יכול לשמש כתחנת ממסר והכלי הקרקעי שיונחת ממנו יעשה את העבודה לחיפוש בשטח.

שוב אני חושב על אתרים ממש זמן קצר אחרי רעש האדמה באסונות גדולים בהם אין בהכרח מספיק כ"א בעיקר בהתחלה לכסות שטחים גדולים של הרס ואתה צריך דרכים לאתר כמה שיותר מהר מקומות עם לכודים חיים אליהם תפנה משאבים. במקרה כזה שימוש ברובוטים יכול לעזור.

אגב אולי גם טכנולוגיות מכ"ם חודרות קרקע מוטסות יכולות להיות שימושיות במקרים כאלו - אני לא יודע מה הרמה שלהם (בטח במה שמוכנים לחשוף לטובת שימושים אזרחיים).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אני מודה שאני לא מכיר מספיק את עולם הרחפנים והרובוטיקה כדי להיות חד משמעי בנושא.
מאוד יכול להיות שבעתיד יהיה פיתוח בנושא.
אנקדוטה קטנה: אם תחפש את הכתבה שהפורום עשה על היחצ"א אז למיטב זכרוני יש שם תמונות של רחפן שהביא אחד המחלצים.

בכל מקרה, כיום לא ידוע לי על פול משותף של ציוד יעודי בין מדינות או יחידות חילוץ שונות מעבר לתקן החילוץ של אינסאראג.

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

נראה שיש לך הרבה ידע בתחום - האם אתה מעורב בנושא באופן אישי (אם מותר לשאול?).
הנושא של פול משותף פשוט נראה משהו שאולי שווה להרים לרמה של האו"ם (על פניו ממש מפתיע שלא בוצע עד היום) - אם אני הייתי מתכנן את זה הייתי בודק במה יש צורך עבור מספר נתון של צוותים, מה חסר (ומעדכן כמובן על פי התפתחות הטכנולוגיה ועל פי מה שהצוותים יודעים לתפעל) ובודק איך ניתן לחלק את זה על פני הגלובוס יחד עם אמצעי שינוע מתאימים (מטוסי מטען שיכולים להיות מוקפצים בהתראה קצרה) במרחקים סבירים ממדינות היעד (יש מן הסתם אזורים בעולם שיותר מועדים לפורענות מאזורים אחרים (איפה שיש שברים גאולוגיים פעילים, הרי געש וסכנת צונאמי).

זה סתם ה-2 סנט שלי כמי שעוקב בעיקר אחרי הצד הטכנולוגי.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כשהייתי בסדיר, ב2003, ונקראתי לעזור בהקמת הפלח"צים (עד אז הייתי מפקד טנק) ולשרת שם בתור סמל מחלקה עד השחרור.
במילואים שירתתי כשלוש שנים בגדוד חילוץ והצלה ולאחר מכן התקבלתי ליחצ"א בא אני משרת עד היום.

"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל". (יגאל אלון)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט עוד משהו שבלט בפעם הראשונה שראיתי בנפאל - שימוש ברחפנים. מה שראו בתקשורת היה בעיקר שימוש ברחפנים לטובת צילום ההריסות לעיתונות אבל אולי אפשר למצוא דרכים לנצל רחפנים קצת יותר גדולים עם טווח ויכולת שהיה לסריקת אזורים ממש בשלבים הראשונים לפני שצוותים נפרסים בכל המקומות. אם למשל תמצא דרך לצייד רחפן באמצעי משתלשל עם חוט שבסופו מיקרופון רגיש מאד ולשים אותו מעל הריסות לברר האם יש לכודים - ונניח שאתה שולח כמה עשרות כאלו מייד כשאתה מגיע עוד לפני שאתה פורק את הציוד שלך ומחלק את הצוותים - מה שלוקח זמן - אולי יש לך סיכוי להציל עוד כמה אנשים כי אתה יודע ישר לאן לשלוח אותם. רעיון?

אני לא מכיר מספיק לעומק את התו"ל של סריקה לפני חילוץ אבל אני לא חושב שעניין המיקרופונים באמת נחוץ. במצב כמו נפאל או טורקיה או ארמניה שבו יש קריסה מסיבית של רחובות שכונות או כפרים שלמים, מספיק להעלות כלי לאוויר כדי לקבל חוזי פשוט. אם אתה רואה אתר/י הרס ריקים תתייחס אליהם בעדיפות משנית לאתר בו נראית פעילות של חילוץ לכודים, ואת זה אפשר לזהות די בפשטות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ההיסטוריה הקצרה בת 60+ שנה מלמדת אותנו שהמחליטים על בטחוננו לא אוהבים שאזרחים מלומדים מתערבים להם ב"עסקים"
מהסוף להתחלה -
גלעד ארדן נפל חלל על מזבח מאבק הסמכויות בין משהב"ט/יעלון למשרד לביטחון פנים
http://www.haaretz.co.il/news/polit...emium-1.2233492
משלא ניתנו לו הסמכויות המתחייבות נטש...
רח"ל - רשות חרום לאומית הוקמה בתרועה יקרה אחרי לבנון2 ופורקה ב 2012 רק משיקולים פוליטיים המנוגדים לאינטרס העם
[IMG]רח"ל נפטרה צעירה עם 39 לייקים בלבד[/IMG]
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8...%9E%D7%99%D7%AA
מל"ח = משק לעת חירום מוזג לתוך רח"ל ונמס יחד איתה לתוך מחלקה במשהב"ט

תקציבי העורף באים בחלקם מדמי הביטוח הלאומי המשולמים על ידי כל אזרחי המדינה(בעבר היה כחצי אחוז מתוך התשלום מועבר לעורף)
על זאת באים תקציבי הצבא ופיקוד העורף
-
משרד רוה"מ ומשהב"ט לא מקיימים המלצות והחלטות שאינם לרוחם - ראה לקחי ועדת אגרנט ממלחמת יוה,כ שהמליצו על המועצה לביטחון לאומי
זהו גוף יקר אך נטול סמכויות בפועל ולא ממלא את ייעודו המקורי
הסיבה - משהב"ט רוצה/צריך את כל התקציב של בה לעצמו ולא מתיישר עם החלטות להקמת גוף אזרחי למצבי חירום מכל סוג- כך גם לא מתקיים גוף שירכז טיפול במצבי אסון לאומי.

המהירות בה הוקפצו כמה משלחות לנפאל לא תהיה המהירות שבה נקבל פתרונות לאסון מקומי
אחת התשובות שניתנו לאחרונה ע"י משהבט הייתה בשלג האחרון בירושלים: נציג העורף קבע שאין "לאף מוסד ממלכתי אפשרות להעלות נגמשים לירושלים כדי להעביר לחם לחנויות ויולדת להדסה"
הוא צודק- לאף אחד אין נגמ"שים
הדובר המלומד שכח להזכיר ש M113 בתהליך יציאה משירות הצבא והנמ"ר יהיה מחליפו
כיצד תגיע היולדת להדסה על הנמ"ר עם זחל פלדה שחורש את האספלט ?
-
משאיר לך הקורא לחשוב :
מה יאמרו היועצים המשפטיים לנחקרים בוועדת החקירה של אסון לאומי חו"ח

ציטוט:

הדובר המלומד שכח להזכיר ש M113 בתהליך יציאה משירות הצבא והנמ"ר יהיה מחליפו כיצד תגיע היולדת להדסה על הנמ"ר עם זחל פלדה שחורש את האספלט ?

לא יודע מאיפה שלפת את העובדה הזו, רק לפני כמה ימים פורסם כאן ריאיון עם אחד מאלופי המטכ"ל - לא זוכר אם סגן הרמטכ"ל או ראש אג"ת - שאמר שהנגמ"ש לא יצא בקרוב מהשירות וגם במבצע הבא בעזה נראה אותו בשימוש, וכנראה גם בזה שאחריו. בעיית המיגון היא עניין שרלוונטי בעת לחימה, מעבר לכך הכלי הזה משרת עוד עשרות ומאות משימות שונות עד כדי כך שהוצאתו מהשירות ללא תחליף מתאים בכמות משמעותית (ואין כזה בסביבה) פשוט לא סביר.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לדעתי במקרה של רעידת אדמה "של פעם ב 100 שנה" המצב הוא כל אדם לנפשו.

