הסרטון הזה, שהוא סרטון תדמית של צבא ארה"ב, מציג את תקופת האימון הבסיסי של לוחמים. חלק מן הבחורים הצעירים האלה בסרטון ימצאו את עצמם כעבור תקופה מסוימת בג'ונגלים ושדות האורז של וייטנאם,
נלחמים את אחת המלחמות השנויות ביותר במחלוקת שידעה ארה"ב. מצאתי את הסרטון הזה מעניין ולמדתי ממנו הרבה על רוח התקופה, ולכן רציתי לשתף אותו אתכם:

הסרטון ככל הנראה צולם ב-1966, והוא בן 24 דקות. חלק ראשון:



חלק שני:



חלק שלישי ואחרון:

מענייו, תודה!

מה שקפץ לי לעין (חוץ מזוטות כמו לימוד קרב מגע באופן המוני, בלי שום משוב) הוא:

א. טירונות "כלל-צה"לית" ממש: משותפת ללוחמים, תומכי לחימה וחיילים עורפיים. היתרון הוא ברמה הכללית של הלא-לוחמים בסיום, החיסרון- בזבוז משאבים (מ"פ מוסמך ריינג'רס..), ופגיעה בלכידות הלוחמים- שיפגשו את חברי היחידה שלהם רק באימון מתקדם או השלמת טירונות או איך שזה נקרא.

ב. ביצוע תרגילי פרט במקביל: מסוכן, מפחיד מאוד, אך אפקטיבי יותר; תרגילי הפרט בטירונות 04 הפחידו אותי מאוד, ברמה שהייתי מעביר את השמירות בשינון הפקודות שאני אמור לצעוק בכל שלב. מן הסתם, אם הייתי צריך לשים לב להוראות של מ"כ שרץ במקביל אלי ולעוד 4 טירונים מבוהלים שיורים אש חיה, הייתי מבוהל עוד יותר. מצד שני- פוטנציאלית זה מאפשר לכל טירון לעשות הרבה יותר תרגילים, והקפיצה לתרגיל חוליה קטנה יותר.