לפי ויקיפדיה לרפובליקנים יש רוב ברור בקונגרס, אז אם הם ירצו הם יוכלו להפוך את ההסכם ללא רלוונטי, כיוון שיש כאן כמה ישראלים שחיים באמריקה, אתם יכולים לספר לנו מה הלך הרוחות שם? הם מתכננים לעשות את זה? או רק חלק מהם ינסו? מה עם הדמוקרטים? יש שם מחוקקים שמתנגדים להסכם?

לרפובליקנים יש רוב בבית הנבחרים (House of Representatives) שהוא הבית התחתון של הקונגרס. לדמוקרטים יש את הרוב בסנאט (שהוא בית העליון של הקונגרס). תיאורטית, כן, הרפובליקנים יכולים להפוך את ההסכם ללא רלוונטי אבל זה ידרוש הרבה ביצים ויכול לפגוע בהם בבחירות האמצע שמגיעות בנובמבר הבא. העם האמריקני לא רוצה להיכנס למלחמות חדשות וגרוע מכך, לא ממש מבין כמה מסוכנת לארה"ב היא איראן גרעינית. אי לכך, אם בית הנבחרים מצביע נגד ההסכם, הרפובליקנים מצטיירים כמחרחרי מלחמה שקלקלו הסכם דיפלומטי שהיה מונע מלחמה נוספת.
כרגע, לרפובליקנים יש בעיה קשה של ביצים... אין להם. מהלך כזה - ראש בראש מול הדיקטטור הגדול משדרות פנסילבניה - ידרוש הרבה יותר אומץ ממה שיש להם שם...

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אם יש להם את הרוב בבית התחתון, מדוע הם נותנים לאובמה לעשות כרצונו?
הם לא מספיק התקפלו עם התקציב?

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

הוא מעמיד עובדה.
אם הם מסרבים להתיישר איתו - מצידו שהכלכלה תתפרק ולאיראן יהיה נשק אטומי. לא אכפת לו.
אז הם מנסים להשיג כמה שיותר.
אבל בסופו של יום - הוא הנשיא והוא יחליט.
yes we can

גם בנושא איראן. הרפובליקאים לא מסוגלים להשפיע על המשא ומתן - רק לאשר.
אם הם לא מאשרים - הם נשארים בלי כלום.
אבל הם מסוגלים ליצור רעש ולהשפיע על דעת הקהל. ומהמלחמה על דעת הקהל דווקא כן אכפת לו.

ראה, זה נורא פשוט. כדי לעמוד על שלהם, הרפובליקנים צריכים אנשים עם חוט שידרה וביצים... אבל מה שיש להם זה חבורה של פוליטיקאים מקצועיים, שלא משנה להם שום דבר מלבד לשמור על הכסא... הם מפחדים יותר להצטייר בתקשורת כ"אנשים רעים" מאשר כחלשים וחסרי עקרונות...

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

הסכם שאינו מושלם עדיף על מלחמה... אבל פה לא דובר על מלחמה אלא על שמירת הסנקציות... זה הכל. לא מלחמה, לא ירייה אחת....

במקום זאת, איראן מקבלת הקלה בסנקציות ואיננה צריכה למעשה לעשות שום דבר בעל תוכן.... זה לא הסכם שאינו שלם או מושלם... זו כניעה של המנצח לצורר המפסיד

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אף אחד בארה"ב (מלבד מספר זניח) לא סובל היום מהמלחמה במזה"ת. פה ושם מישהו מכיר חייל שלא משפיע בשום דרך שהיא על שיעור המבלים במסעדות, סרטים ומשחקי כדור רגל.

אפילו במלחמות אמיתיות, האזרחים הגרמנים והיפנים סירבו להכנע למרות ההרס והאובדן בחיי אדם. הרצון להיאבק תלוי רק במוראל. אזרחי ישראל לא רצו בהפסקת מלחמת לבנון השניה או מלחמת מגן.

מהסיבה הזו ההשמאל רוצה לעבוד על המוראל הישראלי. מספרים הללו ליהודים שללא הסכם יבוא יום שהערבים יהיו חזקים יותר וישראל תשלם את המחיר, כאילו עם הסכם הערבים לא ישברו אותו ברגע שיהיו חזקים, כאילו לא ייתנו ליהודים להבין מה משמעות מלחמת קודש בסגנון מוחמד שהינו העתקה ממלחמת הקודש שלנו בה אתה חותם על הסכם זמני עד שאתה חזק מספיק כדי להשמיד את האויב. זוכרים את כיבוש ירושלים מידי היבוסי?