האתגר של המדינה הוא לא לדאוג לחילוץ פרטני של לכודים או לדאוג לפינוי נפגעים. האתגר הוא שימור תפקודיות של שרותים ברמה הבסיסית ביותר - חשמל, מים, תקשורת,דלק , דרכים ומזון

אם לא ידאגו שלמאפיות יהיה חשמל (או גנרטור עם דלק) ושיגיע קמח - לא יהיה לחם.
אם שרשרת האספקה של הסופרמרקטים תקרוס כי אין דרכים / דלק / משאיות / נהגים - לא יהיה אוכל בערים .

מי שבונה על גיוס מערך מילואים, כולל זה של פיקוד העורף עלול להתבדות - לא ברור כיצד תגיע ההודעה ללא חשמל ולא ברור כיצד המגוייסים יגיעו לנקודות איסוף , לימ"חים ומשם למשימה.

הדרך היחידה להערך לאסון לאומי עם 10,000 הרוגים זה ברמה המקומית עם האוכלוסיה שגרה בישוב. אם הטרקטוריסט של העיריה שאמור לפתוח את הצירים הראשיים בעיר גר בעיר אחרת - הוא פשוט לא יגיע....

אם המדינה היתה רוצה להתייחס לעניין ברצינות , לפקע"ר (או גוף אזרחי שיוקם) היו יחידות "מילואים" ישוביות של גרעין כ"א וותיק (כלומר משרת ביחידה כל עוד רוצה - ללא הגבלת גיל) שהוכשר ומצטרף בחרום לעירייה שגם עברה הכשרה, כולל מחסני חרום בעיר (שכבר קיימים היום - למשל לחלוקת מים, השאלה האם יספיקו לרעידת אדמה אסונית) שיכללו גם ציוד רפואי לטיפול ראשוני ושלפחות 20 איש בעיר ידעו איפה הדלק לשעת חרום, איך מפעילים את הגנרטורים של הבארות ביישוב , איך מתקנים קווי מתח וצינורות מים, איך פותחים את הסופרמרקטים כנקודות חלוקת מזון והיכן ממקמים את "בית חולים שדה" לשם ילכו על מנת להעניק טיפול מי שעניינו רפואה וגר ביישוב ועוד ועוד.

בכל זה נושא "החילוץ" הוא נקודה בודדת בבלאגן אחד גדול שרובו ככולו התמודדות עם תשתיות אזרחיות - ככל שההתכוננות האזרחית יותר טובה , כך יבוצעו פעולות באופן נכון ותקין - וזה מציל חיים.

במילים אחרות - כשבעיר כמו טבריה יהיו 400 גברים ונשים שקיבלו הכשרה מהמדינה לאורך שנים , שיודעים לתגבר את צוותי העירייה ולתגבר את עצמם עם תושבים נוספים ויש בעיר ציוד, מלאי ומערכת תקשורת להתמודד עם החזרת העיר לתפקוד מינימלי בנוסף לחילוץ בסיסי וסיוע רפואי במקרה של רעידת אדמה קשה , אז ניתן לאמר שהמדינה עשתה הרבה על מנת להתכונן.

אנחנו פשוט לא שם - אולי אומרים ליישובים תסתדרו לפחות 72 שעות לבד - אבל לא ממש עוזרים להם להתארגן.

היחידים שחילקו את טבריה לרבעים, ודאגו להכשיר כוננים ולציידם - הם מד"א (בבית שאן לא כל כך הצליח).
המשטרה שאמורה לבצע חלוקה כנ"ל ולהעמיד מפקדים מטעם המשא"ז - לא בוצע. מכבי אש עסוקים בריכוזיות. חבל שהתוכניות של צופי אש לא מתקדמות. מספיק אם בכל רחוב יהיו שניים שיודעים לסגור את בלוני הגז זה יציל המונים. הם כנראה עסוקים בפוליטיקות אחרות.
עצוב אך זה המצב.
911 - ריכוז כל כוחות החירום תחת גג אחד מתבקש.
מפקדות רובע למקרה אסון מתבקש.
מבלי להכניס פוליטיקה יש לציין לחיוב את ריבוי הכוננים מהמגזר החרדי.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

אני רק רוצה לעשות הדמיה לשעה אחת בלבד....
א. אין חשמל בכל המדינה.
ב. אין תקשורת.
ג. כמובן כל הרשת הסלולרית קורסת.
ד. אין מים במשאבות.
ה. איך כל המערכת במדינה, תתגבר במשך שעה אחת בלבד...??

