24-05-2013, 22:00
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
|
|
SEA CONTROL SHIP
ה SCS היה קונספט מעניין לנומ"ט נצ"ל קטנה וזולה שהתפתח בהדרגה משנות ה-60 ועד ה-80. נצר ישיר ל ESCORT CARRIERS לליווי השיירות מימי מלחמת העולם השנייה, כאשר את מקומם של ה U-BOATS והקונדורים הנאצים תפסו צוללות ומטוסי מאי ובר סובייטים. הצורך להתמודד בצורה אפקטיבית עם איומים משני הסוגים לצד אילוצי גודל, תקציב וקפיצות מדרגה טכנולוגיות הביאו למחקר ארוך שבמהלכו נבחנו ספינות מגדלים שונים ובתצורות שונות, הן קונבציונליות והן קטמרן/SWATH.
בין היתר ניתן לראות פה דוגמא ל SWATH מפלצתי הנושא מטוסי F-111B (!) המבנה העילי המאורך שעל הסיפון הוא ההנגר, זאת מאחר ול SWATH אין די עומק כדי להכיל הנגר תחתון כמו בנומ"ט קונבציונלית. אילוץ אחר הוא מסלול ישר ולא זוויתי כדי לשמר את יציבות ה SWATH.
אלו הן SCS הקלאסיות של עידן זומוולט במחצית הראשונה של שנות ה-70, משהו בין נומ"ס הטראווה ל TDCC הבריטי, שלימים הוביל למשפחת האינווינסיביל. שימו לב בין היתר למעלית הירכתיים (קונספט שנשאב מהטראווה) ונוקמני.
זהו קונספט מאוחר יותר, מראשית שנות ה-80, המבוסס על הטראווה בשילוב עם אלמנטים עתידניים כמו מעליות טילט לשיגור אנכי מקבילי של מטוסי VSTOL הנראים כמו הכלאה בין ההורנט לקונבייר 200 (ראו מטה).
שלשה קונספטים שונים של ה SWATH קטמרן נצ"ל גדל-מימדים עם משגרי אסרוק, הגנ"א, טורפדות, ספארו VLS, גף מסוקי סי-קינג נצ"ל ואפילו XFV-12A המהפכני של רוקוול (ראו מטה).
שימו לב לצריח הסי-צ'פארל (עם מסילות בודדות ולא כפולות כמו במציאות), קונספט שאכן הוצע לצי אך לא אומץ לבסוף. עם זאת מקץ שנים הוא דווקא כן נכנס לשימוש הצי הטיוואני ראו מטה.
ההתקנה הטיוואנית
עוד קצת על ה XFV-12 של רוקוול ומתחרהו הקונבייר-ג'נרל דיינמיקס 200, שניהם ממטוסי הקרב המוזרים ביותר של העשורים האחרונים. ה XFV-12 הנראה כמו הכלאה ריצ'רצ'ית בין קאטלס והרייר (ולמעשה עשה שימוש בחלקים מסקייהוקים ופנטומים כדי לחסוך בעלויות), היה מיועד לספק יכולות יירוט של פנטום עם יכולות המראה ונחיתה אנכיים של הרייר ובכך לאפשר ל SCS למיניהן להתמודד עם מטוסי סיור ונושאי טילים סובייטים בצפון האטלנטי. רוקוול נטלה על עצמה אתגר טכנולוגי כביר לאותם הימים וכשלה בו בסופו של דבר בגלל ניהול בעייתי של הפרויקט, קפיצת עלויות ובעיות רבות עם מנוע ה F401 כולל אמינות והספק. ה XFV-12 הוצג כקונספט כבר בראשית שנות ה-70 אך אב הטיפוס הראשון (והיחיד) יצא לאוויר העולם רק ביולי 1977 ובילה בניסויי ריחוף 4 שנים בטרם הפרויקט בוטל על ידי הצי ב 1981. נאס"א המשיכה בניסויים עוד מספר שנים. הקונבייר 200 של קונבייר ג'נרל דיינמיקס היה קונספט פחות מהפכני ודומה יותר להרייר, אך כאמור הצי העדיף את ההצעה של רוקוול. כפי שניתן לראות ב F-35B/C, גם מקץ שליש מאה כמעט אתגר ההנעה האנכית עדיין קיים!
ביטול ה XFV-12 הייתה מכה קשה לרוקוול, שנאלצה להסתפק באותן השנים בתכנית מעבורת החלל לצד לוויני ה NAVSTAR הצבאיים, בטרם תהפוך תקומתו מחדש של ה B-1B תחת ממשל רייגן לחבל הצלה עבורה. שש שנים אחרי ביטול ה XFV-12 יהפוך ה YAK-141 הסובייטי למטוס ההנ"ק העל קולי האמיתי הראשון אך בסופו של דבר יאחר גם הוא את רכבת המלחמה הקרה ויהפוך ללא יותר מאנקדוטה היסטורית מעניינת. צחוק הגורל דווקא הסי-הרייר הזעיר של אווירית הצי המלכותי ישיג יכולות כמעט דומות בזכות דגם ה FA2 המתקדם בעזרת טילי האמראם ומכ"ם הבלו-ויקסן. אגב צי 600 הספינות של ממשל רייגן, על 15 הנומ"טים שלו וספינות הקרב מדגם ניו-ג'רזי הביא לביטולו הסופי של קונספט ה SCS לטובות כוחות משימה ימיים קונבציונליים.
אגב בן הזוג ה VSTOL של ה XFV-12A על סיפונן של ה SCS היה אמור להיות יצור ורסטילי המסוגל לתת מענה לדרישות התראה מוקדמת, תדלוק, תובלה ונצ"ל ואכן תרשימים שלו מראים מטוס שהוא הכלאה מוזרה בין הרייר לויקינג המוצלח, שהחל להיכנס לשירות באותם הימים.
ה XFV-12A
הקונבייר 200
הויקינג-הרייר - שימו לב לתצורה נוספת של ה SCS, עם הנגר מרכזי, משטח נחיתה אחורי וסיפון המראה קדמי.
נערך לאחרונה ע"י strong1 בתאריך 24-05-2013 בשעה 22:05.
|