הצל"שים והעיטורים שקיבלו חיילים וקצינים בעקבות "צוק איתן"
הרמטכ"ל רב אלוף בני גנץ אישר הענקת צל"שים, אותות ועיטורים ל-53 קצינים, נגדים וחיילים בסדיר ובמילואים שלקחו חלק במבצע צוק איתן. כמו כן, יוענקו צל"שים ואותות הערכה לתשע יחידות צה"ל שהשתתפו במערכה.
העיטור הגבוה מכולם - עיטור המופת - הוענק לסגן איתן פונד, שסיפורו כבש את הכותרות בעקבות חטיפת הדר גולדין ז"ל. לפי צה"ל, פונד הוביל כוח ראשון של ארבעה לוחמים, קצינים וחיילים, אשר נכנסו למנהרת טרור בעקבותיו של הקצין החטוף. פונד נכנס למנהרת הטרור מצויד באקדח בלבד וללא אמצעי מיגון. בפעולה זו הביא ראיות אשר עזרו לקבוע את מותו של גולדין.
ארבעה לוחמים יקבלו את צל"ש הרמטכ"ל. הראשון הוא רב סמל ראשון (מיל') עמרי, לוחם דובדבן שב-2 באוגוסט התנדב לחוליית הפיקוד הקדמית בכדי להוביל פעולה מבצעית. במהלך הפעולה הושלך רימון רסס לעבר הכוח ועמרי זינק לעבר לוחם אחר שעמד בסמוך לו והגן עליו בגופו. בשעות הלחימה הבאות הוא חתר למגע וסיכן את חייו כדי לסייע בפינוי נפגעים.
השני הוא סמל ראשון (מיל') יוגב אופיר, לוחם נח"ל שבתקרית קטלנת ב-25 ביולי השיב אש למקור הירי וחיפה על לוחמים אחרים. בגמר התחמושת נטל את התחמושת של חבריו הפצועים והמשיך לחפות על פינויים. הוא המשיך לטפל בלוחמים שנפגעו ועודד אותם תוך השבת אש למקור הירי, אף שבמהלך הקרב נפצע בעצמו.
צל"ש רמטכ"ל ניתן גם לסמל סהר אלבז, לוחם ביחידת רימון של גבעתי. בזמן מתקפה על הכוח שלו עברו חבריו למחסה בתוך מסגד, הוא אלבז נשאר בעמדתו, השיב אש למחבלים שהתסערו עליו בירי ורימוני רסס. חרף תקלה בנשקו, הוא חיסל ארבעה מחבלים.
הרביעי הוא סמל יהודה ווישליצקי, לוחם שריון בחטיבה 188, שזיהה ב-20 ביולי שמפקד המחלקה שלו נפצע. הוא תפס את מקומו והזעיק סיוע תוך שהוא מחפה על יחידת הפינוי. לאחר שהבין את תמונת המצב נטל סמל ווישליצקי פיקוד על הטנק, שב אל שדה הקרב ומילא תפקיד מפקד טנק וטען-קשר במשך לילה שלם.
בין מקבלי העיטורים גם חמישה מחללי המבצע - הבכיר שבהם הא סא"ל דולב קידר ז"ל, מפקד גדוד גפן, שזכה לצל"ש אלוף. ב-21 ביולי הוא החליט לנסוע למקום שלגביו הייתה התרעה על דמויות חשודות. קידר הורה לנהג רכבו לעקוף רכב שחבר אליהם. טיל נגד טנקים נורה לעבר רכבו ולאחריו נורה טיל נוסף. קידר ושניים מלוחמיו ירדו מהרכב ונהרגו תוך ניהול קרב עם חוליית המחבלים. כמו כן, נהרג באירוע נהג הרכב. במעשה זה מנע סא"ל קידר פיגוע חבלני קשה בתושבי האזור, נכתב בהחלטה על הענקת האות.
בין מקבלי האותות גם ארבע נשים. הראשונה היא ד"ר רגינה פיקמן, קצינת רפואה בגדוד "מחץ", שתקבל צל"ש מאחר שפיקדה על טיפול וחילוץ נפגעים באירוע ירי רקטות בשטח סמוך לגבול.
השלוש האחרות יקבלו מכתבי הערכה: סמלת רוני ג'קסון, תצפיתנית מכוכב השחר, שזיהתה את חדירת 13 המחבלים מהמנהרה בקיבוץ סופה; רב"ט נועה טייטל, בקרית שליטה, שזיהתה את החדירה של המחבלים מהים לקיבוץ זיקים, וסייעה בהזנקת והכוונת הכוחות שחיסלו אותם; וסמלת ליהי מאיר, תצפיתנית שזיהתה ב-21 ביולי חדירה של חמישה מחבלים לבושים במדי צה"ל.
צל"ש הרמטכ"ל ניתן לשלוש יחידות: מגלן, לגדוד המכני-הנדסי וסיירת מטכ"ל. בדברי ההסבר לצל"ש שניתן לסיירת הוסבר רק ש"בפעילותה במערכה הראתה נחישות, רוח לחימה יוזמה והתקפיות".
הגדוד המכני-הנדסי, המורכב מחיילים בשירות סדיר ומילואים - חלקם מתנדבים - הפעילו כלים הנדסיים לגילוי מנהרות טרור ולהשמדתן: "מפקדי הגדוד ולוחמיו למדו את פרטי האתגר המבצעי, הכשירו את צוותי העבודה והפעילו ציוד צבאי וציוד אזרחי שאין בו כל אמצעי מיגון. לוחמי הגדוד נטלו חלק בעשרות משימות, שבהן חשפו מנהרות טרור ולא אחת היו נתונים תחת אש המחבלים. תרומת הגדוד להסרת איום מנהרות הטרור מעל תושבי מדינת ישראל ומעל חיילי צה"ל הייתה רבה ומשמעותית לאין שיעור מגודל היחידה".
על מגלן נמסר ש"ביצעה משימות מגוונות ופעולות מיוחדות, הפחיתה פגיעה בכוחות צה"ל והשלימה עד תומן את כל המשימות המורכבות שהוטלו עליה במקצועיות ראויה לציון. משימות אלה חייבו את מפקדי היחידה ולוחמיה לתכנן תוכניות פורצות דרך בתחום הטכנולוגי והמבצעי, לפעול בגמישות, להתאים את פעולותיהם למצבים משתנים וכל זאת תוך עמידה במדדים ובדרישות המבצעיות הגבוהות שהוצבו בפניהם".
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל ניתן ליחידות כיפת ברזל וליחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין. צל"ש אלוף ניתן ליחידות אגוז, גדוד פתן (חטיבת הצנחנים), רימון (חטיבת גבעתי), יחידת שריון מעוצבת "בני אור", גדוד "שחם" (חטיבת הנח"ל), יחידת עוקץ (זרוע היבשה), פלגה 916 (חיל הים) ויחידת 669.
הרקע "הצבעוני" הוא אות המערכה של צוק איתן
אות הערכה תמיד , זו לא תעודת הערכה, הצץ בהגדרות שאתר הגבורה ותראה את האבחנה
הוא מתחת לצל"ש, הציור הוא גרפי לא בכוונת דירוג
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ninesouls שמתחילה ב "הצל"שים והעיטורים שקיבלו חיילים וקצינים בעקבות "צוק איתן""
בנוסף לצל"ש הרמטכ"ל שקיבל גדוד הציוד המכני ההנדסי פיקוד מרכז, קיבלו לוחמי עוד שני צל"שי אלוף, שני צל"שי מפקדי אוגדה ושלושה צל"שי מפקדי חטיבה. בין מקבלי הצל"שים ישנו צוות דחפור D9, מפקד ומפעיל, שהסתערו עם הדחפור על חוליית מחבלים והשמידו אותה באמצעות הריסת המבנה שבו התבצרו תחת אש. בתקרית נהרגו 8 מחבלים ועוד 2 נתפסו ונלקחו לחקירה. כל הכבוד!
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92) "סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי) "המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010) "אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ninesouls שמתחילה ב "הצל"שים והעיטורים שקיבלו חיילים וקצינים בעקבות "צוק איתן""
עיטור המופת
סגן איתן פונד
סגן מפקד פלוגת הסיור של חטיבת גבעתי
האירוע התחיל ביום שישי. נערכנו לסריקה של מתחם מנהרות. הגענו לשם כשיש לנו תכנית פעולה - בניה המ"פ היה צריך לעשות את החלק הראשון של המשימה ואני הייתי צריך להשלים את היתר. התמקמנו בבתים ובניה נכנס והתחיל את המשימה שלו, שם הותקל. אני הייתי בערך חמש מאות מטר משם. לא שמענו ירי ולא הבנו שמשהו קורה עד שבניה לא ענה בקשר והתחלנו לרוץ לאזור. כשהגעתי ראיתי את בניה וליאל, הקשר שלו, על הרצפה הרוגים.
עוד לא ידעתי שזה גופה. סירבתי להאמין. הסתכלתי עליו, ידעתי שזו גופה ולא פצוע, אבל לא עיקלתי, לא הבנתי. אני חושב שלרוב החיילים יש מנגנון. אחרי שאתה מתאמן כל כך הרבה אתה מגיע לרגע האמת ואתה פועל על טייס אוטומטי - שם את הרגשות בצד ועושה את מה שלימדו אותך. התחלנו לפנות אותם למבנה שנמצא קרוב לשם כי רצינו להוציא אותם מהשטח הפתוח למקום מוגן, שם ראינו פיר של מנהרה.
אחרי כמה שניות מישהו חיפש את הדר והבנתי שהוא חסר. ראיתי פיר של מנהרה, עשיתי אחד ועוד אחד - והבנתי שהוא נכנס פנימה. חילקנו גזרות למפקדים, ניסנו לעשות כמה שיותר, אבל כבר אין מה לעשות. לא רואים אויב, והדר איננו. זה לא כמו במצב בו יש מולך מחבל ואתה יכול לתת פקודה של 'קדימה הסתער'. אני מבין שאני מפקד הכוח שמחליף את בניה, כל הלוחמים מסתכלים אלי, אבל אין לי פקודות לתת.
החלטתי שהדבר הנכון לעשות זה להיכנס פנימה ולנסות למצוא אותו. לאחר שנכנסתי קראתי לחיילים להצטרך ועוד שלושה לוחמים התנדבו למשימה. בפנים אנחנו לא רצים, אנחנו יורים, אנחנו סורקים, אנחנו מגיעים להסתעפויות ואנחנו מתלבטים. התקדמנו, קשה לי לעמוד מרחק וזמן, בדיעבד אני יודע שהיינו כמעט 40 דקות בתוך המנהרה. תוך כדי התקדמות ראינו חפצים של הדר אך לא אספנו את כל הציוד כי האיצו בנו לצאת. אחרי שיצאנו וחזרנו להלחם החזירו אותי אחורה, להיכנס שוב עם צוות של סיירת מטכ"ל ולקחת פריטים נוספים.
זה החינוך שאנחנו מקבלים. אני חושב שזה משהו שמושרש בנו בתור לוחמים ובכלל בתור אזרחים במדינת ישראל. זה לא משהו מיוחד, זו ערבות הדדית שמושרשת ברבים מאיתנו".
(מתוך "אתר צה"ל",02.02.2015)
_____________________________________
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92) "סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי) "המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010) "אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 03-02-2015 בשעה 12:39.
55 צל"שים אישיים ועוד 15 צל"שים יחידתיים הוענקו השבוע בעקבות מבצע "צוק איתן". מבלי לזלזל בגבורת הלוחמים בשדה, כיצד זה שעוטרו לוחמים כה רבים בגין מבצע קרקעי מוגבל שנמשך יתר על המידה? ומקומם של מי נפקד מן הרשימה ומדוע?