מלחמת מגן היא חיונית והכרחית והיו לנו 3 מובהקות כאלו : מלחמת נעצמאות; מלחמת ששת הימים; מלחמת יום כיפור. לגבי האחרונה ניתן היה בתבונה להמנע ממנה ואפילו מאלו שבאו אחריה.
יתר המלחמות, גם הם נבעו מהתקפות על מדינת ישראל ( בקנה מידה מקומי) - כאשר לא תמיד התגובה ( ההכרחית - מחוייבת המציאות) הייתה מידתית וגררה אותנו למלחמה.

האזרחים הגרמנים והיפנים התעלמו מזוועות שגרמו צבאותיהם לאזרחים בארצות הכבושות. לא היה איכפת להם ממכונות הרצח ומחנות ההשמדה. אני מקווה שאנחנו לא נגיע למקומותיהם.
בהקשר לעורף ה"חוגג" - כפי שנאמר "עוילם גוילם" .
להזכירך מלחמת לבנון הראשונה חרגה בכחש מהגבולות שהוקצבו לה כפעולת תגמול ונפסקה כתוצאה מהלחץ הציבורי הכבד. שנים אזני ממשלות ישראל היו אטומות - עד לאותו יום בו הוחלטה ובוצעה בפועל היציאה הגואלת, שנעשת בחופזה במקום בצורה מסודרת.

כפי הניראה אינך מבין את ה"פואנטה". החשש איננו מהעובדה שהערבים יהיו חזקים מאיתנו - אלא מהעובדה שביצירת מדינה דו לאומית הם יהפכו לרוב ויחסלו את מדינת ישראל מבפנים, בצורה דמוקרטית.

אכן זוכרים את כיבוש ירושלים מידי היבוסי - כובשים, אנחנו כובשים ? איך אתה מעז ?
אכן אנחנו חלק מעשרות עמים וממלכות שבמהלך ההיסטוריה כבשנו שטחים בתוך ארץ ישראל ואפילו החזקנו ומלכנו עליהם. אבל אפיזודות הכיבושים שלנו היו קצרות בהשואה לכיבושים האחרים.
אני מקווה שהכיבוש האחרון לא יחסל אותנו בהשראתך ובהשראת החושבים כמותך. רק שתי מדינות לשני העמים תבטיח את קיומנו.

בנושאים פנימיים כמו הלאמת הביטוח הרפואי (כפי שאני רואה את החוק. השם הרשמי הוא משהו כמו ביטוח רפואי זול) או העלת גבול החובות של ארה"ב, הדמוקרטים עומדים מאחורי אובמה בעוד הרפובליקנים פה אחד מתנגדים לו. מאחר והבית התחתון אמור לאשר הקצבת משאבים, לרפובליקנים, שלהם רוב מוחלט שם, יש השפעה מסוימת. לגבי מינויי שופטים לקונגרס שהוא דמוקרטי, יש שליטה (יש משחקי רוב ותכסיסים אחרים ולא ארחיב כאן.)

לישראל בני ברית בשתי המפלגות ובשני הבתים. החלוקה למפלגות או בתי נבחרים אינם תופסים מלבד הנטיה החלשה של דמוקרטים לעמוד לצד הממשל. אבל לנתניהו וישראל השפעה חזקה למדי.

הסיבה לדעתי שבוש הבן העביר את הסכסוך הישראלי ערבי לקווטרט הוא כדי להסיר את ההגנה שהקונגרס נתן לישראל. חשבו שבוש חבר של ישראל בעוד הוא מצידו הזמין את ביילין להציג את תכנית ז'נווה בפניו ואמר שהתכנית טובה אבל זמנה לא הגיע עדיין.

כללית, נושאי חוץ אינם זוכים בתשומת לב רבה בציבור האמריקאי ובנטיותיו בבחירות. האמונה בעובדה זו עלתה לדעתי לרומני בנשיאות. למרות החשיבות המשנית לענייני חוץ, אם רומני היה תוקף את אובמה על האביב הערבי ומות השגריר בלוב, העולם היה היום במצב שפוי יותר.

מי בכלל שומע בקולי. הנשיא לא מחזיר לי טלפונים. אז זהו. אכלנו אותה.