שלום,

אני סטודנטית לעיצוב תעשייתי, והפרויקט שלי מתעסק בעיצוב מכשיר קשר לצבא, הבנתי שעדין נעשה שימוש במ.ק 77, והבנתי שהמכשיר שמחליף אותו הוא מ.ק 624.

בנוסף קראתי כתבה שעומדים להחליפו במ.ק 710. בקיצור, הספקתי כבר להתבלבל.

אני צריכה מספר חיילים, עדיף מפקדים שיוכלו לתת לי הסברים בנושא, וישתדלו לפרט לי כמה שיותר על השימוש במכשיר הקשר, חסרונות שלו ויתרונות, דרכי תפעול וכו. במידה ומישהו מוכן לעזור לי אודה לו מאוד מאוד ואפילו אשמח לעדכן אותו בפיתוח המוצר

בלי לדבר על מכשיר ספציפי או על אלקטרוניקה - כמה דברים שחשובים לי במכשיר קשר ברמת העיצוב:

1. משקל - כמה שיותר נמוך (כולל סוללות, סוללות ספייר וכו')

2. אורך חיי סוללה - מאפשר גמישות בהפעלה, מאפשר לקחת פחות משקל של סוללות.

3. ארגונומיות - עד כמה יושב נוח במנשא (מנשא ייעודי או בתוך פק"ל) עד כמה ניתן לרוץ/לזחול איתו, לסחוב אותו לאורך זמן בלי פציעות ובלי אי נוחות.

4. קלות שימוש - כפתורים גדולים ובולטים (לשימוש בלילה), קלות להחליף ערוץ באופן עצמאי בלי לפתוח את כל המארז ולהסתכל על איזה ערוץ אני, קופסת פיקוד חיצונית עם כמה תדרים מתוכנתים מראש. אפשרות להחליף סוללות מהר ובקלות בחושך.

5. קשיחות ושרידות - צריך להיות מותאם לתנאי שטח - אי רגישות לחול, פודרה, עלים, מכות מסלעים ונפילות.

6. גמישות בשימוש - נניח שהמנשא הייעודי נקרע, האם ניתן לקשור אותו למנשא אחר, להכניס לתיק, האם אאלץ לסחוב אותו בידיים ב-90 קילומטר הבאים? אם נשברת האנטנה, האם יש ערכה עם ציוד שמאפשר לאלתר פתרונות?האם המכשיר מאפשר נשיאה בכמה אופנים או רק עם המנשא שלו?

7. קצת לוגיסטיקה - אחידות בין מכשירים - שהמכשיר יאפשר שימוש באותן סוללות כמו מכשירים אחרים (בשאיפה שהמכשיר יהיה Compatible עם סוללות קיימות ולא עם סוללות ייחודיות לו, כך שניתן לתספק את כל המכשירים האלקטרוניים של הצוות (אמצעי תצפית, מכשירי קשר, מחשב טקטי וכו' במשימת אספקה אחת, או להעביר ממכשיר למכשיר)

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

הי תודה על התגובה, אבל אני דוקא צריכה לדבר ספציפית על מכשיר קיים. אני צריכה לערות סנריו עבור מ.ק 77 או מ.ק 624, הכוונה היא שאני צריכה תיאור מפורט,של המשתמש במוצר, לדוג- איפה בדיוק הוא נושא אותו עליו, מה המקרים בהם יש לחייל צורך בו? איך הוא משתמש בו? כיצד מתפעל אותו, מה קורה בסיום השימוש? מחזיר לתיק? באילו מצבים יש לו צורך במכשיר קשר? וכו

אוקיי, לא משהו שהייתי מדסקס ברשת (וגם קשה להסביר בלי לרדת לשטח ולהדגים בעיות ותובנות), אבל בהצלחה.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

אין פה סוד גדול, והשימוש במכשירי קשר הוא אוניברסלי ומקובל בצבא ובשירותי חירום ממשלתיים ואזרחיים כבר מעל 50 שנה (ובחלק מהצבאות גם 70). אין פה סנריו ספציפי אלא מענה לצורך מאוד בסיסי - דיבור בתדר אלחוטי אחיד ומשותף עם גורמים אחרים באותה יחידה או משימה, בכל מרחק העולה על זה של דיבור פנים-אל-פנים.

בעבר המכשירים היו גדולים ומסורבלים ונישאו ע"י מנשא או תרמיל ייעודי - וזה כולל את מ.ק 77 (קדם לו מכשיר בשם מ.ק 25 שנראה חיצונית אותו הדבר אך ביצועיו היו נחותים). במהלך שנות ה-80 החל פיתוח מכשירי קשר דיגיטליים בהם הטכנולוגיה הגיעה לרמת מזעור שאיפשרה לייצר מכשירים קטנים מספיק כדי להיכנס לחגור אפוד או וסט. דוגמה למזעור כזה הוא מ.ק 624 שעוביו כשל 2 מחסניות M16 צמודות ולכן ניתן להכניס אותו לפאוץ' מחסניות רגיל של אפוד, למרות שקיים עבורו פאוץ' ייעודי בצידו האחורי של האפוד/וסט - וזאת כדי שלא יתפוס מקום חשוב של תחמושת הדורשת זמינות דחופה יותר.

מבחינת התפעול, מכשירי קשר כמו 77 ובני דורו האנלוגיים בנויים שתי חוגות בהן קובעים את התדר בו תתבצע התקשורת. בכל רגע נתון יכול רק מכשיר אחד ברשת נתונה לשדר - למכשיר מחוברת שפופרת בעל לחצן שידור, כל זמן שהלחצן אינו לחוץ ניתן לשמוע כל מכשיר אחר שמשדר ברשת ובעת הלחיצה ניתן לשדר.

במכשירים החדשים של הדור הדיגיטלי ישנם מספר שינויים נפוצים: עקב המזעור, כאמור המכשירים נהיו קטנים וקלים מספיק להיכנס לאפוד של הלוחם. כמות התדרים גדלה עקב ניצול משופר של רשת הקשר, ולכן את החוגות המכאניות מחליפים לחצנים (בשאיפה הם גם זוהרים או מאירים בחושך, להקלת השימוש). את השפופרת דמויית שפופרת טלפון מחליפים במקרים רבים מערכת ראש המכילה מיקרופון ואוזניה - בצה"ל היא מכונה "מדונה" על שם המיקרופון בו השתמשה הזמרת המפורסמת במהלך מסע הופעות מוצלח שלה.

מקווה שכיסיתי את רוב השאלות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

התכוונתי בעיקר לשיטות עבודה (חלקן בהחלט סודיות, לא משנה באיזה עשור) - מה הצרכים של בעלי תפקידים שונים מהמ.ק. (קשר מ"מ לעומת קש"א), כמה מ.ק. יש בכוח, על אילו תדרים מאזינים וכו'. בכל מקרה קשה לתת הסבר של מה הצרכן צריך ולמה בלי הדגמה בשטח, כולל דוגמאות לדברים טובים וגרועים במכשיר.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

הי קודם כל המון תודה!

בהחלט נתת לי מידע רלונטי, ובכל זאת עוד כמה שאלות. הרעיון הוא שאני אמורה לעצב איזשהו מוצר קשיח, הכוונה היא למוצר רגיש הצריך לעמוד בתנאי סביבה קשים. בחרתי להתעסק עם מכשיר קשר כי מתוך מחקר קטן שערכתי הבנתי שהקיימים מאוד מיושנים והעלו מסבר בעיות. אני משתפת אותך בדברים שאמרו לי ואשמח לדעת אם גם אתה חושב כך וכמובן אם יש לך מה להוסיף.

בגדול הבנתי שהמ.ק 77 כמעט ויצא מכלל שימוש והמחליף שלו הוא מ.ק 624. האם זה באמת נכון? כי הבנתי גם שהמ.ק 624, הוא לטווח קצר יותר ואז בכל זאת יש מקרים שצריך את המ.ק 77, מה דעתך על כך?

בהתאם, אם למ.ק 77 יש תחליף, האם בכלל יש צורך לעצב אותו מחדש? האם לדעתך יש למכשיר חסרונות נוספים (חוץ מהמשקל) שניתן לפתור אותם במכשיר חדשני יותר?

אני מצאתי מספר דברים- 1. הבנתי שהמ.ק 624 הוא מלבני וארוך, וכאשר שמים אותו על האדמה הוא נוטה ליפול מאוד בקלות וזה מפריע. 2. הבנתי שאם היו נקודות אחיזה נוספות במכשיר (לדוג לקשור ברצועות, זה היה עוזר למשתמש? 3. לפי מה שהבנתי מדבריך, אם הכפתורים היו זוהרים בחושך זה היה עוזר?

האם יש לך דברים נוספים? האם מה שכתבתי רלונטי לדעתך?

תודה רבה רבה!!

יש כבר בשימוש מכשירים חדשניים יותר, עם יכולות שלא היו למ.ק. 77 (לדוגמה, הצפנה).
האמת היא שהפעם האחרונה שראיתי או סחבתי 77 הייתה בטירונות ובכיתת כוננות של בה"ד כלשהו.

