הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות עמדו להיערך בחודש נובמבר 1973. ראש הממשלה הייתה אז גולדה מאיר, שר הביטחון – משה דיין. "מעולם לא הייה מצבינו......". ואז, נטרפו הקלפים; ב-6 באוקטובר, יום הכיפורים, פרצה המלחמה. והבחירות – נדחו. והייתה המלחמה, והיה ה"מחדל" (שם ספרו של יהונתן גפן). והבחירות נועדו להתקיים ביום האחרון של שנת 1973.
הייתי אז ממלא מקום קצין קשר של מפקדת סיוע חטיבתית של חטיבה 5 ("גבעתי" תש"ח או חטמ"ר השרון) היינו חלק מ"כוח סלע", כוח על חטיבתי מאולתר בפיקוד תא"ל מאנו שקד. מפקד הסיוע האוגדתי היה סא"ל שמעון רום וקצין האג"מ שלו חבר ילדותי: רס"ן יעקב רשף (הירשפינקל), "הרשלה". חטיבה 5 הייתה בסואץ, ומפקדת כוח "סלע" בשלופה.
ביקשו מתנדבים ליו"ר ועדת קלפי ועוד שני חברי ועדה. התנדבתי וקיבלתי כתב מינוי. אלא שיום טרם הבחירות עליתי לדרגת סמ"ר. והחוק הצבאי קבע אז, שחברי ועדת קלפי צבאית הם עד דרגת סמל. החבאתי את ה"פלאפל" בכיס. (כולם ראו שאני סמל).
הגיע אז "יום הבוחר", את הקלפי הצבאית הקימו בשולי העיר סואץ. בתוך אוהל גדול. וחיילי האוגדה הוסעו במאורגן להצביע. עד מהרה קלטתי שקצין הבחירות (חבר קיבוץ בשרון) הוא "רציני" מדי . החלטתי אז ל"שגע" אותו. ולמעשה "ניהלתי" תעמולת בחירות. הוא כעס וזעם אך אנחנו בשלנו. ההצגה הטובה בעיר.
חלף יום הבחירות, מסרנו את הקלפי לידי ועדת הבחירות של צה"ל. וחזרתי למפקדת החטיבה. בבוקר למחרת, ענדתי את דרגות הסמ"ר. בחדר האוכל פגש בי קצין הבחירות, הסתכל על דרגותי כמוצא שלל רב, והצהיר שהוא הולך לבטל את הבחירות. איחלתי לו הצלחה.
מה שברור, שאני היחיד בארץ שיכול להתהדר בתואר: "יו"ר ועדת קלפי" בעיר סואץ.

אצלנו הייתה ועדת בחירות ניידת על זיל. יו"ר הועדה יכול להתהדר בתואר, יו"ר הקלפי הניידת של דרום חולות אוגדה 143,

.