אני חושב שהתשובות של בני ושובי די מסכמות.
חשוב קודם להבין שהמטען הגנטי שלנו הוא דיפלואידי ומכיל שני אללים. בפשטות זה אומר שבתא נורמלי יש לנו שני עותקים (=שני אללים) מכל גן שמקור עותק אחד מהאב והשני מהאם.
(האמת שהמשפט שאמרתי נכון רק חלקית כי הוא לא תקף למשל על כרומוזומי המין, אבל בוא נישאר במקרה הפשוט).
במקרה של הגנים ששולטים על צבע העור - יש מס' גנים שמפוזרים על פני כמה כרומוזומים (אך לא כרומוזומי המין ככל שידוע לי).
בגנטיקה יש מעין כלל (כלל הארדי וויינברג) שאומר שאחוז האללים באוכלוסיה נשאר קבוע אלא אם כן מס' אירועים מתרחשים - אבל זה לא אומר בהכרח שכל פרט יבטא אותו כפנוטיפ.
כאמור רק אירועים מסויימים גורמים לשינוי בתדירות של האללים, למשל:
1. הגירה - כאשר פרטים חדשים נכנסים לקבוצה (כמו במקרים של גיור, התבוללות, וכו').
2. רהקומבינציה - תהליך שחלוף בתאי המין שיכול להוביל להורשת גנים מסויימים יותר מאחרים.
3. סחף גנטי בקבוצה קטנה - קליטת פרט בעל אללים שונים תגרום בדורות הבאים לעלייה בתדירות האללים כתוצאה מההסתברות (אונס לדעתי גם נופל כאן).
4. סלקציה - יתרון אבולוציוני יוביל למוטציה מועדפת להפוך לשולטת.

בגלל שיש כאן מס' גנים צריך לבדוק את ההשפעה שלהם כמכלול על הפנוטיפ -
כי אם צבע עור כהה הוא דומיננטי (או לפחות דומיננטי חלקית) בהשוואה לצבע עור בהיר, אז ברור למה ייתכן כאן סחף גנטי.