624 הוא לא באמת תחליף ל-77 מכמה סיבות (טווח ויכולות אחרות), הוא בעיקר קטן יותר ונוח יותר.
אני לא קשר"ג ולא מבין בהקמת רשתות קשר וגם לא הייתי רושם פרטים בנוגע לאלקטרוניקה של המכשיר, אבל מבחינה פיזית נטו 624 הוא קטן קל ונוח אבל יש דברים שה-77 עושה שהוא לא יכול, ולכן יש פלטפורמות אחרות שמחליפות את ה 77.


אם את עושה פרוייקט ספציפית על מ.ק. 77, ויוצאת מנקודת הנחה שאת צריכה לתכנן לו מחליף (למרות שכבר קיים), קחי בחשבון את הנקודות שרשמתי בהתחלה. רובן נוגעות גם ל-77:

77 הוא גוש מלבני שלא מאפשר סחיבה נוחה בידיים. הוא נסחב על גבי מנשא מיוחד (שאי אפשר להכניס בו כלום חוץ מה-77), או נדחס לתוך תיק / פק"ל, ואז לא נוח להחליף בו ערוץ.

77 לא מאפשר מעבר מהיר בין תדרים בלי חלק שנקרא ק.פ (קופסת פיקוד), דבר שכמעט ולא ראיתי בשירות שלי, ולכן נאלצנו כל פעם לעצור, להוציא אותו מהפק"ל ולשנות את התדר בצורה איטית ומרגיזה. מאוד מפריע בזמן פעילות.

"נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת"

"צה"ל הוא הצבא הערבי הטוב במזרח התיכון" - עזר וייצמן (על זרוע היבשה)

האם ראית פעם תמונה של המכשירים עליהם את מדברת?
אין פה זלזול, חלילה, פשוט אמירות כמו "אמרו לי ש...." או "שמעתי ש...", יוצרות את הרושם כי כלל לא ראית את המכשיר, אחרת היה לך ברור למה 624 נופל כששמים אותו על הקרקע...

בכל מקרה, שתי תמונות
624 מכאן



77 מכאן

"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח

סבור שיש פה איזה שהוא פער בין מה שאת חושבת על המכשירים ולבין מה שהם בפועל.
המ.ק. 77 הוא מכשיר גדול (יחסית) מגושם וכבד, ואילו ה-624 הוא מכשיר קטן בהרבה וקל משקל (יחסית למ.ק. 77, כמובן).
בין לבין, ישנם עוד הרבה מכשירים שנוצרו וגם כאלה שהיו קיימים לפני כן, כמתואר בערך על מכשירי קשר בויקיפדיה.
את ה-מ.ק. 77 כבר הוציאו משירות מזמן (ואף כמה פעמים, אך כל פעם נראה שמישהו שכח להודיע לחיל הקשר שהמכשיר יצא משימוש שכן יצא לי לפגוש את המכשיר בכל מילואים), והוא הוחלף במכשירים אחרים - אחד מהם הוא למשל ה-מ.ק. 91, מכשיר קשר דיגיטלי בעיצוב דומה ל-מ.ק. 77, שמאפשר גם הצפנה דיגיטלית של המידע המועבר בקשר:



המכשיר, אם אני זוכר נכון, קל משמעותית מה-מ.ק. 77. בנוגע לעמידות (קשיחות) - כל המכשירים הצה"ליים בד"כ עמידים מאוד למכות, מים ואף הפרעות אלקטרומגנטיות אלו ואחרות.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ראיתי את המכשירים, בודאי, אך מכיוון ואני הבן אדם הכי רחוק מלשרת בצבא, ועוד בקרבי (בת,דוסית) אז יש לפעמים צרכים שבחיים לא הייתי חושבת עליהם (כמו לדוג לשים את המ.ק 624 דוקא על הריצפה, כאילו אם הוא קל וקטן אז למה לא להחזיק אותו פשוט ביד..?) אחרי שיחה עם אנשים כיוונו אותי לדברים היותר בעייתים..

תודה רבה לכולם!

כמו שאמרו קודמי, בשביל עבודה רצינית כמו שאת מתכננת ראוי לתת את הזמן ותשומת הלב ולקרוא מידע רלוונטי, האינטרנט הוא כר פורה למידע רב והייתי לוקח סופ"ש ויושב עליו ברצינות.

המחליף הישיר של 77 היה מ.ק 91 שהוא למעשה מכשיר בגודל של 77 עם היכולות של 624 - ה-624 נכנס בהמשך כגרסה מוקטנת של 91 ובגלל הקומפקטיות והקלות שלו תפס חזק בשטח לעומת 91 שדי נעלם מהנוף. כיום הפיתרון הנפוץ גם בארץ וגם בעולם הוא שימוש במגבר, שזו יחידה חיצונית שמתחברת על מ.ק קטן ונותנת לו את העוצמה והטווח של מכשיר גדול.

היורש המיועד של 77 הוא 710, שהוא מכשיר עוד יותר קטן שקיים בדגם רגיל ובדגם מוצפן - תכונה שהופכת נדרשת ככל שהתחכום של גורמי הטרור באיזורנו גדל.

כאמור, המצב הקיים הוא שהמכשיר עצמו יושב במיקום לא הכי נגיש ואליו מתחברים הרכיבים - מע"ד (ה"שפופרת") או מדונה (מערכת ראש), ואם יש גם ק.פ (קופסת פיקוד, מודול בגודל קופסת סיגריות המאפשר החלפת תדרים ושליטה בעוצמת השמע. מתחבר בכבל אל המכשיר וממוקם במיקום נגיש). אם כבר תחליף, אציע לך רעיון שיהווה סוג של מהפיכה: לפצל את המכשיר לשני מודולים נפרדים שנתנים לחיבור כמכשיר אחד (לשימוש שאינו קרבי) או לנשיאה מפוצלת בתוך האפוד/וסט - יחידת השידור עם הסוללה והאנטנה ישבו על הגב, ויחידת השליטה עם כל הכפתורים תשב במקדימה. העיצוב הזה יחסוך את הכפילות בקיומה של ק.פ, ויוריד משקל מיותר.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

הידד!
בול מה שחסר לי!
היטבת לתאר.

ובקשר לזה שה-624 או ה-710 נופל כשמעמידים אותו על הרצפה- נו באמת,
א. תשכיבו אותו.
ב. צריך ליישם את זה: "אציע לך רעיון שיהווה סוג של מהפיכה: לפצל את המכשיר לשני מודולים נפרדים שנתנים לחיבור כמכשיר אחד (לשימוש שאינו קרבי) או לנשיאה מפוצלת בתוך האפוד/וסט - יחידת השידור עם הסוללה והאנטנה ישבו על הגב, ויחידת השליטה עם כל הכפתורים תשב במקדימה. העיצוב הזה יחסוך את הכפילות בקיומה של ק.פ, ויוריד משקל מיותר." (מאת סירפד)

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

על פניו נראה שהרעיון לפצל את המ"ק ל"חלק אחורי" ול"חלק קדמי" הוא
רעיון טוב. לא רק משום שהוא מייתר את הק"פ ומעביר חלק מהמשקל של המ"ק
קדימה אלא גם משום שהוא מאפשר להרכיב בשטח מ"ק תקין משני מ"קים תקולים, במצב שבו בכל
אחד מהם חלק אחר תקול - יתרון העשוי להתגלות כמשמעותי ביותר במתאר לחימה מתמשכת שבו
אי-אפשר פשוט לקפוץ לקשר"ג כדי להחליף מ"ק תקול.

למרות זאת, רעיון פיצול שכזה, בר-ביצוע ככול שיהיה, הוא רעיון שגוי משתי סיבות:

- ראשית, במכשירי קשר נישאים מודרניים, כדוגמאת ה-624, ה-91 ודומיהם, רוב נפח המכשיר קשור למכלולי
הספק, כגון סוללה ומגברים, ומכלולי שידור-קליטה. במילים אחרות, אם תוציא את כפתורי השליטה, הצג
ומחברי המע"ד והרמ"ק כדי להעבירם ל"חלק הקדמי" תגלה שנותרת ב"חלק האחורי" עם מכשיר דומה
מאוד במשקל ובנפח למכשיר המקורי ולא הרווחת הרבה מהפיצול.
במחשבה שניה, אם כבר אז פיצול כזה רק יגדיל את המשקל הכולל מאחר וכעת יש 'לעטוף' את
אותה כמות אלקטרוניקה (לפחות) בשני מארזים קשיחים נפרדים.