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

מבלי להמעיט את "גודל הקטסרופה" אני לא צופה נפילת תשתייות בכל המדינה-בעקבות רעש אדמה.
אם היית מדבר על תרחיש לוחמני, זה כבר סיפור אחר.
אבל ברעש אדמה, הרס תשתייות יהיה נרחב אבל מרוכז רובו במקום אחד, למשל במחוזות הצפון מזרחיים של המדינה או בכל המחוז הצפוני.
אם יהיה רעש אדמה בבקבעת בית שאן או באילת, מעט מאד תשתיות במרכז יפגעו.

יש הרבה פתרונות לחלק מהמצבים האלו ,
לגבי קריסה סוללרית יש אפשרות לנייד תאים ניידים על ידי החברות , רשתות החרום יכולות לעבוד ללא תקשורת סלולרית בנוסף יש תוכנית מגירה להתשמש ברשתות קשר לשעת חרום.
חשמל , גנרטורים למקומות שצריך (בארות מיים , מפעלים חיוניים שיש להם גנרטורים).
ההתמודדות האמיתית היא איך לשקם תשתיות חרום בזמן הקצר ביותר , פילוס דרכים שנוכל להמשיך לשנע דלק מים ומוצרים חיוניים, הכשרת שדות תעופה לקליטת מטוסי סיוע (נבטים למשל יכול לקלוט כל מטוס , השאלה אם יש מספיק חניות) , הכשרת המסלול בשדה עובדה , הכשרת מסלול ברמת דוד לקליטת מטוסים גדולים (רמת דווד שימש למשל באסון השרפה).
הכשרת הנמלים לקליטת ספינות סיוע.
הכשרת מנחתים למסוקים והכשרת אזורים להצנחת ציוד.
אני גם הייתי דואג להסכמים עם המדינות השכנות לשימוש הדדי בשדות תעופה בסמן אסון (השדה בעמאן למשל או אפילו במצריים והפוך).
שימוש במכולות קירור לאכסון גופות עד לזיהוי (בכתבה בארץ נדמה לי דובר על כך שזאת תוכנית קיימת לעשרות אלפי מתים).

יש עוד המון דברים שעושים ועוד יותר כאלו שניתן לעשות.

הסערה הקצרה כהדגמה למוכנות למקרי חרום.
אז מה היה לנו :
חברת חשמל שגם אחרי שלשה ימים עוד לא מצליחה להחזיר חשמל לערים מרכזיות.
רשויות שלא ערוכות לספק מים לבתים במקרה של הפסקת חשמל (אייפה הגנרטורים לבארות ?)
טלפונים קווים מפסיקים לעבוד , המרכזיות עם גיבוי קצר מידי.

לא רוצה לחשוב מה היה קורה בסערה ארוכה יותר או ברעידת אדמה אבל די ברור שכל אחד חייב לדאוג שיהיה לו גיבוי של מים וחשמל בסיסי (יכולת להטענת טלפונים ותאורה מינימלית) למספר ימים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Cu1 חברת חשמל שגם אחרי שלשה ימים עוד לא מצליחה להחזיר חשמל לערים מרכזיות.

בוא נגדיר דברים כמו שהם באמת: עובדי חברת חשמל עושים שביתה איטלקית על הגב של מדינה שלמה בגלל הפחד מהפרטה ופיטורים, מבחינתי המשטרה ומשרד המפשטים צריכים לפתוח בחקירה למצוא מי מהעובדים "לקח את הזמן" ולהגיש נגדו תלונה פלילית - מצידי שהזבלים יבלו כמה חודשים בכלא. במדינה בה עובדי תשתית לאומית משהים תיקון תקלות קריטיות בגלל סיבות לא רלוונטיות, כנראה באמת שאין על מי לסמוך...

זה בדיוק לא המקום אליו רציתי לקחת את הדיון בפורום צבא ובטחון אלה למה שאפשר ללמוד מכך על ההערכות.
אותי פחות מטריד אם תיקנו את החשמל מהר או לא ומה הסיבה אלה חוסר ההערכות הבסיסי של הרשויות במקרה ויש פגיעה בתשתיות (מסיבה זאת או אחרת ) כמו היכולת לספק מים ולתפקד.

אני חושב שקיימת היערכות סבירה להתמודד עם תקלות חשמל כאלה, הבעיה שהגורם עליו המדינה מסתמכת מחליט לא לתפקד מיוזמתו. להזכירנו: לפני שנתיים היתה סופה קשה ולקח יותר מדי זמן לתקן את הנזק, בשנה שעברה היתה סופה גדולה יותר וארוכה יותר אך התגובה היתה טובה הרבה יותר כי הוסקו מסקנות והופקו לקחים והם הוטמעו בצורה נכונה.

ובכלל, לא ניתן להסתמך על שום גורם אם הוא לא מתפקד. זה כמו שצה"ל ייעד את חטיבת גבעתי לכבוש את חאן יונס ורפיח, ואז ביום המבצע 1/4 מהחיילים יסרבו לחצות גדר כי המח"ט החליט לבטל להם את הנופש המבצעי.

אם רוצים להגיב נכון לפשע של וועד חברת החשמל הדרך הנכונה היא להגיש תביעת פיצויים אזרחית על נזקים שנגרמו באופן אישי כנגד חברי הוועד.

לילדים לא היה בית ספר / גן ונשארת בבית? - תביעה על אובדן יום עבודה

המקרר לא עבד והסחורה אבדה? - תביעת נזק

לא צריך הרבה תביעות , אפילו לא צריך על סכומים גדולים - זה יגרום לכך שוועד חברת חשמל יאלץ להתגונן באופן אישי, יעבור חקירה בבית משפט ואם אכן חטאו - יעוקל רכושם - כי הנזק המצטבר הוא בעשרות רבות של מליוני שקלים.

היתרון במהלך כזה הוא שלא ניתן להפסיקו מטעמים פוליטיים - זו גב' כהן מכפר סבא נגד מיקו צרפתי האיש - התהליך ימוצה עד תום אם בכוונת התובעים להגיע למיצוי.

לתובעים יש סיכוי לא רע מכיוון שאיומי הוועד צולמו - כך שהכוונה ברורה , חובת עובדי חברת החשמל ברורה אף היא ומי שגרם לנזק ביודעין במחדל או במעשה - יורשע.


אני די בטוח שיש מספיק תושבים שחושבים על זה לבד ואולי זה אף יקרה.

בטוח שזה אשמת הועד. חברי ההנהלה עסוקים בלקיחת שוחד.
(אבל זה באמת לא לצו"ב)

שנה לאסון רעידת האדמה בנפאל: שאול שר ואנשי טייסת הנחשון של חיל האוויר פיתחו ידידות יוצאת דופן ¬ הוא עדיין זוכר איך טיפל בעמק ונגב, הפגים שילדה האם הפונדקאית, כשפתאום התקרה התמוטטה ¬ הם זוכרים את הפקודה שקיבלו במרחק אלפי קילומטרים משם: "טסים לקטמנדו" ¬ לו וגם להם ציפה מסע מפרך, בריצה מטורפת בין ההריסות ובטיסה מאתגרת על אדי הדלק האחרונים - עד לנחיתה הרכה בישראל


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/server/GetContent.asp?contentsrc=primitive&dochref=ITD%2F2016%2F04%2F28&entityid=Pc10001&pageno=100&chunkid=Pc10001&repformat=1.0&primid=Pc1000100&imgext=jpg&currentpublicationname=ITD&type=Content&for=primitive]

נגמ"שים אמפיביים AAAV7 של המארינס במהלך סיוע לאזרחים ביוסטון, לאחר הוריקן הארווי.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ועל זה נאמר - אימון על רטוב (סליחה באמת שהייתי חייב...).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים