08-05-2014, 01:21
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.06.10
הודעות: 462
|
|
סיכום תגובות
תודה למי שהשיב והסביר. אנסה להשיב לכמה נקודות
שהועלו כאן. אני מגיע מעולם החי"ר ולכן אם הבנתי
לא נכון - אנא, תקנו אותי.
להבנתי, בגדול, יש שתי נקודות עקריות:
א - נסיעה ארוכה, על אספלט, דרכי עפר, סלעי בזלת או צמר גפן, שוחקת
את מערכת המנוע-תמסורת-מזקו"מ ומעלה משמעותית
את הסיכוי לתקלות. נסיעה של עשרות רבות של קילומטרים
תעלה באחוז ניכר של רק"מ תקול כתוצאה משחיקה זו.
"ריפוד" הזחל בשכבת משככת, כזו או אחרת, איננה מהווה מענה אמיתי לבעיה זו.
ב - גם אם הכל פועל מכנית כשורה ולא נגרם נזק למערכת
המנוע-תמסורת-מזקו"מ עקב הנסיעה הארוכה, עדיין קיימת בעיית
הדלק. צריכת הדלק הבעייתית-משהו של הרק"מ תאלץ
מצב שבו בכל כמה קילומטרים יווצרו 'צווארי-בקבוק' של רק"מ המחכה
לתדלוק. בעיה היוצרת עיכוב בתנועה לחזית, כמו גם ריכוז פגיע
של רק"מ סטטי.
לעניין שחיקת הצוות - מקבל ומבין. נסיעה ארוכה ואיטית, בטור כבד ומסורבל,
שנוסע ועוצר, נוסע ועוצר, אין צורך להכביר במילים.
לעניין הסיוט הלוגיסטי - התכוונתי שהתנועה תהיה בטור אחוד של יחידה אורגנית,
נניח, פלוגת טנקים שנעה ביחד בציר שנבחר והוגדר מראש, ולא בתנועה
עצמאית שבה כל רק"מ נע לבד, דרך איזה ציר שיבחר.
מצד שני, גם לשיטתי, מה קורה אם אחד הרק"מים נתקע? נשארים איתו ומעכבים
הגעת כל המסגרת? עוזבים אותו וחוזרים למצב שתיאר ninesouls שבו
רק"מ בודד 'מחפש את עצמו' אי-שם בין גדרה לחדרה ויספיק להגיע, אולי, לזיכויים
בסוף המלחמה?
מצד שני, בשיטה הקיימת: רק"מ ע"ג עגלה וסוס. מקבלים משהו כבד מאוד. מסורבל. משהו
שאם נתקע לא רק יעכב רק"מ נוסף שימתין לחזרתו, אלא גם עלול לחסום לחלוטין
ציר מעבר לעגלות וסוסים אחרים בנקודה קריטית ואם לשפוט לפי מגיבים
קודמים בשירשור הזה, כדוגמאת agent_amos, נראה שבשעת חירום אנו עלולים
לעמוד בפני שוקת שבורה ('שוקת שבורה'... סוסים ועגלות... לא חשוב).
צריך לזכור גם שבשיטה הנוכחית מעורבות, עבור חלק מהמובילים, רמפות העמסה, המהוות
לכשעצמן נקודות של 'צוואר בקבוק' שבו הרק"מ סטטי ופגיע.
בנוסף, בשיטה היום, הצוותים משונעים בנפרד מהרק"מים. כלומר, נוצר עיכוב לוגיסטי נוסף.
אז מה עושים? שינוע ע"ג פסי רכבת? צפלינים? האם מישהו מכיר פיתרון שונה מהעולם, מעבר
למעבר לרק"מ אופני (בעייתי לכשעצמו)?
|