- שנית, הפרדה של המ"ק לשני חלקים תחייב כמובן שימוש בפתיל חשמלי כזה או אחר שיחבר את שני
החלקים ויעבור מן-הסתם מעל כתף המפעיל. מבנה מערכת כזה יחייב, בהשוואה לקיים, להוסף
למ"ק 'שקע' ב"חלק האחורי", 'שקע' נוסף ב"חלק הקדמי" ופתיל חשמלי.
המשמעות בפועל של התוספות הללו היא יצירה של שלוש נקודות חדשות במ"ק העלולות
להתקלק ולהפוך את המכשיר לחסר ערך. כפי שרבים בפורום יודעים ואני בטוח שגם
אתה תסכים איתי, חיבורי הפתילים לשקעים והפתילים עצמם מועדים לפורענות ולא פעם ולא פעמיים
אבק בחיבורי השקעים או פתיל 'שבור' או קרוע מהווים את הסיבה לכך שמכשיר לא קולט או
לא יוצא לשידור.
מאחר ומכשירי קשר ניידים מיועדים לחי"ר, כל פגיעה בהיבט הרובסטי של מערכת היא בעייתית
בלשון המעטה ויש לשקול היטב האם היא באמת שווה את זה.

"Watch your thoughts, for they become words.
Watch your words, for they become actions.
Watch your actions, for they become habits.
Watch your habits, for they become your character.
And watch your character, for it becomes your destiny.
What we think, we become."
מרגרט ת'אצ'ר

כל האמור בפוסט לעיל הינו הבעת דעה בלבד ואין לייחס לדברים משמעות אחרת.

אנא הקפידו על ביטחון מידע והימנעו מכתיבת פוסטים המכילים מידע האסור בפרסום.

בשום אופן אין לראות בפוסט הכתוב לעיל בקשה, המלצה, השראה או עידוד לפרסום מידע האסור בפרסום ו/או לביצוע עבירה על חוקי המדינה, על הנחיות רשות שלטונית או רשות ממונה, על הנחיות גוף ציבורי או פרטי, על הנחיות המייצגים גופים אלה כאמור או על הוראת כל דין.

אני הייתי מפרק את המכשיר לשני חלקים, אחד אחורי מאסיבי עם הרבה אנרגיה והרבה הספק, ואחד קדמי קטן עד קטנטן. והשוס - בלי פתילים ובלי באטיח.

כמו שהיום יש לי טלפון בכיס ואוזניית BT באוזן או דיבורית BT על מגן השמש ברכב כך גם אפשר בציוד צבאי. יש מספיק טכנולוגיות לשידור טווח קצר שדורשות מעט מאוד אנרגיה (לא יודע מה העמידות לשיבוש וחסימה) ודיבורית BT מחזיקה הרבה מאוד זמן בלי טעינה. הייתי הולך אפילו רחוק יותר ושם סוג של עריסת טעינה ליח' הקלה על גבי יחידת הגב עתירת האנרגיה.

זה יעיל מבחינת חלוקת משקל וזה הכי יעיל לקשר קודקוד, שלפחות בזמני היה צריך חצי מהזמן לעמוד\לכרוע\לשכב עקום ליד הקודקוד כשזה דיבר במע"ד.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img.mako.co.il/2012/04/11/tikshuuuuuv_c.jpg]

ולא רק אוזניה, אלא גם לחצן PTT אלחוטי שיושב על המתפסים ובכלל מייתר את כל השימוש בכבלים כלשהם. הבעיה, כרגיל, היא העלות של כל הפינוקים האלה (שלא לדבר על רגישות מוגברת לאובדן).

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ראשית, לגבי עניין החלוקה לשני חלקים - שוב, למרות שחלוקה כזו היא בהחלט ברת-ביצוע, אין
אין בה שינוי אמיתי או יתרון אמיתי, בין אם שני החלקים מחוברים בפתיל, בבלוטות' או בסיב
אופטי. כאשר מדובר במערכת צבאית חלוקה כזו יוצרת חסרונות העולים על היתרונות.

לגבי השימוש בפרוטוקול בלוטות' לצורך חיבור אביזרים היקפיים למכשירי קשר - וודאי שזה
אפשרי. לא יפתיע אותי לשמוע שמישהו כבר חשב על זה. השאלה היא האם באמת צריך את זה.
בסופו של דבר, אפשר הרי לחבר גם את פנסי האיתות ברכב שלך להגה באמצעות בלוטות'. השאלה
היא למה.

אין לי ספק שאפשר לתכנן מע"ד בלוטות' לחייל אבל האם העובדה שהמע"ד קשורה פיזית למ"ק
בפתיל הקפיצי המוכר באמת כל-כך מקשה על השימוש בה? האם זה מצדיק מחיר יקר פי כמה לכל
יחידת מע"ד, כך שהצבא יוכל להחזיק רק רבע מכמות המע"דים להחלפה? האם זה מצדיק את הצורך
לקנות ולשאת עוד סוללות עבור המע"ד החדשה? האם זה מצדיק את העובדה שהמע"ד החדשה חשופה
הרבה יותר להפרעות אלק' חיצוניות?
לדעתי, התשובה לשאלות הללו היא 'לא'.

אגב, קשר שישתמש במע"ד בלוטות' עדיין יצטרך לכרוע לצד המפקד בזמן שהאחרון מדבר בקשר.

אגב2, ענייני שיבוש וחסימה פחות רלוונטים במקרה זה משום שעדיף לאוייב להשקיע מאמץ בחסימת
הרשת שבה אתה משדר, במקום לנסות לשבש את הקשר בין המע"ד למ"ק.
יחד עם זאת, עלית פה על נקודה חשובה מאוד: במידה ומשתמשים במע"ד בלוטות' כזה והמ"ק משדר
וקולט החוצה במוצפן, חשוב מאוד (מאוד!) להצפין את השידור בין המע"ד למ"ק משום שאחרת נוצרת
נקודת תורפה המאפשרת האזנה.
מבלי חלילה להיכנס ליכולות ההצפנה של מ"ק שונים בצה"ל, אני לא כל-כך בטוח שההצפנה האפשרית
בפרוטוקול בלוטות' חזקה באותה מידה.

"Watch your thoughts, for they become words.
Watch your words, for they become actions.
Watch your actions, for they become habits.
Watch your habits, for they become your character.
And watch your character, for it becomes your destiny.
What we think, we become."
מרגרט ת'אצ'ר

כל האמור בפוסט לעיל הינו הבעת דעה בלבד ואין לייחס לדברים משמעות אחרת.

אנא הקפידו על ביטחון מידע והימנעו מכתיבת פוסטים המכילים מידע האסור בפרסום.

בשום אופן אין לראות בפוסט הכתוב לעיל בקשה, המלצה, השראה או עידוד לפרסום מידע האסור בפרסום ו/או לביצוע עבירה על חוקי המדינה, על הנחיות רשות שלטונית או רשות ממונה, על הנחיות גוף ציבורי או פרטי, על הנחיות המייצגים גופים אלה כאמור או על הוראת כל דין.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שבריר שניה במידה ומשתמשים במע"ד בלוטות' כזה והמ"ק משדר וקולט החוצה במוצפן, חשוב מאוד (מאוד!) להצפין את השידור בין המע"ד למ"ק משום שאחרת נוצרת נקודת תורפה המאפשרת האזנה. מבלי חלילה להיכנס ליכולות ההצפנה של מ"ק שונים בצה"ל, אני לא כל-כך בטוח שההצפנה האפשרית בפרוטוקול בלוטות' חזקה באותה מידה.

לדעתי אין פה סכנה מהסיבה הפשוטה שהספק השידור של BT עומד על מטרים בודדים - כדי לאתר שידור מהסוג אליו אתה מתייחס יש צורך במערכת האזנה בהספק עצום ברמה שחורגת מגבולות ההיגיון והעלות הסבירה. האפשרות השניה להאזנה כזו היא לרשת כל מבנה ובית ברצועת עזה יו"ש ודרום לבנון במכשור מתאים...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ראשית אנסה להבהיר מעט את העניין הטכני מאחורי קישוריות ה-BT שהזכרנו, משום שאני
בטוח שהדיון הזה מעניין גולשים אחרים גם אם הם לא בהכרח בקיאים במושגים הטכניים:

אתה כותב " לדעתי אין פה סכנה מהסיבה הפשוטה שהספק השידור של BT עומד על מטרים בודדים"
אתה קצת מבלבל פה בין שני מושגים: "הספק שידור" ו-"טווח עבודה"
הספק שידור הוא ההספק החשמלי המועבר לאנטנה והמומר לאות שידור אלקטרומגנטי.
ההספק נמדד ביחידות וואט [W] ולא במטרים. הספק שידור של רכיב BT תלוי בדרגה (class) שלו.
ישנן שלוש דרגות: 1mW(החלש ביותר), 2.5mW ו-100mW(לשם השוואה הספקי שידור של טלפונים
סלולריים נעים סביב כמה מאות mW).
טווח עבודה הוא הטווח המירבי האופייני שבו, ברוב המקרים, התקשורת רציפה וקוהרנטית.
במילים פשוטות, הכוונה היא שבדרך-כלל זה המרחק המקסימאלי שבו שני מכשירים יכולים לדבר אחד עם השני.

ישנו מתאם אינטואיטיבי בין הספק השידור לטווח העבודה במובן זה שככול שהספק השידור גדול יותר -
כך טווח העבודה גדל גם-כן. יחד עם זאת, חשוב להדגיש שטווח העבודה מושפע גם מתנאי הסביבה,
מבנה האנטנה המשדרת, האנטנה הקולטת, יכולת עיבוד הנתונים במכשירים, מורכבות פרוטוקול
השידור ועוד.

בדבריך אני מניח שהתכוונת לומר שמאחר והמע"ד לא אמורה להיות רחוקה מהמ"ק יותר מכמה מטרים
לכל היותר, הרי שניתן להסתפק בשידור בהספק נמוך. כלומר, טווח העבודה יהיה גם הוא
מסדר גודל של מטרים בודדים. לכן, אם האוייב ירצה ליירט את התקשורת בין המע"ד לבין המ"ק, כדי
להתגבר על ההצפנה בשידור המ"ק, עליו למקם מכשיר האזנה בטווח של מטרים בודדים מכל
מקום שבו הקשר יצא לשידור או יקלוט ומאחר ומדובר בהרבה מכשירים ניידים, שאי-אפשר
לצפות מראש היכן יעברו, הרי שיירוט כזה אינו מעשי.

לכאורה, אתה צודק אולם חשוב לזכור שבטווחים גדולים מטווח העבודה אות השידור איננו
פשוט צונח ל'אפס' ומתפוגג. מעבר לטווח העבודה עוצמת האות נמוכה מכדי שניתן
יהיה לקלוט ולעבד אותו במקלטי BT קטנטנים וסטנדרטיים (בד"כ מדובר בשבב או שניים, לא כולל
אנטנה קטנטנה) אבל אין שום מניעה לנסות לקלוט אותו באמצעות אנטנה כיוונית גדולה או לעבד
אותו באמצעות מערכת מחשוב חזקה שתדע לבצע עיבוד נתונים חכם, כדי להתגבר על שגיאות שנוצרו
בגלל האות החלש.

דוגמא ליירוט תקשורת שכזה ניתן למצוא בניסוי זה.
בניסוי הצליחה קבוצה של כמה חוקרים להתחבר למכשיר סלולר באמצעות בלוטות' Class 2 ,שטווח
העבודה האופייני שלו עומד על 10 מטרים, ממרחק של 1.78 ק"מ (!), תוך שימוש בציוד קליטה
ועיבוד נתונים בדומה לזה שהזכרתי בפסקה הקודמת.

אז נכון שאנטנת האזנה אחת של החמא"ס לא תכסה את כל רצועת עזה, אבל תסכים איתי שעם
קצת יצירתיות, חשיבה ותעוזה עשויה שיטה זו לגרום כאב ראש לא קטן למי שמשתמש במע"ד BT ומ"ק
מוצפן, מבלי להצפין כראוי את שלב ה-BT.
אני בכוונה לא מפרט לגבי היצירתיות, החשיבה והתעוזה הנדרשים, למרות שמדובר בדיון
תיאורטי בלבד בדבר אלמנט טכנולוגי תיאורטי שלמיטב ידיעתי כוחות הבטחון כלל לא עושים
בו שימוש, אך אני בטוח שאתה מבין למה אני מתכוון.

"Watch your thoughts, for they become words.
Watch your words, for they become actions.
Watch your actions, for they become habits.
Watch your habits, for they become your character.
And watch your character, for it becomes your destiny.
What we think, we become."
מרגרט ת'אצ'ר

כל האמור בפוסט לעיל הינו הבעת דעה בלבד ואין לייחס לדברים משמעות אחרת.

אנא הקפידו על ביטחון מידע והימנעו מכתיבת פוסטים המכילים מידע האסור בפרסום.

בשום אופן אין לראות בפוסט הכתוב לעיל בקשה, המלצה, השראה או עידוד לפרסום מידע האסור בפרסום ו/או לביצוע עבירה על חוקי המדינה, על הנחיות רשות שלטונית או רשות ממונה, על הנחיות גוף ציבורי או פרטי, על הנחיות המייצגים גופים אלה כאמור או על הוראת כל דין.

היתרון באלחוטי על פני חוטי הוא בפחות סרבול ונקודות כשל - אין קונקטורים שמתלכלכים, אין גידים שנקרעים. מלבד זאת אין לך כבל שעובר מקדימה לאחור ואין צורך להיות תאום סיאמי של מי שאתה מעביר לו מע"ד.

הסיבה שאני חושב שלחלק את המכשיר לשניים זה רעיון טוב היא פונקציונלית - על הגב יותר קל ופחות מסרבל לשאת משקל כך שאפשר לבנות מכשיר רובוסטי ולסחוב הרבה אנרגיה (גם להטענת מכשירים אחרים אם צריך), ומצד שני תמיד תרצה גישה נוחה ליחידת השליטה.

ואגב מערכות ללא חוטים - לדעתי לא רחוק היום שייצרו ציוד צבאי אטום לחלוטין עם תקשורת אלחוטית וטעינה בהשראה. כמה שפחות פתחים וחיבורים יותר טוב.

אתה מעלה כמה נקודות טובות וחשובות. אתייחס אליהן, ברשותך, מהסוף להתחלה:

- "כמה שפחות פתחים וחיבורים יותר טוב" - אני מסכים איתך בלב שלם. במיוחד כשהמדובר
במכשירים צבאיים, המיועדים להפעלה בשטח, על-ידי אנשים שאינם בהכרח מקצועיים
בתפעולם (ע"ע היריקה לתוך המחבר שבקצה פתיל המע"ד, לפני הברגתו לחיבור במ"ק. אלוהים ישמור).

- חיבוריות אלחוטית וטעינה בהשראה - לדעתי יעבור עוד זמן רב עד שמערכות קשר צבאיות שאינן
משתמשות בכבלים לתקשורת או לצורך טיענה תהפוכנה לחזון נפרץ. שימוש בחיבורי אד-הוק אלחוטיים
וטעינה בהשראה אכן יבטלו חלק ניכר מהפתחים והמחברים במכשירי קשר, אבל הם נושאים בחובם גם
כמה חסרונות, שבמערכות צבאיות כבר קשה יותר להתעלם מהם.
אגב, שים לב שטכנולוגיות כמו טעינה בהשראה, BT, WiFi ודומיהן מוכרות ו'בשלות' כבר זמן רב אך
מלבד אולי כמה מכשירים איזוטריים, רוב-רובם של מכשירי הקשר הצבאיים עדיין נבנים תוך שימוש
במחברים, שקעים, פתילים וכו'.

- חלוקת המכשיר לשניים - שוב, אתה בהחלט צודק בכך שמבחינת הנדסת אנוש נטו עדיף
לשאת משקל כבד מאחור ולהעביר קדימה את כפתורי השליטה והצג. העניין הוא שחלוקה כזו
לא תהיה 'חצי-חצי' מבחינת הגודל והמשקל ואף רחוק מכך. קח כדוגמא את יחס הגודל והמשקל
בין מ"ק לבין ק"פ.
הטענה שלי היא שלמרות שפונקציונאלית נכון אולי לתכנן מ"ק 'מחולק', הרי שחלוקה
כזו תעלה את סיבוכיות המכשיר, את מחירו, כנראה גם את משקלו ואת החשיפה שלו לתקלות.
מדוע לא פשוט לצרף ק"פ לכל מ"ק?

- תפקיד הקשר - גם אם יש לקשר מע"ד בחיבור בלוטות' הוא חייב להיות קרוב מאוד
למפקד, משום שטווח העבודה של מערכות BT הוא קצר מאוד (בהספקי שידור קטנים עומד
על בערך 1 מטר, אם אני זוכר נכון). הקשר יצטרך להיות ממש 'תאום סיאמי' של המפקד, בזמן
שהאחרון עושה שימוש בקשר.
מדוע? משום שאם מסיבה כלשהי הקשר בין מע"ד ה-BT והמ"ק יתנתק, באמצע שהמפקד יוצא לשידור
או קולט משהו, אז כנראה שיווצר מצב שבו יקח למערכת שניה או שתיים לבצע מחדש את 'לחיצת היד'
של פרוטוקול ה-BT בין המע"ד למ"ק. אם זה יקח רק שניה-שתיים זה סתם מסורבל ומעיק, אם
זה יקח יותר - הקשר יחטוף את המע"ד בראש.

- היתרון באלחוטי - נכון שבחיבורים אלחוטיים אין שקעים מלוכלכים וגידים קרועים, אבל
יש בעיות קליטה, בעיות סוללה, רכיבים יקרים יותר, פרטוקולים המצריכים 'לחיצת יד', רכיבים
רגישים יותר למכות וללחות ועוד.

"Watch your thoughts, for they become words.
Watch your words, for they become actions.
Watch your actions, for they become habits.
Watch your habits, for they become your character.
And watch your character, for it becomes your destiny.
What we think, we become."
מרגרט ת'אצ'ר

כל האמור בפוסט לעיל הינו הבעת דעה בלבד ואין לייחס לדברים משמעות אחרת.

אנא הקפידו על ביטחון מידע והימנעו מכתיבת פוסטים המכילים מידע האסור בפרסום.

בשום אופן אין לראות בפוסט הכתוב לעיל בקשה, המלצה, השראה או עידוד לפרסום מידע האסור בפרסום ו/או לביצוע עבירה על חוקי המדינה, על הנחיות רשות שלטונית או רשות ממונה, על הנחיות גוף ציבורי או פרטי, על הנחיות המייצגים גופים אלה כאמור או על הוראת כל דין.

מסכים איתך (כמעט) על הכל.
הטכנולוגיות שהזכרתי עדיין כנראה לא בשלות וקשיחות (פיזית ופרוטוקולית) להיות חלק ממערכת אמינה שצריכה לעמוד בתנאי לחימה או אפילו סתם לעבור חיים קשים של בט"ש משמים. שלא לדבר על עניין הצטיידות ותקציב - ויעיד על כך המ"ק 77 שלצה"ל מסתבר שקשה להפרד ממנו כמו שהיה קשה להפרד מהדקוטות והזחל"מים.

אני מנסה "לזרום" עם מה שהעלתה פותחת השרשור ולזרוק רעיונות למה שרצוי, אולי, בעתיד.

אז כל הנושא הטכנולוגי הוא בעיני חצי מדע-בדיוני שאפשר לראות את ניצניו בטכנולוגיות שקיימות היום ולא אתפלא אם יפעפעו לציוד הצבאי בעוד עשור-שניים, כמו שעשה הסלולאר וכמו שלדעתי תעשה ההנעה ההיברידית לכלי רכב.

מה שכן נראה לי הגיוני וסביר גם היום זה הקטע הארגונומי - אני בהחלט חושב שבניכוי בעיות טכנולוגיות, עדיף לשאת את רוב משקל המערכת על הגב ואת כל נושא השליטה מקדימה או אפילו על הזרוע (כמו החייזר שנלחם בשוורצנגר בסרט "הטורף" למי שזוכר).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ מסכים איתך (כמעט) על הכל.

נו, בפורום כמו שלנו משפט כזה הולך ישר לתקיית 'גזור ושמור'

הטכנולוגיות שהזכרת דווקא כן בשלות וקשיחות. העניין הוא שהן טכנולוגיות שפותחו
מתוך מחשבה על ישומים אזרחיים. לכן, היתרון המרכזי והמהותי שלהן הוא: נוחות .
הרבה יותר נוח להטעין את הנייד שלך, פשוט על-ידי הנחתו על משטח מסויים, במקום לחבר אותו לכבל טעינה.
הרבה יותר נוח להעביר קובץ בין שני מכשירים, פשוט על-ידי קירובם אחד לשני, במקום לחבר בינהם בעזרת כבל נתונים.
וכן הלאה...

הנוחות הזו לא באה בחינם. לרוב מדובר במערכות יקרות יותר ורובסטיות פחות.
אגב, בעבר, המערכות 'האזרחיות' הללו היו גם די בזבזניות בכל הנוגע להספק חשמלי (כי אם אתה
כבר מחובר לשקע חשמלי, אז מה איכפת לך) אבל מאז פריחת שוק מוצרי החשמל הניידים (בתחילה
מחשבים ניידים ואחר-כך הסלולריים) ניתן דגש מיוחד על שיטות, פרטוקולים ורכיבים דלי הספק.

במערכות צבאיות, 'נוחות' היא לא מילה גסה, אבל לרוב לא השיקול המרכזי ולעיתים - גם לא המשני.
למרות זאת, מערכות ותפיסות 'אזרחיות' מוטמעות לעיתים בצבא מתוך מטרה לשפר נוחות
ולאו-דווקא ביצועים. בתחום מערכות הקשר, עליו אנו מדברים, ניתן לראות דוגמא לכך במערכת
'ורד הרים' שהביאה בעיקר... נוחות (נכון, גם רוחב פס, תקשורת נתונים, הצפנה וכו'):
זה נוח יותר לשאת מכשיר 'ורד הרים' בכיס, מאשר מ"ק באפוד. זה נוח יותר לצלצל ישירות
למישהו, במקום לקרוא לו שעה בקשר כשהוא לא מאזין.

לכן, אם אתה מנסה למצוא איפה מערכות אזרחיות ישתלבו בצבא - דבר ראשון, חפש איפה אפשר להוסיף נוחות.
'ארגונומי' זה בהחלט לא מילה גסה.

"Watch your thoughts, for they become words.
Watch your words, for they become actions.
Watch your actions, for they become habits.
Watch your habits, for they become your character.
And watch your character, for it becomes your destiny.
What we think, we become."
מרגרט ת'אצ'ר

כל האמור בפוסט לעיל הינו הבעת דעה בלבד ואין לייחס לדברים משמעות אחרת.

אנא הקפידו על ביטחון מידע והימנעו מכתיבת פוסטים המכילים מידע האסור בפרסום.

בשום אופן אין לראות בפוסט הכתוב לעיל בקשה, המלצה, השראה או עידוד לפרסום מידע האסור בפרסום ו/או לביצוע עבירה על חוקי המדינה, על הנחיות רשות שלטונית או רשות ממונה, על הנחיות גוף ציבורי או פרטי, על הנחיות המייצגים גופים אלה כאמור או על הוראת כל דין.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ מה שכן נראה לי הגיוני וסביר גם היום זה הקטע הארגונומי - אני בהחלט חושב שבניכוי בעיות טכנולוגיות, עדיף לשאת את רוב משקל המערכת על הגב ואת כל נושא השליטה מקדימה או אפילו על הזרוע (כמו החייזר שנלחם בשוורצנגר בסרט "הטורף" למי שזוכר).

מערכת V-Rambo של תדיראן, מקלט חוזי של מזל"ט לכוח קרקעי רגלי - וזה מלפני עשר שנים, לך תדע איזה פיתוחים מודרניים יש מהשנים האחרונות.

תמונה שהיתה חסרה כאן לדיון לצורך הבהרת מימדים ומראה - מ"ק 624 (המכשיר הקטן) מחובר למגבר (המכשיר הגדול עם החיבור האדום).

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מהסיבה הפשוטה:
קיימת היום טכנולוגיה שעדיפה בהרבה על הציוד הצהל"י (לפחות בעניין הקשר לכוחות החי"ר) אבל משיקולים כלכלים אין הצתיידות.

(בדיוק כמו שמשיקולים כלכלים לא בונים נושאות מטוסים, או מפתחים מרכבה סימן 5).

היום יש יחידות עילית בעולם עם מערכות קשר איכותיות שכמעט לא שוקלות כלום, ומתחברות למדונות.

הכל עניין של תקציב.

סירפד -

צודק לגמרי, לצערי לא מצאתי מספיק מידע באינטרנט כרגע על מכשירי הקשר. אבל אני אחדד שוב את העניין, אינני מחפשת חומר תאורתי אלא הפוך. אני מחפשת אנשים שיספרו על החוויות האישיות שלהם משימוש במוצר הקיים. את זה אוכל למצוא או בפורומים כגון זה או פשוט לדבר עם אנשים, אני עושה זאת במקביל..


ולגבי הטענה שאין טעם למחקר, אז ראשית אני סטודנטית וכמו שאתה בעצמך יודע זה שיש טכנולוגיה קיימת וטובה כבר זה לא אומר שאי אפשר לעצב את המוצר מחדש ולתת לו יתרון חדשני משל עצמו.

שנית, דוקא מכיוון שישנה בעיה תקציבית, זו סוג של מגבלה שמאתגרת אותנו המעצבים, לעמוד בדרישות המציאות ובכל זאת להביא את המקסימום מבחינת העיצוב טכנולוגיה וכו.

ברוכים תהיו!

ראשית: ברוכה הבאה לפורום

שנית: סיפור קטן על הסיבות לבחירת אחד ממכשירי הקשר האלה (בתחום שלא יועדו אליו), ואיך העיצוב שלהם הכריע.

לפני לא מעט שנים מפקד של אחת מהיחידות המיוחדות של צה"ל שפעלה רבות בלבנון הטיל על שני חבלנים ביחידה משימה.
הם נידרשו למלכד מ.ק אשר "יישכח" בשטח, ההפעלה שלו היתה באמצעות קביעת תדר מסויים אשר זרועות המודיעין רצו לדעת אם המחבלים יודעים אותו.

החבלנים בחנו את ה 77 מול ה 624, מכל מכשיר מערכת ממסר הוצאה אבל הושארה למכשיר יכולת הפעלה חשמלית של כיבוי/הדלקה וקביעת תדר.

נפח המכשיר הוקדש לחנ"פ+רסס, ההפעלה היתה חשמלית כאמור כשסגירת המעגל החשמלי היתה באמצעות התדר המיוחד. כמו כן הוכנסה אפשרות להפעלה אלחוטית.

ה 77 נבחר בגלל המימדים והעיצוב שלו, הכוח יצא לפעילות אשר בסיומה המכשיר "נשכח" שם.
בהמשך השב"כ דיווח שהיה פיצוץ עז, כך השיגו שלוש ציפורים במכשיר אחד, ידעו שהם יודעים את התדר תוך כדי גרימת לא מעט נפגעים ויצירת הרתעה.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

מכשירי קשר קשורים הרבה לאלקטרוניקה שלהם ולכן העיצוב פחות משמעותי כי הרי מדובר על עיצוב פשוט וקשיח.

אני במקומך היתי משנה כיוון לגרמי ומנסה לתכנן/לעצב קסדה טובה יותר ללוחמים, שתהיה נוחה וקלת משקל, אפילו עם איוור מסוים (בארץ גם איתם לפעמים), שמגינה כמה שיותר טוב, אם אוזניות ומיקרופון מובנה או שניתן לחבר בקלות, עם פנסים קבועים משני צידי הקסדה, מיקום מובנה לאמצעי ראיה, משקף שיורד/נשלף כמגן או שמשקף שמש...

אני בטוח שפה גם יתנו לך עוד מלא רעיונות בנושא!!

יש מלא גרסאות בשוק כיום אבל אני לא חושב שבאמת יש היום קסדה באיכות טובה שכוללת באמת טכנולוגיה ועיצוב מתקדם

בכל מקרה נראה לי שיהיה מענין לראות את התהליך העבודה שלך...

בהצלחה

דוקא בגלל שהחשיבה והתפיסה של הקשר הטקטי הכתיבו לאורך השנים אבולוציה של עיצוב וצורת שימוש מסויימת, לא אומר שאי אפשר - ואפילו רצוי - לאתגר את החשיבה הזאת ע"י מישהו שכלל אינו כפוף לחשיבה הסטנדרטית. בסופו של דבר יכול לקרות אחד משניים: ידידתנו תציע חלופה פחות טובה מהקיים - או טובה יותר ממנו. רק לצורך ה-50% החיוביים שווה לבצע את הפרוייקט הזה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אם לזרום עם כמה הצעות שרצו כאן, וללכת צעד וחצי קדימה (לעתיד, החצי בדיוני, אבל לקונספט עיצובי זה אחלה)

אם נאחד את יחידת הכפתורים והצג, עם המעד, ונשלב קשוריות אלחוטית (BT אפילו בפרטוקול לטווח רחוק יותר), ואז וניקח גם את ההצעה לטעינה בהשראה של היחידה "החכמה" מה"קוביה הכבדה" בעריסה מוכנה מראש עליה.

ואז- נוסיף 3-4 יחידות חכמות על כל "קוביה כבדה"- הם יוכלו לשמש כמוטורולות בתוך הכוח, וליציאה לקשר חוץ לסגן וכו'

ואז נוסיף גם יכולת התחברות לכמה "קוביות כבדות" מ"חכמה" אחת- קודקוד יושב על 3-4 רשתות, על בסיס ארבע קשרים סביבו, אבל ביחדת קצה "חכמה" אחת אצלו.


אחר כך נדבר על כוח רכוב שהיחידה הכבדה נשארת על הרכב, והוא פורק לטווח קצר על בסיסה.

ואז נוסיף יכולת נדידה בין "קוביות כבדות"

ואז נעלה אותם על מזל"ט מעל כוח קל, ובנגמ"ש השכן, ויכולת נדידה בין תאים, סליחה, "קוביות כבדות"...


בהצלחה
(ולשבריר- זה חזון ראלי גם לצבא לדעתי- רק בטווח הזמן הלא קרוב)

שמל, ידידי, למה הכוונה ב"חזון ריאלי...בטווח הזמן הלא קרוב"?
אם אתה חושב שזה לא ישים בזמן הקרוב, איך אתה יודע שזה ריאלי?

אני שואל רק ביחס למשפט עצמו, כי אני שם לב שמדי-פעם בפורום מישהו
מעלה רעיון לפיתוח חדשני אבל כשמתגלה שחסר לו חלק מהותי בישום, אז הוא
אומר משהו בסגנון "טוב, עכשיו אנחנו לא יודעים לעשות את זה אבל בעתיד תהיה לנו את הטכנולוגיה."
הרי את אותו הדבר אני יכול לומר גם על טלפורטציה ורובי לייזר.
המדע הבדיוני של היום הוא הנורמה של מחר וההיסטוריה של מחרותיים אבל אי-אפשר
לתכנן מערכת לפי ההנחה ש'פעם בעתיד נדע איך לעשות את זה',
בדיוק כמו שאי-אפשר להתחיל לבנות בניין מהקומה השניה.

כל ההסבר הזה לא מכוון אישית אליך או למערכת שהצעת. פשוט חשבתי שזה זמן טוב להדגיש את הנקודה הזו.


עכשיו, בוא ואפתיע אותך, המערכת שהצעת בהחלט נשמעת לי ברת-ישום כבר עכשיו.
אם הבנתי נכון ותקן אותי אם אני טועה, אתה בעצם מציע שבמסגרת של מחלקה (נניח), הקשר
יסתובב עם מ"ק מעט גדול יותר (מה שאתה מכנה "יחידה כבדה"), שיהווה מעין HUB לכמה יחידות של 'מע"ד חכם' ("היחידה החכמה").
כל 'מע"ד חכם' יתקשר באמצעות BT עם המ"ק הגדול, שבתורו ינהל למעשה את התקשורת בין
המע"דים לכוחות אחרים ובעת הצורך (טווח גדול מדי) גם בין המע"דים לבין עצמם בתוך המסגרת המחלקתית.

(במאמר מוסגר: חבר'ה, עזבו את עניין הטעינה בהשראה. מדובר בשיטת הטענה שכל מטרתה
להוסיף נוחות למשתמש הביתי המפונק, במחיר של הפסד מסויים בהספק הטעינה. לדעתי, כשאתם
מתכננים מערכת צבאית, שנועדה לשמש פרק זמן לא ידוע בשטח לא פשוט, אתם רוצים למצות
כל מילי-אמפר שאתם יכולים להעביר מהמטעין לנטען. טעינה בהשראה איננה הדרך לעשות זאת.)

הרעיון שהבאת, שמל, הוא בהחלט בר-ביצוע וישים כבר עכשיו. השאלה היא איזה יתרונות חדשים הוא מביא?
מדוע לא לצייד את המחלקה בכמה מכשירי 624 עם ק"פ?
אל תשכח שכל יחידת 'מע"ד חכם' היא חסרת שימוש בפני עצמה, ללא 'היחידה הכבדה'.
מה תעשה אם 'היחידה הכבדה' תחטוף רסיס או קליע או סתם תפסיק לעבוד?
מה תעשה במצב שבו המ"כ במחלקה שלך צריך לדלג את הכיתה שלו למקום מרוחק מדי בשביל ה-BT?
יש יתרון אדיר בכך שכל מכשיר קשר שנמצא בכח מסוגל לתקשר ברשת בלא תלות במשהו
חיצוני (מה שנקרא stand alone ). 'המע"ד החכם' אינו מכשיר כזה.

למרות כל זאת, אני כן רואה יתרון חשוב אחד ב'מע"ד החכם': במתאר לחימה שבו המחלקה כולה
נמצאת באיזור קטן יחסית, ניתן ליצור קשר בין המ"מ לסמ"ח או למ"כים, ישירות דרך
ה-BT. מבלי להעמיס את רשת הקשר הפלוגתית.

"Watch your thoughts, for they become words.
Watch your words, for they become actions.
Watch your actions, for they become habits.
Watch your habits, for they become your character.
And watch your character, for it becomes your destiny.
What we think, we become."
מרגרט ת'אצ'ר

כל האמור בפוסט לעיל הינו הבעת דעה בלבד ואין לייחס לדברים משמעות אחרת.

אנא הקפידו על ביטחון מידע והימנעו מכתיבת פוסטים המכילים מידע האסור בפרסום.

בשום אופן אין לראות בפוסט הכתוב לעיל בקשה, המלצה, השראה או עידוד לפרסום מידע האסור בפרסום ו/או לביצוע עבירה על חוקי המדינה, על הנחיות רשות שלטונית או רשות ממונה, על הנחיות גוף ציבורי או פרטי, על הנחיות המייצגים גופים אלה כאמור או על הוראת כל דין.

אני גם חושב שהטכנולוגיה קיימת, בגדול היא אצלי בכיס עכשיו...

ולשאלתך- בפלוגה יש 3 קוביות כבדות- נקרא לילד בשמו- אנטנה סולולרית. ועוד כמה במסייעת, ועוד בנגמש השכן, ובמזלט למעלה מרימים ממסר.

זה באמת לא נועד לכוח מבודד.

אוקי, אם מה שאתה מתאר הוא למעשה רשת תקשורת סלולרית אז
בפועל אתה מדבר על מעבר לשידור דיגיטאלי ואני מזמין אותך לקורא את הפוסט
שלי בהמשך האשכול, שדן בפיתוחים אפשריים.
אגב, המודל הסלולרי לא בדיוק מתאים לרשת תקשורת צבאית, אבל אני מבין שאתה מדבר ברמת העיקרון.

רק אל תשכח דבר אחד, הטלפון הנייד בכיס שלך איננו בעל יכולת stand alone משמעותית,
אם בכלל (לא כל סלולרי מסוגל לדבר ישירות מכשיר למכשיר). אם בסביבתך ישנה רק
אנטנה סלולרית אחת (ובוא נודה באמת - קשה להאמין שבזירת לחימה תוכל למקם
אנטנות כאלו בצפיפות גבוהה) והיא הושבתה, אז יתכן מאוד ובאותו רגע תתגעגע מאוד
ל-624 הישן והטיפש.

"Watch your thoughts, for they become words.
Watch your words, for they become actions.
Watch your actions, for they become habits.
Watch your habits, for they become your character.
And watch your character, for it becomes your destiny.
What we think, we become."
מרגרט ת'אצ'ר

כל האמור בפוסט לעיל הינו הבעת דעה בלבד ואין לייחס לדברים משמעות אחרת.

אנא הקפידו על ביטחון מידע והימנעו מכתיבת פוסטים המכילים מידע האסור בפרסום.

בשום אופן אין לראות בפוסט הכתוב לעיל בקשה, המלצה, השראה או עידוד לפרסום מידע האסור בפרסום ו/או לביצוע עבירה על חוקי המדינה, על הנחיות רשות שלטונית או רשות ממונה, על הנחיות גוף ציבורי או פרטי, על הנחיות המייצגים גופים אלה כאמור או על הוראת כל דין.

כמי שמכיר , לפני ולפנים את המ"ק 77 ואת משפחת מכשירי ה PRC שקדמה לו, וזו שבאה לאחריו,סבורני כי ככל שמכשיר זה היה מכשיר טוב ויעיל בשעתו, הרי מדובר בציוד שמכל בחינה אבד עליו הכלח.
מדובר בציוד גדול ומסורבל, שאינו נדרש כיום בדור הדיגיטציה והמזעור- דור התקשורת הסלולרית- הריבוב הדיגטלי ואופקי התקשורת החדשים.
כיום קיים ציוד אלקטרוני יעיל פי כמה, עם אין ספור מאפיינים חדשים, אשר ניתן לדחסו- כולל מקור האנרגיה שלו- לתוך מארזים שגדלם קטן יותר ממערכת השמע של הPRC. צודקים החברים כאן כי ניתן לצמד לציוד הזה אף אמצעי שליטה חיצוניים ואביזרי שמע זעירים ללא חיבור פיזי. אם כי יש לזכור, שצימוז כזה עלול לסבול מהפרעות וחסימות אלקטרומגנטיות שונות.
מחליף איכותי למ"ק 77 אמור להיות בגודל של Iphone 4 (כולל כל ההקשחות הנדרשות לציוד בסטנדרט צבאי).
עד כאן 5 דקות של הרהורים על הקונספט של המ"ק 77, ע"י מי שעוד תפעל את המ"ק 10/9.

.

בעקבות הדיון המעניין שהתפתח באשכול, אנסה לתאר את מה שלדעתי הם הכיוונים הטכנולוגיים העתידיים בתחום.
הגולשים מוזמנים לאשר, לסתור, להציע עוד ולהביא דוגמאות לאמצעים קיימים.
לשם הבהרה: המגמות, הטכנולוגיות, ההצעות והישומים שיתוארו בהמשך הינם תיאורטיים לחלוטין והן פרי
שילוב בין ידע גלוי ודמיוני הקודח. כל דמיון לישומים, אמצעים וטכנולוגיות (קיימים או בפיתוח) מסווגים הינו
מקרי בלבד ומי שמודע לקשר כזה מתבקש לא להצביע עליו .

"הלוחם והקשר: יחסינו - לאן?"

מזעור - מגמת המזעור של מכשירי קשר מוכרת לכולם. קל להניח שבעתיד הלא רחוק ניתן יהיה למזער את
מכשירי הקשר הנישאים אפילו מעבר לגודל של מכשירי ה'ווקי-טוקי' הקטנים המוכרים כיום. למרות זאת, אני
בספק אם נראה מזעור של מ"ק, מחלקתי או ללוחם יחיד, מעבר לגודל של מכשירי ה-710 המוכרים היום.
הסיבה לכך היא שמ"ק בסדר גודל של ה-710 הינו קטן וקל מספיק כדי להינשא באפוד בנוחות ומאחר
ומדובר במכשיר צבאי, יעדיפו לדעתי המתכננים לנצל כל אפשרות הקטנה נוספת של האלקטרוניקה הפנימית
לצורך הגדלת נפח הסוללה.
כלומר, מאחר ומדובר במכשיר שהרובסטיות ואורך חי הסוללה שלו חשובים מאוד ומאחר והמכשיר מיועד בין כה וכה לאפוד, הרי
שגם אם ניתן יהיה למזער את האלקטרוניקה שבו לגודל של קופסאת גפרורים, עדיף
ל'מלא' את יתר הנפח הקיים ב'עוד סוללה'.
חריג לכך ימצא אולי במכשירים המיועדים לצוותים טקטיים קטנים, כגון צוותי ימ"מ, מאחר ואופי הפעולה
שלהם הינו קצר מאוד, בסמיכות לכוחות תומכים מסביבם, ולכן לא מצריך חיי סוללה ארוכים ומנגד מכשיר
זעיר יאפשר להם תנועה מהירה וגמישה יותר.

שידור דיגיטאלי - שידור בקידוד דיגיטאלי פותח פתח למספר יתרונות וישומים, שאינם אפשריים לישום (או
שקשה יותר לישמם) במכשירי הקשר האנלוגיים המוכרים לנו. דוגמה עקרונית להבדלים ביכולות בין שתי
השיטות ניתן לראות בהבדלים בין שידורי הטלוויזיה האנלוגיים בישראל (שהופסקו) לבין השידורים הדיגיטאלים ('עידן+').
בין יתרונות השידור הדיגיטאלי ניתן למנות יכולת העברת תמונה, העברת נתונים יעילה, הצפנה
חזקה ועוד.
קשה להאמין שצבא כלשהו יוותר לחלוטין על מכשירי הקשר האנלוגיים: הם פשוטים, זולים, עמידים ו'מספקים
את הסחורה'. יחד עם זאת, יתכן ובנוסף להם יסופקו למסגרות לוחמות קטנות (פלוגה ויתכן אף מחלקה)
מכשירי קשר דיגיטאלים, שישמשו כמעין HUB למגוון מכשירים אחרים בתוך המסגרת.
כלומר, מכשירים וישומים שיעשו שימוש בתמונות או תקשורת נתונים יתקשרו 'החוצה' (כלומר, אל מסגרות
אחרות) דרך אותו מכשיר קשר דיגיטאלי.

מכשיר מדבר עם מכשיר - עם התפתחות הטכנולוגיה, עומדים יותר ויותר אמצעים אלקטרוניים לרשותו של
הלוחם בשטח. משקפת תרמית קטנה, מד טווח לייזר זעיר ומסך קטן המציג תמונה ממל"ט הם רק
דוגמאות אחדות לאמצעים אלקטרוניים כאלו, הזמינים כבר היום.
השד יודע מה עוד ימציאו מחר אבל איך כל זה קשור למכשירי קשר?
מכשירי קשר דיגיטאלים, שעליהם דובר בפסקה הקודמת, יפתחו פתח למגוון אמצעים חדשים או יעילים יותר,
לדוגמא:

--כל מי שעמד במחסום מכיר את הבעיתיות בבדיקת ת"ז של נבדקים.
לא רק שזה לוקח זמן אלא גם תמיד קיים ספק אם התעודה שסיפק הנבדק אכן אותנטית.
דמיינו לכם מכשיר קטן, בגודל טאבלט נניח, שבו יש צג וקורא טביעת אצבע. המכשיר מחובר, דרך אותו
מ"ק דיגיטאלי, אל מאגר מעודכן של תמונות וטביעות אצבע של מבוקשים לחקירה. המכשיר סורק את טביעת
האצבע של הנבדק ומחזיר את תמונתו, את פרטיו וכמובן גם התראה, במידה והוא דרוש לחקירה.
במידה ואינו דרוש לחקירה, המערכת תוכל לתעד את פרטיו בצמוד למיקום ולשעה שבהם נאספו.

--בזמן לחימה נוצר צורך להפיץ מפות מעודכנות, מבחינת שמות קוד, מיקומי אוייב, משימות וכו'.
דמיינו לכם מכשיר המתלבש על אמת היד של הלוחם ומורכב מצג גמיש ומערכת תקשורת BT לטווח קצר.
המ"ק הדיגיטאלי יקבל הפצה של מפה עדכנית כזו, מהדרג מעל, ויעביר אותה למכשיר כך שכל פרטי
המפה יוצגו על הצג, בצירוף המיקום הנוכחי.

--אחת הבעיות בזמן לחימה, מבחינת קשר, היא עומס התעבורה הרב על הרשת.
דמיינו לכם מכשיר בגודל איתורית בעלת מקלדת פשוטה, המקבל ומשדר דרך המ"ק הדיגיטאלי ידיעות
טקסט קצרות, ממש כמו SMS. ניתן אפילו לצרף למכשיר כמה תבניות של הודעות מוכנות מראש, שבהן
המשתמש יצטרך רק למלא כמה פרטים: חייב להעביר פקודת טיווח ל-7 אבל מישהו לא מפסיק
לדבר בקשר? אין בעיה, שלח SMS בתבנית 'טיווח אש לסיוע קרוב' עם פרטי המטרה וזהו.

--כח המטווח ארטילריה נדרש להפיק באמצעים שונים את מיקום המטרה ואז לדווח אותו לגורם האש.
דמיינו לכם מט"ל חכם וקטן, המסוגל להפיק נ"צ מדוייק של המטרה (בהתבסס על מיקומכם, הטווח ועוד).
בלחיצת כפתור יעביר המט"ל, באמצעות BT, את הנ"צ אל המ"ק הדיגיטאלי וזה בתורו ישדר אותו
אל גורם האש. כל שלב התיאור המילולי, הארוך והלא מדוייק, של מיקום המטרה נחסך.

--אמצעי אש המונחים בצורה אופטית למטרתם הופכים נפוצים בשדה הקרב.
דמיינו לכם אמצעי אש כזה, נניח טיל, אשר בזמן מעופו אל המטרה מזהה (באמצעות תוכנת עיבוד תמונה
מהירה וחכמה) מטרות אוייב שמעליהן הוא עובר. מתוך ידיעת מיקומו של הטיל בכל רגע ובאמצעות
חישוב מתמטי, מפיקה מערכת ההנחיה של הטיל רשימת מיקומים של מטרות אויב אלו ומעבירה אותן
למ"ק הדיגיטאלי כך שזה בתורו משדר אותן אחורה, כדי לסייע ביצירת תמונת מודיעין עדכנית יותר.

אלו רק מספר דוגמאת לרעיונות תיאוריטיים שניתן לפתח, במידה ולכח הלוחם בשטח ישנה יכולת תקשורת נתונים טובה.

איסוף הספק חשמלי - ריבוי האמצעים המתוחכמים בכח, כמו גם השימוש הגובר במכשירי קשר ושידור נתונים,
מעלה את הצורך באספקת סוללות חשמליות. ריבוי סוגי הסוללות הנדרשות והמשקל שלהן יעודד את
המעבר לסוללות נטענות ויותר מכך - את החיפוש אחר שיטות ליצירת חשמל בשטח, כדי להטעינן.
להלן מספר רעיונות ליצירת הספק חשמלי בשטח, 'יש מאין':

--פאנל סולארי גמיש. החייל ישא על גבו פאנל סולארי מחומר גמיש, כך שהפאנל יעטוף את האפוד
ויהיה חשוף לאור השמש. הזרם החשמלי שיווצר בשעות היום יאגר בסוללה על גבו של החייל.

--מדרסים פיאזואלקטריים. בתוך נעלי החייל יותקנו מדרסים שיכילו שכבות חומר פיאזואלקטרי (חומר היוצר
מתח חשמלי בתגובה ללחץ מכני), כך שכל צעד של החייל ייצר זרם חשמלי שיאגר בסוללה על גבו.

--גופיית סיבק. החייל יעטה על גופו, מעל או מתחת למדים - לפי היעילות, בגד שבו ישולבו
חומרים מתאימים שבהתאם לאפקט סיבק ימירו את חום הגוף הגבוה שנוצר בזמן הליכה ממושכת לזרם חשמלי שיאגר בסוללה.

העקרונות הפיזיקאליים קיימים ואמיתיים. אין לי מושג אם קיימים אמצעים כאלו היום.

"Watch your thoughts, for they become words.
Watch your words, for they become actions.
Watch your actions, for they become habits.
Watch your habits, for they become your character.
And watch your character, for it becomes your destiny.
What we think, we become."
מרגרט ת'אצ'ר

כל האמור בפוסט לעיל הינו הבעת דעה בלבד ואין לייחס לדברים משמעות אחרת.

אנא הקפידו על ביטחון מידע והימנעו מכתיבת פוסטים המכילים מידע האסור בפרסום.

בשום אופן אין לראות בפוסט הכתוב לעיל בקשה, המלצה, השראה או עידוד לפרסום מידע האסור בפרסום ו/או לביצוע עבירה על חוקי המדינה, על הנחיות רשות שלטונית או רשות ממונה, על הנחיות גוף ציבורי או פרטי, על הנחיות המייצגים גופים אלה כאמור או על הוראת כל דין.

א. מה החסרונות של הטכנולוגיה של טלפונים לווייניים כמכשירי קשר? האם בעיות הצפנה או שישנן בעיות נוספות? לכאורה יכולות הקליטה שלהם טובות בהרבה...

ב. האם ניתן לדעתכם הסתמך על אנרגיה סולארית? אומנם העובדה שהרבה מהלחימה היא בלילה דווקא מאפשרת טעינת המכשיר ביום, אך מה יעשו בחורף או בסתם יום מעונן? (חוץ מסוללת גיבוי..)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מעצבת ברשת א. מה החסרונות של הטכנולוגיה של טלפונים לווייניים כמכשירי קשר? האם בעיות הצפנה או שישנן בעיות נוספות? לכאורה יכולות הקליטה שלהם טובות בהרבה...

יכולות הקליטה של לוויינים לכאורה יותר טובות, בפועל קיימת הסתמכות תמידית על ממסר חיצוני (הלוויינים עצמם) ובנוסף ישנה סוגיית ההשפעה של מזג אויר על הקליטה. על בעיות ההצפנה ניתן לקרוא בדף הרלוונטי של ויקיפדיה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מעצבת ברשת ב. האם ניתן לדעתכם הסתמך על אנרגיה סולארית? אומנם העובדה שהרבה מהלחימה היא בלילה דווקא מאפשרת טעינת המכשיר ביום, אך מה יעשו בחורף או בסתם יום מעונן? (חוץ מסוללת גיבוי..)

להשתמש כן, בהחלט. להסתמך לא, בשום פנים ואופן. צבא הנדרש לפעול ברציפות ולאורך זמן לא יכול להסתמך על מערכות בעלות טמפרמנט בעייתי ולא אמין.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ללוינים יש יתרונות בקשר לטווח רחוק בעיקר אבל ישנם מספר חסרונות בולט :
1. השפעה סביבתית (תראי מה קורה ל GPS שלך בתוך בית לדוגמא ).
2. הגבלה ברוחב הפס - אם את רוצה להעביר כמויות מידע גדולות (או את כל תעבורת הצבא) בלווין את חייבת היום להשקיע במספר הרבה יותר גדול של לוויני תקשורת ממה שעומד לרשות מדינת ישראל (ובהנחה שאת רוצה להשתמש אך ורק בלוונים ישראלים).
3. במידה ואת משתמשת בלווין זר , מי ששולט בלווין יכול לחסום אותך בקלות במידה והוא רוצה או מאויים.
4. רכבי תקשורת יקרים יותר, עדיין תקשורת לווינית ותחנות הקצה שלה יקרים ממכשרי הקשר הרגילים.

לסיכום , יש מצבים בהם לתקשורת הלווינית יש יתרונות (אני מניח בעיקר בתקשורת לטווח רחוק שמחליף את השימוש בתקשורת בתדרי HF ששימשו בעבר למטרה זאת) אבל לא כאלה שמצדיקות מעבר לתקשורת כזאת על ידי כל הצבא.

צריכת אנרגיה ומשקל בהתאם - מערכות מסוג זה לרוב עובדות בהספק גבוה למדי ולכן צורכות חשמל בהתאם.

סרבול - בשנים האחרונות ראינו מקרים די בודדים בהם כוחות רגליים (בעיקר כוחות מיוחדים אמריקאים באםגניסטן) הצליחו לסדר אנטנת תשק"ל המחוברת לתרמיל הנשיאה, ברוב המקרים נדרשת פריסה סטאטית (לא בתנועה) של האנטנה על הקרקע. וזה בהחלט פוסל אותה משימוש דינאמי וקרבי של חיילים בשטח.

טווחי שידור וקליטה - בטווחים בהם פועלים כוחות צה"ל, ברוב המקרים מספיקה תקשורת HF/VHF רגילה. כלי טיס וכלי שיט שעובדים בטווחים יותר רחוקים וצריך תקש"ל משתמשים במערכות אלה בכל מקרה. קיימות מערכות תקש"ל קרקעיות אך מדובר במקרים נקודתיים יחסית, שמיועדים לתקשורת נתונים בפס רחב (מחשבים ומערכות פיקוד ושליטה) ולא לקשר "פשוט".

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל