השבוע הסתובבתי לי בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה, ונתקלתי לי בצמד המצבות הבא:




מה שמוזר פה, שאין בכל בית הקברות אם תופעה כזו, של שתי מצבות צמודות. נראה שאין ביניהם שום קשר משפחתי, הם לא שירתו באותה היחידה, ומתו בהפרש של יום.

יש למישהו רעיון מה הסיפור פה?

רציתי להיות נחמד ולשאול את החבר'ה הבריטים אבל נראה לי שהקדמת אותי..:-) , בכל מקרה התשובה שלהם נשמעת די הגיונית..

http://1914-1918.invisionzone.com/f...topic=201496&hl=

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

תודה על הרצון.
כעת אני תוהה, מה גרם לכך שדווקא שני חיילים אלו נקברו יחדיו.

אחת ההשערות היא שהם נקברו יחדיו איפוה שהם נפלו ואז כשהועברו לא היתה אפשרות לדעת בודאות מה שייך למי ולכן נקברו יחדיו..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

מנסיוני המועט, במלחמת העולם הראשונה בא"י, ישנה נטייה לקבור קבורה זמנית בשדה הקרב ורק לאחר מכן להעביר את ההרוגים לקבורה מסודרת.
כאן יכולות להיות כמה סיבות:
הם נהרגו באותו הקרב ונקברו ביחד. מכיוון שאז לא היו דיסקיות וייתכן שציוני השמות שלהם לא שרדו, אך היה ידוע כי אלו הם שני החיילים שנקברו שם, הם נקברו ברמלה באותו הקבר.

נסיבות המוות יכלו להיות גם תאונה (לדוגמא , משחק בפגז, שריפה וכ"ו) שמנעה את זיהוי הגופות. מכיוון שהיה ידוע מי השניים....

אופציה נוספת שעולה לי לראש, היא בלבול לפני הקבורה בבית הקברות ברמלה (מישהו לא זכר מי נמצא באיזה שק...).

בכל מקרה, כפי שענו לך כבר לפניי, מדובר במקרה שבו ידועה זהות החיילים (באותה המלחמה זה בהחלט חשוב) אך אין זיהוי וודאי של השרידים.


אסף

למעשה, מצאתי משהו מעניין לגבי עוזר התותחן רמננט... ע"פ Grave Finder, הוא נהרג ב4 בדצמבר 1917 ולא ב12 בדצמבר.
http://www.findagrave.com/cgi-bin/f...r&GRid=22750881

המסתורין מתעבה...

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אסף רק תיקון קטן..היו דיסקיות אישיות במלחה''ע הראשונה..

http://www.ebay.com/sch/i.html?_trk...cat=0&_from=R40

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

Age shall not weary them nor the years condemn.
At the going down of the sun and in the morning we will remember them.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו