02-07-2014, 09:38
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,932
|
|
מהחוויות שלי למדתי שיש מקום ואפילו צורך להסביר לחיילים, לתלמידים ואפילו למילואימניקים את התפישה הזו, דבקות במשימה לאור המטרה.
השיחות שהתפתחו כמעט תמיד היו מעניינות ומשמעותיות, יצרו ויכוחים וגם סיפורי גבורות ומדורות ושיפרו את החיבור בין חברי הקבוצה.
זה גם לדעתי כלל גדול בחיים. וההסבר שלו מתחיל ברמה המילולית ומטפס לרובד הפילוסופי דרך שלב הביצוע בידיים וברגליים.
אותי שימח לאות בכמה וכמה פעמים מ''כ או חייל אחראי על חולייה, ואפילו מ''מ, שאחרי שיחה כזו של ליבון הענין ממש שינו חלק מההתנהלות שלהם בעבודה בשטח, ובמקום להוציא זמן על שטויות שנראות כאילו הן ביצוע כלשונו של משימה, פעלו בשכל וסדר עדיפויות כדי להשיג את המטרה שלשמה הוצבו במקום.
זה בעצם דרך קצרה וממוקדת להסביר שלכל מעשה שלך יש תכלית, יש סעיף שנקרא "על מנת". למה אתה עושה את זה בכלל.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
|