בארה״ב יש בימים האחרונים סערה זוטא סביב פסיקה חשובה של בית המשפט העליון בנושא אפליה מתקנת. במדינת מישגן הבוחרים הצביעו למען ביטול אפליה מתקנת על בסיס גזע בקבלה לאוניברסיטאות. מתנגדי ההחלטה עתרו לבית המשפט העליון בטענה שמדובר בצעד שאינו תחוקתי. בית המשפט העליון קבע כי לבוחרים יש זכות לבטל את האפליה המתקנת. מעבר לעצם ההחלטה, חשובים נימוקי השופטים:
סטודמאייר, שופטת היספאנית והסמן השמאלי של ביהמ״ש, כתבה בדיעת מיעוט שביטול האפליה המתקנת תפגע בסטודנטים מהמיעוטים הגזעיים ותציג את נוכחותם באוניברסיטה כ״לא טבעית״ ושלבוחרים אין זכות להוציא לפועל פגיעה כזו. לעומתה, נציג דיעת הרוב כתב שדווקא האפליה המתקנת היא שפוגעת בסטודנטים מהמיעוטים. אני מסכים לחלוטין לדיעה השניה. שחור או היספאני שהתקבל לאוניברסיטה נחשבת צריך יהיה תמיד להיות תחת עננת חשד לפיה הועדף על פני טובים יותר בגלל צבע עורו. מעבר לכך, אם מקבלים שחורים והיספאנים שכישוריהם פחותים אזי מתקבלת תוצאה שבה באופן ההשגים הממוצעים של סטודנטים ממוצא זה הם פחותים מהממוצע, וזה פועל כמובן לחזק סטריאוטיפים שליליים ביחס אליהם.
הפיתרון לקידום בני שכבות חלשות מבחינה אקדמית צריך להתחיל בגילאים הצעירים ביותר.

אני מניח שהתכוונת לסוטומאיור (שקורות החיים שלה, בהשוואה לכל השופטים האחרים, למעט תומאס, אכן מלמדים על אפלייה מתקנת - וידיעה ברורה שלה, שלולא הייתה אישה הסיפנית, כנראה שאובמה לא היה מציב אותם שם...).
הסיפור המעניין בפסיקה הזו, היא דווקא עמדתו של סטיבן בראייר: בראייר, שמונה ע"י קלינטון, נהג באופן בלתי צפוי לחלוטין, ותמך בעמדה הנכונה והצודקת - שהשמאל מתנגד לה בחריפות. בזכות למתנגדי האפלייה המתקנת 6 תומכים, במקום החמישה הרגילים (לפחות בעניין הזה, קנדי הוא די עקבי).
אלנה קאגאן, עוד מינוי של אובמה, ומישהי שמזוהה באופן מוחלט עם העדפות מתקנות (למרות שהיא עצמה לא נזקקה לאחת), פסלה עצמה מהדיון, כך שרק סוטומאיור וגינסברג פסקובעד המשך האפלייה המתקנת במישיגן.

בראייר הוא הפתעה מדהימה. בדר"כ שופטים שממונים ע"י נשיאים דמוקרטיים הם עקביים עד שעמום. אין שם הפתעות מהסוג של אוקונור, קנדי (שני מינויים של רוייגן, שהיו לשון מאזניים במשך שנים - קנדי עדיין ממשיך בכך) או אפילו הנשיא ג'ון רוברטס, שפסק בשנת 2008 בנוגע לעתירה לביטול אובמהקר, ובוודאי שאין מצב של מישהו כמו סטיבנד וסוטר (שמונו ע"י פורד ובוש האב, והיו בצד השמאלי באופן עקבי). העובדה שבראייר שבור טאבו של עשורים רבים של הצבעות אוטומט של השמאל, היא בשורה מרעננת. מצד שני, אולי זה אומר שהוא לא מרגיש טוב...

למעשה שניכם טועים לגבי החלטת בית הדין. החלטת הרוב קבעה שלציבור הבוחרים במדינת מישיגן יש את הזכות להחליט בעד או נגד אפלייה מתקנת. החלטת הרוב לא הביעה תמיכה או התנגדות לאפלייה מתקנת כשלעצמה. השופט קנדי שכתב את החלטת הרוב כתב זאת במפורש. ההחלטה של בית הדין רק קבעה שמי שצריך להחליט בעד או נגד זה ציבור הבוחרים ולא תשעה אנשים שאינם נבחרי ציבור.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי MS_Rogue רק קבעה שמי שצריך להחליט בעד או נגד זה ציבור הבוחרים ולא תשעה אנשים שאינם נבחרי ציבור.

מתי ישמעו על זה אצלנו?

ההבדל הוא שבארה"ב הם נבחרי ציבור, אצלנו הם נבחרים בשיטה הכי מושחתת האפשרית.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

במה עדיפה השיטה בארה"ב על השיטה שלנו?

שתי השיטות לקויות...

כל השיטות לקויות בכל תחום.
יש לקוי יותר ולקוי פחות.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

מה?

כל דבר לקוי בכל תחום. שום דבר לא מושלם.
השיטה האמריקאית לבחירת שופטים היא לקויה והשיטה הישראלית למינוי שופטים היא לקויה.
השיטה האמריקאית לקויה פחות מההישראלית.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

כי?

אגב, השיטה שלהם היא שיטה למינוי (ואישרור) והשיטה שלנו היא שיטה לבחירה, אבל לא משנה...

כי העם בוחר את השופט שמתמנה לקדנציות ולא עד שהוא מתפגר, כי סמכויותיו מוגבלות והוא לא כל יכול בניגוד לארץ ועוד כמה דברים שוליים.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

לא.
הנשיא ממנה את השופט והקונגרס (הסנאט) מאשר. שופטים בבית המשפט העליון בארה"ב מתמנים עד שהם מתפגרים או מתפטרים. הם לא "כל יכולים" ומוגבלים ע"י החוקה, באותה מידה שבארץ הם מוגבלים ע"י חוקי היסוד, ובמדינת ישראל ובארה"ב קיימת עליונות פרלמנטרית, כלומר הפרלמנט חזק יותר משאר הרשויות.

בהצלחה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Suprem...e_United_States
http://en.wikipedia.org/wiki/Appoin...e_United_States

איפה המציאו את המושג "הכל שפיט"? איפה נבחרים שופטים על ידי שופטים? איפה בית משפט נכנס למדיניות לוחמה של הצבא?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי בנג'ו איפה המציאו את המושג "הכל שפיט"? איפה נבחרים שופטים על ידי שופטים? איפה בית משפט נכנס למדיניות לוחמה של הצבא?

1. אני חושב שאתה צריך לקרוא על משמעות המושג...

2. לא יודע, אבל לא בישראל... אגב אני מסכים שהשיטה שלנו גם לקויה, מצד שני אני לא חושב שהשיטה בארה"ב יותר טובה...

3. ברוב המדינות שעלו בהן שאלות חוקיות לגבי מדיניות הלוחמה של הצבא. הטיעונים האלה צריכים להיות מופנים לממשלה ולכנסת...

אני חושב שאתה צריך לקרוא את המושג, כי פה בישראל שופט אחד החליט שמותר לו לגעת ולקבוע איפה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה. תפיסה אנטי ליברלית ואנטי דמוקרטית קלאסית.

2. בישראל שופטים נבחרים על ידי שופטים, תקרא אתה קודם לפני שתשלח אחרים לקרוא. מה גם ששופטים בארצות הברית נבחרים על ידי נבחרי ציבור שנבחרים על ידי כל בעל זכות הצבעה. בישראל לשופטי העליון יש זכות לקבוע מי יכנס בשעריהם ומי לא, עוד סממן של הדיקטטורה המפא"ינקית המבחילה שהייתה פה, ביחד עם ההסתדרות ושאר הגועל נפש הסוציאליסטי.

3.לכן בארצות הברית עלה לבית משפט העניין של מתי מותר להרוס צמחייה שמשמשת מסתור למחבלים, מתי מותר להפעיל נוהל שכן ומתי אסור ומה צריך לשמש בציוד לפיזור הפגנות.
וזה עוד לפני שדיברנו על ההחלטה של בג"צ לקבוע מינימום לכמה המדינה צריכה לספק לפרזיטים שלה..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Tom.Cruise לא. הנשיא ממנה את השופט והקונגרס (הסנאט) מאשר. שופטים בבית המשפט העליון בארה"ב מתמנים עד שהם מתפגרים או מתפטרים.

אתה מדבר על שופטים פדראליים, אני מדבר על שופטים של מדינות.

ציטוט:

הם לא "כל יכולים" ומוגבלים ע"י החוקה, באותה מידה שבארץ הם מוגבלים ע"י חוקי היסוד

I lol'd.
בתיאוריה, אולי. בעצם גם לא כי אפילו בתיאוריה לחוקי יסוד אין אותו כוח כמו לחוקה באמריקה.

ציטוט:

ובמדינת ישראל ובארה"ב קיימת עליונות פרלמנטרית, כלומר הפרלמנט חזק יותר משאר הרשויות.

I lol'd 2 הלול מת מצחוק.

השיטה בארה"ב בנויה ככה שלמעשה לאף אחד אין כוח על אך אחד. כוחה של כל רשות מוגבל ע"י כל רשות אחרת והיא מגבילה בתורה את הרשויות האחרות. אין עליונות לאף אחד על אף אחד.

