לקחים ממבצע "צוק איתן."
אני מניח שהסיבה לפתיחת המהלך היבשתי הייתה גילוי מנהרות התקיפה של החמאס, אבל תכלית המלחמה הייתה צריכה להיות השמדת הכוח הצבאי של החמאס ברמה כזו שהוא לא יעז להילחם פעם נוספת.
לדאבוני לא הצלחנו להשיג את המטרות האלו. אנו לא יודעים אם נותרו מנהרות תקיפה בשטח ישראל, ובוודאי שהחמאס לא נפגע בצורה שתמנע ממנו לפעול נגדנו בעתיד. איראן כבר הבהירה שהיא תחמש אותו מחדש. אבל הייתי מוסיף שהנשיא המצרי רוצה לבודד את רצועת עזה ממצרים והוא מתכנן להקים איזור חיץ מסביב לרצועה, וזה יקטין את אפשרות החימוש מחדש של החמאס דרך מצרים.
הסיבות לכישלון ולאבדות הם:
1. לא הייתה לנו היכולת לאתר את מנהרות תקיפה שעוברות לשטח ישראל.
אחת האפשרויות לאתר מנהרות אלו לקוחה מנושא חיפושי נפט. גם איתור שדות נפט הוא בעיה שנפתרה בעזרת מערכת שבודקת את הקרקע ומזהה חללים באדמה, שבהם יתכן שיש נפט או במקרה שלנו מנהרות.
2. לא היו לנו פתרונות ליירוט פצמ"רים.
ישנם מספר פתרונות לבעיה זו:
א. קרן לייזר- זה פיתרון מעולה אבל ידרש עוד הרבה זמן והרבה כסף עד שנראה מערכת שתוכל ליירט 10 פצמ"רים בדקה וזה מינימום.
ב. טיל זעיר נגד פצמ"רים - הייתה בפורום כתבה בנושא זה וקישור לכתבה למטה:
ג. תותחי נ"מ מהירי ירי - בעולם ישנם תותחי נ"מ בקליבר של בין 20 מ"מ ל-35 מ"מ שמתאימים לתפקיד. למה לא נרכשו מערכות אלו עד היום, זו שאלה שוועדת החקירה תצטרך למצוא תשובה.
למטה תמונה של מערכת אמריקאית שמבוססת על תותח "וולקן" 6 קנים בקוטר 20 מ"מ וקצב אש של 4,500 פגז בדקה. מערכת זו יכולה הייתה להירכש כבר לפני הרבה שנים ולהגן על ישובי עוטף עזה וחיילי צה"ל.
CRAM SYSTEM –Centurion
לגרמנים ישנה מערכת נ"מ קרקעית בקליבר 35 מ"מ שנקראת Skyshield. המערכת בנוייה ממערכת מכ"מ ותותחי נ"מ בקליבר 35 מ"מ וקצב אש של 1,000 פגז בדקה לקנה. בנוסף למערכת זו, לגרמנים יש גם מערכת ניידת על גבי הרכב Boxer שנקראת Skyranger וכוללת מכ"מ ותותח 35/1000.
SkyShield System
גם לסינים יש מערכות נ"מ מעניינות ולהם יש תותחי נ"מ שדומים או זהים לתותח ה-30 מ"מ שמותקן ב-A-10.בדרך כלל תותחים אלו מותקנים על ספינות הצי הסיני וקצב האש שלהם הוא בין 4,500 ל-11,000 פגז בדקה.
3. לצבא היבשה שלנו אבדה יכולת התקיפה. מ-82 צבא היבשה לא השיג ולו נצחון אחד.
לרק"מ כידוע ישנם 3 יכולות עיקריות: ניידות, מיגון, ועוצמת אש. בלחימה בשטח בנוי אין לרק"מ ניידות, ולכן הוא חייב להגדיל את המיגון ועוצמת האש.
א. מיגון:
אחד האיומים העיקריים על רק"מ הוא מערך הרקטות וטילי הנ"ט של האוייב, כנגד איום זה הרק"מ חייב להיות מוגן ע"י מיגון פסיבי ואקטיבי. הרק"מ שאמור להילחם בשטחים בנויים הם הנמרים וצריך להבטיח שיש להם את היכולת הזו.
נראה שבמלחמה האחרונה ספגו הנמ"רים פגיעות אבל עמדו בהם בהצלחה, זה אומר שהמיגון הפסיבי שמותקן בם עושה את העבודה, ושיפור המיגון יעשה ע"י הוספת מיגון אקטיבי.לדעתי המיגון האקטיבי כדוגמת "מעיל רוח" אינו מתאים לנמ"ר ואני בספק אם "אגרוף הברזל" יכול לטפל במספר איומים שמגיעים בו זמנית, ומכיוונים שונים.
