הנה, לפחות, ניסיון.

1. המסתננים יוחזקו במתקני השהייה
2. יותר למסתננים לעזוב את מתקני השהייה במהלך היום ולעבוד בעבודות שיוגדרו כמיועדות לעובדים הזרים (מול זאת תשקל האפשרות להפחית את מספר העובדים הזרים)
3.המסתננים יצטרכו להרשם במתקנים מדי ערב, עד שעה מסוימת. מסתנן שלא עשה זאת , הפר את תנאי שהייתו.
4. מסתנן שהפר את תנאי שהייתו למשך יותר ממספר ימים, ללא הצדקה, יחשב כמי שפשע
5. הפרת תנאי השהייה או ביצוע פשעים כלשהם (למעט עבירות זניחות וקלות כפי שיקבע - כמו חציית תמרור אדום) יוביל לכך שהמסתנן ייכלא במתחם שייקבע לכך בתוך מתקן השהייה, גם לאחר שישתחרר ממאסרו , לא יוכל המסתנן שפשע לעזוב את מתקן השהייה ויקבל קדימות לגירוש מהארץ
6. על מנת לקבל מעמד פליט - יצטרך להגיש מסתנן הוכחות לועדת שיפוט כי הוא נרדף אישית בארץ מולדתו.
7. יעשה כל צעד אפשרי על מנת להעביר את המסתנן בחזרה למדינתו או לצד ג' במהירות האפשרית. זכה המסתנן למעמד פליט, מעמד זה יפוג אוטומטית תוך 3 שנים או כאשר ישתנו התנאים שבגללם הוכר כפליט או שיבצע עבירות לפי סעיף 5 - המוקדם מבינהם.
8. מי שזכה במעמד פליט יצטרך לחדש אותו בכל שלוש שנים, אך המדינה רשאית לפטור יחידים או קבוצות מחובה זו.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

זה גם מאוד מאוד קל לחשוב על תירוצים לבג"ץ לפסול כל מה שלא בא לו.
השאלות האמיתיות הן פוליטיות וחברתיות - כיצד ניתן לבטל את הסמכויות שבג"ץ נטל לעצמו ולמערכת המשפטית ללא דין וללא הצדקה? כיצד ניתן לגרום למצב שבג"ץ לא יעז לפסוק אחרת כי יהיה ברור שהתגובה תהיה קשה מנשוא (ראה הדיון בחוק האזרחות, שמוסמס רק כדי שבג"ץ יוכל לאשר אותו, למרות שגם כאן בג"ץ התערב יותר ממה שפורסם)? וכן הלאה. בכל מצב אחר, בג"ץ יפסול כל חוק שלא מתאים לדעות השופטים (וראה מצב אכיפת ההגירה בארה"ב למשל).

פרט לבעיה שכתב צזיום, לא ברור לי מדוע אתה רוצה להמיר עובדים זרים במסתננים. עובד זר (בגדול, יש גם חריגים) בא לעבוד, והולך. הם באים במטרה להישאר פה. אתה רוצה באמת להקל את חייהם כאן?

שפסלו חוק מאוד בעיתי.

אחוז ההשתתפות בבחירות היה 67%

ציטוט:

37 ח"כים תמכו בחוק, בכללם ראש הממשלה בנימין נתניהו, 8 התנגדו לו וח"כ אחד נכח במליאה ולא הצביע.

http://www.mishpati.co.il/article.aspx?articleid=1228
על ההצבעה על החוק השתתפו רק 46 חברי כנסת מתוך 120
מכוון שבישראל אין שיטת בחירות ישירה אלה האזרח בחר את המפלגה אז כמה אזרחים שבחרו במפלגות שאותם 37 חברי כנסת השתייכו תמכו בחוק הזה? וכמה אזרחים תמכו בחוק הזה מבין חברי הכנסת שהצביעה נגד או כלל לא הצביעו?

הנקודה שלי היא שקבוצת מיעוט יכולה להעביר חוקים דרקונים שכלל לא בטוח שרוב האוכלוסייה מסכימה לה.
כך שלעשות דמוניזציה לבג''ץ בגלל שלא נתן ל - 37 חברי כנסת להעביר חוק מראה בעיקר על הכותב שהוא דמגוג בשקל.

מה הפתרון למצבים מהסוג הזה לדעתי פשוט:
משאל עם - אם 50% מכלל בעלי זכות הבחירה תומכים - החוק עובר - לא בג''ץ ולא הכנסת יכולים לפסול אותו ללא משאל עם נוסף.
את המשאל עם יכולים ליזום הכנסת עם חתימה של 60 חברי כנסת או אם 100,000 בעלי זכות בחירה יחתמו.