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92) "סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי) "המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010) "אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
בטקס רב רושם העניק הרמטכ"ל 55 צל"שים אישיים (בהם עיטור אחד ו-7 צל"שים מטעמו), 15 צל"שים יחידתיים (בין היתר לסיירת מטכ"ל, יחידת מגלן וכן לגדוד המכני ההנדסי של פיקוד מרכז) ו-4 תעודות הערכה בעבור גבורה והצטיינות יוצאי דופן במבצע "צוק איתן". חיילי צה"ל פעלו בזירת לחימה מורכבת ומאתגרת, הפגינו אומץ ואחוות לוחמים, ומימשו בגופם את כל אותם ערכים עליהם מדברים במערכי שיעור, באוהלים ובכיתות הלימוד שבבסיסי הטירונים והקורסים הפיקודיים, רחוק ומנותק ממוראות המלחמה והווייתה.
לשם השוואה במלחמת לבנון השנייה, הוענקו 38 עיטורים ו-104 צל"שים, רובם בעבור גילויי גבורה בעת חילוץ פצועים. נימוקי העיטורים הללו קיפלו בתוכם את סיפורה של המלחמה ההיא, שכללה בעיקר "התבחבשות", בלבול וחוסר נחישות. התחושה בציבור ב-2006 היתה שהדרג הטקטי לחם היטב ואילו במטה הכללי היה כשל. האמת, היתה מורכבת יותר. במלחמה ההיא, ולמעשה בכלל מלחמות ישראל, כולל המלחמה האחרונה בעזה, היו יחידות שלחמו היטב והיו כאלה שלא. אולם צבאות, בכל העולם, נוהגים "לצל"ש" עצמם לאחר כישלונות בכדי להדוף את גלי הביקורת הציבורית. כך עשה הצבא הבריטי לאחר כישלון מבצע "מרקט גארדן" במלחמת העולם השנייה וכך עשו האמריקנים לאחר כישלון מבצע "אנקונדה" באפגניסטן. הפעם, כך עולה מקריאת הנימוקים לצל"שים, ניכר כי רוח הלחימה וההתקפיות הועלו על נס במינון נכון יותר, והללו הוענקו בעיקר על חתירה למגע, דבקות במשימה לאור המטרה ושאר הערכים "הטובים וישנים".
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן." ורדף במנהרה אחר המחבלים שחטפו את גופתו של סגן גולדין ז"ל. קשה לתאר מה היה מצב המערכה לו היה ניסיון החטיפה ברפיח מוכתר בהצלחה. הדבר היה, כמעט בוודאות (לאור מקרים דומים ובהם גלעד שליט וחטיפת רגב וגולדווסר) מחייב את צה"ל להעמיק את הפעולה הקרקעית ברצועה. המרדף שניהל פונד, בתחילה לבדו ולאחר מכן בראש כוח קטן ולצד כוח מסיירת מטכ"ל, הביא להשגת הממצאים שקבעו את מותו של גולדין ופתר במהירות תסבוכת אפשרית בעלת השלכות אסטרטגיות.
מבצר הבופור אותו כבשה סיירת גולני במלחמת של"ג.
לאורך השנים היה צה"ל זהיר, שלא לומר "קמצן", במתן צל"שים. מי שבחן בהקשר זה את מדי הא' של קציני צה"ל הבחין בצניעות ספרטנית בתחום אל מול שורות העיטורים של קציני צבאות זרים. זאת, ככל הנראה, מתוך אמונה שצל"ש מוענק על פעולה שהינה מעל ומעבר לדרישות התפקיד ונוכח נסיבות חריגות במיוחד, ולא כאשר מי מן החיילים פעלכמצופה ממנו. השוואה מהירה למערכות עבר מעלה תמיהה מדוע צוינו לשבח חיילים כה רבים. במלחמת של"ג, למשל, שהלחימה בה היתה קשה בהרבה, עוטרו שלושים חיילים בצל"שים מסוגים שונים ושישה חיילים בלבד בעיטורי המופת והעוז. בהם היה גם סגן מוטי גולדמן, סגן מפקד סיירת גולני, שבדומה לאירוע המנהרה ברפיח, תפס פיקוד על הכוח בקרב על הבופור לאחר שמפקדו נהרג והשלים את המשימה.
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן. של צה"ל בעזה. ההערכה לגיבורים אינה סותרת את הצורך בדיון זה, שכרגע כמעט שאינו מתקיים. נהוג לומר כי צל"שים מחלקים היכן שהיו תקלות וכאשר ליקויים בתכנית המבצעית, במוכנות הכוח למשימה ובמיומנות שהפגין הכוח בשדה הקרב חייבו יחידים לפרוץ קדימה, ובאומץ לבם ויכולתם למנוע את קריסת המערכות ולהשלים את המשימה. דוגמאות אגב לא חסר, ובהן קרבות גבעת התחמושת ובינת' ג'בייל. לפי כלל אצבע זה לא ברור מדוע חטיבת גבעתי גאה על היותה "מובילת הטבלה הצה"לית" בצל"שים?
מפקד גדוד 101 של הצנחנים, סא"ל אבינועם אמונה, עם לוחמיו במבצע "צוק איתן". הגדוד עוטר בצל"ש אלוף יחידתי על פועלו.
הצל"שים היחידתיים הינם תופעה חיובית יותר, שכן הם מעלים על נס את כלל היחידה ולא "פרשים בודדים". כך צוינו לשבח גדוד 101 של חטיבת הצנחנים, יחידת אגוז של גולני, גדוד "הבוקעים" שבחטיבת השריון 401 וסיירת רימון. אמנם, כמעט בכל חטיבה הוענק צל"ש לאחת המסגרות הלוחמות, אך האם בהוקרה זו נכנסו גם שיקולים זרים של גאוות יחידה ושאיפה להימנע מאפליה בין היחידות? מה גם שלמרות שהיעד העיקרי של כוחות היבשה במלחמה היה הנדסי בעיקרו – השמדת המנהרות – בלטו ברשימת הצל"שים דווקא יחידות החי"ר ועומעם חלקם של יהל"ם וגדודי ההנדסה הקרבית שעשו זאת בפועל. גם יחידות המילואים נעדרו מהרשימה ובודדים מקרב המילואימניקים עוטרו על פועלם. כאן הסיבה דווקא ברורה, שהרי דו"ח מבקר המדינה בנושא לא השאיר מקום לספק בנוגע לכשירותם והדרג הצבאי הבכיר נמנע במכוון משיתופם במערכה.
הרמטכ"ל גנץ בעת ביקור בחמ"ל חטיבת הצנחנים בעת מבצע "צוק איתן".
הערה לסיום. הטקס היווה, כך נראה, את אקורד הסיום של כהונת הרמטכ"ל בני גנץ. המלחמה בעזה נוהלה באופן מוצלח יותר ממלחמת לבנון השנייה, הן מבחינת הפעלת הכוח הצבאי והן בהקשר לדרך קבלת ההחלטות בדרג הבכיר. לגנץ יש בכך מניות רבות. נראה כי אף שעשתה עבודה יסודית ומקיפה מיהרה ועדת הצל"שים להגיש את המלצותיה בטרם פורש הרמטכ"ל מצה"ל, על מנת שיספיק להעניק את הצל"שים. זאת בניגוד לטקסים קודמים, ובהם זה שלאחר מלחמת יום הכיפורים במעמד הרמטכ"ל מוטה גור (ולא אלעזר) וזה שלאחר מלחמת לבנון השנייה במעמד הרמטכ"ל אשכנזי (ולא חלוץ). גנץ הוביל את צה"ל במלחמה וראוי היה שיעניק את הצל"שים שבעקבותיה.
"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92) "סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי) "המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010) "אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)
נערך לאחרונה ע"י marloweperelab89035 בתאריך 04-02-2015 בשעה 16:09.
בקשר לטענה שלך על איכות הלחימה של צה''ל והשאלות הקשות, שכחת לציין פרט קטן אבל חשוב מאין כמוהו..צה''ל היום נאלץ להלחם עם פינצטות כדי שאחרי הלחימה לא יקום ארגון טרור מסוגו של "שוברים שתיקה" או איזה תליין דרום אפריקאי בשם גולדסטון ויתחילו לפשפש לצה''ל באפוד...פעם היית מזהה חוליה והיית נותן בראש מיד, היום אתה מזהה חוליה ועד שאתה מקבל אישור ירי ממח''ט אירופה המחבלים מתים מזקנה...
את צוק איתן אפשר היה לסיים מהר יותר לולא המגבלות הללו..
_____________________________________
מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000
אויב חלש?
זוהי פרידיגמה שיש לעקור מן השורש.
מדובר באויב מתוחכם ומיומן אשר יזם מהלכים לאורך כל המערכה והכניס את צהל למגננה.
במספר ארועים רק עליונות טכנולוגית של כוחותינו מנעה טבח נרחב באזרחים.
בתגובה להודעה מספר 24 שנכתבה על ידי itamars2 שמתחילה ב "אויב חלש?
זוהי פרידיגמה שיש..."
פעם היית סופר אויב לפי סד"כ של כלים (מטוסים, טנקים, תותחים וכו'), ולא מתייחס לפרטים שוליים כמו פליטים ונפגעים אזרחיים. קרא את התגובה שמעליך של מרקויס - מה שמסרבל ותוקע את הלחימה אינה הסד"כ של האויב או האמל"ח שלו שאינם מרשימים במיוחד, אלא צורת לחימה הרבה יותר בררנית שמושפעת מהרבה משתנים שאינם רלוונטיים ללחימה הטקטית עצמה (חוקים, מגבלות, נראות, ופוליטיקה מקומית ובינ"ל).
כותבים כאן על איכות, איכות צבאנו, ואיכות האויב ברצועה,
מה שצריך להעסיק אותנו יותר הינו איכות צבאנו,
במקרה צוק איתן, האיכות נמדדת ע"פ היכולת שהצבא הראה בהשגת מטרותיו במבצע,
המאפיין בלחימה בעזה הינו לחימה בשטח רווי באזרחים, ובכדי להצליח במשימותיו הצבא צריך לדעת לעבוד בתוך שטח מאוכלס,
תמיד היו לנו מגבלות של אזרחים ודעת קהל , בעזה המגבלות היו חריפות יותר, אלה תנאי הלחימה.
אם צה"ל ישלח טנקים לסיני , והם ישקעו בחול או בביצות...לא לעניין לכתוב כי הצבא היה כותש המצרים בקלות ללא חולות וללא ביצות,
לכתוב כי ניתן היה להגיע להישגים טובים יותר ללא אזרחים או ללא דעת קהל...זה לשחק בנדמה לי, זה להתעלם מהמציאות.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ninesouls שמתחילה ב "הצל"שים והעיטורים שקיבלו חיילים וקצינים בעקבות "צוק איתן""
עונת הצל"שים סרן טל רבינוביץ' זיהה מחבל מנסה לגרור חייל במהלך מבצע 'צוק איתן', לא היסס - ומנע את ניסיון החטיפה. על גבורתו באירוע זה הוא יקבל הערב את צל"ש מפקד פיקוד הדרום. כך זה נראה מתוך הטנק http://www.idf.il/1133-21909-HE/Dover.aspx
סרן טל רבינוביץ' (צילום: דו"צ)
הוא רץ לבדו תחת אש כדי שצוותו יוכל לחדור לבית, הוא חיסל שני מחבלים שירו לעבר הכוח, והערב הוא יקבל את צל"ש מפקד פיקוד הדרום. סיפור הגבורה של סמ"ר (במיל') י' ב"צוק איתן" http://www.idf.il/1133-21910-HE/Dover.aspx
ראשי
צ'אט
19-01-2015, 19:30
ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח! 
מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000
מצב כלאיים