במדינת ישראל הייתה עליונות פרלמנטרית עד המהפיכה החוקתית של ברק. מאז ובעיקר בשנים האחרונות יש עליונות מובהקת של העליון.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ציטוט:

במקור נכתב על ידי golani_2 אתה מדבר על שופטים פדראליים, אני מדבר על שופטים של מדינות. I lol'd. בתיאוריה, אולי. בעצם גם לא כי אפילו בתיאוריה לחוקי יסוד אין אותו כוח כמו לחוקה באמריקה. I lol'd 2 הלול מת מצחוק. השיטה בארה"ב בנויה ככה שלמעשה לאף אחד אין כוח על אך אחד. כוחה של כל רשות מוגבל ע"י כל רשות אחרת והיא מגבילה בתורה את הרשויות האחרות. אין עליונות לאף אחד על אף אחד. במדינת ישראל הייתה עליונות פרלמנטרית עד המהפיכה החוקתית של ברק. מאז ובעיקר בשנים האחרונות יש עליונות מובהקת של העליון.

1. דיברתי על שופטי עליון... חשבתי שעל זה אנחנו מדברים, לא על שפוטי בית משפט השלום בהוואי...

2. בתאוריה, בפועל במה שאתה רוצה...

3. אני שמח שקראת את זה על ארה"ב איפשהו, אבל זה פשוט לא נכון. אבל אל תאמין לי, תיקרא את סעיפים 1 ו 5 בחוקת ארה"ב. checks and balances זה יפה בתאוריה, אבל הם בנויים כך שהקונגרס שמייצג את העם יהיה יותר חזק משאר הרשויות.

לגבי ישראל, אתה ברצינות טוען שמדינת ישראל יש עליונות של העליון? זה שהכנסת לא מסוגלת מסיבות פוליטות ליישם את העליונות שלה ולתקן את חוק יסוד השפיטה זה נכון, אבל זה עניין פוליטי שלה, ולא של יחסי הכוחות בין הרשויות בישראל.

אתה יודע מה? אני כל הזמן עושה את אותה טעות.


אתה צודק.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

הוא לא אבל ניחא, תשתי.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ולידיעתך, בארה״ב פסקי דין של בית המשפט העליון עוררו הרבה יותר סערה מאשר בישראל בכך שהן היו מנוגדות לעמדת רוב הציבור והתבססו על פירוש של החוקה שעליו ניתן לחלוק. זה כולל את ההיתר להפלות, את ביטול החלטת הבוחר בקליפורניה למנוע נישואים חד מיניים, ואת ההכרזה הזמנו שאסור למימשל האמריקאי להגביל את העבדות.
בארה״ב שופטים מתמנים לכל החיים על ידי הנשיא ובאישור הקונגרס. המשמעות היא שרוב זמני של מפלגה אחת עשוי לקבוע את אופי בית המשפט למשך שנים רבות, הרבה אחרי שהציבור שינה טעמו והצביע לנציגי המפלגה המתחרה. זה מצב מעוות לפחות כמו, ואולי יותר, מזה שבו השופטים לוקחים חלק דומיננטי (אבל לא בלעדי) בבחירת השופטים, ושבו הפרלמנט (הכנסת) יכול בהצבעה פשוטה לשנות את אופי הבחירה והסמכויות של בג״ץ אם הוא מגזים בהתערבותו. בדיוק מאזן האימה שצריך להיות.

הכנסת לא יכולה לשנות דבר בפועל בנוגע לביה"מ העליון - בתיאוריה היא כל יכולה (בדיוק כפי שבתיאוריה ניתן לשנות את החוקה והדיח שופטים של העליון בארה"ב).
הכוח שמחזיק ביה"מ העליון אצלנו, הוא בלי פרופורציה לזה שקיים בידי ביה"מ העליון שם - מהטעם הפשוט שביה"מ העליון שם מאמין בריסון, הרבה יותר מזה שלנו.
שיטת המינוי שם היא שקופה, וגם אם המינוי לכל החיים, יכול ליצור מצב שבו עמדות רוב הציבור השתנו - הרי שעדיין נחסך מהם המצב שבמסגרתו מיעוט זעיר מקבל רוב עצום - ונצחי.

כל הפסיקות השנויות במחלוקת של העליון שלהם, לא דומות בכלל למעמד שנטל לעצמו העליון שלנו (ללא שום הרשאה חוקית, שוב, בניגוד לעליון בארה"ב). אצלנו נמדד כוחו של העליון לא רק בפסיקות שלו, אלא הרבה יותר בעצם הטלת האימה על המערכת שפוחדת מ"מבחן בג"ץ" (אנחנו המקום היחיד בעולם שבו עמדה לגיטימית שרוב מוחץ של הציבור תומך בה, לא יכולה להפוך להפוך לחוק, כי פוליטיקאים פוחדים שהמיעוט הזעיר שמתנגד לה, יעתור לבג"ץ וישיג את ביטול החקיקה (תוך הצגת התומכים בחוק כ"אנטי דמוקרטים"/"פאשיסטים"/"אנשי הימים האפלים"...
העובדה שבג"ץ מבטל מעט חוקים, נובעת מכך שהוא לא צריך לבטל אותם - מספיק האיום בעתירה לבג"ץ, בכדי שהרוב הגדול שתומך בחקיקה, יחפש פשרות והתקפלויות (והדוגמאות לזה הן רבות וטובות, ולא סתם מחזיקה ניף על עמותותיה השונות, את בג"ץ על החיוג המקוצר...).

אין מה להשוות בין ביה"מ העליון שלהם לזה שלנו. שלהם מייצג מערכת מבוקרת ומאוזנת. שלנו מייצג אנומליה אנטי-דמוקרטית, שהסיבה היחידה לכך שהיא נמשכת היא לקונה בדמוקרטיה שלנו, שאפשרה לרשות לא-נבחרת להמציא לעצמה סמכויות, ולהישען על חולשתם של פוליטיקאים מפני הצגתם כפאשיסטים בידי התקשורת.
שיטת בחירת השופטים באר5ץ היא הגרועה והמושחתת ביותר במערב. אין מדינה דמוקרטית אחת, למעט ישראל, שמאפשרת לגילדה של העליון למנות-למעשה, את חבריה (באמצעות דיונים בחדר סגור, ללא שקיפות)- באופן שמבטיח שייצוג לרובו הגדול של הציבור, מגיע רק בדמותם של עלי תאנה בודדים.


השיטה בארה"ב אינה מושלמת - אבל כל השוואה בינה לבין זו שלנו, רק מדגישה עד כמה המערכת שם עדיפה על זו שלנו. ההימנעות משינויים אצלנו אינה בגלל שהמצב הקיים כ"כ טוב, אלא בגלל שמערכת המשפט הפכה להיות הסיכוי היחיד של אלה-שלא-מנצחים-בחירות, להמשיך להחזיק בזכות וטו על ההתנהלות של מדינת ישראל. הם יעשו הכל כדי למנוע רפורמה, ונכון לעשורים האחרונים, הם מצליחים בכך.

כך לפי הדיווח של הניו יורק טיימס. אני לא סגור על כך שאת הדיעה הביעו כחלק מההצדקה הפורמאלית לפסק הדין אבל הם בהחלט התבטאו כפי שתיארתי למעלה.

קנדי כתב במפורש שלא בנושא האפלייה המתקנת מדובר אלא בנושא זכות ההחלטה. סוטומאיור וקיגן (שפסלה עצמה בגלל שלפני שהתמנתה לשופטת בית המשפט העליון הייתה קשורה ישירות לתביעה נגד מדינת מישיגן) היו היחידות שהביעו עמדה עקרונית. אפילו גינזבורג לא אמרה במפורש שהיא תומכת באפלייה מתקנת אלא תירצה התנגדותה בתואנה שזה מנוגד לאיזה פסיק בחוקה... לא ברור לי איפה בחוקה כתוב שלבוחר אין זכות להפסיק אפלייה נגד לבנים אבל טוב נו

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

http://talkingpointsmemo.com/dc/son...irmative-action

בקליפורניה, למשל, הנפגעים הראשונים הם האסיאתים אשר להם ייצוג היתר הרב ביותר בקבלה לאקדמיה.

זה עד כדי כך דופק אסייאתים? הרי לא חסר בקליפורניה אוניברסטאות ציבוריות טובות וגדולות, או לחלופין פרטיות. כמה זה באמת דופק בנאדם שמשקיע בקבלה שלו כמו שצריך?

ביחס לאסיאתים יש מדיניות לא פורמאלית של אפליה כי באוניברסיטות כמו ברקלי הם ״מאיימים״ (בשל היותם, כקבוצה ובהכללה, מאוד הישגיים) להיות רבים עד כדי רוב והאוניברסיטאות האלה רוצות גיוון. כך שבפועל אסייאתים מוצאים עצמם מתחרים מול אסיאתים אחרים.
וכאן אני חייב לתת קטע קצר שידגים את מקורות ההשגיות האסיאתית:


לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

שמע, יצא לי לעשות באחרונה איזה קורס משלים ובכיתה שלי היו ארבעה אסיאתים ומשהו כמו 30 שחורים, לבנים והיספאנים. החמישה היחידים עם ציון מעל 90% היו ארבעת האסיאתיים ואני - מסיבה נורא פשוטה - מי שחרש, למד, הקשיב וזכר קיבל ציון גבוה. מי שלא כל כך, לא כל כך.
החריצות של תלמידים ועובדים אסיאתיים פה מדהימה, בייחוד בהתחשב בעצלנות הבלתי נתפסת של כל השאר

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים