בתקופת המלחמה.
אחד מהם הוא אותו מוזיאון שנמצא בבית פרטי עליו פתחתי בעבר אשכול בפורום.
מעניין.

זה לא היה אינטרס של היישוב שהטורקים ילכו?
"אנחנו" אפילו הקמנו גדודי עזר לבריטים בזמן ההוא.
מריח קצת צבוע

יש אנדרטה שנראית בדיוק אותו דבר (צורה וגודל) והיא לזכרם של החיילים המצרים שנפלו בקרבות באיזור ב-1948.

בג'נין יש אנדרטה לטייסים גרמנים

בצמח יש אנדרטה לטייס טורקי

האנדרטאות החדשות לטורקים ולמצרים - פועל יוצא של הסכמים פוליטיים.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

והיא בנויה בצורת אובליסק.
ורק לחשוב שלפני פחות משישים שנה הצבא המצרי הגיע עד לשם......

עמרי

אובליסק נוסף ממערב לקרית גת לזכר חללים מצריים נמצא ליד חמי יואב

שהייתה בעבר תחנת משטרה בריטית, ולאחר עזיבת הבריטים הם העבירו אותה למצרים - משטרת עיראק סווידאן.

לא - אני מתכוון ממש קרוב מאוד למתחם של המרחצאות מדרום לכביש קריית גת אשקלון בעוד המצודה בהמשך הכביש ממערב למרחצאות ומצפון לכביש

קיימת אנדרטה דומה לזכר חציית הירקון ע"י כוחות הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

מאחורי התחנה המרכזית בירושלים, נמצאת כיכר שעליה מבנה דמוי הקנוטאף שבלונדון.

חבל שכל כך מעט אנשים מכירים אותו...

על הבסיס כתוב:

Near this spot the Holy City was surrendered to the 60th London Division 9th December 1917


Erected by their comrades to those officers NCO and men who fell in fighting for Jerusalem.

ברקע - מבנה התחנה המרכזית

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אחד סמוך למגדלור שבשפך הירקון.
השני בכיכר "היל" סמוך לרחוב שמעון התרסי / אבן גבירול. והשלישי לא רחוק מאצטדיון רמת גן (רח' ששת הימים ).
שלושתם מציינים את הצליחה הבריטית של נחל הירקון .

אני חושב שמדובר בשבירת קו ההגנה של הטורקים שכונה קו העוג'ות, מהירקון לנחל העוג'ה מצפון ליריחו.

אשמח אם מישהו יתקן או יפרט

טל

אך צליחת הירקון אכן התבצעה בלילה כשקרב גדול וקשה כנגד הטורקים התקיים באיזור שבו נמצאת היום שכונת הר סוף שם על שתי גבעות אשר נקראו ע"י הבריטים "התאומות" היה מחופר היטב הצבא הטורקי.
אני אחפש מחר את הפרטים המלאים.

לבני.

אם אינני טועה, זו אנדרטה, מאד ישנה, לחלל האלמוני התורכי.

לאילו שנהרגו בקרב נגד הבריטים, במלחמת העולם הראשונה

אני מכיר אותה כבר 47 שנים וכבר אז היא היתה ישנה מאד.

מצפון לבית המטבחיים שהיה ברח' יהושוע בן נון, בתל אביב

אחת מתוך שלוש ( שפך הירקון, כיכר היל, וליד אצטדיון ר"ג).
האנדרטה עליה אתה מדבר ממוקמת על גבעונת כוכר בקצה רח' הורקנוס / שמעון התרסי.

אגב - אתה מכיר את הסיפור המעניין של אותו בית מטבחיים עליו דיברת....

בשכונה יהודית במלבורן- אוסטרליה, יש פארק שחלק ממנו מוקדש להנצחת הקרב בבאר שבע, סכמה של אזור הקרב וכיתובים באנגלית ובעברית שמתארים את הגבורה של החיילים האוסטרלים שלחמו באזור. חבל שלא צילמתי...

היכן שעד לא מזמן היו הפרדסים שבין פתח תקווה לקריית אונו (היום השטח הוא כמובן אתר בנייה) נמצאה בין העצים מציבה שציינה לשבח חייל אוסטרלי שלחם ונהרג באיזור הזה...
אני מאמין שהיא כבר לא שם.....
כמו כן יש איזו מציבה ביציאה מכביש 6 לכוון צומת מורשה שאותה קלטתי במקרה תוך כדי נסיעה ואני מתעצל לעצור בצד כדי לבדוק את פשרה...
היא ממוקמת בתוך שדה חקלאי (היום צומחות שם חמניות ביישניות) אך בעקבות האשכול הנ"ל נראה לי שאני בכל זאת אגש לבדוק.

בחזרה לב"ש, לא רחוק מהאנדרטה התורכית, קיים בית קברות של הלוחמים הבריטים באזור בתקופת מלחה"ע ה-1. ישנם שם גם אוסטרלים ובין המצבות עם הצלב ניתן למצוא אפילו מגן דוד. המקום מתוחזק בצורה יפה מאד והינו בסיגנון של בתי הקברות הצבאיים כמו ארלינגטון למשל. מעניין מאד ומומלץ לבקר. אפשר לראות את מספרי היחידות וכו'.

ליד רחוב השווארמות .
בית עלמין יפהיפה שבעבר ביקרתי בו, הכתובות על המציבות כוללות את מספרי היחידות השונות ואת סימליהן.
מעניין.

עוד אנדרטה לא ידועה במיוחד, לזכר הטייסים הטורקים שנפלו ממזרח לכינרת.

(זה יכול להיות אשכול מעניין - מצא את האנדרטה....)

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

המצבה (אובליסק) לטייסים הטורקים נמצאת ממזרח לקיבוץ האון. כתבה מהבטאון
השניים ניסו להיות הראשונים לטוס בקו איסטנבול - קהיר אך התרסקו כאמור כשני קילומטר מהכנרת ממזרח להאון. ככול הנראה כנפי המטוס הצרפתי בו טסו התקפלו כתוצאה מכשל בתכנון.




עריכה:
אולי אנחנו מדברים על אנדרטאות שונות ויש גם אנדרטה בצמח?

טל

שני הטייסים הטורקיים שהגיעו מדמשק לא היו מודעים לרוחות ולתרמיקות הנוצרות בסמוך (ובגלל) המצוק של רמת הגולן.
המטוס (המקרטע) בו טסו לא היה יכול לעמוד ברוחות העזות, נסחף והתרסק

יש גם בית קברות בריטי גדול בירושלים בדרך העולה את קמפוס הר הצופים
רמת התחזוקה הגבוהה בבתי הקברות הצבאיים לא צריכה להפתיע אתכם - הם נמצאים באחריות הנספח הצבאי הבריטי. אפשר לראות דוגמאות לכך בכל רחבי הגלובוס - מיפן ועד תאילנד, מסרי-לנקה ועד קניה, ממצרים ועד יוון. אומה המכבדת את זכרון מתיה.
אפילו במדינות איתן אין לבריטניה קשר ישיר או הדוק מדי, תמיד דואגים לכך גורמים בשגריריות אחרות כמו אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה וכו'.

על פי ספרו של מירון בנבנישתי "עיר המנוחות - בתי העלמין של ירושלים" (הוצאת כתר, ירושלים, 1990) לא נהגו צבאות מוסלמים לציין את שמותיהם של חלליהם על הקברים. גם במלחמת העולם הראשונה, שם נהרגו מאות טורקים, וגם במלחמות שבאו אחריה בארצנו הרוויה - נהגו הצבאות הלא-יהודו-נוצרים לקבור את מתיהם בקברי אחים, ללא ציון זהותם. החריג היחיד במחצית הראשונה של המאה הוא עבד אל קאדר אל חוסייני, שנהרג בקסטל ב- 7.4.48 ונקבר בהר הבית.
פרט אליו - חללים מוסלמים נקברו בקברי אחים - אלפי המצרים שליוו את הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ("קורפוס העבודה המצרי") ונפלו כאן במלחמה ובמחלות, חללי הטורקים שחלקם כלל לא הובאו לקבורה, חללי ההודים שלחמו בצבא הבריטי ולגביהם חסר בכלל מנגנון של זיהוי (להבדיל מהרישום בצבא המלכותי, בצבא ההודי שלחם לצידו לא היו רישומים מדוייקים של המתגייסים ושל הנופלים). גם חללי צבאות ערב שנפלו כאן במלחמת השחרור וששת הימים לא תמיד הובאו לקבורה ובטח שלא תמיד הובאו לארץ מולדתם.
לגבי חללי הירדנים בירושלים מספר בנבנישתי שאחרי המלחמה הוא יזם מהלך של חשיפת 214 גופות של חילי לגיון שנהרגו בקרבות ונקברו במקום נפילתם, ועובדי הוואקף העבירו אותם לקבר אחים בבית הקברות שממזרח לעיר העתיקה. על הקבר נחקקה הכתובת הבאה:
"כאן קבור חוסיין אל כורד וחבריו שהלכו לפי מצוות אללה להילחם על ירושלים ולשמור אותה. נהרגו - 6.6.67."
הצד המנצח, בין אם הוא יורשם של הבריטים ובין הוא המנצח בעצמו צריך לגלות גדלות רוח ולחלוק כבוד לחללי אויביו. כך נהגה ממשלת ישראל בהקימה את האנדרטאות לחללי הטורקים בבאר שבע, לחללי המצרים באשדוד ולחללי הירדנים בירושלים.

גופות החיילים הירדניים אותרו במהלך חפירה ארכיאולוגית במקום ובלוויה השתתף יורש העצר הנסיך חסן.

בלי כל קשר, בצמח קברו הבריטים את חללי הקרב כולל..... הסוסים.

מישהו ביקר במקום?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

בתוכנית הבנייה העירונית שהשאירו הבריטים בירושלים נכתב שלא יבנו מבנים המסתירים את קו הראיה בין בית הקברות בהר הצופים לעיר העתיקה. תקנה זאת נשמרת עד היום והמבנים החדשים בקמפוס הר הצופים תוכננו ברוח זאת.

אבל פטור בלא כלום אי אפשר. ביקור בכול אחד מבתי הקברות האלו מלמד עד כמה היו הבריטים טובים בניצול הקולוניות שלהם ועד כמה היו חיי ההודים, הנאפלים, הניו-זלנדים האוסטרלים והדרום-אפריקאים זולים בעיניהם. הדבר נכון בעיקר למלחמת העולם הראשונה שכן ברור שלרוב הלוחמים מהקולניות לא היה כל אינטרס שבריטנייה תנצח.

טל

כחלק מהסכם השלום עם מצרים הוסכם בינה לבין ישראל כי בשטחה של כל אחת מהמדינות תשארנה שתי אנדרטאות לציון נופלי המלחמות.
האנדרטאות המצריות ממוקמות כאמור בגשר "עד הלום" (פירוש השם: "עד הלום" יגיע הצבא המצרי) והאחרת ליד חמי יואב.
האנדרטאות הישראלית נמצאות בשני מעברים בסיני: האחת במעבר המיתלה, והאחרת במעבר הג'ידי (בו עלה ג'יפ סיור ובו קצין ולוחמים מהצנחנים [כמדומני] על מוקש).

ולגבי הגבעה הצרפתית.
הוזכר באשכול זה בית הקברות הבריטי הנמצא בין הדסה הר הצופים לגבעה הצרפתית (בירושלים כמובן). שמה של הגבעה הצרפתית נובע משיבוש עברי של שם אנגלי: "French's Hill" על שם קצין פרשים בריטי שנהרג שם במהלך ההתקפה.

פרט מעניין נוסף לגבי מלחמת העולם הראשונה - לאחר כיבוש ירושלים שהיה המשך ישיר למהלך שהחל בכיבוש באר שבע, יוצב קו זמני באיזור רמאללה, כאשר מצפון לו שולטים שרידי הצבא התורכי ומדרום לו הבריטי.
כמו כן מוכרת התמונה המפורסמת של אלנבי יורד מסוסו ונכנס לירושלים ברגל. האמת היא כי התמונה בוימה ע"י הצלם, לפי בקשת היהודים בעיר ומתוך אינטרס בריטי מובהק לזכות באהדתם.

בקיבוץ בארי (קרוב לשדרות) יש אנדרטה לזכר חיילים אוסטרלים וניו זילנדים שנפלו במלחמת העולם הראשונה.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

Australia/New Zealand Corps

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק