12-02-2015, 14:46
|
|
|
|
חבר מתאריך: 16.04.07
הודעות: 1,241
|
|
יד לשבעה - תקרית אל חמה 4.4.51 - בקשת עזרה לאיתור משפחות לטקס
הנה הודעת דוא"ל שהגיע אלי היום (מנהלים - נראה לי שווה נעיצה לכמה ימים):
בקשה לסיוע לקבלת מידע דחוף
היום (8.2.15) הייתי ברמת הגולן עם אחד מילדי. ירדנו דרך הכביש ממבוא חמה לכיוון אל חמה.
בסוף הירידה, כ- 200 מ' אחרי הפניה ימינה לכיוון צמח, ראינו שני אנשים עוטי מסכות אבק, עובדים ומסתתים שני סלעי בזלת גדולים. עצרנו ליד.
עבודות הפיסול/ סיתות מרשימות ביותר. צרפתי כמה תמונות להתרשמות.
על סלע אחד חקוקה כותרת "לזכרם" ומתחתיה חקוקים שבעה שמות בצורת מנורה.
על הסלע האחר חקוקה הכותרת "יד לשבעה", כאשר מצידו האחד של הסלע מסותתות המון כפות ידיים, ומצידו האחר מסותתים שבע נעליים צבאיות ומעליהם שבע קסדות.
התחלנו לשאול שאלות (נו, מה חשבתם שיקרה???)
ואז שמענו מפי אחד העובדים במקום את הסיפור הבא:
העובדים הם שלושה אומנים/ פסלים העוסקים בפיסול באבן:
יובל לופן מקיבוץ גינוסר – סיתת את המנורה הכוללת את השמות.
אחיעם ליפשיץ (בן עין גב) מבית הילל – סיתת את הכתובת יד לשבעה והנעליים והקסדות.
אסתי סחייק הרלב- סיתתה את כפות הידיים.
תוך חצי דקה של שיחה, מתברר כי האומנים מבקשים עזרה חשובה.
מתברר כי שבעת השמות הם שבעה חיילי שריון שנהרגו במקום ביום 4.4.1951.
• קלמן סולוניקוב, יליד 1932 - בולגריה.
• כהן מרדכי, יליד 1933 - תורכיה.
• כהן שמחה, יליד 1922 - טוניס.
• בלס שמעון, יליד 1932 - תימן.
• כהן שמעון, יליד 1932 - מרוקו.
• ישראלי יצחק, יליד 1927 - אירן.
• לעוב נסים, יליד 1927 - מרוקו.
כל החיילים הנ"ל היו בעת הקרב עולים חדשים, שעלו לארץ זמן קצר קודם לכן (רובם בגילאי 18-24).
את סיפור המעשה השייך למקום (ונקרא :"תקרית אל חמה") העתקתי מאתר wikia
ב-4 באפריל 1951, בשעה 16:45, יצאו ממשטרת צמח 21 איש בשני כלי רכב - 19 חיילים לבושים במדי שוטרים, קצין משטרה וסמל - בדרכם למובלעת אלחמה. הכוח יצא לשטח בעקבות ידיעות מוקדמות שהגיעו למודיעין פיקוד צפון בדבר כניסתה של יחידה סורית לבושה אזרחית למובלעת, אשר על-פי הסכמי שביתת-הנשק עם סוריה היתה שטח מפורז השייך לישראל.
יום קודם לכן הורה אג"מ מבצעים לפיקוד צפון לערוך שם סיור ולהקפיד לחזור במקרה של התקלות במחסום או בהתנגדות סורית כלשהי. הוראה זו לא נמסרה בתדריך לכוח הישראלי. קצין המודיעין של פיקוד צפון היה במטוס פייפר שטס מעל הכוח, ועמד עמו בקשר אלחוטי בדרכו ליעד.
בשעה 17:00 הגיע הכוח הישראלי לצומת פיק ונתקל שם בשלושה חיילים סורים. התפתח ויכוח בין מפקדי הכוחות, וקצין המודיעין הפיקודי, שלא היה בקי בהוראות, שידר ממטוס הפייפר שלו הוראה לסיור להמשיך בדרכו - ועזב את המקום עם מטוסו. 24 דקות מאוחר יותר, כשניסה הכוח להתקדם לכיוון בניין המשטרה (באלחמה), נפתחה לעברו אש. המכוניות הסתובבו בכדי לחזור, מכונית אחת הצליחה לחזור על עקבותיה ואילו השנייה נתקעה באמצע הכביש. במטח היריות נהרגו 7 שוטרים, שלושה נפצעו ואחד נשבה. [4
את רעיון הקמת האנדרטה, והנצחת החיילים שנפלו במקום הגה מדריך הטיולים גיל ברנר.
סלעי הבזלת היו כנראה במקום בעת התקרית, ויש עליהם סימני פגיעות כדורים.
כל העבודות מבוצעות על ידי האומנים בהתנדבות מלאה וללא כל תמורה, מתוך רצון להנציח חיילים שנהרגו במקום, ושאף אחד בעצם לא זוכר, ןכדבריו של יובל: "עכשיו הם חקוקים בסלע- יזכרו אותם לנצח".
תכלס, מה רוצים???
הכוונה של היוצרים היא לחנוך את האנדרטה ביום 4.4.15- 64 שנים בדיוק לאחר התקרית, בנוכחות בני משפחות הנופלים.
הבעיה היא שעד היום, הם לא הצליחו למצוא קצה חוט אל המשפחות.
רוב הנופלים היו רווקים למעט שמחה כהן, שהיה נשוי ואשתו היתה בהריון בעת נפילתו, ולאחר נפילתו נולדה לו בת (שהיום היא כבת 64).
ולכן, אתם מתבקשים להפיץ את הבקשה לכל מי שאתם חושבים שיכול לסייע למצוא את הקשר אל המשפחות.
ניתן לשתף ולהפיץ את הבקשה בכל דרך אפשרית, מיילים, ווטסאפ, מכתבים רגילים, מכתבים רשומים, ואפילו יוני דואר.
הדדליין הוא 4.4.2015.
נמסר ע"י דודי בן עמי צולם ונכתב ע"י מיכה אלקובי
אם יש למישהו מידע כלשהו שיכול להביא לקשר עם אחת המשפחות.
ניתן לפנות אל מיכה אלקובי , אסתי הר לב
או ליובל לופן
Alon Kibbutz Ein-Gev with Esti Har-lev and 11 others |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
