30-01-2016, 20:33
|
|
|
חבר מתאריך: 28.09.04
הודעות: 5,708
|
|
והנה הסיפור. מתוך דברים שנכתבו ע"י מאיר אמיתי: "עטלפים בשמי טנטא":
לצפייה במקור באתר Facebook, לחצו כאן.
ציטוט (ראו הדגשה שלי בשורה האחרונה):
הטיסה שאולי יותר מעניינת היא הטיסה השנייה", כתב ביומנו סגן כץ א', שעל תפקודו במלחמה הוענק לו עיטור המופת.
עקב איום המיראז'ים הוחלט לשוב לטנטא למחרת היום, ב-15 בחודש, פקודת "נגיחה 22" ובכוח גדול, הסד"כ הגדול ביותר בגיחת אחת בתקיפות התש"ת במלחמה, 28 מטוסים, 24 תקיפת דירים (8 מהעטלף, 8 מאבירי הזנב הכתום ו-8 מטייסת הקורנס הראשונה -201 האחת); ו-2 זוגות מהעטלף (שהמריאו כרביעיה) משימה משולבת, קלע והגנת שטח על המבנים האחרים. ההחלטה על משימה המשולבת - שנוסתה לראשונה ביום הקודם בתקיפת מנצורה בסמוך לתקיפת טנטא - עוררה ביקורת בטייסת, עקב כמות הדלק שנשארה לאחר יעף הקלע, שאפשרה לבצע "חצי טאקט" לכול היותר ... 201 תוכננה לתקוף דקה אחרי העטלפים ומכיוון מנוגד ו-107 אחרונה בכיוון הכניסה של 119. פעם נוספת הזמ"מ נקבע לשעות הצהריים, ל-12:45 ולא לשעות הבוקר, למטס הראשון, כשהטייסות במלוא כוח האדם והמטוסים. הצוותים בעטלף לא הספיקו להתאושש מתקיפת מתקיפת שדה התעופה המצרי כותמיה ופעם נוספת הגף הטכני התקשה להכין את המטוסים לזמ"מ הלא ריאלי.
התדריך בטייסות היה חפוז ולא מסודר, עקב לוח הזמנים הצפוף, שגרם ללחץ ותחושה לא נוחה גם אצל המובילים הוותיקים ביותר בטייסת העטלף. סגן יגאל לבנה וסג"ם רחמים סופר שמטוסם, קורנס 160, לא היה מוכן בזמן כמעט והתנגשו בהמראה בקורנס הדגל של הטייסת, מספר זנב 119, שבו טסו מובילי הרביעייה השלישית של העטלף, רס"ן אשר שניר (שנפטר ב-26 בספטמבר 1986 ממחלה והוא בדרגת תא"ל) וכץ א'. המבנים התגלו כצפוי בשלב חציית החוף והמצרים הזניקו נגדם שבע רביעיות. אחד מזוגות הקלע טעה בהזדהות. המצררים שלו נפלו על העיר טנטא. סגן לבנה יאלץ לספוג בשל כך מכות רצח.
כ-2.5 דקות לפני המשיכה שוגרו שני טילי SA-3 . לבנה-סופר לא התרוממו בזמן וקורנס 160 נפגע. עקב ריבוי דיבורים בקשר, הודעתו של סגן לבנה שנפגע נשמעה רק לאחר הקרב, כשהטייס בוגר מלחמת ויטנאם, רס"ן יואל אהרונוב, השמיע בתחקיר את הקלטת מטייפ המנהלים שנהג לקחת אתו בגיחות. "שנייה" אחרי שחרור החימוש פגע טיל שלישי במובילים של לבנה-סופר, רס"ן עומרי אפק (הופמן)-סגן חיים כץ (כץ ב') שטסו בקורנס 158. הפסקת דיחוס מייכלים יתכן ומנעה את פיצוץ המטוס והצוות הצליח ל"גרור" את המטוס שנפגע קשה מלב מצרים בחזרה לנחיתה בשלום בישראל ללא מאזנת ימין. עבור רס"ן אפק הייתה זו טיסה שנייה בה נפגע קשה. הראשונה הייתה בתקיפה בדמשק ב-9 באוקטובר ועל תפקודו בשני האירועים ובמלחמה בכלל הוענק לו עיטור המופת. שניר-כץ א' נחלצו לסייע לרס"ן ארונוב-סגן אילן פיין (שנפל לימים בתאונה אווירית בלילה ב-13 במרס 1975 והוא בדרגת סרן), לאחר שזוג מיג 21 התיישב עליהם והפילו באש תותחים אחד מהם. ההפלה הונצחה באופן נדיר במצלמת התקיפה שהמשיכה לפעול.
בתמונה: יגאל ליבנה, שהופל באותה גיחה (יחד עם הנווט רחמים סופר שנהרג כנראה מפגיעת הטיל) מסביר על הגיחה והשבי (במפגש בוגרי קורס 65 יוני 2013).
|