ערב טוב לכולם!
אני וחברה שלי כבר בערך שנה ביחד. בחודשים הראשונים לא היינו באמת מוגדרים בעיני עצמנו כזוג, אבל בחצי שנה וקצת יותר אנחנו רציניים,לקח לי זמן למצוא בעצמי את הרגע המושלם להגיד לה שאני אוהב אותה,ובאמת להתכוון לזה. מאז דברים פשוט פרחו. היא בול הטיפוס שלי, אנחנו החברים הכי טובים אחד של השניייה, הגענו לרמות מטורפות של כנות הדדית ופתיחות. דברים שבמילים שלה-זוגות אחרים עושים רק אחרי שנים בקשר ביחד. לה היה חבר 3 שנים לפניי ואני דיי צלעתי בלהחזיק בחורה לתקופה ממושכת. ככה שהיא הקשר הרציני הראשון שלי. בין היתר כי שלוש שנים בקושי חייתי בבית ולא היה לי זמן לעצמי בגלל התפקיד שעשיתי בצבא.
הבעיה היא, שבחודשים האחרונים, נהייתי קנאי לה בצורה בלתי רגילה. לא יודע אפילו אם להגדיר את זה בתור קנאה, אלא יותר כמו מחשבות טורדניות לגביי מה היא עושה, עם מי היא נפגשת. פחד עצום מבגידה שמתבשלת לי מאחורי הגב. דיברתי איתה על הנושא כמה וכמה פעמים , שיחות שמגיעות לגבהים מטורפים של אמוציות. כי לה קשה מצד אחד עם בעיות האמון הקשות שלי ולי מצד שני לי קשה להשלים שאין כלום. היא הראתה לי את הפלאפון והפייסבוק למען הורדת ספק. אבל שום דבר לא עוזר, המחשבות אוכלות אותי מבפנים. קשה לי להרגיש כלפייה תלותי ומטיף כל הזמן ( היה מקרה אחד שהיא עשתה וגרם לי לאכול סרטים שהיא זרמה עם מישהו שפלירטט איתה) אבל אני מנסה להגיד לעצמי כל הזמן שבגלל שהיא בחורה יפה ומושכת זה טבעי ובסדר גמור שבנים אחרים מתחילים איתה,שהאהבה שלה אליי לא נפגעת בגלל זה.
בגלל כל המחשבות אני מרגיש שאני סוחף אותה למערבולת רגשות שהיא לא צריכה כרגע בחיים שלה, והיא מצידה מנסה כל הזמן שאני אבין שאני הדבר הכי חשוב לה והיא לא רוצה לוותר על זה.
המחשבות הגיעו לכזו נקודת קיצון שקשה לי לדבר איתה כי כל הזמן אני משוכנע שקורה משהו. אז ביקשתי קצת שקט ושאני אדבר איתה מתי שאני ארגיש בנוח , ועכשיו יוצא מצב שאנחנו ימים כמעט ולא מחליפים מילה, מחכים לסופשים שלנו, מבודדים את עצמנו עוד יותר.
אני מרגיש שהיא חומקת לי מבין האצבעות ואני הבאד-גאי שקשה עם עצמו יותר מדי בכל הסיפור הזה. מה עושים, איך מתגברים על זה,אם אפשר בכלל ? מישהו מזדהה עם הרגשות האלה?

צריך להבין מה אפשר לעשות כדי ששניכם תרגישו טוב ביחד,
אחרת זה באמת הופך לסיוט.
מבחינתי, אין דבר כזה שבחורה שיצאתי איתי תשתף פעולה עם פלירט. או שהיא רוצה אותי, או שהיא רוצה פלירטים.
אין משחקים.


דברים אחרים כן קיבלתי (חברה ששפכה עלי את העצבים שלה כל פעם שמשהו בחיים שלה השתבש).
בדיעבד זאת הייתה טעות, אבל זה עזר לי מאוד ללמוד להתמודד עם אנשים זועמים.

זה לא שהיא זרמה איתו בכוונה תחילה. היא הרגישה לנכון לספר לי שמתחיל איתה בחור אפילו שהוא יודע יותר מדי טוב שיש לה חבר וכלום לא ייקרה. והיא לא ידעה להציב גבולות ולהתנתק ממנו. בכל זאת, הם מאותו מקום עבודה ואני איפושהו יכול להבין אותה לבחור לא לחרב יחסים עם בן אדם שאתה רואה על בסיס יום-יומי.
אבל בכללי, אני כאילו לא יודע מה טוב לנו. או לי ספציפית. אני חושב שהבעיה היא לא באמת בה. הפחד למצוא את זה אחרייה עם בחורה אחרת עוד יותר גדול. שזה כאילו משהו דפוק בי. ואין לי מושג איך לתמרן את זה או לפחות להעלים קצת את ההרגשה הזו?

אני אגיד לך את דעתי,
אני יכול להגיד לך שאין לי ספק, שלא סתם הגעת למצב שאתה חרד לה
וחושב על אפשרויות כמו בגידה, איבדת קצת את הביטחון לגביה, ואני בטוח שאם
תחשוב טוב טוב ותסתכל פנימה כנראה שישנה סיבה מספיק טובה, אנשים לא סתם חשים דברים
גם אם זה לא במודע, ואחרי שהיא 'זרמה' עם בחור למרות שלא היה שם שום אקט מיני,אך ורק שיחה.
זו סיבה מערערת בהחלט, אך זה לא אומר שאי אפשר לעבוד על זה.

לעולם אל תפקפק בעצמך ותיתן לדברים לסלף את המציאות, אם אתה מרגיש
משהו מסוים לך עם ההרגשה ותטפל בה, ואם לא תוכל למצוא
משהו שיניח את דעתך, חשוב האם מתאים לך לבלות עם בחורה כזו.

שיהיה בהצלחה, אשמח לשמוע אותך שוב.

Wake up Homeland, sometimes we are tired of you
Beloved homeland, give us the strength to forgive

ציטוט:

במקור נכתב על ידי newguy0040 היא הראתה לי את הפלאפון והפייסבוק למען הורדת ספק.

אל תבקש את זה ממנה שוב בחיים, זה ממש חדירה לפרטיות, חבל שסתם תגמור כמו הלפרוסט.

דבר שני:

ההדרדרות ביחסים נובעת רק בגלל הפאניקה שלך, אתה משדר את זה לה והיא קולטת את החוסר ביטחון שלך וזה אוכל אותה מבפנים.

בקצב הזה, זה רק שאלה של זמן עד שהיא תחתוך (למרות שאני בטוח שהיא אוהבת אותך ורוצה שהמצב ישתנה).

הפיתרון לכל הסיפור הזה הוא מאוד פשוט:

תהיה משוחרר יותר, תספק לה יותר ביטחון, תספק לה את ההרגשה שאתה סומך עליה ושהכל בסדר.

והתקשורת שלכם חייבת להשתנות, אין מצב כזה שאתם מדברים רק בסופ"ש, אתם חייבים לדבר כל יום.

תנסה להתייחס לסיטואציה החדשה שלך כאילו זה אתגר שאתה חייב לעבור, אתה חייב להתייחס אליה עכשיו ברגישות כאילו זה תחילת הקשר שלכם כי לדעתי היא אכלה ממך חתיכת כפה והיא עדיין מנסה לעכל את הכל.

ולסיום:

בגידות זה משהו שהוא בלתי נמנע.

יש לי חבר טוב שלא חסר לו כלום (גם מראה וגם כיס), הוא יצא עם מישהי 8 חודשים, ולא היה לו מושג שהיא למעשה בוגדת בו.

(לא היה שום שינוי ביחסים בינהם, עדיין אותו הלהט, והאהבה, והחיבוקים במיטה).

הוא גילה שהיא בוגדת בו לאחר שהוא שהה בחו"ל במסגרת העבודה, והפעיל את המצלמת רשת שמחוברת למחשב (נועד בשביל לפקח על הבע"ח מרחוק, וגם בשביל לראות שהכל בסדר), ואז פתאום הוא קלט אותה מזדמברת עם איזה מישהו על הספה בסלון.

מיותר לציין שהוא העיף אותה לקיבינמט כשהוא חזר לארץ.

המסקנה היחידה שלי זה שאם רוצים בחורה לזיונים אז קוטפים אותה בחד"כ \ מועדון \ טינדר.

ואם רוצים בחורה לחיים, אז משקיעים ומחפשים במקומות שבהן נמצאות הבחורות האיכותיות (אוניברסטאות \ טיולים \ וכמובן דרך חברים או משפחה).

כמובן שהכי טובות הן הבתולות שאתה הקשר הראשון שלהן כי עבור בחורה האהבה הראשונה זה הדבר הכי קסום בעולם...

נאריון, אני חייב להגיב לך ולהגיד
שמה שאתה אומר הוא נכון, אבל יש גם את המרכיב של
היחסים שלה בזוגיות, אני חושב שהסיבה שהוא מרגיש כך
היא לא סתם מגיע בפתאומיות, יש בחורות שנהנות לתת לבן זוג
שלהם את ההרגשה של להיות מעורער לגביהן, כי אין מה לעשות
"נחמד לדעת, שהאדם השני קצת לחוץ עליך" והשאלה היכן נמצא האיזון
פה, ברגע שזה נהיה מרעיל, והאדם השני נותן תחושה ממושכת של חוסר ביטחון איתו
וספקות אמון צצות פתאום, הן לא סתם. השאלה כיצד ממשיכים מהנקודה הזו,
האם יש לבחון את היחסים? או שניתן לנקוט בכמה צעדים תקשורתיים שיבולו למניעה
של הדברים הללו, או לפחות הבנה בסיסית שזה אכן מרעיל את הקשר.
אין את האפשרות לתת תחושה של ביטחון כאשר האדם השני לא מותיר לך את זה.

Wake up Homeland, sometimes we are tired of you
Beloved homeland, give us the strength to forgive

אם צולחים את השלב הזה, אז הקשר מתעמק.

יש המון גברים שלא יודעים להתנהל בקשר, פעמים רבות לומדים רק מטעויות.

אני פעם הייתי ממש מאוהב במישהי (תקופת טרום צבא), יצאנו מספר פעמים, אבל כל הזמן הייתי אובססיבי ובגלל זה הקשר מת, ואני רק למדתי מזה.

לפעמים אתה צריך להתרסק בשביל להצליח לעלות לפסגה.

בכל אופן, 100% מהבחורות שיצאתי איתן אחכ לא הראתי בשום שלב של הקשר עודף התלהבות, התאהבות, או משהו שאפילו הזכיר אובססיביות וזה פשוט הטריף אותן (לטובה).
בחורות אוהבות אתגרים, ואם אתה מצליח לגרום להן לקנא או להפוך לאובססיביות לגביך אז הצלחת להשיג אותן דיי בבירור.

אבל שוב, כל מקרה לגופו...
יש בחורות שמתאימות למשחקים ויש בחורות שמעדיפות להתחייב ישר בהתחלה.

מסכים, צריך להתרסק רבות בשביל לעלות לכל פסגה
מעטים ואפילו קלושים הפעמים, שאנחנו מוצאים התאמה מלכתחילה
וביחד גדלים ומתגברים אישית בתוך מערכת יחסים.

אבל אין ספק לדעתי שאחד הדברים הטובים, זה קשר שהבן זוג מביא
את האמת ופחות עסוק במשחקים. ולהיות אובססיבי זה תמיד רע,
לא רק בהקשר הזוגי, תמיד מתחת מסתתר איזה הפרעה נפשית.

Wake up Homeland, sometimes we are tired of you
Beloved homeland, give us the strength to forgive

אחרי זה - המצב מחמיר.

אם הבחורה מעוררת בו קנאה כדי לפתור תסביך נחיתות שיש לה המצב לא טוב,
ואם לא - המצב עשוי להיות גרוע יותר.

משחקי אגו זה גם להחליט מי מרים טלפון ראשון אחרי הדייט, או שולח SMS.

כמו שאמרתי מקודם - זה קורה כמעט בכל דייט, ורק אחרי שצולחים את השלב המפגר הזה אז מתחילה מערכת היחסים האמיתית.

הרבה גברים נופלים בשלב המשחק, או "משחקי האגו" כלשונך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Narion נו, ואיפה זה לא קורה?

משחקי אגו באים לפצות על תסביכים.
אם אין על מה לפצות - מגלים מאוד מהר שאין צורך בהם.
כי במהותם - הם מפריעים ומזיקים. אפילו אם הם קצרים במיוחד.

כל הרחקה כזאת, וכל שלב ההתלבטות והמשחקים - אחרי זה יהיה מוקש במשך כל מערכת היחסים. כל פעם שיש ריב או ויכוח, היא תשחזר את אותן התלבטויות ותתהה האם היא בחרה לא נכון.