ציטוט:

הנקודה שלי היא שקבוצת מיעוט יכולה להעביר חוקים דרקונים שכלל לא בטוח שרוב האוכלוסייה מסכימה לה.

אתה מדבר על חוק דוגמת חוק יישום תוכנית ההתנתקות למשל?

הבעיה עם קיצונים כדוגמתך היא שהם מצדדים בפסיקות בית המשפט רק כשהן מתאימות לאג'נדה שלהם.

את העיקרון הכללי שרשמתי

ציטוט:

משאל עם - אם 50% מכלל בעלי זכות הבחירה תומכים - החוק עובר - לא בג''ץ ולא הכנסת יכולים לפסול אותו ללא משאל עם נוסף. את המשאל עם יכולים ליזום הכנסת עם חתימה של 60 חברי כנסת או אם 100,000 בעלי זכות בחירה יחתמו.

אפשר לישם בכל מצב גם על חוק יישום תוכנית ההתנתקות או חוק טיסה למאדים...
בשורה התחתונה לדעתי דברים כבדי משקל מהסוג הזה עדיף להבאי למשאל עם - זה נותן הרבה יותר לגיטימיות לחוק וגם מונע מקבוצות לחץ קטנות להעביר החלטות מרחיקות לכת.

ומי יקבע מה הוא חוק "בעייתי" ומה הוא חוק "פשוט" ? בג"ץ ? הכנסת ? משאל עם ?

עבר על ידי הכנסת ואז נפסל על ידי בג''ץ
אם אתה רוצה לעקוף את הבג''ץ או הכנסת העבירה חוק הזוי במיוחד אז יש משאל עם:
גם הכנסת יכולה להבאי להצעה למשאל עם שמבקרה הספציפי של חוק המסתננים יעקוף את הבג''ץ
וגם קבוצת אזרחים יכולים (שיכול לבטל את החוק שכנסת העבירה או לעקוץ את בג''ץ)
בישראל אין חוקה, אבל עדיין יש חוקי יסוד וכל עוד בית המשפט נשאר עצמאי מנגנון כזה יכול להיות מאוד מאזן.

תנאי נוסף יכול להיות תנאי העלות:
אם ישום החוק עולה מעל X אז צריך להבאי למשאל עם (הבעיה עם זה שהכנסת יכולה להעביר 10000000000000000 חוקים שעלות כל חוק זה שקל )

הכנסת לא צריכה משאל עם על מנת לעקוף את בג"ץ, הכנסת יכולה לשנות את חוק היסוד ולבג"ץ אין זכות לפסול את זה. ( זאת דעתי, אולי משפטית כרגע זה שונה )

בג"ץ בוחרים את עצמם ואין להם שום זכות לקבוע חוקים במדינת ישראל רק לפסוק לטובה או לרעה של חוק מסויים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוני.1 הכנסת לא צריכה משאל עם על מנת לעקוף את בג"ץ, הכנסת יכולה לשנות את חוק היסוד ולבג"ץ אין זכות לפסול את זה. ( זאת דעתי, אולי משפטית כרגע זה שונה ) בג"ץ בוחרים את עצמם ואין להם שום זכות לקבוע חוקים במדינת ישראל רק לפסוק לטובה או לרעה של חוק מסויים.

"אין זכות" - איזו זכות ומי קבע?
אולי אין לבית המשפט העליון זכות 'מוסרית', אבל מה זה משנה? אין לו גם זכות 'מוסרית' לפסול את החוקים שפסל עד היום, ולמרות זאת פסל אותם...
'זכות חוקית' יש לו באותה מידה שהייתה לו זכות עד היום.

אתה יכול לקרוא כמה מאמרים של אהרן פלביוס אספסיאנוס קיסר, וספציפית את:

• החוק של ישראל: עבר, הווה ועתיד / הפרקליט
• שלטון החוק ועליונות החוקה / משפט וממשל (וראה את הכתוב בעמ' 389 שכנראה נעלמה משמעותו לגבי סמכויות בית המשפט העליון מדעתו של המחבר הנכבד, או - האפשרות הסבירה יותר, שבגישתו האפלטונית הרדיקלית יש כאלה שסמכות עליונה וכוח מוחלט אינה משחיתה אותם, כי הם נעלים משאר בני האדם)
• בית המשפט העליון כבית-משפט לחוקה / משפט וממשל (שמכיל דברים הזויים ומפחידים ולא כדאי לקרוא כעת, בחשיכה...)