הפתרון שנראה לי הוא התקנת מספר רב של משגרים/מיירטים, של "מעיל רוח", לאורך הגג של הנמ"ר כאשר בכל משגר מותקן חיישן (מכ"מ) זעיר שיהיה אחראי להפעלת הירי כנגד האיום. בשיטה זו ניתן יהיה לשגר מספר רב של מיירטים כנגד מספר רב של איומים שמגיעים בו זמנית. חיישנים מסוג זה מותקנים במערכת ההגנה האקטיבית של אוקראינה שנראית בתמונה למטה.
ZASLON את החיישן רואים במרכז הקופסא.
ב. עוצמת אש:
ראינו במלחמה האחרונה שחלק מהבתים בנויים מבטון מזויין, והם לא יחדרו ע"י כדורי 7.62 ואני בספק אם כדורי "0.5. יחדרו אותם. הכדור הבא אחרי ה-"0.5 הוא ה-14.5 מ"מ או ה-23 מ"מ.
אני הייתי בוחר ב-23 מ"מ מפני שיש לו קצב אש גבוה (כ-3,000 כדור לדקה), לקליע יש עוצמה רבה יותר מאשר ל-14.5 מ"מ והפגז קצת יותר ארוך ממנו. ההפסד בכמות התחמושת יהיה זניח יחסית ליעילותו של כדור ה-23 מ"מ.
תותח 23 מ"מ GSh-23-2
אם נעשה את השינויים האלו אזי נוכל לשפר בצורה דרמטית את יכולתו של החי"ר ונשפר אל יכולתו של צבא היבשה לפעול בשטחי אוייב. מיכוון שאנו עלולים לפעול פעם נוספת מול החמאס, ואולי גם מול החיזבאללה, ובטוח מול דאעש, שנמצא על הגדרות ברמת הגולן, רצוי שהשינויים והשיפורים האלו יעשו במהירות.
ד. כמה נמרים צריך לרכוש?
זו שאלת השאלות כמה לרכוש וממי.
ההזמנה לנמרים שניתנה לגי.די קוצצה פעמיים פעם אחת מ-800 ל-380 ופעם נוספת ל-175, כרגע נראה שהרמטכ"ל ביטל את הקיצוץ האחרון וחזרנו למספר של 380 יחידות. לדעתי צריך להחזיר את הכמות ל-800 ואולי גם ל-1,000.
חוסר ההבנה לחשיבותם של כוחות החי"ר בקרבות היבשה הביאה אותנו למצב שבו אנו נמצאים כיום, וזה אומר מלחמה נוספת שהפסדנו בה, שעלתה לנו בקורבנות רבים וכסף רב. אם היינו נותנים עדיפות לכוחת החי"ר אזי הינו יכולים לסיים את הלחימה האחרונה מהר יותר, להגיע למקומות של החמאס ולהשמיד את כוחותיו אחת ולתמיד.
לדאבוני החי"ר תמיד בעדיפות אחרונה, אין תקציב, נראה כמה תעלה לנו המלחמה הזו, ואז נשאל את עצמנו למה לא מצאנו את הכסף הזה קודם ועשינו בו שימוש מושכל.
אנו לא רוכשים נגמ"שים מושלמים אלא רק שילדות של ברזל טיפש שאותו אנו הופכים לנגמ"שים, אפשר גם לנגמ"שי לחימה, לטנקים, לנושאי מרגמה, ורכבים מסוגים נוספים, הנמר זה לא רק נגמ"ש זו משפחה שלמה של רכבים.
כל הנגמ"שים בגדוד צריכים להיות על שילדת הנמר, וכל שאר הרכבים יכולים להיות אופניים.
אני לא יודע מה המספר המדוייק של נגמ"שים שצריך בגדוד, אבל לדעתי המחשבה של כיתת חי"ר שבנוייה מ-2 חוליות של 4 לוחמים בחוליה היא לא נכונה ואני הייתי מציע שיטה אחרת.
לפי דעתי בכיתה צריכים להיות 4 חוליות של 3 לוחמים בחוליה פלוס מ"כ סה"כ 13 לוחמים. את הלוחמים הייתי מנייד על 2 נמרים שבהם 5 אנשי צוות, סה"כ 18 לוחמים ב-2 נמרים.בהתאם לכך במחלקת חי"ר יהיו 6 נמרים, ל-3 כיתות חי"ר, פלוס רכב מ"מ סה"כ 7 נמרים וכ-60 לוחמים, יחד עם אנשי צוות. לדעתי בסה"כ נקבל כיתת חי"ר גדולה יותר ועם עוצמת אש הרבה יותר גדולה יחסית לשיטה הקיימת.