כשפגשתי את אשתי - פשוט לא היה שלב כזה,
כבר מההתחלה הבהרתי לה (בצורה לא ישירה) שאני מאוד מעוניין, וכך גם היא.
כשהורי נפגשו, אמא שלי ניסתה בדייט הראשון והשני להפגין חוסר עניין, אבל זה פשוט לא עבד: אבא שלי הבהיר לה שהוא רוצה אותה, הבין בעקיפין שזה הדדי - ופשוט סירב לקבל מציאות של משחקים.
כך גם אצל הורי אשתי, הם נפגשו דרך זוג חברים, והסתרות ומשחקים במצב כזה - פשוט לא עבדו.


כמו שאמר טולסטווי:
כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות - אומללות הן, כל אחת על פי דרכה

ב95% בערך מהבחורות שהכרתי עד היום, היה את הקטע של המשחק בהתחלה.

אני כבר עושה אותו בדיפולט.

הבחורה היחידה שלא היה לי את זה איתה, היא הבחורה היחידה שאני הייתי הראשון שלה (גם קשר רציני ראשון שלה).

היא באמת הייתה ממש IN מהרגע הראשון.

לדעתי בנות אוהבות לשחק בגלל שהן גם רגילות לזה, ומבחינתן זה סוג של כלי סינון.

בלי קשר - יש גם שרומוטות שיוצאות עם מספר גברים במקביל (אתרי הכרויות \ טינדר) והן לא משחקות, הן פשוט מותשות מכל הדייטים אז לא בזין שלהן לענות לכולם.

לפני שבועיים יצאתי עם מישהי שאמרה לי בסוף הדייט שמחר יש לה דייט עם עוד גבר, אני לא עונה ורק מסתכל, היא מחייכת ואומרת לי "תרגע, זה לא אומר שאתה לא מצא חן בעיני...".
אני:"..."
משם זה זרם אליי הביתה ואח"כ סיננתי אותה.

תודה רבה לשניכם! העלתם כמה נקודות מחשבה מאוד מעניינות.
העלתם פה כמה ספקולציות שדעתי האישית מאוד קרובה לדעתכם. אבל במקרה הספציפי הזה, אני פשוט יודע שזה לא מתאים לאופי שלה ולא לאופי שלי הדברים שקישרתם פה.
ראשית לא ביקשתי ממנה להראות לי את הפלאפון והפייסבוק, זה משהו שהיא החליטה לעשות על דעת עצמה. בחיים לא הייתי מסוגל לחיות אם תחושה שאני מכריח בן אדם לבוא נקי מולי בלי שהוא יירצה בכך.
שנית, אני חושב שאין דבר כזה שבגידה היא בלתי נמנעת. ברור שהיא נמנעת, לא כל קשר חייב לעבור משבר של בגידה, לא כל אדם חווה את ההרגשה הזו. ברור שהסטטיסטיקה מאוד עגומה בנושא, אבל היא לא קרובה למאה אחוז, גם לא לחמישים. מה שכן, אם יש בגידה, אז אין הרבה ברירה. לי כואב שאני מתייסר עם מחשבות כאילו קרו דברים מעולם, שלא קרה כלום. כי ברור כשזה כבר קרה, אין הרבה ברירות, אי אפשר לעשות כלום חוץ מלתת אמון בבן זוג שלא יעשה את זה.

נכון, אני מודע לעניין שיש לי לחץ יתר, וזו בדיוק התחושה, שאני בידיים שלי מפרק משהו שהוא מרכיב עיקרי באושר בחיים שלי. וגורם לזה להיראות כמו משהו שאני רוצה להתחמק ממנו.
עברתי סופש נהדר, שבהתחלה נראה כמו סיום של הכל. היא פשוט לא מוכנה לוותר, לא משנה מה, לא כשזה ככה. לא מתוך אהבה. למרות שטענתי שאולי עדיפה לנו הפסקה או משהו בסגנון.
יש לי המון עבודה על עצמי, וזה משהו שאני עושה ולא מחביא את העובדות. אבל כמובן שגם דברים בצד שלה חייבים להשתנות. הצבת גבולות יותר ברורים אין . מצידה, כל השאר לא מעניין אותה, לכן היא הרשתה לעצמה לא להגיב בסירוב נחרץ לפלירטוטים, כי הם פשוט לא עניינו אותה אז לא היה להם חשיבות והיא אפילו לא הבינה מה לא בסדר שהיא מספרת לי את זה ואני מגיב ככה. עכשיו היא מבינה הרבה יותר טוב.

אני אופטימי, מאוד מקווה שדברים רק ייצמחו מפה. תודה רבה לכם על הפידבקים, שבוע טוב !