עם זאת, אפילו הוא טוען שבכוחה ובסמכותה של הכנסת "לשנות את החוקי המשחק" במאמר הפרלמנט ובית-המשפט העליון - מבט לעתיד (שגם כן התפרסם ב'הפרקליט'). ספציפית ראה את הכתוב מתחילת עמ' לסוף הפסקה שבראש עמ' 8. אבל עדיין נותרת הסמכות העליונה של בתי המשפט (כולם, אך במיוחד העליון) לפרש את החוקה וכל דבר חקיקה (מתחתית עמ' 5 עד כותרת המשנה שבראש עמ' 6 וכן מאמצע עמ' 9 והלאה) בכל צורה שהיא, ואילו על הכנסת ועל הרשות המבצעת אוסר בית המשפט לקבל החלטות פרטניות, אלא רק אמירות כלליות, שאחר-כך יפרש כרצונו.

אגב, בהקשר של הנאמר בחצי הראשון של עמ' 9 אתה מוזמן להיזכר בבג"ץ 5711/91 פורז ואח' נ' יו"ר הכנסת ודומיו, שבהם בית המשפט אומר לכנסת איזו הצעת חוק להעביר מועדה למליאה (או משהו כזה, אין לי כח להסתכל מה בדיוק הלך שם).

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

את חוקי חופש העיסוק (וחוק כבוד האדם וחרותו) העבירו ברובים של 20-8 למשל [וללא דיון של ממש] - וזו הכסות שמאחוריה בג"ץ עובד כאשר הוא טוען שיש לו סמכות לפסול חוקים. בנוסף, את בג"ץ 0% מהמצביעים בחר. משום מה, אני מודאג הרבה פחות שהכנסת (שהיא נבחרת כל זמן מה ולכן אחראית למצביעים במידה - ואשר מפוצלת לסיעות בעלי אינטרסים מנוגדים) תעביר חוקים מטורפים מאשר מבג"ץ (שאינו נבחר ואני אחראי, שאי אפשר להחליף בזמן סביר, ששיטת הבחירה אליו מבטיחה שיבוט אידאלוגי) יפסוק פסיקות קיצוניות.

באשר להצעת משאל העם - היא אכן טובה. הייתי מציע לנהל את זה כך:

1. אני מסכים איתך שהרוב הראוי הוא רוב מוחלט (ולא רוב יחסי). עם שיטות אחרות יש שורה של בעיות פרקטיות (למשל, מיעוט נחוש יכול להעלות משאלי עם עד שימאס לרוב המתנגדים. כאן לעומת זאת השארות בבית/בעבודה היא בעצם הצבעת נגד) ועקרוניות (האם בעצם אפשר להגיד שנעשה רצון העם כאשר רוב מוחלט לא טרח לבוא/התנגד?). זה אמנם מטה כנגד הצעות (באחוז הצבעה של 80% בעצם נדרשים 62.5% מהקולות), אבל לטעמי המחיר הזה ראוי ונדרש.

2. החתימות הדרושות להצבעה מהירה הן הרבה יותר מ100,000 או הצבעת רוב בכנסת. מספר מסוים (לטעמי, עדיין גבוה יותר מ100,000) יספיק בשביל שתתווסף לבחירות הרגילות הצבעה נוספת (בנושא משאל העם). רק מספר גבוה הרבה יותר יספיק לכפיית הצבעה מהירה. כמו קודם, אחת מהסיבות העיקריות היא הרצון למנוע את שיטת האיחוד האירופי למשאלי עם (ערוך אינסוף פעמים עד שתקבל את התוצאה הרצויה).

3. לגבי ניסוח השאלה - על הנוסחים בקלפי להיות תואמים לחוק הסופי (שיהיה תמיד כלול גם כן), והתשובות האפשריות הן תמיד כן/לא להצעה. מלבד זאת, הייתי מעדיף בהרבה טקסטים "מוטים" מצד תומכי/מתנגדי ההצעה מאשר טקסט "הוגן" ע"י ועדה. כך, כשהציבור יבוא לבחור הוא ידע שהנוסח בקלפי הוא הנוסח הטוב/הרע ביותר האפשרי - ומכיוון שהנוסח מוטה יש צורך לקרוא את הצעת החוק לעומקה מאשר להסתמך רק על מה שאחרים מנסים להאכיל אותו...

4. לגבי ביקורת שיפוטית - קיימת אלא אם מציעי החוק כתבו במפורש שהיא לא חלה. כנ"ל, הכנסת רשאית לדון בחלוף קדנציה מההצבעה אלא אם נכתב אחרת. זו לא ממש הגבלה (כי אפשר לכתוב את ההצעה כך שתבטל את הביקורת) - אלא רצון שהציבור יהא מודע להשלכות ההצעה. סביר להניח שהצעות שיכתבו בצורה גורפת יעוררו יותר התנגדות (מה אם יש איזה פגם שלא שמו לב אליו?), אבל זה ראוי.

מעניין איך הם מנהלים את ההצעות בשוויץ - אינני מכיר דיו את הנסיון שם (קליפורניה היא דוגמה לא כל כך מתאימה בגלל השפעת החוקה הפדרלית - שאין לה מקביל כאן).

שתי הערות מהירות:

1. זה הכי דמוקרטי שבית משפט שאינו נבחר ואין לו שום accountability כלפי הציבור מקבל מנהל את המדינה (מבצע חקיקה בפועל, אומר לכל רשות מרשויות המדינה מה לעשות וכו'). כך אמר הדוצ'ה. במקרה יש גם לזה התייחסות במאמרים שהפניתי למעלה ליוני. ראה לדוגמה את הפסקה שבאמצע עמ' 8 במאמר 'הפרלמנט ובית המשפט העליון - מבט לעתיד' ואת הדברים שמיד תחת הכותרת שלילת הביקורת השיפוטית (עמ' 316) ב'בית המשפט העליון כבית משפט לחוקה'.
2. אני לא עוקב אחרי כל משאל-עם שיש בשוויץ, אבל מסתבר שלא מזמן (ב-2009) עברה אצלם החלטה במשאל-עם ברוב רציני לכלול הומאופתיה בביטוחי הבריאות, למרות ניסיונותיהם של מדענים וחוקרים להסביר כמה שזה בולשיט. כמעט 40% מהבוחרים הרשומים הצביעו (אחוזי ההשתתפות נעים בין 35% ל-50%) ומתוכם 67% הצביעו בעד. הנה מאמר אקראי בעניין: www.newscientist.com/article/dn20022-swiss-recognise-alternative-medicine--for-now.html (זה לא היה סוף הסיפור, כמובן).

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

אני תוהה מדוע צריך חוקים נגדם? לא יותר פשוט ליישב אותם במחנה פליטים, לדאוג להם לתנאי מחייה בסיסיים (מזון, שתייה, תברואה וכדומה). זה יעלה הרבה כסף, אבל תוך זמן קצר יחסית רובם יתחפפו מפה כמה שיותר מהר, כי יבינו שאין להם מה לחפש פה. אלה שישארו פה, ככל הנראה יהיו כאלה שבאמת זקוקים למקלט, וזה לא כזה נוראי. בטווח הארוך ישתלם למדינה מבחינה כלכלית.

השאלה היא אם הרעיון מסתדר עם החוק הבינלאומי? אני לא בקיא בפרטיו, אך אני יודע שבעיקרון זה בסדר להחזיק אותם במחנה פליטים. האם לפי החוק מותר לאסור על פליטים לצאת לעבודה מחוץ לשטח של מחנה הפליטים?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Vladin אני תוהה מדוע צריך חוקים נגדם? לא יותר פשוט ליישב אותם במחנה פליטים, לדאוג להם לתנאי מחייה בסיסיים (מזון, שתייה, תברואה וכדומה). זה יעלה הרבה כסף, אבל תוך זמן קצר יחסית רובם יתחפפו מפה כמה שיותר מהר, כי יבינו שאין להם מה לחפש פה. אלה שישארו פה, ככל הנראה יהיו כאלה שבאמת זקוקים למקלט, וזה לא כזה נוראי. בטווח הארוך ישתלם למדינה מבחינה כלכלית. השאלה היא אם הרעיון מסתדר עם החוק הבינלאומי? אני לא בקיא בפרטיו, אך אני יודע שבעיקרון זה בסדר להחזיק אותם במחנה פליטים. האם לפי החוק מותר לאסור על פליטים לצאת לעבודה מחוץ לשטח של מחנה הפליטים?

זה מה שאתה יודע? איך זה מתיישב עם סעיף 26 באמנה בדבר מעמדם של פליטים, שכותרתו freedom of movement, ואומר:

Each Contracting State shall accord to refugees lawfully in its territory the right to choose their place of residence and to move freely within its territory subject to any regulations applicable to aliens generally in the same circumstances.

אם זה לא ברור, אמנסטי מתרגמים את הסעיף כך:

כל מדינה מבעלות האמנה תעניק לפליטים הנמצאים בהיתר בשטח ארצה את הזכות לבחור להם את מקום מגוריהם ולנוע חופשית בתחומי שטח ארצה, בכפוף לתקנות שיחולו על זרים בכלל באותן נסיבות.

שלא להזכיר את סעיפים 13 ו-17 עד 19...

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

אוקיי, זה בדיוק מה שרציתי להבין: אם החוק הבין לאומי מאפשר להגביל את חופש התנועה שלהם במדינה.
אם כך, מה הרעיון של מחנה פליטים, אם כל פליט יכול להתיישב היכן שמתחשק לו?
כשאומרים "מחנה פליטים", מתכוונים להתקבצות ספונטנית של פליטים, או למחנה שהקימה המדינה והפליטים התיישבו בו מרצון?

קודם כל, המון מדינות מפרות את הוראות האמנה, כמו שהן מפרות אמנות רבות אחרות. דוגמה מצוינת תהיה ההתייחסות של שכנותינו לפליטים הפלסטינים המסכנים - שנמנעה מהם הזכות לעבוד וזכויות רבות נוספות. (ירדן יוצאת דופן בכל שאיזרחה אותם עם סיפוח יו"ש.)

שנית, מאחר ולפליטים במקרים רבים אין שום כסף או נכסים, אין להם איפה לגור. זכותם ללכת לאן שבא להם ולשכור דירה, אבל אין להם כסף כדי לעשות זאת. המדינה המארחת מספקת להם מגורים במחנות פליטים. אין בכך הפרה של הוראות האמנה הזאת. מי שיצליח לעשות בוכטה מצליית עכברושים במחנה הפליטים ולשכור דירה גמדלי אקירוב - אהלן וסהלן!

שלישית, כמו שצוין באשכול אחר - האמנה הזאת אינה מדברת בכלל על פליטי מלחמה. פליטי מלחמה זה אולי לא נעים, אבל זה לא קשור בשום צורה למה שהאמנה הזאת מדברת עליו והוא, אדם ש-

... owing to well-founded fear of being persecuted for reasons of race, religion, nationality, membership of a particular social group or political opinion, is outside the country of his nationality and is unable, or owing to such fear, is unwilling to avail himself of the protection of that country; or who, not having a nationality and being outside the country of his former habitual residence as a result of such events, is unable or, owing to such fear, is unwilling to return to it.

כאשר מתבצע רצח-עם וערבים מוסלמים שוחטים נגרואידים נוצרים בגלל צבע עורם או דתם - אלא זכאים להגנה תחת האמנה. מי שבורח בעת מלחמה כי הוא מפחד שפצצה אקראית תיפול לו על הראש אולי עושה בחוכמה, אבל הוא לא פליט במובן של האמנה הזאת.

הפליטים הסורים כיום או "הפליטים הפלסטינים" לא ברחו כי הם נרדפים בשל ערביותם, מוסלמיותם, או אזרחותם הסורית. שיגידו תודה שנתנו להם להיכנס. (כן, זה אומר שקצת שיקרתי בתחילת התגובה - זה אולי מעפן שבלבנון לא נותנים לפלסטינים לעבוד, אבל זה לא מפר את האמנה הספציפית הזאת.)


בקיצור: לפעמים מחנות פליטים קמים ספונטנית, לפעמים המדינה מקימה אותם. בשני המקרים המדינה כנראה תכווין פליטים אל המחנות, אבל זה לא שיש להם מקום טוב יותר ללכת אליו. אם יש להם מקום טוב יותר ללכת אליו, והיכולת (הכספית) ללכת אליו מתקיים אחד מתוך השלושה: (1) נותנים להם ללכת; (2) מפרים את הוראות האמנה; (3) לא מדובר בכלל בפליטים במובן של האמנה המדוברת. אבל כל עוד אין להם היכולת, מי שמונע מהם את העזיבה איננו איסור מיוחד של המדינה, אלא זה שאין להם כסף. כמו מה שמונע ממני לשכור דירה במגדלי אקירוב...

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

חוק לא מונע פשע, הוא מגדיר אותו, עקיפה אמורה למנוע פשע.